יום רביעי, 23 בדצמבר 2020

סיפורי רחובות: מחאה, שתי האחיות, היינריך גרץ ויוסף קלוזנר

 א. מחאת הרחובות

'רחוב יוסף סלמסה' בחיפה אינו רחוב אמיתי. השילוט הוא חלק ממהלכי מחאה של יוצאי אתיופיה, שהחליפו שמות של שלטים רבים. חבל שהשם החדש הודבק על גבי שמו של חסן שוּכְּרי, שהיה ראש העיר חיפה בין השנים 1920-1914, ושוב בין 1940-1927. שוכרי היה דווקא סמל לסובלנות דתית ולאומית, וביום מותו הוספד על ידי כל ראשי היישוב העברי. אולי כשמוחים אין זמן להתעמק בהיסטוריה...

מחאה צנועה יותר זוהתה על המעקה של 'מעלות בר יוחאי'. כאן הסתפקו בהדפסה על נייר ובשם קצת מסורבל: 'רחוב מצילים את חיפה מסרטן המפעלים'...

צילומים: רון מנדל

ב. שתי האחיות

צילום: מנחם רוזנברג

הנה דוגמה הממחישה עד כמה נדרשות מילות הסבר לשמות רחובות בארצנו.

ביפו יש רחוב הנקרא 'שתי האחיות'. ספק אם העוברים ושבים יודעים במה מדובר. בהעדר תרגום אנגלי של השם, הם חושבים, מן הסתם, על שתי אחיות שהן בנות לאותם הורים, two sisters. אבל לא כך הוא. מדובר כאן בשתי אחיות סיעודיות, מן הזן המכונה משום מה 'רחמניות'. מאחורי השם הסתמי מסתתרת פרשה שזעזעה את ארץ ישראל בשנות המרד הערבי הגדול ('המאורעות') – רצח שתי האחיות היהודיות ביפו.

נחמה צדק מרמת גן וחברתה מרתה פינק, בנות 18 ו-19, היו תלמידות בבית הספר לאחיות בבית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו (לימים בית חולים דונולו), שגם עשו משמרות בבית החולים. ב-17 באוגוסט 1936, בשעות הערב, במרחק קצר מבית החולים, פגעו בהן כדורי מתנקש, ככל הנראה ערבי (הדבר קרה לאחר הסתה קשה בעיתונות הערבית שקראה לסילוק אנשי הצוות הרפואי והחולים היהודיים מבית החולים). למחרת נערכה הלווייתן בהשתתפות עשרות אלפי אנשים. הן נקברו בבית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור.

דבר, 19 באוגוסט 1936

כמה ימים אחר כך כבר עלתה דרישה לקרוא רחוב על שמן:

דבר, 24 באוגוסט 1936

ב-1954 אכן הוחלף שם הרחוב בו נרצחו ונקרא 'שתי האחיות'.

שורה אחת של הסבר הייתה נותנת משמעות לשם הרחוב ומכבדת את זכרן של שתי האחיות שנפלו כאן.

ג. גרץ מקוצר

ההיסטוריון היינריך גרץ (1891-1817)

עיריית תל אביב החליטה על מדיניות חדשה בהחלפת שלטי רחוב שגויים: קיצור המידע למינימום הכרחי.

המידע הקודם על ההיסטוריון היינריך (צבי) גרץ אכן היה משובש, ותאריך הולדתו העברי צוין בטעות תשמ"ח במקום תקע"ח.

כך היה עד לא מזמן...


וכך זה נראה היום.

התאריך העברי השגוי תוקן, ובהזדמנות זו קיצצו י' אחת ב'היינריך' ואת גרץ, שנוקד בסגול (כנדרש) ניקדו עתה בצירי.

צילומים: איתמר לויתן

ואנו נוסיף ונטרחן: למה צריך להמשיך ולהצטעצע בתאריכים עבריים, שממילא איש לא משתמש בהם והם רק יוצרים פתח לטעויות (בעיקר משום שהחודשים תשרי-טבת 'שייכים' לשנה האזרחית הקודמת). לא הגיע הזמן לשחרר?

ד. בין שתי ערים: מתי נולד ומת יוסף קלוזנר?

יוסף קלוזנר, בערך 1945 (מקור: הספרייה הלאומית; אוסף שבדרון)

תאריכי הולדתו ומותו של ההיסטוריון פרופסור יוסף קלוזנר אינם שנויים במחלוקת, אלא גלויים ומבוררים: הוא נולד בראש חודש אלול תרל"ד (14 באוגוסט 1874) ומת בי"ד בחשוון תשי"ט (28 באוקטובר 1958). תעיד על כך מצבתו שבהר המנוחות בירושלים:

צילום: דוד אסף

אבל בירושלים, עירו של קלוזנר, ובתל אביב, שגם בה הקדישו רחוב לכבודו, יש גרסאות שונות.

השלט בירושלים קובע את שנת מותו לתשי"ח (טעות. צריך להיות תשי"ט): 

ואילו בתל אביב נקבעה שנת לידתו ל-1883 (טעות. צריך להיות 1874):

צילום: אבישי ליוביץ'

האם נמשיך להיות קטנונים? בוודאי!

בירושלים נוקד השם קלוזנר בצֵירֵי, בתל אביב – בסֶגוֹל.

בירושלים בחרו לכתוב את שמו הפרטי Yosef; בתל אביב – Yoseph. על 'היסטוריון' או 'הסטוריון' באמת נוותר...


25 תגובות:

  1. פרופסור אסף מראה ומוכיח לנו כמה חשוב לצלם ולהעלות לבלוג שלטים של שמות רחובות.
    ישר כוח!!!

    השבמחק
  2. הערה עקרונית. מצבה אינה הוכחה לכלום. אפילו לא לקיומו של הנפטר, בוודאי שלא לתאריכים המופיעים על גבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אין צורך להיסחף. לנו כחוקרים כיתוב ע"ג מצבה הוא "הוכחה לכאורה" אא"כ הוכח אחרת...

      מחק
  3. תודה דוד. מעטים גם יודעים שרחוב שתי האחיות, הצמוד לרחוב דונולו, נמצא בדיוק מול המקום שבו עמד בית חולים דונולו, שכיום כבר אינו קיים וניתן לזיהוי רק לפי עצי הדקל שהיו בכניסה אליו ושעדיין עומדים ליד מגרש החניה בין רחוב שתי האחיות לחוף הים

    השבמחק
  4. עלוב הוא מי שאיננו יודע מכיר ומשתמש בתאריך העברי. "ואנו נוסיף ונטרחן: למה צריך להמשיך ולהצטעצע בתאריכים עבריים, שממילא איש לא משתמש בהם והם רק יוצרים פתח לטעויות" מנימוק מעין זה אפשר לגזור גם הפסקת לימוד תנך וכל ארון הספרים היהודי (לא הישראלי- שזה דבר שונה לחלוטין). בקיצור הידד לבורות ולהתנתקות ממקורותינו והידבקות בתאריכים לא לנו. יאיר

    השבמחק
    תשובות
    1. אני איתך!.. ככה זה.. שכחו מה זה להיות יהודים...

      מחק
    2. אבל אתם מתנהגים ומדברים כמו גויים25 בדצמבר 2020 בשעה 12:00

      https://m.ynet.co.il/Articles/5445110

      מחק
    3. למרות שאין בי שום התנגדות לשימוש בתאריך העברי/יהודי, ובחדשים הירחיים, אני חושב,שההגדרה שלך 'תאריכים לא לנו', היא ממש לא נכונה.ויותר מזה, אנחנו אף מצווים עליו מדאורייתא: הציווי 'שמור את חודש האביב ...' כי בלעדיו לא היינו יכולים לעשות פסח.

      מחק
    4. זה בגלל אנשים חשוכים ובורים כמו הנ"ל30 בדצמבר 2020 בשעה 8:38

      https://www.haaretz.co.il/news/protest2020/.premium-1.9409202

      מחק
  5. האות י' ש"קוצצה" אכן מיותרת, שהרי השם נוקד.

    השבמחק
  6. עלוב עוד יותר, וגם פחדן הוא מי שקורא לעצמו UNKNOWN.אתה אפילו מפחד להתבייש ממי שאתה. 'סתכל במראה להיות בטוח שאמנם אתה מי שכתוב בתעודת הזהות שלך. ולעניין: רוב רובם של אזרחי ותושבי ישראל אינם יודעים ואינם משתמשים בתאריך העברי, אלא כתוספת מליצית משהו לתאריך השימושי והמקובל, כשם שאינם משתמשים בשפת התנ"ך הנהדרת, אך המליצית מדי לדיבור ענייני בחיים. ואם אתה רוצה להיות גם אזרח העולם הזה - השתמש במחילךה ממך בתאריך האזרחי המקובל על כולם. ואם לאו - הסתגר לך בגטו מרצון שלך. שבת שלום.

    השבמחק
  7. התנ״ך חי וקיים, בישראל, בעם היהודי ובחלק ניכר מאומות העולם. אין סכנה שהוא יאבד. לעומת זאת הלוח העברי הובס, ובצדק, כי הוא נחות לעומת הלוח של הגויים ימ״ש. אין משתמשים בו אלא למטרה אחת, והיא לבלבל. על החרדים אני לא מדבר כדי לא להתעצבן. אני מדבר על המומחים לספרות עברית והסטוריה יהודית. הם כותבים על ״י״ג בשבט התרע״ב״ ואני מתחיל לחפש עוד פעם מתי זה היה לכל הרוחות. מדוע ולמה? שיכתבו כך שכולם ידעו מיד, אבל מיד, על מה מדובר. לאחרונה ראיתי את הטיפשות הזו בויקיפדיה העברית שאמורה להיות ״מודרנית״. יבוטל הלוח העברי ויפה שעה אחת קודם.

    השבמחק
  8. תודה על העלאת נקודות "שוליות". "לא חשובות", "סתמיות". כל הכבוד לעלות דברים מתהום הנשיה ולתת להם התיחסות. שבת שלום
    תודה. הדי אור

    השבמחק
  9. לדעתי חשוב מאד לשמר את החודש העברי, ולציין גם את הלועזי. הלוח העברי חשוב, אנחנו חוגגים את חגינו על פי הלוח העברי, ומן הראוי שנזכור אתו. שבת שלום!

    השבמחק
  10. הלוח העברי חשוב מאוד - לא עולה על דעתי לבטלו או להשכיחו - אבל לא חייבים לתקוע אותו בכל מקום, ובטח לא בשלטי רחוב שהמקום שם ממילא מצומצם מאוד. זה בולט במיוחד בהסברים על אישים שחיו במאות שעברו, וכבר הבאתי בבלוג דוגמאות רבות לתאריכים כאלה שגם אדם משכיל צריך זמן מה כדי לחשב אותן (ד'תק"ל, למשל).
    תומכי הלוח העברי כדאי שיגייסו נימוקים טובים יותר מאשר שזה לוח 'שלנו'. שמות החודשים בלוח העברי נלקחו כולם מן האכדית ומן העולם התרבותי-הלשוני של בבל. שמות עבריים קדומים כמו 'ירח זיו' או 'ירח האיתנים' נדחו מפני השמות האכדיים אייר ותשרי...

    השבמחק
    תשובות
    1. כמדומני שעל המצבה שנת הפטירה היא תש"מ

      מחק
  11. אני מעתיק מכתב שקיבלתי לפני יותר מעשרים שנה מהמורה צפי אמנותי בעקבות מאמר שהופיע בעתון הארץ על מותו ‏של משה צדק (הוא המורה שמילקיהו), אחיה של האחות נחמה צדק. ‏

    ‏ 12.9.97‏
    ‏לפוצ'ו היקר
    האחות נחמה צדק המוזכרת במאמר, הצילה את אמי ממוות כשהייתה מאושפזת, בודדת ‏ממשפחה, חולה בטיפוס בבית חולים דונלו ביפו. כשנחמה נרצחה, פחדו לספר לאמי כי ידעו שזה ישבור את ‏לבה. יום אחד אחרי הרבה שנים, טיילה אמי ברמת גן וראתה שלט הנושא את השם "סמטת האחות נחמה ‏צדק". בבית קטן שליד השלט, ראתה גבר שטיפח גינת נוי וניקה אותה. היא פנתה אליו וסיפרה לו את ‏סיפורה האישי על נחמה. האיש שמע את דבריה עד הסוף וכשגמרה אמר לה: "אני אחיה." אמא נדהמה ‏והתרגשה.‏ היום עם פרסום המאמר על משה צדק, אמא קפצה ואמרה לי: "הוי! אז אני פגשתי את המורה שמילקיהו ‏שהיה עוד בחיים!"‏ שלך צפי

    השבמחק
  12. לזכרה של נחמה צדק נקרא הרחוב הסמוך למקום מגוריה ברמת גן "שדרות האחות נחמה". מרתה פינק התגוררה ברחוב ביאליק 17 בת"א. היא לא זכתה ברחוב על שמה.

    השבמחק
  13. מתוך הכתבה: "ובהזדמנות זו קיצצו י' אחת ב'היינריך' ואת גרץ, שנוקד בסגול (כנדרש) ניקדו עתה בצירי."

    הטמבלים חסרי הבושה והרחמים מן ה'קקדמיה לכשלון העברית' לא נחים. הפעם הם נטפלו בטיפשותם כי רבה לתנועת הסגול, והחליטו, הלכה למעשה לבטלה ולנשלה כליל מן השפה העברית. הם החליטו בשנאתם העזה לשפה העברית להחטיא את התמימים, להסיתם ולהסיטם להחליף את כל הניקודים הנכונים בתנועת סגול, בניקודים דביליים, כעורים, שגויים ומטעים בתנועת צירה. יש לפזר את שוטי ההרכב הנוכחי הנורא של הקקדמיה הזאת לכל רוח, ולהרחיקם לכל חייהם מכל עמדת התנכלות מרושעת ונזק לשפה העברית היפיפיה והעתיקה. ככל שנקדים לעשות כן, כן תצא השפה העברית נשכרת!

    השבמחק
  14. על המצבה כתוב תשים
    ולא תשיט

    השבמחק
  15. בענייני השלטים: כדאי לשים לב גם לשיבושים בלועזית SHTTE במקום SHTEE או במקרה הקיצוני SHTAY (לפי הגייה באנגלית). מעבר לזה - מודע בכלל SHTEE HA'AHAYOT ולא TWO MEDICAL SISTERS (כך, דרך אגב בערבית)? אם הכוונה היא לעזור בחיפושי רחובות בתים למי שאינם יודעים עברית, יש לשמור על תעתיק מדויק, אם רוצים להפיץ מידע מדוע רחוב נקרא בשם זה צריך לתרגם. אבל לפי שעה הצליעה היא בשני האופנים.

    השבמחק
    תשובות
    1. א. אם כבר לתרגם את "אחיות" אז לא medical sisters" אלא לnurses". אבל תרגום כזה רק יזיק ולא יועיל. שווה בנפשך תייר המזדמן לחוצות יפו (ויש לא מעט כאלו כמובן), וישאל באנגלית שבפיו "where is tow nurses street"? האם מישהו יבין בכלל מה הוא מחפש? תרגום שמות רחובות גם, באנגלית וגם בערבית, חייב להיות צמוד למקור לפי כללי התעתיק. אין מנוס מכך.

      מחק
  16. שמות הרחובות אכן דורשים כיתוב אחיד וטיפונת מידע. זה חשוב.
    מה שבאמת מעצבן אותי בנושא הכיתוב הלועזי בשלטים, הוא שמות ערים ויישובים. אותה עיר, שמונה שמות בלעז.
    למה למשל העיר פתח תקווה נהייתה Petah Tiqwa?
    פעם עם k ופעם עם Q. למה?

    השבמחק
    תשובות
    1. על אותו משקל, ישנה גבעה בפארק קנדה שנקראת גבעה יג כמדומני( או יד..) בכל מקרה ישנם באותה גבעה מס' שלטים עם כמות הרוגים שונה מהקרב שהתחולל באותו תאריך באותה גבעה....

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.