חידון עונ"ש למביני עניין: פסלים ברחבי ארצנו

מזמן לא היה לנו חידון פסלים. הנה שעשועון קליל לימי החג וחול המועד עם רמזים קלים בכותרות.

לאחר מיצוי כל האפשרויות בתגובות יובאו הפתרונות המלאים מתחת לכל סעיף.

הפותרים נכונה יזכו במינוי חינם לעונ"ש לכל החיים.😊

א. עני באר

צילום: איתמר לויתן

מה כתוב בראש הפסל והיכן הוא נמצא?

___________________________________________________________

אכן, כפי שפתרתם נכונה, מדובר בבאר איזקסון בהוד השרון. הפסל, בגובה 2.5 מטרים, הוצב ליד הבאר ההיסטורית שבנה צבי איזקסון על מנת לספק מים לראשוני המתיישבים. הַפַּסָּל הוא שלום קלנר, תושב העיר.

ב. התותח המתוק

צילום: איתמר לויתן

היכן נמצא פסל זה ומה טיבו?

___________________________________________________________

גם חידה זו נפתרה בקלות. מדובר ב'צומת עלית' ובמערבל לציפוי סוכריות ומסטיקים שהיה חלק מבית החרושת לשוקולד של 'עלית', שהיה פעם ברמת גן. היה ונהרס ב-2008 ובמקומו צמחו מגדלים רבי קומות.

על בית החרושת המופלא הזה וריחותיו כתב יהונתן גפן את השיר 'ריח של שוקולד':

בסוף רמת גן יש מקום מיוחד

שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד 

יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות

ושלושים מכונות יום ולילה עובדות
ושבעים פועלים עם סינר וכפפות 

מכינים שוקולד בכל הצורות

השיר הזה היה חלק מההספר הכבש השישה-עשר (1978) ואחר כך התקליט והמופע. הלחן הוא של יוני רכטר.

ג. פירות ראשונים

צילום: איתמר לויתן

היכן נמצא פסל זה, מה שמו ומי פיסלוֹ? 

___________________________________________________________

הפסל הזה נקרא 'ביכורים'. יצר אותו הפסל אוהד מרומי בשנת 2023 והוא נמצא מול בית המעצר באבו כביר.

ד. במתח הגבוה

צילום: דוד אסף

היכן נמצא פסל הברזל הזה ומי יצר אותו?

___________________________________________________________

כפי שניחשתם נכונה, את הפסל הזה, 'מתח גבוה', עשה יגאל תומרקין בשנות התשעים. הוא מוצב בחצר הפנימית של בית משפט השלום ברחוב חשין בירושלים.

ה. הגידו כן לשלום

צילום: איתמר לויתן

היכן נמצאת אנדרטה זו ולזכר מי הוקמה?

___________________________________________________________

חידה זו היא היחידה שלא נפתרה. 

ובכן, מדובר בפסל הנמצא סמוך לאנדרטה לזיכרו של יצחק רבין, סמוך לבית יד לבנים ולכניסה לעיר העתיקה של עכו. 

ו. בובה על חוט

צילום: איתמר לויתן

היכן ועל איזה קיר נמצא פסל זה?

___________________________________________________________

חידה זו נפתרה בקלות ובמהירות. זהו 'הבובנאי', על חזית המבנה של מרכז תיאטרון הבובות בחולון. יצר אותו ריצ'ארד שילה.

ב ה צ ל ח ה

סיבוב בתל אביב: רבין וקסטנר, גימנסיה 'הרצליה' ושוק הכרמל

כל הצילומים: איתמר לויתן

א. כאן נרצח יצחק רבין

אתר הרצח של יצחק רבין ב-1995, מתחת למדרגות העלייה לרחבת בית העיריה, משנה את פניו חליפות ומעדכן את הזיכרון לאירוע הנורא שהתחולל שם ושינה את פניה של ארצנו. סמוך לאנדרטה הציבו מסך וידאו שמשדר בלי הפסקה את מעשה הרצח, ולצדו כרזות שעיצבו במשך השנים גרפיקאים חדי מבט.

הדבר היחיד שלא משתנה בכיכר הוא מקום החניה הקבוע של רכב ראש העירייה...

ב. כאן נרצח ישראל קסטנר

אם עד כה הכרתי את שדרות עמנואל הרומי 'בזכות' שלט הרחוב המביך שהוצב בו (בניקוד השגוי ובמרכאות שאינן נפתחות עסקנו כאן):

צילום: עופר אדרת

עתה התברר לי שיש ברחוב זה גם בניין היסטורי חשוב: בית מספר 6. 

כאן אירע בשנת 1957 אחד ממעשי הרצח שזעזעו את המדינה בעשור הראשון לקיומה: הרצח של ד"ר ישראל קסטנר בפתח בית מגוריו. קסטנר היה אז בסך הכל בן 51 אך נשא עמו ביוגרפיה טרגית ודרמטית של בן מאה לפחות.

שנה וחצי קודם לכן זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את מלכיאל גרינוולד, שנתבע על ידי המדינה בגין הוצאת דיבה על קסטנר, לאחר שהאשימוֹ בשיתוף פעולה עם הנאצים. השופט בנימין הלוי, שדן יחידי בתיק, הרחיק לכת וכתב על קסטנר – איש שאלפי יהודים מהונגריה חייבים לו את חייהם – כי 'מכר את נשמתו לשטן'. יעברו עוד שנים רבות עד שנבין כמה זחוחה, מתנשאת וחסרת רגישות הייתה אמירה זו, שכן מי שלא היה שם, לעולם לא יוכל לחרוץ דין על מי שכן היה שם ועשה ככל יכולתו וכמיטב הבנתו. זאת ועוד, פסק דינו של הלוי התפרש בעיני חוגים מסוימים כהיתר לפגוע בקסטנר ולחסלו. מה שאכן קרה.

בלילה שבין 4-3 במארס 1957 ארבה לקסטנר חולייה של שלושה מתנקשים שירו בו פצעי מוות. הוא מת בבית החולים ב-15 במארס. לאחר מותו התברר עניינו שוב בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון. השופטים זיכו אותו ברוב קולות מהאשמה הנוראה של שיתוף פעולה עם הנאצים, לקסטנר האומלל ולבני משפחתו זה כבר לא עזר.

דבר, 5 במארס 1957

פרטים רבים על קסטנר, האיש, פעולות ההצלה שלו, המשפט, ההתנקשות והמאבק על שמו הטוב ועל מורשתו יש בערך הנושא את שמו בוויקיפדיה. אגב, מרב מיכאלי, מנהיגת מפלגת העבודה, היא נכדתו.

בין כך ובין כך, בחצר בית מגוריו נקבע שלט הזיכרון הזה:

ג. ביקור בגימנסיה העברית 'הרצליה'

גימנסיה 'הרצליה' שברחוב ז'בוטינסקי איננה סתם עוד בית ספר גדול בתל אביב. היא גם סמל ציוני ומוסד לאומי. אבל כשמסתובבים במסדרונות הארוכים, המרוצפים ב'בָּלָטוֹת' משנות השישים, שכבר אף אחד מן השכנים ב'צפון הישן' לא יעלה על דעתו לרצף אתן את סלון ביתו, מתגנבת ללב תחושה חמוצה של הליכה בבניין ישן ושל תחזוקה במצב ירוד. 

יש בגימנסיה גם אוצרות אמנות ונוסטלגיה וחבל שגם הן אינן מתוחזקות כראוי.

על שלט הכניסה המביך בכניסה כבר דיברנו פעם. מעבר לטקסט הפלצני ('על רקע שלהי המאה ה-19 ... חלה התפרצות וולקנית של גניוס יהודי ... אבן בזלת שנזרקה משרידי הלבה הזאת') יש בו גם שגיאה: גרשם שלום ולא גרשון שלום...

והנה כמה צילומי מסדרון:

פסיפס 'שבת ברחוב הרצל, 1912'
'הוגש שי לגימנסיה "הרצליה" ע"י חניכיה: נחום גוטמן והאחים מאיר, 1966'

פרוטומה של בוגר הגימנסיה והיזם מרדכי מאיר

מיצב (של אחד התלמידים?)

בגימנסיה יש גם מוזיאון לזכר מוריה ובוגריה שנפלו במערכות ישראל

את שמות הנופלים החדשים כבר עיצבו בפונט שונה לגמרי

ד. ביקור בשוק הכרמל

מישהו בעירייה החליט שזה הזמן לציין מאה שנים לייסודו של שוק הכרמל. בשערי השוק הוקמה תערוכה ניידת והיא מביאה במלל ובצילומים היסטוריים את סיפורו של השוק, שתאריך ייסודו האמיתי לוט בערפל ('בשנות העשרים').

סיבוב בתל אביב: כיכר רבין, תרומה, מפגש בן לאומי, בית פאג"י

א. כיכר רבין, 25 שנים אחרי

לקראת יום השנה ה-25 לרצח יצחק רבין, שופץ אתר הזיכרון ברחוב אבן גבירול, במורד המדרגות שם כרע ונפל.

צילומים: איתמר לויתן

ב. תרומה לחברה

בסניף 'ארומה' בנמל תל אביב יש שלט מאיר עיניים שאוסר על העובדים למכור אלכוהול למי שעדיין לא מלאו לו 18 שנים.

כמה חבל שבארומה לא למדו שבעברית כותבים 'טרם' באות ט'.

צילום: שמעון כהן

ג. מפגש בן לאומי

בשוק בצלאל, ברחוב קינג ג'ורג' פינת בית לחם, עומד בניין ישן, מרופט ויפה.

מי שיתבונן בסבלנות (הקלקה על התמונה תגדיל אותה לצפייה נוחה) יוכל לזהות שרידי כתובת ישנה שמעידה כי כאן היה פעם 'מפגש בן לאומי', שמכר בורקס סריאר (שזה סוג של בורקס טורקי, שנמכר ברובע Sarıyer באיסטנבול) וסחלב.

צילומים: איתמר לויתן

מישהו מן התל-אביבים הוותיקים זוכר את המפגש הזה ויודע לספר עליו משהו?

ד. בית פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל (פא"י, פאג"י), שנוסדה ב-1922 בפולין, הייתה פעם מפלגת פועלים חרדית מתונה בעלת אופי סוציאליסטי, שהקימה יישובים חקלאיים וגם שני קיבוצים (חפץ חיים ושעלבים). זו הייתה מפלגה קטנה (בשיא כוחה היו לה שלושה מנדטים) שנעלמה מזמן, ומנהיגיה, בנימין מינץ (שגם היה שר הדואר), קלמן כהנא ואברהם ורדיגר, כבר אינם זכורים. 

ברחוב פרישמן 64, שם היה בית התנועה, נותרו רק אותיות המתכת ההיסטוריות, שנקבעו בקיר האפור כשק.

צילום: איתמר לויתן

אגב, בבית זה שכנה בשנות החמישים והשישים מחלקת האחיות של 'מרכז קופת חולים', מערכת כתב העת 'איתנים' וגם ספרייה שנקראה 'פרישמן'.

לאחרונה ניסו יורשי פאג"י למכור את הבניין, שהוערך בשווי של 27 מיליון שקל, אך המכירה הסתבכה ונעצרה.