סיבוב בחיפה: השביתה הראשונה, נדל"ן חזירי, אבן מקיר, משילות

א. רגע היסטורי: שביתת פועלי פחטר-הופמן

אלי ס"ט – חיפאי במקורו – שלף מן הארכיון הפרטי שלו את התמונה הזו מימי חיפה 'האדומה':

ואלה הם דברי ההסבר:

תמונה זו היא, למיטב ידיעתי, מהשביתה הראשונה שהייתה בארץ. התמונה מאוספו של אבי המנוח שמואל-יוסף (ניסן) ס"ט (1942-1901), שבאחרית שנותיו היה מראשי מפ"ח (מועצת פועלי חיפה) ו'הפועל' חיפה.  

מפעל פחטר-הופמן, שהתחיל כמסגריה, היה מ-1922 ספּק עמודי מתח גבוה לחברת החשמל. ב-1928 הוקם סניף במפרץ חיפה שייצר, בנוסף לעמודי חשמל, קרוניות למפעל החשמל בנהריים והיה ספק של חברת הנפט 'שֶׁל', שהייתה בעלת מונופול על שירותי נפט בארץ עד הכרזת המדינה. במרץ 1929 הוכרזה שביתה במפעל, בדרישה לשכר הולם. השביתה נמשכה 28 ימים ואבי היה בין החותמים על ההסכם שהביא לסיומה.  

אינני יודע מי היה הצלם, אולי היה זה יצחק ראקוץ', בעל חנות צילום ('צלמניה') ברחוב יפו שבחיפה, שהיה חבר קרוב של אבי. מבחינתי, השאור שבעיסה הוא ציור האצבע על כרזת המחאה, שמסמנת 'אַ פייג', שבאותם ימים משמעותו הייתה לא תקבל כלום...   

דבר, 7 באפריל 1929

ב. נדל"ן חזירי

שיטת מניין חדשה, אקטואלית רק בחיפה.

צילום: טל סגל

וגם זו שיטה (קצת וולגרית) של משרד תיווך נדל"ן בשדרות העצמאות...

צילום: משה הררי

ג. אבן מקיר תזעק

בניין נטוש ברחוב הרצליה 35 עם כיתוב 'האוצר'. לפי הפונט מדובר בבניין משנות החמישים או השישים. 

האם יש מי שיכול.ה להוסיף פרטים?

צילום: איתמר לויתן

מצבה של הציונות נראה כרגע כמצבו של השלט הישן-נושן הזה...

צילום: איתמר לויתן

ד. משילוּת

בשוק תלפיות פונים לשכל הישר של הפורץ...

צילום: איתמר לויתן

סיבוב בתל אביב: אָבִּי רוֹד, חידה אורבנית, חכמת רחוב, ספיחי קורונה

צילומים: איתמר לויתן

א. אָבִּי רוֹד פינת סירקין

מי לא מכיר את העטיפה של Abbey Road התקליט המפורסם (והאחרון) של 'הביטלס', כשארבעת חברי הלהקה חוצים את הרחוב בדרכם לאולפן ההקלטה הסמוך. הצילום הזה זכה למאות ציטוטים וגרסאות. 

ועכשיו יש לנו גם גרסה תל-אביבית, ברחוב סירקין. הציור עצמו 'לא מי יודע מה', אבל לפחות הוא 'שלנו'...

ומי האמן האחראי לציור הקיר? 

זהו אמן הגרפיטי המכנה את עצמו Naotart.

ב. חידה אורבנית

בקיר הכניסה לבניין העומד ברחוב נתן החכם 9 נחקקה כתובת חידתית:

תכנית והשגחה

דב זויברמן

מהנדס מדופ.

נבנה 1948 - תרפ"ח

על המהנדס המדופלם (למה היה צריך לקצר? הרי יש מספיק מקום לעוד שתי אותיות!) דב זויברמן לא מצאתי מידע, פרט לתאריך מותו בינואר 1977: 

מעריב, 16 בינואר 1977

החידה שבשלט היא בסתירה, הכל כך בולטת, בין התאריך 1948 לבין התאריך העברי תרפ"ח (1928). ברור שהבניין נבנה בשנות הארבעים ולא בשנות העשרים, אז איך אפשר לטעות בין תש"ח לתרפ"ח?

על רחוב נתן החכם בתל אביב, שבשום אופן לא קרוי על שמו של נתן אלתרמן, עמדנו כבר בבלוג ('סיפורי רחובות: ממשלת פָּרַס, נתן החכם ומנורת המאור', 25 באפריל 2017). 

השם נתן החכם ניתן לרחוב זה רק בשנת 1966; קודם לכן הוא נקרא 'לֶסינג' על שמו של המשורר הגרמני ההומניסט גוטהולד אפרים לסינג, שחיבר את המחזה נתן החכם לכבוד ידידו משה מנדלסון. בתל אביב יש גם רחוב בשם לֶסין (על שמו של אברהם לְיֶסין), ותושבי שני הרחובות התלוננו על הבלבול ועל השיבושים בדואר. נחלצו פרנסי העיר לעזרתם ושינו את שם הרחוב, ובא לציון גואל (דבר, 11 בנובמבר 1966).

ג. חכמת רחוב

רב-שיח בין דיירים ברחוב עין ורד

גזענות לא בשבילי

אמא, שוטרים, קופיקו וחסמבה (בשוק הכרמל)

הודעה חשובה (ברחוב טשרניחובסקי)

ד. ספיחי קורונה ופירות השלום

ב'חומוס אשכרה', אשכרה שומרים מנות למיניסטרים

זו אולי סאטירה...

אבל זו בוודאי לא סאטירה.

בקרוב 'חומוס בְּהוּטָן'...

סיבוב בתל אביב: אריק איינשטיין, גני ההסתדרות, מעונות עובדים

צילומים: איתמר לויתן

א. מרכז קהילתי אריק איינשטיין

תל אביב יודעת לכבד את האמנים שגרו בה והביאו לה כבוד. אחד ויחיד בהם הוא כמובן אריק איינשטיין, שהלך לעולמו בדיוק לפני שבע שנים.

לאחרונה הוחלף שמו של 'אשכול הגנים' על שם דב הוז (ששופץ בשנת 2011 בעקבות 'המחאה החברתית'), ועתה הוא נקרא על שמו של הזמר האהוב.

דב הוז, איש חשוב בפני עצמו, זכה ששמו ייקרא על הבית מסיבה פשוטה: הוא שוכן ברחוב דב הוז 16.

כך זה נראה עד לא מכבר.

וכך זה ייראה מכאן ואילך...

לכבוד חנוכת הבית בשמו החדש הכינה העירייה סרטון קצר:

      

ב. שוב פוצצו את בניין ההסתדרות?

בית הוועד הפועל של ההסתדרות, שבנייתו הסתיימה ב-1956, ידע ימים יפים יותר. עשרות שנים היו שערי המדשאות ברחוב ארלוזורוב מוקפים גדרות ברזל ונעולים בפני עוברים ושבים. מדשאות הענק (ארבעה דונמים) ועצי הנוי שנשתלו בהן, היו נחלת עיניהם של יושבי הבניין בלבד, שממילא לא עשו איתן הרבה.

עכשיו החליטה הנהגת ההסתדרות לפתוח את המדשאות לרווחת הציבור כולו, וגם הבניין הבולשביקי משהו נראה הרבה יותר ידידותי לסביבה. נקווה שהמדשאות יטופחו ויתוחזקו כראוי ולא יהפכו לאתר משחקי כדורגל או מנגלים כנהוג במקומותינו.

וכרגיל אם עשית ולא פרסמת – כאילו לא עשית, ועל ההאדרה העצמית והפומפוזיות כנראה קשה לוותר. וכך מסביר השלט, שפיתוח גן ההסתדרות הוא 'חלק מחזונו של יו"ר ההסתדרות' הנוכחי. חזון ודרך, שליחות ומעש...

בין משעולי הפרא של הגן תוכלו למצוא גם את 'שביל תנועות הנוער'.

ג. מעונות עובדים ח'

ואגב הסתדרות העובדים ומפעליה הברוכים.

בשנת 1936 הונחה אבן הפינה לשכונת מעונות עובדים ח' ושנה אחר כך כבר החלו לגור בה – שישה מבנים של שלוש קומות, שאותם תכנן האדריכל אריה שרון. בשכונה הוקם אפילו מטבח משותף, שפעל לפחות עד שנות החמישים! בתי השכונה נמצאים עד עצם היום הזה בין הרחובות הירקון, בן יהודה, נחום הנביא ושדרות נורדאו. זו הייתה יזמה מבורכת של הסתדרות העובדים, וחבל שלא היו עוד רבות כמותה.

כך זה נראה בשנות השלושים:

וכך זה נראה היום:

לאחרונה נערכות במתחם עבודות שיפוץ, ובמהלכן נחשפה מן השיחים, בחצר הגוש המזרחי, אנדרטה שהייתה חבוייה שם וכנראה הייתה ידועה רק למתי מעט. האנדרטה הוקמה לזכר בני השכונה שנפלו במלחמת העצמאות.

בעיתון דבר מצאתי מעט פרטים על הקמת האנדרטה, שעוצבה על ידי הפסל משה שטרנשוס,. היא נחנכה במארס 1950, ותחילה נקבעה על קיר אולם התרבות המשותף של השכונה.

דבר, 1 במארס 1950

לימים נוספו ללוח שמות חללים נוספים שנפלו במלחמות ישראל: במלחמת ההתשה (נחמן דוליצקי ויגאל קלס) ובמלחמת יום כיפור (משה ויתקין).

מעורב ירושלמי: טעמון, ארלוזורוב החרדי, חוזרים הביתא, בית המעלות

א. מחווה לטעמון

'צעדת ארבעת הימים' חולפת על פני קפה 'טעמון' (מימין) ברחוב המלך ג'ורג', 1957 (ארכיון המדינה)

בהיסטוריה של ירושלים החדשה שמור מקום של כבוד למרדכי קוֹפּ (2018-1927) ולקפה 'טעמון', שאותו ניהל במשך עשרות שנים (הוא לא היה המייסד ולא זה שהעניק את השם; הוא רכש את בית הקפה בשנות החמישים מבעליו המקוריים, הציירת צילי אונגר ובעלה היינריך, שהקימו אותו ב-1942). 

'טעמון' של קופ היה אחד מבתי הקפה האהובים על אנשי הבוהמה הירושלמית עד שלהי שנות השמונים. הוא שכן ברחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב הלל, שהיה מקום 'אסטרטגי' במיוחד: מול משכן הכנסת הראשונה ב'בית פרומין' (קודם שזו עברה למשכנה הנוכחי בגבעת רם בשנת 1966), וצעדים ספורים מהאקדמיה לאמנות 'בצלאל'. 'טעמון' היה במובנים רבים מעין 'מזנון הכנסת', ופוליטיקאים, אנשי עסקים ועיתונאים שתו שם את הקפה שלהם ואת האלכוהול שלהם והתערבבו אלה באלה.

קופ היה יהודי שומר מצוות ואיש ימין, שונה בארחות חייו והשקפת עולמו מרוב באי בית הקפה, אך בשל מזגו הנוח היה אהוב ומקובל על כולם, ובמיוחד משום שהסכים להאכיל ולהשקות את הבאים גם בהקפה ו'על החשבון'. בית הקפה והטיפוסים שאכלסו אותו תוארו ביד אוהבת בכתבות רבות בעיתונות המקומית, בסיפוריו של אמנון דנקנר, שבית מגוריו היה באותו בניין, כמה קומות למעלה, ובסיפוריו הירושלמיים המצחיקים של דוד מונשיין.

מרדכי קופ על המשמרת (ארכיון המדינה)

קופ מת לפני שנתיים בגיל 91, ובית הקפה המיתולוגי נסגר וננעל שנים רבות קודם לכן. לזכרו הוצב לאחרונה שלט נאה ברחוב ההסתדרות 12 (פינת מדרחוב בן-יהודה), עם ציור משובב נפש של המעצבת והמאיירת רינת גלבוע.

יזמה יפה וברוכה, אך לא מובן מדוע בחרו למקם את השלט הזה דווקא ברחוב ההסתדרות ולא במקום המתבקש, ליד קפה 'טעמון' ההיסטורי, בצומת הרחובות המלך ג'ורג' והלל.

צילום: מנחם רוזנברג

ב. ארלוזורוב נרצח פעמיים

רחביה – לה הקדשנו לאחרונה שתי רשימות מפורטות ('היהלום שבכתר רחביה: סיור ברחוב אברבנאל') – כבר איננה מה שהייתה. זו כבר קלישאה.

מתברר שאפילו רחוב ארלוזורוב, שמחבר בין רחובות עזה וז'בוטינסקי, הפך לחרדי. לא כולו, אלא רק מקצתו, עד שאפשר לקרוא לאותו חלק של הרחוב בשם 'ארלוזורוב החרדי'.

מנסח המודעה, שכנראה לא שמע מעולם על חיים ארלוזורוב האמיתי, לא ממש יודע לאיית את שמו. 

צילום: איתמר לויתן

ג. חוזרים הביתא

צילום: טובה הרצל

עוד התחכמות אופנתית בארמית על קירות 'בית אביחי'?

לא הפעם. 'הביתא' הוא כמובן עדת 'ביתא ישראל', המכונים במקומותינו גם בשם יהודי אתיופיה, שחגיגות הסִיגְד (לשון סגידה) שלהם, בכ"ט בחשון (השבוע), כבר תוארו בבלוגנו בכתבה מצולמת של ברוך גיאן.

ד. שיר המעלות

הפרסום בעונ"ש עובד!

לפני כמה חודשים פרסמתי בבלוג רשימה על שילוט היסטורי מוזנח או פגום בירושלים ('הצילו את השלטים ההיסטוריים של ירושלים', 22 במאי 2020). אחת הדוגמאות הייתה כתובת המתכת המסוגננת 'בית המעלות', שהתנוססה שנים רבות בכתיב חסר (כפשוטו) בצומת הרחובות המלך ג'ורג' והמעלות.

צילום: דוד אסף

בשבוע שעבר (10 בנובמבר 2020) תוקנה הכתובת והושלמו האותיות החסרות. 

האם בהשפעת הפרסום בבלוג? אינני יודע.

בין כך ובין כך, העיקר שתוקן ונקווה שיתוקנו וישופצו גם השלטים האחרים, שרק על מקצתם הצבענו.

צילום: אברהם שטיינר

סיבוב בתל אביב: כיכר רבין, תרומה, מפגש בן לאומי, בית פאג"י

א. כיכר רבין, 25 שנים אחרי

לקראת יום השנה ה-25 לרצח יצחק רבין, שופץ אתר הזיכרון ברחוב אבן גבירול, במורד המדרגות שם כרע ונפל.

צילומים: איתמר לויתן

ב. תרומה לחברה

בסניף 'ארומה' בנמל תל אביב יש שלט מאיר עיניים שאוסר על העובדים למכור אלכוהול למי שעדיין לא מלאו לו 18 שנים.

כמה חבל שבארומה לא למדו שבעברית כותבים 'טרם' באות ט'.

צילום: שמעון כהן

ג. מפגש בן לאומי

בשוק בצלאל, ברחוב קינג ג'ורג' פינת בית לחם, עומד בניין ישן, מרופט ויפה.

מי שיתבונן בסבלנות (הקלקה על התמונה תגדיל אותה לצפייה נוחה) יוכל לזהות שרידי כתובת ישנה שמעידה כי כאן היה פעם 'מפגש בן לאומי', שמכר בורקס סריאר (שזה סוג של בורקס טורקי, שנמכר ברובע Sarıyer באיסטנבול) וסחלב.

צילומים: איתמר לויתן

מישהו מן התל-אביבים הוותיקים זוכר את המפגש הזה ויודע לספר עליו משהו?

ד. בית פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל (פא"י, פאג"י), שנוסדה ב-1922 בפולין, הייתה פעם מפלגת פועלים חרדית מתונה בעלת אופי סוציאליסטי, שהקימה יישובים חקלאיים וגם שני קיבוצים (חפץ חיים ושעלבים). זו הייתה מפלגה קטנה (בשיא כוחה היו לה שלושה מנדטים) שנעלמה מזמן, ומנהיגיה, בנימין מינץ (שגם היה שר הדואר), קלמן כהנא ואברהם ורדיגר, כבר אינם זכורים. 

ברחוב פרישמן 64, שם היה בית התנועה, נותרו רק אותיות המתכת ההיסטוריות, שנקבעו בקיר האפור כשק.

צילום: איתמר לויתן

אגב, בבית זה שכנה בשנות החמישים והשישים מחלקת האחיות של 'מרכז קופת חולים', מערכת כתב העת 'איתנים' וגם ספרייה שנקראה 'פרישמן'.

לאחרונה ניסו יורשי פאג"י למכור את הבניין, שהוערך בשווי של 27 מיליון שקל, אך המכירה הסתבכה ונעצרה.