מלחמת האזרחים בספרד החלה ביולי 1936 והסתיימה ב-1 באפריל 1939. תוצאותיה היו קריסת הרפובליקה ועליית שלטון 'הלאומנים', בהנהגת הדיקטטור פרנקו, שנתמך על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. יותר מסיום, היה זה מעין מבוא למלחמת העולם השנייה, למרות שבמלחמה זו שמרה ספרד דווקא על נייטרליות.
בימי המלחמת האזרחים זרמו לספרד קבוצות מתנדבים ('בריגדות') מכל העולם, רובם הזדהו עם המפלגות הקומוניסטיות. הם עזבו את ביתם ונסעו לארץ זרה, כדי לסייע לכוחות הדמוקרטיים בספרד במאבק שנתפס כמלחמת בני אור בבני חושך. ביניהם היה גם מספר גדול של מתנדבים יהודים (מעריכים את מספרם הכולל של המתנדבים בכ-8,000, מהם כמאתיים מארץ ישראל).
זהו פרק נשכח בהיסטוריה שלנו, ורק בשנת 2012 נערכה במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב תערוכה שהוקדשה למתנדבים הארץ-ישראלים וקטלוג מיוחד בשם 'מכאן למדריד' ראה אור (אוצְרות: בתיה דונר ורחל בונפיל).
איתמר וכסלר מצא בעיזבונו של אביו, הצייר יעקב וכסלר (עסקנו בו ברשימה 'הגדה של פסח מצוירת בידי יעקב וכסלר', בלוג עונג שבת, 31 במארס 2013), את הכרזה החתומה הזו, שהוכנה לרגל פתיחת 'תערוכת ספרד'.
זו הייתה תערוכת ציורים קטנה, שהוצגה ברחוב נורדוי 4 בשכונת הדר הכרמל בחיפה (כנראה בדירת מגורים), בתאריכים 18-8 בינואר 1938. הכרזה נדפסה גם בקטלוג התערוכה מכאן למדריד (עמ' 185), אך בלי זיהוי הצייר.
תערוכות דומות נפתחו במקומות אחרים בארץ, כולן הוקדשו להגברת המוּדעוּת למתרחש בספרד ולאיסוף כספים עבור עזרה רפואית לנאבקים במשטר הפשיסטי של פראנקו. כסף גדול בוודאי לא נאסף שם (כרטיס הכניסה ל'תערוכת ספרד' בחיפה עלה 10 מיל ארץ-ישראלי), אך כנראה שהיה הרבה רצון טוב.
על התערוכה דווח בעיתון דבר (10 בינואר 1938):
עיתון הארץ דיווח באותו יום על נשף פתיחה של התערוכה, שנערך באולם קולנוע 'אורה' (בניין מפואר ונטוש, שקיים עד היום בשכונת הדר). 'האולם היה מלא מפה לפה, והנשף עבר בהצלחה רבה':
מה שבלתי מפוענח בכרזה שעיצב הצייר יעקב וכסלר הוא המספר 497, שהוצמד במין לוחית לחזהּ של הילדה בתחתית הציור.
At least 497 people were killed in the Municipal Cemetery of Palencia, mainly during the first months of the war, although ...
השבמחק..although some executions also happened in 1937 and 1938. The mass graveis known as the Fosa de los Alcalde
השבמחקאין לי פתרון לשאלת ה-497 (חיפשתי קצת, ללא הועיל). אבל כן אוכל לומר, שהמתנדבים מבלגיה (כולם "אוסטיודן"; 94% מהיהודים בבלגיה ערב הכיבוש הגרמני לא היו בעלי אזרחות בלגית אלא היו מהגרים שהגיעו במחצית השנייה של שנות העשרים וראשית שנות השלושים), לאחר חזרתם, היו בין ראשוני המחתרת האנטי-נאצית.
השבמחקהמספר 497 מופיע פעם נוספת בהקשר שונה. מדובר באנשי כנסיה שנרצחו באותם שנים, שניים מהם בישופים, וב-2007 הכריז הותיקן עליהם כעל קדושים (https://www.eltiempo.com/archivo/documento/MAM-2706637).
השבמחקועדיין נשאלת השאלה איך הגיע המידע הזה לידי אבא שלי. בחיפוש בעיתוני התקופה לא מצאתי כל איזכור הנוגע לעניין. אפשרות מתקבלת על הדעת היא שהסיפורים האלה, בין אם הראשון ובין אם השני, הגיעו לעיתנות הבריטית ואנשי ״הועד לעזרה מדיצינית למען ספרד הרפובליקאית״ בלונדון היו אלה שהציעו שהמספר יופיע בכרזה. אפשרות אחרת היא שבאחד מן המוצגים בתערוכה, שלפי הידיעה ב״דבר״ היתה עשירה בצילומים וחמרים דוקומנטריים נוספים, הופיע גם המספר המדובר.
יתכן שהתשובה נמצאת באחד התיקים הקבורים בארכיון זה או אחר, אבל זה כבר עניין להסטוריונים.
מאחר שאביך ידע רוסית, והיה איש "השומר הצעיר" (תקן אותי אם אני טועה), ייתכן מאוד שהמידע הגיע אליו דווקא מהעיתונות הסובייטית, שנקראה בשנים אלה בארץ בשקיקה (גם אם באיחור מסויים), ואשר עסקה באובססיביות במלחמה בספרד (שברה"מ הייתה מעורבת בה מאוד). ועוד דבר: ייתכן גם שהמספר 497 אינו מתייחס דווקא לטבח בפלנסיה, אלא לסכימה כלשהי של מספר הילדים שנהרגו במלחמה עד לאותו תאריך - זה מסביר מדוע המספר מופיע דווקא על דמות הילדה בציור. מובן שאין לי הוכחה לכך. זוהי השערה בלבד.
מחקלאיתמר - יתכן מאד שאביך ז"ל ראה את המספר הזה בעתון כלשהוא באותו הזמן.
מחקהרוסית של אבי היתה בסיסית ביותר. אם כבר קרא עיתונות זרה זה היה בגרמנית. אינני יודע עד כמה טובה היתה העברית שלו אז, יתכן שקרא גם עיתונים בעברית, אבל כאמור, לא מצאתי כל איזכור לפלנסיה או למספר 497 באתר ״עיתונות יהודית הסטורית״.
מחקאפשרות נוספת שעלתה בדעתי קשורה ל״גרניקה״ של פיקאסו. כידוע, התמונה הוצגה ביולי 1937 בביתן הספרדי במסגרת התערוכה הבינלאומית בפאריס. רפרודוקציות שלה הוצגו בהרצאות שנערכו במקומות שונים בארץ. אבי סיפר שנכח בהרצאה שכזו שהתקיימה במוזיאון ת״א ושעל התמונה קרא כבר לפני כן. יש אפשרות סבירה שבאותן הרצאות הוזכרו גם ההוצאות להורג בפלנסיה יחד עם מספר הקורבנות.
יתכן מאוד שהעינין של 497 הרוגים, מתבטא בצורה גרפית, במנח הילדה שעליה מוצמד המספר הזה. היא לא נראית כמו ילדה חיה, -שכובה על גבה, עם עינים עצומות ופה פעור.
השבמחקמפי בתי, נעה, ארכיטקטית שימור וחוקרת אורבניזם:
השבמחקהבנין בנורדאו 4 בהדר הכרמל, נבנה ב-1937 עבור מיכאל גוטסמן (שנפטר בשנת 1972).
רחוב נורדאו נמצא מעל רחוב הרצל, שבו תיאטרון-קולנוע אורה, שנחנך ב-1935, והפסיק פעולתו ב-1990.
אגב, באותו עשור נבנו בחיפה כמה וכמה בתי קולנוע, כך שצפיפותם שם, היתה כנראה הגדולה בארץ.
וחוץ מזה, סיפר לי אבי (שהיה בשנות השלושים מזכיר פועלי ציון בעירו בפולניה) על מאבקים בעיר ובסביבתה בין הקומוניסטים והבונדיסטים שהתכוונו לצאת לספרד, לבין הציונים שגרסו, שאם כבר נוסעים – אז לארץ ישראל ...
"לגיון טלמן", היו בריגדות הסוציאליסטים הגרמנים אליהם התנדבו אלפי צעירים..
השבמחקבפרידריכסהיין פארק בברלין הוצבה לזכרם מצבה. אלו ששבו מספרד לגרמניה הנאצית כבר לא זכו לעדנה...
הגרמנים לחמו תחת השם 'בריגדת טלמן' ולא לגיון. המתנדבים האמריקאים היוו את 'בריגדת לינקולן'. ביניהם היה הסופר המינגווי (למי צילצלו...) וכמובן גם יהודים רבים. שירי הבריגדה (מנגינות ספרדיות ומילים בד"כ באנגלית) נאספו על ידי בנו של שלום אש, משה אש שהיה מוסיקולוג, חוקר ואוסף שירה אתנוגראפית. האוסף העצום הודפס והוצא לאור ב'אש רקורדס' Asch Records שהלוגו שלה - תרנגול קורא. השירים הפכו נכסי צאן ברזל של כל תנועות השמאל ותנועות המחאה למיניהן. בתנועת השומר הצעיר בשנות ה-50 (ואני מניח שגם בתנועות אחרות) כיכבו השירים הללו, בין אם בשפות המקור ובין אם בלבוש עברי, ברפרטואר השירים.
מחקבוגרי השוה"צ מארה"ב שנמלטו ממלחמת קוריאה (הייתה חובת גיוס אז) לארץ הביאו איתם את התקליטים הנ"ל שהיו חלק נכבד מהתשתית החינוכית האידאית של התנועה.
כפי שכתב אלי סט, בתי הקולנוע אורה ואמפי [אמפיתאטרון] אכן היו רכוש מועצת הפועלים של חיפה - מ.פ.ח. כפי נרשם בכרזות - ושימשו זירה טבעית לפעולות תמיכה ועזרה למחאות היישוב שרובו היה סוציאליסטי.
ימי "חיפה האדומה". קולנוע "אורה" היה אולם הקולנוע הנחשב בחיפה, הוא היה ברחוב הרצל בשכונת "הדר הכרמל". הבעלים הייתה מפ"ח = מועצת פועלי חיפה, שבבעלותה היה גם קולנוע "אמפיתיאטרון" שברחוב החלוץ. "אמפיתיאטרון" היה יותר ותיק ושנים היה לו (או לא היה לו) מה שנקרא "גג פתוח". למעשה, ברחוב "החלוץ" היה מתחם שלם של מפ"ח - "קופת חולים" (ובקומה הראשונה "ספריית בורוכוב"), בהמשך הרחוב קולנוע "אמפיתיאטרון", אחריו בית מועצת הפועלים ולשכת המס, אחריו "ביתנו" (ובקומה הראשונה "קופת מלווה וחסכון") ואחריו "מטבח הפועלים". קולנוע "אורה" היה ברחוב הרצל, ממש מול אותו מתחם וברבות הימים בנו גשר מפינת קולנוע אורה אל בית מועצת הפועלים.
השבמחקנורדאו 4. לזכרוני בקומת הקרקע של בית זה היה "קפה נורדאו" שבו היו נפגשים האליטה של פועלי חיפה.
קפה נורדאו היה בבית מס׳ 2. בקולנוע אורה הציגו באותו שבוע את ״גחלים בשלג״, ״עם המשחקת הנחמדה קלודט קולברט״, ובהצגות יומיות את ״בשפל״.
מחקאחיה של סבתי ז״ל יצא מהבית בהונגריה והצטרף חשורות הלוחמים בספרד. הוא נהרג באחד הקרבות ומקום קבורתו לא נודע.
השבמחקבמשפחה היו כמה וכמה קומוניסטים רציניים מאוד. הקומוניזם נטע בלב היהודים תקווה שגם הם יזכו לחיות בשיוויון תחת שלטון קומוניסטי. הם התבדו כמובן.
לסבתי היו עשרה אחים ואחיות. ארבעה שרדו את מלחמת העולם השניה. המתים שלנו מפוזרים בכל אירופה, תרתי משמע.
כל הכבוד לגנרל פרנקו
השבמחקשהציל את ספרד מידי הקומוניסטים
היה פטריוט לאומי, רחוק מנאציזם.
מעשי טבח היו משני הצדדים, וראוי לאנשים המתיימרים להיחשב "אינטיליגנציה" לזכור ולהזכיר פרט זה.
הקומוניסטים היו מחוללים טבח אמיתי באזרחי ספרד, לא את המספרים שאנחנו מכירים מהמלחמה
קומוניסטים אלו רוצחים שרצחו מעל 30,000,000 אזרחים רוסים חפים מפשע.
כבוד לגנרליסימו פרנקו
קשה להתמודד עם כל כך הרבה דברי שטות והבל.
מחקאת/ה בור ועם הארץ שחבל על הזמן!
"עברנו" !
מחקבן דודה של אמי דויד שמולבסקי יליד העיר קולו שבפולין עלה ארצה עוד בשנות ה-20 כאיש "השומר הצעיר" ודווקא בא"י השתכנע בצדקת הקומוניזם. הוא היה מראשוני המתנדבים לבריגדה הבינלאומית
מחקע"ש אברהם לינקולן ולאחר תבוסת הרפובליקנים נסוג עם הלוחמים ששרדו לצרפת ומשהגיעו לשם הפולשים הנאצים הוא נמסר ע"י משת"פים צרפתים לידיהם ושוב נפל בחלקו להיות ה"חלוץ ההולך לפני המחנה" שכן היה בין הראשונים שנשלחו לבנות מחנה ריכוז חדש על יד עיר קטנה בדרום פולין בשם אושביינצ'ים או בגרמנית - אאושביץ. הוא ואמי זכו ל"מפגש משפחתי" בלב ליבה של תופת תעשיית ההשמדה ההיטלראית (היטלר היה כזכור בן בריתו של הדיקטטור הפשיסט פראנקו שאותו למרבה הזוועה והבושה משבחים כאן מי שדעתם כנראה התבלעה עליהם).שמולבסקי הציל באאושביץ את חייהן של אמי דודתי וסבתי בזכות ה"וותק" שלו במחנה. היתה לו גישה למשרדי ההנהלה וכך ידע מבעוד מועד על "אקציות" והזהיר אותן מראש. הוא שרד ולאחר המלחמה נעשה לבכיר בממשל הקומוניסטי בפולין. בשנות ה-60 הודח ממשרתו כחלק מן הגל האנטישמי שפקד אז את המפלגה הקומוניסטית הפולנית וסופו שגורש מפולין ב-1968 ועבר (שוב) להתגורר בפריס שבה נפטר. זיכרונותיו נכתבו ביידיש ויצאו לאור דווקא בארגנטינה. כדאי שמסמך מרתק זה שבו תיאור מפורט של תרומת המתנדבים היהודים למלחמה בפשיזם המתועב של פראנקו ובני בריתו מוסוליני והיטלר יתורגם סו"ס לעברית. זה אולי יעזור למנוע את הביזיון של ישראלים (?) בורים שמביעים תמיכה בפשיזם ובפראנקו.
סיפור מרגש. אל תעשו עניין מדובר כנראה ביאיר הדוכס מבלפור שנבהל מקומוניזם כאילו שזה יצריך ממנו לקום מחר בבוקר לעבוד כמו כולם
מחקמר Cyril Chilson הנכבד,
מחקאם היית נצמד לעובדות ולאמת, היית מבין,
א. פרנקו סירב לשתף פעולה עם היטלר למרות עזרתה של גרמניה הנאצית לפראנקו במלחמת האזרחים.
אם אינך מודע לעובדה היסטורית זו, אנא בצע חיפוש קל בגוגל. או פתח ספרים בנושא.
ב. פרנקו הכריז על ספרד כניטראלית. שמעת על זה?
ג. יהודים שהיו בספרד לא הוסגרו לגרמניה הנאצית, ולמעשה, פרנקו לא תועד באנטישמי כלל.
ד. פרנקו אכן לא פתח את שערי צרפת לבריחת יהודים לספרד, היות שחשש שקומוניסטים שיבואו לבצע אצלו מהפיכות. תודה לבן משפחה שלך, הוא היה חלק מהסיבות.
ה. פראנקו לא היה פאשיסט. הוא היה פטריוט ספרדי. והיגיע הזמן שתבין את גם את העובדה הזאת.
ו. הקומוניסטים רצחו מיליונים היכן שרק היו. מי כמו אזרחי רוסיה האומללים יכולים להעיד על כך.
פראנקו היה "רחוק מנאציזם"?
מחקאם למסור להיטלר רשימה מפורטת של כל היהודים שהתגוררו בספרד (ואשר בעזרתה הוסגרו יהודים רבים לשילוח למחנות ההשמדה) מציב את פראנקו "רחוק מנאציזם", הרי שמי שזו דעתם זקוקים בדחיפות לבדיקת ראייה ואולי לעוד כמה בדיקות רפואיות יסודיות.
ושמא המכגיבים הללו שכחו מה זה להיות יהודים?
https://www.theguardian.com/world/2010/jun/20/franco-gave-list-spanish-jews-nazis
מר/גב WHATEVER SHA12 הממש לא נכבד
מחקאם אתה כל כך צמוד לאמת, מדוע אינך מזדהה? לשקר אין רגלים כידוע אבל גם פרצוף אין לו ובמקרה שלך גם שם.
פראנקו רצח מספר לא מבוטל של ספרדים כולל כמרים קתולים שהגישו עזרה לפצועים ולנפגעים ללא קשר לעמדתם הפוליטית. קברים של קורבנותיו ממשיכים להתגלות חדשות לבקרים בספרד. שמעת על זה? לו היו בספרד תושבים כמספר שהיו בבריה"מ - אפשר שפראנקו היה משתווה עם סטאלין.
הנייטראליות של ספרד במלחמה נבעה משני טעמים ואף אחד משני טעמים אילו אינו קשור להיותו של פראנקו פשיסט מתועב וגזען מבחיל. ראשית, ספרד ליקקה את פצעיה אחרי מלחמת אזרחים עקובה מדם ופראנקו הבין שאם יגרור את ארצו למלחמתו של היטלר, לבסוף אפילו נאמניו יפנו נגדו. הוא עצמו נפגש עם היטלר רק פעם אחת ב-1940 ומיד התברר שבין שני הדיקטטורים אין כימיה אישית. פראנקו התרשם שהיטלר היה פסיכופאט ואילו היטלר התרשם שפראנקו - כמו כל הלאומנים הימנים שוחרי ה"פטריוטיות" היה לטעמו ליצן מגוחך שהתחפש לחייל. ןכאם צגחע הועם השני: מכיון שפראנקו ראה בהיטלר מופרע פסיכוטי הוא חזדה שהיטלר ינוצח ע"י בנות הברית ושכדאי יהיה לספרד לחבור לארה"ב ובריטניה בכל מחיר - גם אם הדבר כרוך בברית לא פורמלית עם הקומוניזם שנוא נפשו (כך דרכה של הפוליטיקה חביבי) - ואכן תחזית זו התגשמה במלואה כידוע והפשיזם של פראנקו נהנה לאחר המלחמה מגיבו המערב בדיוק כפי ששלטון הכיבוש והדיכוי הישראלי בשטחים הפלסטינים נהנה כרגע מגיבויה של ארה"ב. במקרה של פראנקו היה זה מותו ב-1975 שסיים את הפרק החשוך הזה בתולדותיה של ספרד. במקרה של ישראל - סופו של הכיבוש בוא יבוא כשהאקלים בוושינגטון ישתנה. "לא לעולם חוסן" - ובוודאי ובוודאי שלא בפוליטיקה הבינלאומית. מה לעשות?
איך שהוא אני בטוח שלא תיתן לעובדות לבלבל אותך
מחקפרנקו והשואה
במאי 1941, בתקופה בה ספרד ניהלה משא ומתן להצטרפותה למדינות הציר, פרנקו הורה למושלי הפרובינציות להכין רשימות סודיות של כל היהודים, מקומיים וזרים השוהים בספרד. הוא תבע לפרט ברשימות פרטים אישיים, דעות פוליטיות, אמצעי קיום, פעילות מסחרית ודרגת מסוכנות. הרשויות המקומיות נדרשו לציין את דוברי הלדינו, משום שידיעת השפה ומזגם הדומה לספרדים, עשויים לעזור להם להיטמע באוכלוסייה הספרדית. העתק של הרשימה הסופית של כ-6,000 שמות נמסר לידי היינריך הימלר. המשא והמתן נכשל בסופו של דבר משום שלדעת היטלר דרישות ספרד היו מופרזות.
כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה התירו פקידים ספרדיים ליהודים לעבור דרך ספרד ולמצוא בה מקלט זמני. לאחר שהסתמנה תבוסת מדינות הציר ניתנה הוראה להשמיד את הרשימות וספרד פעלה למתן מקלט ליהודים שנמלטו אליה[2]. על פי הערכות שונות, עשרות אלפי יהודים מצאו בספרד של פרנקו מקלט בטוח בתקופת השואה.
פרנקו הכין רשימה, אולם לא הסגיר איש. דבריך הם בניגוד למציאות ההיסטורית
אבל את זה אין לי יומרות לתקן
פרנקו היה פטריוט ספרדי, וכנראה גם היטיב להבין את המציאות.
מעבר לזה, רציחות היו משני הצדדים. זה שהקומוניסטים הפסידו, עוד לא אומר שהם לא רצחו
ליתר דיוק, הרציחות החלו מהקומוניסטים
בדצמבר 1931 נכנסה לתוקף חוקה חדשה. החוקה נחשבה למתקדמת ומרחיקת לכת, וכללה מאפיינים ליברליים, רפורמיסטים וסוציאליסטים. היא הגדירה את ספרד בתור "רפובליקה דמוקרטית של פועלים מכל המעמדות" וקבעה כי ל"מדינה הספרדית אין דת רשמית".[75] בחוקה נכללו סעיפים רבים אשר נועדו לעקר את כוחה של הכנסייה ולהצר את צעדיה. החוקה הדגישה את הפרדת הדת מהמדינה, הלאימה את רכוש הכנסיות, העבירה את בתי הקברות לשיפוט אזרחי, ואסרה על הכנסייה לעסוק בחינוך.[76][77] גורמים מסורתיים ושמרניים, ואף ליברלים כחוסה אורטגה אי גאסט שתמך למעשה בהפרדת הדת מהמדינה, התרעמו על מה שתיארו כדיכוי דרקוני של הכנסייה ופגיעה בחופש הדת.[78] בנוסף, התהדרה החוקה בסעיפים פרוגרסיביים, כגון לגליזציה של גירושין וזכות בחירה לנשים.[76] סאמורה גם התפטר מראשות הממשלה ומונה לנשיא הרפובליקה, תפקיד בו החזיק עד שנת 1936. תחתיו מונה לראשות הממשלה מנואל אסאניה, שבלהט רוחות השינוי הצהיר כי ספרד "הפסיקה להיות קתולית".[79]
כל שנות קיומה של הרפובליקה, המשיכה ספרד לסבול מאלימות פוליטית אשר החריפה משנה לשנה. כחודש בלבד לאחר הקמת הרפובליקה, פרצו מהומות ברחבי המדינה. כנסיות רבות הועלו באש ואלימות נגד אנשי דת פרצה ברחבי הערים הגדולות בספרד.[67] הממשלה, שסלדה מהממסד הקתולי וראתה בו גורם ריאציונרי אנטי-רפובליקני, נמנעה מלפעול לבלימת הפורעים. קביעתו של ראש הממשלה אסאניה כי הוא מעדיף ש"כל הכנסיות בספרד ישרפו מאשר שרפובליקני אחד יפגע", הביאו קתולים רבים להאמין כי הממשלה פועלת לדיכוי ורדיפת הנצרות בספרד.[80]
ואם כבר הגעת לישראל,
ישראל אינה כובשת דבר, זו ארץ ישראל. אתה כמובן מוזמן להגר לארצות יותר טובות ....
מה בכל פיטומי המילים וגיבובי הדברים שגיבבת כאן סתר את דברי? אדרבא: רק איששת אותם. מה גם שהסיפא של דבריך מוכיח בעליל שלו היית חי בספרד של פראנקו ולא היית יהודי, היית מן הסתם מתקבל בזרועות פתוחות ב"פאלאנחאס" הפשיסטיות.
מחקועוד מילה לסיום - אם דברי אכן מנוגדים ל"מציאות ההיסטורית", הנה דבריו של עיתונאי והיסטוריון ספרדי שחקר לעומק את מדיניותו של הרודן פראנקו כלפי היהודים בספרד בזמן מלחה"ע ה-2 כפי שהובאו על ידי כתב עת ישראלי שלא בדיוק חשוד על" שמאלנות". נא להכין שיעורי בית כראוי לפעם הבאה:
מחקhttps://www.google.com/amp/s/www.israelhayom.co.il/interactive/amp/article/88865
כיוון שהדברים כתובים, מיותר לענות,
מחקהדברים ברורים מהכתוב. היהודים לא היו מושא לרדיפה של פרנקו,
כאיש נבון הוא התעניין בגורל של ארצו שלו... בניגוד לכל מיני תמהונים שעולים לארץ ישראל
ואז נוסעים להילחם מלחמות של אחרים...
בעובדה - יהודי ספרד לא נפגעו
בעובדה פרנקו נתן מחסה לעשרות אלפים. אילו היה רוצה לא הייתה לא כל בעיה למנוע את זה.
הרמה מתדרדרת עוד יותר עם הבאת "כתב" שטוען בעצם שיכול היה לעשות יותר .. מגוחך כמו שרק אפשר כששומעים טיעונים חסרי הגיון.
יכול היה יותר? יש עם שלא היה יכול יותר? (יש אגב)
לא רדף לא הסגיר בניגוד למרבית העמים. יכול היה יותר....
* רק לצדק ההיסטורי - שלושה עמים ראויים לתודה, דנמרק , בולגריה (הכנסייה בעיקר, לא המלך ולא חלק מהצבא), ואלבניה. כן אלבניה.
ספרד, אם כבר יכולה להיכלל באלו שלא רדפו, וזה היה ועודו הרבה מאוד. עיינו ערך הולנד וצרפת.
תודה על השיעור המחכים בפסיכולוגיה פשיסטית. נמצאנו למדים שמי שנחלץ לעזרתם של שוחרי חופש הוא "תמהוני" ורודן צמא דם ואנטישמי שמשתמש בלאומנות לצרכי קריירה והאדרת עצמו הוא אדם "נבון". על מי שנתבלעה עליו דעתו באופן שכזה אמר החכם מכל אדם "תוגת אימו".
מחק"ארצי מעל לכל" היא תפיסת עולמם הצר כעולם נמלה של פשיסטים שלא למדו דבר וחצי דבר מ"כי גרים הייתם בארץ מצרים".
El parque esconde bajo su suelo un total de 497 represaliados por la dictadura. “En la zona que excavaremos hay mayoría de hombres y de media dos y tres personas por nicho”, explicaba Pablo García Colmenares, presidente de la Asociación para la Recuperación de la Memoria Histórica (ARMH) de Palencia, que apoya el proyecto junto a las agrupaciones de Venta de Baños, Baltanás, Dueñas, Villaviudas y Monzón de Campos, todos municipios de esa misma provincia. En un 80%, según cifras de la ARMH de Palencia, las víctimas eran sindicalistas, concejales y alcaldes de finales de 1936 y principios de 1937ּ Fּ= כתבה בעיתון EL PAIS משנת 2011 על חפיירה בפארק משחקי ילדים, שם קבורים 497 קרבנות פרנקו.
השבמחקלאה לנגלבן
Cyril Chilson הלא נכבד. לא הייתי צריך להמתין זמן רב מדי עד שהגעת מדיון היסטורי אמתי, לתקשורת של היום. איך הצלחת בפיתוליך הנפתלים להגיע מספרד של פרנקו- לטוב או לרע- לצרחות בחוצות של מצבנו. רצחנו פלסטינים, שרפנו מסגדים, וכו...אין צורך להגיב.אבל למה נזקקת לכנות את יריבך "בור ועם הארץ"? רק בגלל שטען כי דבריך לא בהכרח נכונים ? אתה ודאי סבור כי נולדת עם האמת ביד??? לפי דעותיך אותם הבעת בתגובתך, יש מקום להטיל ספק.
השבמחקמקרה קלאסי של: כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, או חוסר יכולת אישית, מפעילים את הוונטילטור המפזר אשמה לכל עבר
מחקמר בן לביא חביבי, הבעת תמיכה ברודן בכלל וברוצח פשיסטי ואנטישמי כפראנקו בפרט- והתלהבות מן ה"פטריוטיות" שלו (כלומר השימוש בלאומנות כדי לקדם קריירה אישית - נשמע מוכר?), מעידים בדרך כלל על בורות.
השבמחקאם אין מדובר בבורות הרי שמדובר בשקרנות מניפולטיבית שבונה על בורות הקוראים. דומני שגיליתי איפוק מירבי משנמנעתי להעלות אפשרות מתבקשת זו. איש אינו נולד עם "האמת ביד" אבל חלק מצלם אלוהים שבבני האדם הוא חקירה ודרישה בחיפוש אחר האמת ומשמגלים אותה (אני מקווה בכל ליבי שאינך עוד רלטיביסט שכופר בקיומה) זוהי מצווה מדאורייתא להכריז עליה בשער בת רבים שנאמר "מדבר שקר תרחק" וכן נאמר "חכמות בחוץ תרונה". אם בבורות עסקינן, הרשה נא לי במטותא לתקן לך: לא הסתמכתי על "התקשורת של היום" אלא על ראיון עם היסטוריון שחקר את הנושא לעומק ואף פירסם ספר מקיף שמבוסס על תעודות מקוריות, כלומר, מחקר היסטורי כהילכתו.הואיל ורוב המקורות לענין זה הם באנגלית או בספרדית, קיומו של מקור מוסמך בעברית שומט את הקרקע תחת חסידיו הבורים של פראנקו שאינם בקיאים בלשונות אומות העולם ויש לחוש שינסו אפילו להסתמך על בורותם בלע"ז בניסיון נואל לחמוק משבט הביקורת. צר לי שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם האג'נדה שלך. מכל מקום יש לציין לשבח את כנותך באשר לרצח פלסטינים ושריפת מסגדים גם אם מלכתחילה ניסית להיות סארקאסטי וכבר אמרו חז"ל:" מתוך שלא לשמה, בא לשמה".
לפני שנים אחדות עיצבתי במוזיאון היהודי בפריז תערוכת צילומי מלחמת ספרד של רוברט קאפה, גרדה טארו ודייויד סיימור (שים).
השבמחקהרפובליקנים נהגו להשתמש בכרזות, חוברות ועלוני תעמולתם בתצלומי ילדים שנהרגו בהפצצות ושלגוויותיהם הוצמדו לוחיות ממוספרות בחדרי המתים.
וכסלר יצר את הכרזה בהשפעת צילום כזה, שלווה גם בדמות אשה בוכה, אפייני אף הוא לצילומי התקופה. מישל לפבר, עיתונאי וביוגרף של קאפה, פיתח את הנושא בספרו על גרפיקת המלחמה (Guerra grafica) בהוצאת לה מרטינייר (צרפתית).
איתמר שלום,
השבמחקאני (תמר שילוני) בתו של שלום שילוני שהיה מזכיר האיגוד של לוחמי הבריגדות בישראל. במקרה נתקלתי בפוסט "החידה" שלך והתגובות ורוצה להביא לידיעתך שברשותו של אבי היתה כרטסת עם שמות הלוחמים שחיו בישראל וכן תיעוד הנוגע למלחמת האזרחים. עם פטירתו בשנת 1984 העברנו את כל המסמכים שהיו ברשותו לספריית אוניברסיטת תל אביב לאחר שגם בוצע מיון ע"י אחד מהלוחמים שהיה חברו.
אשר לאבי, הוא הגיע לספרד מצרפת, שם היה סטודנט לחקלאות. ישב במחנות עבודה/ריכוז: סאן סיפריאן ומחנה גירס ומשם הגיע עם הלגיון הצרפתי לאלג'יריה שם ישב כאסיר ועסק בסלילת כבישים. לישראל הגיע בשנת 1944.
גם לארכיון צה"ל העברתי בשנת 2007 מסמכים נוספים שמצאתי מאוחר יותר. מקווה שהחומר הנ"ל ישפוך אור נוסף למי שמעוניינים להעמיק ולהעשיר את הידע אודות מלחמת האזרחים בספרד. ידוע לי שפרופ' בן עמי חקר וכתב בנושא (אבא שלי קיים איתו קשר) בשעתו.