א. מחאת הרחובות
'רחוב יוסף סלמסה' בחיפה אינו רחוב אמיתי. השילוט הוא חלק ממהלכי מחאה של יוצאי אתיופיה, שהחליפו שמות של שלטים רבים. חבל שהשם החדש הודבק על גבי שמו של חסן שוּכְּרי, שהיה ראש העיר חיפה בין השנים 1920-1914, ושוב בין 1940-1927. שוכרי היה דווקא סמל לסובלנות דתית ולאומית, וביום מותו הוספד על ידי כל ראשי היישוב העברי. אולי כשמוחים אין זמן להתעמק בהיסטוריה...
מחאה צנועה יותר זוהתה על המעקה של 'מעלות בר יוחאי'. כאן הסתפקו בהדפסה על נייר ובשם קצת מסורבל: 'רחוב מצילים את חיפה מסרטן המפעלים'...
 |
| צילומים: רון מנדל |
ב. שתי האחיות
 |
| צילום: מנחם רוזנברג |
הנה דוגמה הממחישה עד כמה נדרשות מילות הסבר לשמות רחובות בארצנו.
ביפו יש רחוב הנקרא 'שתי האחיות'. ספק אם העוברים ושבים יודעים במה מדובר. בהעדר תרגום אנגלי של השם, הם חושבים, מן הסתם, על שתי אחיות שהן בנות לאותם הורים, two sisters. אבל לא כך הוא. מדובר כאן בשתי אחיות סיעודיות, מן הזן המכונה משום מה 'רחמניות'. מאחורי השם הסתמי מסתתרת פרשה שזעזעה את ארץ ישראל בשנות המרד הערבי הגדול ('המאורעות') –
רצח שתי האחיות היהודיות ביפו.
נחמה צדק מרמת גן וחברתה מרתה פינק, בנות 18 ו-19, היו תלמידות בבית הספר לאחיות ב
בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו (לימים בית חולים דונולו), שגם עשו משמרות בבית החולים. ב-17 באוגוסט 1936, בשעות הערב, במרחק קצר מבית החולים, פגעו בהן כדורי מתנקש, ככל הנראה ערבי (הדבר קרה לאחר הסתה קשה בעיתונות הערבית שקראה לסילוק אנשי הצוות הרפואי והחולים היהודיים מבית החולים). למחרת נערכה הלווייתן בהשתתפות עשרות אלפי אנשים. הן נקברו בבית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור.
 |
| דבר, 19 באוגוסט 1936 |
כמה ימים אחר כך כבר עלתה דרישה לקרוא רחוב על שמן:
 |
| דבר, 24 באוגוסט 1936 |
ב-1954 אכן הוחלף שם הרחוב בו נרצחו ונקרא 'שתי האחיות'.
שורה אחת של הסבר הייתה נותנת משמעות לשם הרחוב ומכבדת את זכרן של שתי האחיות שנפלו כאן.
ג. גרץ מקוצר
 |
| ההיסטוריון היינריך גרץ (1891-1817) |
עיריית תל אביב החליטה על מדיניות חדשה בהחלפת שלטי רחוב שגויים: קיצור המידע למינימום הכרחי.
המידע הקודם על ההיסטוריון
היינריך (צבי) גרץ אכן היה משובש, ותאריך הולדתו העברי צוין בטעות תשמ"ח במקום תקע"ח.
כך היה עד לא מזמן...
וכך זה נראה היום.
התאריך העברי השגוי תוקן, ובהזדמנות זו קיצצו י' אחת ב'היינריך' ואת גרץ, שנוקד בסגול (כנדרש) ניקדו עתה בצירי.
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
ואנו נוסיף ונטרחן: למה צריך להמשיך ולהצטעצע בתאריכים עבריים, שממילא איש לא משתמש בהם והם רק יוצרים פתח לטעויות (בעיקר משום שהחודשים תשרי-טבת 'שייכים' לשנה האזרחית הקודמת). לא הגיע הזמן לשחרר?
ד. בין שתי ערים: מתי נולד ומת יוסף קלוזנר?
 |
| יוסף קלוזנר, בערך 1945 (מקור: הספרייה הלאומית; אוסף שבדרון) |
תאריכי הולדתו ומותו של ההיסטוריון פרופסור יוסף קלוזנר אינם שנויים במחלוקת, אלא גלויים ומבוררים: הוא נולד בראש חודש אלול תרל"ד (14 באוגוסט 1874) ומת בי"ד בחשוון תשי"ט (28 באוקטובר 1958). תעיד על כך מצבתו שבהר המנוחות בירושלים:
 |
צילום: דוד אסף
|
אבל בירושלים, עירו של קלוזנר, ובתל אביב, שגם בה הקדישו רחוב לכבודו, יש גרסאות שונות.
השלט בירושלים קובע את שנת מותו לתשי"ח (טעות. צריך להיות תשי"ט):
ואילו בתל אביב נקבעה שנת לידתו ל-1883 (טעות. צריך להיות 1874):
 |
| צילום: אבישי ליוביץ' |
האם נמשיך להיות קטנונים? בוודאי!
בירושלים נוקד השם קלוזנר בצֵירֵי, בתל אביב – בסֶגוֹל.
בירושלים בחרו לכתוב את שמו הפרטי Yosef; בתל אביב – Yoseph. על 'היסטוריון' או 'הסטוריון' באמת נוותר...
