סיבוב בתל אביב: אריק איינשטיין, גני ההסתדרות, מעונות עובדים

צילומים: איתמר לויתן

א. מרכז קהילתי אריק איינשטיין

תל אביב יודעת לכבד את האמנים שגרו בה והביאו לה כבוד. אחד ויחיד בהם הוא כמובן אריק איינשטיין, שהלך לעולמו בדיוק לפני שבע שנים.

לאחרונה הוחלף שמו של 'אשכול הגנים' על שם דב הוז (ששופץ בשנת 2011 בעקבות 'המחאה החברתית'), ועתה הוא נקרא על שמו של הזמר האהוב.

דב הוז, איש חשוב בפני עצמו, זכה ששמו ייקרא על הבית מסיבה פשוטה: הוא שוכן ברחוב דב הוז 16.

כך זה נראה עד לא מכבר.

וכך זה ייראה מכאן ואילך...

לכבוד חנוכת הבית בשמו החדש הכינה העירייה סרטון קצר:

      

ב. שוב פוצצו את בניין ההסתדרות?

בית הוועד הפועל של ההסתדרות, שבנייתו הסתיימה ב-1956, ידע ימים יפים יותר. עשרות שנים היו שערי המדשאות ברחוב ארלוזורוב מוקפים גדרות ברזל ונעולים בפני עוברים ושבים. מדשאות הענק (ארבעה דונמים) ועצי הנוי שנשתלו בהן, היו נחלת עיניהם של יושבי הבניין בלבד, שממילא לא עשו איתן הרבה.

עכשיו החליטה הנהגת ההסתדרות לפתוח את המדשאות לרווחת הציבור כולו, וגם הבניין הבולשביקי משהו נראה הרבה יותר ידידותי לסביבה. נקווה שהמדשאות יטופחו ויתוחזקו כראוי ולא יהפכו לאתר משחקי כדורגל או מנגלים כנהוג במקומותינו.

וכרגיל אם עשית ולא פרסמת – כאילו לא עשית, ועל ההאדרה העצמית והפומפוזיות כנראה קשה לוותר. וכך מסביר השלט, שפיתוח גן ההסתדרות הוא 'חלק מחזונו של יו"ר ההסתדרות' הנוכחי. חזון ודרך, שליחות ומעש...

בין משעולי הפרא של הגן תוכלו למצוא גם את 'שביל תנועות הנוער'.

ג. מעונות עובדים ח'

ואגב הסתדרות העובדים ומפעליה הברוכים.

בשנת 1936 הונחה אבן הפינה לשכונת מעונות עובדים ח' ושנה אחר כך כבר החלו לגור בה – שישה מבנים של שלוש קומות, שאותם תכנן האדריכל אריה שרון. בשכונה הוקם אפילו מטבח משותף, שפעל לפחות עד שנות החמישים! בתי השכונה נמצאים עד עצם היום הזה בין הרחובות הירקון, בן יהודה, נחום הנביא ושדרות נורדאו. זו הייתה יזמה מבורכת של הסתדרות העובדים, וחבל שלא היו עוד רבות כמותה.

כך זה נראה בשנות השלושים:

וכך זה נראה היום:

לאחרונה נערכות במתחם עבודות שיפוץ, ובמהלכן נחשפה מן השיחים, בחצר הגוש המזרחי, אנדרטה שהייתה חבוייה שם וכנראה הייתה ידועה רק למתי מעט. האנדרטה הוקמה לזכר בני השכונה שנפלו במלחמת העצמאות.

בעיתון דבר מצאתי מעט פרטים על הקמת האנדרטה, שעוצבה על ידי הפסל משה שטרנשוס,. היא נחנכה במארס 1950, ותחילה נקבעה על קיר אולם התרבות המשותף של השכונה.

דבר, 1 במארס 1950

לימים נוספו ללוח שמות חללים נוספים שנפלו במלחמות ישראל: במלחמת ההתשה (נחמן דוליצקי ויגאל קלס) ובמלחמת יום כיפור (משה ויתקין).