מעורב ירושלמי: היו ימים, קיר זמני, שאטל לבר-מצווה, פתק במוריסטן

א. שלשלתי אסימון

הטלפונים הציבוריים כבר מזמן נעלמו מחיינו. אחד האחרונים ששרדו ניצב קוממיות בשדרות ההגנה ב'גבעה הצרפתית', כמעט חמישים שנה. לפני כמה שבועות בא גם סופו...

צילומים: מנחם רוזנברג

ב. הקיר הזה מתחיל כאן

צילום: דב פאוסט

סוג של פילוסופיה להמונים באותיות ענק על בניין ברחוב הסדנה שבאזור התעשייה בשכונת תלפיות. 

This wall is also temporary (קיר זה גם הוא זמני).

לי זה הזכיר פסוקים פסימיים בקהלת, לדב פאוסט שצילם זה הזכיר פסוקים אחרים. כך כתב לי:

הכתובת על הקיר מהווה נחמה רצינית למי שבדרכו אל המכונית מהרהר ברוח נמוכה בכתוב 'אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ' (תהלים, קג 16-15).

ג. שאטל בר-מצווש

בירושלים עיר הקודש יש שירות חינמי שכלל לא ידעתי על קיומו: נסיעות לכותל עבור חוגגי בר-מצוות.

צילום: איתמר לויתן

היציאה (בימים שאין בהם סֶגֶר) היא מקומה B בחניון קרתא שברחוב ממילא. פרטים כאן.

ד. פתקה במוריסטן

מתחם המוריסטן ברובע הנוצרי של העיר העתיקה הוא אתר היסטורי חשוב, שראשיתו בתקופה הביזנטית. במאה ה-12 היה כאן בית חולים לעולי רגל שהפעילו הצלבנים (אחד מבתי החולים הראשונים בעולם). במרכז המתחם מזרקה נאה שנבנתה ב-1903 על ידי הטורקים, ובימים כתיקונם המקום הוא צומת דרכים שאליו מתנקזים התיירים הרבים הפוקדים את סמטאות העיר העתיקה ואתריה.

על לוח ההסבר הצמוד למזרקה הודבק פתק זעיר, והשילוב של כל המרכיבים הוא מין ירושלמיות בקליפת אגוז.

צילומים: טובה הרצל