סיפורי רחובות: יצחק רבין, אנצו סרני, שמואל ירחינאי, עינים למשפט

א. מי אתה יצחק רבין?

לפני כשבוע או שבועיים רעשה הארץ מ'משפיענית טיקטוק', חרדית לשעבר, בשם אודיה פינטו, שבאחד משעשועוני הטלוויזיה הוצגה בפניה תמונתו של יצחק רבין והיא לא זיהתה אותו. להגנתה אמרה, שהיא גדלה בחברה החרדית (תירוץ!), ובאותה מידה אפשר לומר שלא זיהתה אותו בגלל שבתמונה הוא היה בלי כאפייה...

במקרה או שלא במקרה נשלחה אליי השבוע תמונת השילוט החדש של רחוב יצחק רבין בירושלים, סמוך ונראה לכיכר אגרנט, בית המשפט העליון ואוהל 'פורום הגבורה' הנטוש.

צילום: טובה הרצל

מי שיסמוך על השילוט החדש והמצוחצח לא יעלה על דעתו שראש ממשלת ישראל יצחק רבין לא סתם מת במיטתו בשנת תשנ"ו, אלא נרצח ביריות מתנקש יהודי ב-4 בנובמבר 1995, תאריך היסטורי (שבמקרה יצא בשנת תשנ"ו) שיש מי שמנסה לגמדו.

ב. ושוב, אֶנְצוֹ סֶרֶנִי

כבר עסקנו כאן בשיבושי שמו של אֶנְצוֹ סֶרֶנִי, שהיה מצנחני היישוב ועל שמו נקרא קיבוץ נצר סרני. ונחזור שוב ושוב: שמו היה אֶנְצוֹ סֶרֶנִי ולא אנצ'ו סִירני.

אבל בכפר סבא לא קוראים את עונ"ש. מלבד שיבוש שמו, טעו גם בשנת הולדתו 1905, ובנוסף הדביקו לו את התואר המשונה 'צנחן הצלה'.

צילום: איתמר לויתן

עוד זה מדבר וזה בא. יוחאי דביר שלח לי את השילוט המביך של רחוב אנצו סרני בגבעתיים. 'סופר חלוץ וממנהיגי תנועת הפועלים'...

אף מילה על כך שהיה מצנחני היישוב שמצא את מותו במחנה הריכוז דכאו.

צילום: יוחאי דביר

ג. ירח נאי

שמענו על 'בית התה של ירח אוגוסט', וגם על 'ירח מלא' ו'ירח חסר', אבל מה זה 'ירח נאי'?

צילום: איתמר לויתן

ובכן, הפתרון פשוט: השם הוא ירחינאי. והבית עומד בעיר תל אביב, ליתר דיוק ביפו ברחוב שמואל ירחינאי.

אבל מיהו איש זה ומה פשר שמו?

מדובר באמורא (מחכמי התלמוד) רב שמואל, שחי בנהרדעא שבבבל והיה דמות בולטת בדור הראשון של האמוראים (מסוף המאה השנייה לספירה ועד למאה השלישית), לצד חברו שכּונה סתם 'רב'. 

שמואל היה בקי גדול בהלכות עיבור החודש ובסודות לוח השנה, ולפיכך כּונה 'ירחינאי' או 'ירחינאה', כלומר איש הירח או איש החודש. אחד המאמרים המיוחסים לו הוא 'נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי נהרדעא' (בבלי ברכות, נח ע"ב), כלומר אני בקי במסלולם של כוכבי השמיים כשם שאני בקי ברחובות עירי נהרדעא.

ד. עֵינַיִם למשפט

חותמת של הרב יצחק אריאלי על אחד מספריו (תפארת: מכירות פומביות)

עינים למשפט הוא שם של סדרת ספרים שחיבר הרב יצחק אריאלי (1974-1896), שבהם העלה על הכתב את פירושיו למסכתות שונות בש"ס. הוא היה מתלמידיו הקרובים ביותר של הרב אברהם יצחק קוק בירושלים והשתתף איתו בייסוד ישיבת 'מרכז הרב'. לימים מילא תפקידים שונים בישיבה (עד שהסתכסך עם ראשיה), ובכלל הייתה דעתו מעורבת עם הבריות ועסק בצורכי ציבור. בשנת 1966 זכה אריאלי בפרס ישראל לספרות תורנית. בנו היה חוקר הפילוסופיה היהודית פרופ' נחום אריאלי, ונכדתו (בתו של נחום) היא יעל וילנר, שופטת בבית המשפט העליון. איש התקשורת קובי אריאלי הוא נינו מצד אחר של המשפחה.

אגף אחר של צאצאיו השחיר והתחרד והפך לאנטי-ציוני. במהדורה חדשה של עינים למשפט, שהוציאו לאור בני אותו אגף, צונזרה בגסות רוח זיקתו של אריאלי לציונות בכלל ולישיבת מרכז הרב בפרט. על עניין זה כתבו בהרחבה תלמידִי איתם הנקין הי"ד, וכן יצחק אבי רונס, ואין ענייננו כאן בסוגיה זו, אלא רק ברחוב שהוקדש לספריו. 

בשכונת מזכרת משה בירושלים, ממש מול שוק מחנה יהודה, יש רחוב רב קסם הנקרא 'עינים למשפט', אבל איך בעצם צריך לכתוב 'עינים'? זו אחת המילים בשפתנו שממש מתבקש לנקדה, כשכותבים אותה בכתיב חסר.

כך תועד ב-2013 השלט הישן של הרחוב:

צילום: בנצי בינדר (פורטפוליו)

וכך נראה השלט החדש-דנדש שנקבע ממש לאחרונה:

צילום: דוד אסף

בין לבין, עדיין אפשר לראות על קירות הבתים גרסאות שונות ומשונות: עיניים, עינים, והכי נחמד 'עניים למשפט'...

צילום: דוד אסף

בשולי נעיר, כי הכתיב הרווח הוא כתיב מלא: 'עיניים'. 

עיניים, כתב העת המקסים לילדים ולבני נוער, מגדיל לעשות ומנקד גם את הכתיב המלא...

 

חידון עונ"ש למביני עניין: פסלים ברחבי ארצנו

מזמן לא היה לנו חידון פסלים. הנה שעשועון קליל לימי החג וחול המועד עם רמזים קלים בכותרות.

לאחר מיצוי כל האפשרויות בתגובות יובאו הפתרונות המלאים מתחת לכל סעיף.

הפותרים נכונה יזכו במינוי חינם לעונ"ש לכל החיים.😊

א. עני באר

צילום: איתמר לויתן

מה כתוב בראש הפסל והיכן הוא נמצא?

___________________________________________________________

אכן, כפי שפתרתם נכונה, מדובר בבאר איזקסון בהוד השרון. הפסל, בגובה 2.5 מטרים, הוצב ליד הבאר ההיסטורית שבנה צבי איזקסון על מנת לספק מים לראשוני המתיישבים. הַפַּסָּל הוא שלום קלנר, תושב העיר.

ב. התותח המתוק

צילום: איתמר לויתן

היכן נמצא פסל זה ומה טיבו?

___________________________________________________________

גם חידה זו נפתרה בקלות. מדובר ב'צומת עלית' ובמערבל לציפוי סוכריות ומסטיקים שהיה חלק מבית החרושת לשוקולד של 'עלית', שהיה פעם ברמת גן. היה ונהרס ב-2008 ובמקומו צמחו מגדלים רבי קומות.

על בית החרושת המופלא הזה וריחותיו כתב יהונתן גפן את השיר 'ריח של שוקולד':

בסוף רמת גן יש מקום מיוחד

שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד 

יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות

ושלושים מכונות יום ולילה עובדות
ושבעים פועלים עם סינר וכפפות 

מכינים שוקולד בכל הצורות

השיר הזה היה חלק מההספר הכבש השישה-עשר (1978) ואחר כך התקליט והמופע. הלחן הוא של יוני רכטר.

ג. פירות ראשונים

צילום: איתמר לויתן

היכן נמצא פסל זה, מה שמו ומי פיסלוֹ? 

___________________________________________________________

הפסל הזה נקרא 'ביכורים'. יצר אותו הפסל אוהד מרומי בשנת 2023 והוא נמצא מול בית המעצר באבו כביר.

ד. במתח הגבוה

צילום: דוד אסף

היכן נמצא פסל הברזל הזה ומי יצר אותו?

___________________________________________________________

כפי שניחשתם נכונה, את הפסל הזה, 'מתח גבוה', עשה יגאל תומרקין בשנות התשעים. הוא מוצב בחצר הפנימית של בית משפט השלום ברחוב חשין בירושלים.

ה. הגידו כן לשלום

צילום: איתמר לויתן

היכן נמצאת אנדרטה זו ולזכר מי הוקמה?

___________________________________________________________

חידה זו היא היחידה שלא נפתרה. 

ובכן, מדובר בפסל הנמצא סמוך לאנדרטה לזיכרו של יצחק רבין, סמוך לבית יד לבנים ולכניסה לעיר העתיקה של עכו. 

ו. בובה על חוט

צילום: איתמר לויתן

היכן ועל איזה קיר נמצא פסל זה?

___________________________________________________________

חידה זו נפתרה בקלות ובמהירות. זהו 'הבובנאי', על חזית המבנה של מרכז תיאטרון הבובות בחולון. יצר אותו ריצ'ארד שילה.

ב ה צ ל ח ה

סיבוב בתל אביב: רבין וקסטנר, גימנסיה 'הרצליה' ושוק הכרמל

כל הצילומים: איתמר לויתן

א. כאן נרצח יצחק רבין

אתר הרצח של יצחק רבין ב-1995, מתחת למדרגות העלייה לרחבת בית העיריה, משנה את פניו חליפות ומעדכן את הזיכרון לאירוע הנורא שהתחולל שם ושינה את פניה של ארצנו. סמוך לאנדרטה הציבו מסך וידאו שמשדר בלי הפסקה את מעשה הרצח, ולצדו כרזות שעיצבו במשך השנים גרפיקאים חדי מבט.

הדבר היחיד שלא משתנה בכיכר הוא מקום החניה הקבוע של רכב ראש העירייה...

ב. כאן נרצח ישראל קסטנר

אם עד כה הכרתי את שדרות עמנואל הרומי 'בזכות' שלט הרחוב המביך שהוצב בו (בניקוד השגוי ובמרכאות שאינן נפתחות עסקנו כאן):

צילום: עופר אדרת

עתה התברר לי שיש ברחוב זה גם בניין היסטורי חשוב: בית מספר 6. 

כאן אירע בשנת 1957 אחד ממעשי הרצח שזעזעו את המדינה בעשור הראשון לקיומה: הרצח של ד"ר ישראל קסטנר בפתח בית מגוריו. קסטנר היה אז בסך הכל בן 51 אך נשא עמו ביוגרפיה טרגית ודרמטית של בן מאה לפחות.

שנה וחצי קודם לכן זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את מלכיאל גרינוולד, שנתבע על ידי המדינה בגין הוצאת דיבה על קסטנר, לאחר שהאשימוֹ בשיתוף פעולה עם הנאצים. השופט בנימין הלוי, שדן יחידי בתיק, הרחיק לכת וכתב על קסטנר – איש שאלפי יהודים מהונגריה חייבים לו את חייהם – כי 'מכר את נשמתו לשטן'. יעברו עוד שנים רבות עד שנבין כמה זחוחה, מתנשאת וחסרת רגישות הייתה אמירה זו, שכן מי שלא היה שם, לעולם לא יוכל לחרוץ דין על מי שכן היה שם ועשה ככל יכולתו וכמיטב הבנתו. זאת ועוד, פסק דינו של הלוי התפרש בעיני חוגים מסוימים כהיתר לפגוע בקסטנר ולחסלו. מה שאכן קרה.

בלילה שבין 4-3 במארס 1957 ארבה לקסטנר חולייה של שלושה מתנקשים שירו בו פצעי מוות. הוא מת בבית החולים ב-15 במארס. לאחר מותו התברר עניינו שוב בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון. השופטים זיכו אותו ברוב קולות מהאשמה הנוראה של שיתוף פעולה עם הנאצים, לקסטנר האומלל ולבני משפחתו זה כבר לא עזר.

דבר, 5 במארס 1957

פרטים רבים על קסטנר, האיש, פעולות ההצלה שלו, המשפט, ההתנקשות והמאבק על שמו הטוב ועל מורשתו יש בערך הנושא את שמו בוויקיפדיה. אגב, מרב מיכאלי, מנהיגת מפלגת העבודה, היא נכדתו.

בין כך ובין כך, בחצר בית מגוריו נקבע שלט הזיכרון הזה:

ג. ביקור בגימנסיה העברית 'הרצליה'

גימנסיה 'הרצליה' שברחוב ז'בוטינסקי איננה סתם עוד בית ספר גדול בתל אביב. היא גם סמל ציוני ומוסד לאומי. אבל כשמסתובבים במסדרונות הארוכים, המרוצפים ב'בָּלָטוֹת' משנות השישים, שכבר אף אחד מן השכנים ב'צפון הישן' לא יעלה על דעתו לרצף אתן את סלון ביתו, מתגנבת ללב תחושה חמוצה של הליכה בבניין ישן ושל תחזוקה במצב ירוד. 

יש בגימנסיה גם אוצרות אמנות ונוסטלגיה וחבל שגם הן אינן מתוחזקות כראוי.

על שלט הכניסה המביך בכניסה כבר דיברנו פעם. מעבר לטקסט הפלצני ('על רקע שלהי המאה ה-19 ... חלה התפרצות וולקנית של גניוס יהודי ... אבן בזלת שנזרקה משרידי הלבה הזאת') יש בו גם שגיאה: גרשם שלום ולא גרשון שלום...

והנה כמה צילומי מסדרון:

פסיפס 'שבת ברחוב הרצל, 1912'
'הוגש שי לגימנסיה "הרצליה" ע"י חניכיה: נחום גוטמן והאחים מאיר, 1966'

פרוטומה של בוגר הגימנסיה והיזם מרדכי מאיר

מיצב (של אחד התלמידים?)

בגימנסיה יש גם מוזיאון לזכר מוריה ובוגריה שנפלו במערכות ישראל

את שמות הנופלים החדשים כבר עיצבו בפונט שונה לגמרי

ד. ביקור בשוק הכרמל

מישהו בעירייה החליט שזה הזמן לציין מאה שנים לייסודו של שוק הכרמל. בשערי השוק הוקמה תערוכה ניידת והיא מביאה במלל ובצילומים היסטוריים את סיפורו של השוק, שתאריך ייסודו האמיתי לוט בערפל ('בשנות העשרים').