מן הגורן ומן היקב: חנוכה

מאוסף הסביבונים של איבון אור

אמר העורך:

הָדִי אוֹר הוא מגדולי האספנים של מה שמכונה 'ישראליאנה'. בביתו בתל אביב ובמעין מוזיאון פרטי, מחסן או 'קליניקה' (שנקרא בפי הדי בשם 'בן גוריון עשר – היסטוריה ישראלית על המדף'), שאותו הקים ברמת גן, נאספים ונשמרים חומרים מרתקים שמהם נבנתה הזהות הישראלית. ערבוביה צבעונית של תמימות, אופטימיות ויצירתיות, שמעלות בעין דוק של געגועים למה שנוצר פה, ובלב – שמחה שהיינו חלק מזה ועצב על שלא תמיד ידענו איך וכיצד להמשיך זאת. אגב, הידעתם שלמילה נוסטלגיה המציאו שם עברי? רַפֶּקֶת. לי זה נשמע כמו שם של מחלה, ואולי זה דווקא מתאים...

בין האוספים הגדולים שהדי מטפח: בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים מכל העולם וגם מישראל (כ-6,000), תוויות בקבוקים, 'שנות טובות' (כ-25,000), פרסומות, גרפיקה, חוֹלְפוֹת (אֵפֵמֵרָה), אוסף ענק של מוצרי 'אל על', 'צים' ובתי מלון בישראל, קופסאות סיגריות – מה לא? יש גם אוסף של סכיני גילוח, עטיפות מסטיקים, משחקים, תחבורה, מזון, מטבח, אריזות קרטון, טקסטיל, לוחות שנה, בקבוקי שתייה קלה, תעודות בית ספר, צילומים, פנקסים, קק"ל, יפה ירקוני. הכל בכל מכל כל. הגבולות הכרונולוגיים של האוסף הם, פחות או יותר, מן העשור הראשון של המאה העשרים ועד שנות השבעים.

מחלת האספנות – סיפר לי הדי – פרצה אצלי במלוא עוצמתה לאחר נישואיי. רעייתי הביאה אתה כ'נדוניה' עשרים בקבוקי אלכוהול קטנים מכל העולם, שקיבלה במשך השנים מהוריה. אוסף זה הצטרף לארבעה בקבוקים מיניאטוריים שכבר היו ברשותי, ומשם הדברים החלו להתדרדר... כיוון שאי אפשר לאסוף הכל החלטתי להתמקד בארץ ישראל ובמדינת ישראל ולהתמקצע בתחום זה. במושגים של 'פסיכולוגיה בגרוש', האספנות – מכל סוג שהיא – מחזירה את האספן לילדותו. לימים טובים יותר, לנוסטלגיה שהיא גם פרטית וגם כללית. האספן משמר את העבר. את מה שהיה ואיננו עוד. היום יש אינטרנט ויש eBay, ובכל זאת אין כמו כיתות רגליים בין דוכנים וחיפוש בערימות 'זבל' בשוקי פשפשים, וכמו שגורס הפתגם העממי – זבל של האחד הוא אוצר לשני. תחושת הסיפוק ורוממות הנפש שנגרמת לאספן כשהוא מוצא אוצרות כאלה – אין מילים לתארה.

מדי פעם ישתף הָדִי (שם חיבה של אֹהַד) את קוראי הבלוג בטעימות מאוספיו, ואת הפרק הראשון נקדיש לכבוד החנוכה. 

ניתן ליצור קשר עם הדי אור בדואר אלקטרוני: yhorr@netvision.net.il

*

מאת הָדִי אור

באוסף חנוכה שלי לא תמצאו את החנוכיות המוקדמות ביותר שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ או בתפוצות, אבל יש לי עשרות פריטים ישראלים אשר מציגים את החג בצורות שונות. על החג ומנהגיו לא אכתוב. חזקה על קוראי הבלוג שבקיאים בו טוב ממני. במשך מאות בשנים הודגש במיוחד ההיבט הרוחני של החג, שעיקרו נס פך השמן. אותו פך זעיר שנמצא בבית המקדש המשוחרר, שהספיק להאיר את המנורה במשך שמונה ימים, עד שהפיקו שמן טהור חדש. דווקא האירוע החשוב של ניצחון החשמונאים במרד לא זכה להתייחסות של ממש אלא עם ראשית התחייה הלאומית של העם היהודי, ההתעוררות הציונית ושיבת העם למולדתו ההיסטורית.

מנורת החנוכה ו'הנרות הללו שאנו מדליקים' הם כמובן הסמל העיקרי של החג, שכן יש להם לא רק משמעות דתית-הלכתית  אלא גם דרך ביטוי אמנותית ואין ספור עיצובים מתקופות שונות וממקומות שונים. כך הם גם הסביבון, וכאלה הם גם מאכלי החג (סופגניות ולביבות) ושירי החג, שמחים ועצובים כאחד. 

בדרך כלל אני מלווה את רשימותיי רק בפריטים מתוך האוספים הפרטיים שלי. כאן חרגתי ממנהגי והוספתי כמה תמונות מאוסף הסביבונים של אשתי. הכל נשאר במשפחה... 

תמצאו כאן גם תמונות של ילדים החוגגים את החג, פריטים שקשורים בחברת התעופה 'אל על', שהייתה פעם לאומית, ועוד פריטים מפריטים שונים, שכולם קשורים לחג ולדרך שבה נחגג בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

חנוכה של אור ושמחה לקוראי הבלוג.

א. ילדים מדליקים

נתחיל עם ילדי ישראל מדליקים נרות בגן, בבית הספר או בבית. זהו אחד מטקסי ההתבגרות של כל ילד וילדה שגדלו כאן, ואין לי ספק שלכל אחד מהקוראים יש תמונה כזו באלבומו. התמונות הבאות הן משנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, ואם יש קוראים שמזהים את עצמם או את זולתם נשמח לשמוע.

ב. חג החנוקה

במחברת של תלמיד בית ספר בשנות החמישים מצאתי את הדפים החינניים האלה. לא בטוח שבתחום זה השתנה הרבה מאז...

ג. תשמישי מצווה

חנוכיות, נרות, סביבונים – אלה הם הפריטים ההכרחיים המלווים את טקסי חנוכה. הם עשויים מחומרים שונים – מכסף וזהב ועד לפלסטיק ונייר – והם שיוצרים את אווירת החג המיוחדת. יש אספנים המתמחים בסביבונים, יש המתמחים בחנוכיות, ויש כמוני שאוספים מכל הבא ליד, ובלבד שיהיה ישראלי. 

האריזה הזו מלווה אותנו כבר עשרות שנים ועד היום היא נמכרת (רק הכתובת השתנתה)

מאוסף הסביבונים של איבון אור

סביבונים של 'המשביר לצרכן' (שנות החמישים והשישים)

סביבוני פלסטיק

סביבון נייר שהוכן בצה"ל עבור 'יום הילד' בפיקוד המרכז (תשל"ג / 1972)

סביבון שהעניק בנק הפועלים לחוסכים צעירים בתכנית 'דן חסכן'

ד. פרסומות ומודעות

חנוכה ומנהגיו נוצלו (ומנוצלים עד היום) על ידי חברות מסחריות כדי לקדם את מוצריהן. ומה יותר טבעי מאשר לקשור את חנוכה עם חברות לייצור שמן, קמח ויין? אם על הדרך אפשר לקושש בחג האורים גם תרומות לעיוורים – מה טוב.

'השמן, שמן זית יהודי' ('שיר הפטנטים')

פרסומת ליינות 'כרמל מזרחי'

שי לחנוכה של חברת 'גולדבנד': 'גרפון' –מזלג חדשני לגריפת חמאה

יקב פרידמן הוקם בחיפה בסוף המאה ה-19 ועבר לפתח תקווה ובה פעל עד 1971

התרמה עבור עוורים, 1968

ה. שירים וסיפורים

דומה שאין עוד חג כחנוכה שסביבו נכתבו כל כך הרבה שירים ולחנים מקוריים שעליהם גדלו כל ילדי ישראל. לא רק שירים, אלא גם סיפורים מציתי דמיון, עיתונים מיוחדים וגרפיקה מאוד ישראלית שליוותה אותם. הנה מעט מהרבה.

'מעות חנוכה' בסדרה 'שלום עליכם לבני הנעורים' בתרגומו של י"ד ברקוביץ, דביר, 1928

לייב חזן, חגים וזמנים, הוצאת צ'ציק, תל אביב תש"ה

מיקי מעוז היה מגזין הקומיקס הראשון בארץ ישראל שראה אור בשנת 1947. הסיפורים נכתבו בידי יעקב מיבר ואוירו על ידי עמנואל יפה. הדמויות הושאלו מסיפורי וולט דיסני, וכדי להימנע מתביעה על הפרת זכויות יוצרים הוחלף מיקי מאוס במיקי מעוז. בסך הכל ראו אור תשע גיליונות.

גיליון חנוכה של 'מיקי מעוז', 1947

גם צה"ל התגייס לקידום חנוכה ועיתוניו הקדישו בכל שנה שערים חגיגיים מיוחדים לכבוד החג.

במחנה, חנוכה תשי"ב (1951)

במחנה גדנ"ע, שנות החמישים

זאב ורד, חנכה היום! שירי חנכה ומעשיות לקטנים, ציורים חנן פישר, תל אביב, ספריית הגמד, שנות החמישים

שירי חנוכה שהלחין נחום נרדי (תל אביב 1960)

אנדה עמיר-פינקרפלד, שנים-עשר אחים, הוצאת קק"ל, תשכ"ב (ציורים צבי ברגר)

'ברוך אתה בפי הטף', ציורים זאב ליפמן, תל אביב, ספרי צבר, תשכ"ד

שלמה סקוּלסקי, אגדות יהודה המכבי, ציורים א' לואיזדה, הוצאת שמואל זימזון, תל אביב 1964

תקליט שירי חנוכה בפי מרים אביגל ויפה ירקוני. ציור העטיפה: אשר דיקשטיין

ו. חנוכה באל על

ברשותי אוסף ענק של פריטים הקשורים בחברת התעופה 'אל על'. מאז ייסודה, ובמשך עשרות השנים שבהן הייתה זו חברה 'לאומית', ייצרו אנשיה פריטים רבים שרובם ניתנו שי לטסים. מתוך האוסף דליתי מספר פריטים הקשורים לחנוכה.

סביבוני אל על (שנות החמישים והשישים)

חנוכיה מיניאטורית על פי עיצוב מגרמניה של המאה ה-19

שי לחיילים

מנורת שמן (שנות החמישים)

לוח משחק לחנוכה

ילדה עם סביבון ענק לוחצת ידי צוות 'אל על' בראשות הקברניט צבי טוהר (שנות החמישים)

ז. דמי חנוכה

ולסיום, אין חנוכה בלי מתנות המכונות 'דמי חנוכה'. למנהג האהוב הזה נכנסו גם 'צעירי חב"ד', שהעניקו לכל מי שרצה 'דמי חנוכה' בשמו של רבם שליט"א.