‏הצגת רשומות עם תוויות גנבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גנבים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 10 ביולי 2025

ארץ הקודש: עין רואה, נשות חינוך, איש הביטחון, מהפכה

א. וכל מעשיך בסרט נכתבים

שנינו: 'יצר לב האדם רע מנעוריו' (בראשית, ח 21). ובאמת, למה לא לְפַלֵּחַ (שם נקי לגניבה) איזה פריט קטן ממרכול גדול? זה קל ונקי ובעלי העסק בכלל לא ירגישו (כך לוחש יצר הרע). בנוסף יש לגנב הזעיר תחושה כוזבת של מעין 'רובין הוד', זה שמערים על העשירים שבמשך כל השנה גוזלים את כספו.

הצרה היא שלא לעולם חוסן. כל המקומות הללו למודי ניסיון. הם מרושתים במצלמות אבטחה ובקציני ביטחון שצופים בכם, ואם תיתפסו – לאן תוליכו את הבושה? עדיף אפוא לכבוש את רגשות התִחְמוּן ולנהוג תמיד ביושר. את החשבון עם הקפיטליסטים החזירים נסלק בהזדמנות אחרת.

בחנות האלקטרוניקה 'בזאר המציאוֹת' בבני ברק יודעים לא רק מהן מציאוֹת אלא גם מהי מציאוּת. יודעים המוכרים נפש קוניהם, ולכן הם מזהירים אותם בלשון שנונה ובשפה המוכרת להם.

צילום: יוחנן פלוטקין

הרפרנס כאן הוא כמובן לדברי רבי יהודה הנשיא בפרקי אבות (פרק ב, משנה א):

הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:

העין הרואה היא זו הצופה בסרטוני האבטחה...


ב. אין שום נשות חינוך

בבני ברק יודעים היטב מהו סרט ומה הם סרטים, ויש כאלה שיעשו הכל כדי למנוע את הקרנתם. 

המודעה הזו שנתלתה בחוצות העיר פונה לנשים, תושבות בני ברק, וקוראת להן שלא להשתתף בהקרנת סרטים המומלצים על ידי 'נשות חינוך' (מדובר כמובן בסרטים המוקרנים רק לנשים).

המודעה מעניינת לא רק בגלל ההתנגדות הצפויה להקרנת סרטים כלשהם, אלא בגלל הקביעה החצופה 'ידוע ומפורסם שאין שום "נשות חינוך" וזו סתם תרמית והונאה של הציבור'.

צילום: זיו דב"ש

מעניין להבין מה בעצם רע כל כך בסרטים אליבא דכותבי הטקסט. ובכן, 

הסרטים גורמים בין השאר: ירידה ביראת שמים, רצון לחיצוניות, יופי והבלטה, תלות והערצה לשחקניות לא צדיקות בכלל, העלאת סף הריגוש וצימאון לסרטים יותר נועזים עד אסורים, הטמעת מסרים במוח ללא אפשרות סינון, דכאונות, חוסר ריכוז, התפרצויות, כעס, ירידת חשק לקריאת ספרים, ועוד ועוד.

נדמה לי שלא אפריז אם אחשוד במחברי המודעה שראו בחייהם הרבה מאוד סרטים (כולל 'נועזים עד אסורים').


ג. איש הביטחון

אם לא ידעתם, ר' נחמן מהורודנקה – סבו של ר' נחמן מברסלב – שנפטר ונקבר בטבריה כנראה בשנת 1765, הוא 'איש סודי, איש הביטחון'. 

כמובן לא מדובר במובן המוכר של המילים סוד וביטחון, אלא במי שניחן במידת הביטחון בקב"ה.

צילום: זיו דב"ש

ההילולה על קברו של נחמן מהורודנקה כבר הפכה למסורת ונוהגת לפחות ב-15 השנים האחרונות. אבל בכל זאת שתי הערות:

1. העדות כביכול של הבעש"ט על תלמידו, שהוא 'נאמן ביתי, איש סודי, איש הביטחון', לא הייתה ולא נבראה. מקורה באחת מאיגרות גניזת חרסון, שכל כולה זיוף אחד גדול.

2. אהבתי את הישראליזציה של ההילולה החסידית: נכון שמקורה של המילה קומזיץ הוא ביידיש (קום זיץ = בוא ושב), אבל הכתיב 'קומזיץ' כולו ישראלי. זה אותו קומזיץ שמתגלגל ממדורות הפלמ"ח ('בַּקּוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ', כתב חיים חפר בשירו 'דּוּדוּ') ותנועות הנוער ועד להילולה של רבי נחמן מהורודנקה...


ד. אנשי היישוב הישן דורשים

המונח 'היישוב הישן' התקבל במחקר, וגם בתודעה החרדית הפנימית, בעיקר כדי להנגידו ל'יישוב החדש', הציונים שהגיעו לארץ למן העלייה הראשונה ואילך. 'הישן' פירושו, אותם יהודים חרדים שגרו מדורי דורות (בפועל משלהי המאה ה-18) בארבע ערי הקודש (ירושלים, צפת, טבריה וחברון), שמרו על אורחות חייהם הייחודיים, וקיומם התבסס על כספי החלוקה והתנגדות עקרונית למודרנה ולציונות.

שמחתי לראות שגם בימינו עדיין יש קבוצות המתגדרות בתואר זה. אבל מה בעצם הן דורשות חוץ מ'מה שהיה לא יהיה'? התשובה ניתנת במילה הכי מודרנית וחילונית שיש: מהפכה!


צילומים: טובה הרצל


יום שני, 7 באוגוסט 2023

סיבוב בחיפה: השביתה הראשונה, נדל"ן חזירי, אבן מקיר, משילות

א. רגע היסטורי: שביתת פועלי פחטר-הופמן

אלי ס"ט  חיפאי במקורו  שלף מן הארכיון הפרטי שלו את התמונה הזו מימי חיפה 'האדומה':

ואלה הם דברי ההסבר:

תמונה זו היא, למיטב ידיעתי, מהשביתה הראשונה שהייתה בארץ. התמונה מאוספו של אבי המנוח שמואל-יוסף (ניסן) ס"ט (1942-1901), שבאחרית שנותיו היה מראשי מפ"ח (מועצת פועלי חיפה) ו'הפועל' חיפה.  
מפעל פחטר-הופמן, שהתחיל כמסגריה, היה מ-1922 ספּק עמודי מתח גבוה לחברת החשמל. ב-1928 הוקם סניף במפרץ חיפה שייצר, בנוסף לעמודי חשמל, קרוניות למפעל החשמל בנהריים והיה ספק של חברת הנפט 'שֶׁל', שהייתה בעלת מונופול על שירותי נפט בארץ עד הכרזת המדינה. במרץ 1929 הוכרזה שביתה במפעל, בדרישה לשכר הולם. השביתה נמשכה 28 ימים ואבי היה בין החותמים על ההסכם שהביא לסיומה.  
אינני יודע מי היה הצלם, אולי היה זה יצחק ראקוץ', בעל חנות צילום ('צלמניה') ברחוב יפו שבחיפה, שהיה חבר קרוב של אבי. מבחינתי, השאור שבעיסה הוא ציור האצבע על כרזת המחאה, שמסמנת 'אַ פייג', שבאותם ימים משמעותו הייתה לא תקבל כלום...   
דבר, 7 באפריל 1929

ב.
 נדל"ן חזירי

שיטת מניין חדשה, אקטואלית רק בחיפה.

צילום: טל סגל

וגם זו שיטה (קצת וולגרית) של משרד תיווך נדל"ן בשדרות העצמאות...

צילום: משה הררי

ג. אבן מקיר תזעק

בניין נטוש ברחוב הרצליה 35 עם כיתוב 'האוצר'. לפי הפונט מדובר בבניין משנות החמישים או השישים. 

האם יש מי שיכול.ה להוסיף פרטים?

צילום: איתמר לויתן

מצבה של הציונות נראה כרגע כמצבו של השלט הישן-נושן הזה...

צילום: איתמר לויתן

ד. משילוּת

בשוק תלפיות פונים לשכל הישר של הפורץ...

צילום: איתמר לויתן


יום שלישי, 8 בנובמבר 2022

מעורב ירושלמי: כיכר משפחתית, מכתב לגנב, חסימה והסלנה, יראו עינינו

א. כיכרות משפחת בָּרָאשִׁי

כבר כתבנו כאן בעבר על הבדיחה הירושלמית הנקראת 'כיכר', שאינה אלא מעגל תנועה או מפגש כבישים ואין בה מאומה פרט לרצון לכבד את בני המשפחה של אלה שהכיכר קרויה על שמם.

בשכונת קטמון, בכניסה וביציאה מרחוב דוסתאי, יש שתי כיכרות ש'שייכות' למשפחת בָּרָאשִׁי, שמוצאה הוא כורדי. זכר ונקבה ברא אותם.

הכיכר שבכניסה מרחוב חזקיהו המלך והחי"ש נקראת על שמו של יהודה בראשי, 'מבוני ירושלים', כלומר קבלן. אם להאמין למה שכתוב בשלט אז בראשי נולד בשנת תרע"ג ונפטר, אבוי, בשנת תשב"ה...

ניסיתי לברר מעט יותר על האיש, על תרומתו לבניין ירושלים ועל שנת מותו האמיתית (מן הסתם תשכ"ה), אבל מנוע החיפוש של גוגל לא יודע עליו מאומה.

צילום: דוד אסף

הקצה השני של רחוב דוסתאי, שמתחבר עם רחוב יוחנן בן זכאי, שייך לגברת חוּסְנֶה בראשי, שאני מנחש כי היא רעייתו של יהודה מהכיכר הקודמת. מדוע זכתה חוסנה בראשי לכיכר? השלט מסביר כי הייתה 'אשת חיל ורבת פעלים'.

שיקום מי שלא יכול להגיד על האימא שלו שמתה, שגם היא הייתה אשת חיל רבת פעלים! 

צילום: דוד אסף

אשת החיל חוסנה בראשי (פייסבוק)

כשחיפשתי מידע על פועלה של חוסנה מצאתי כי בנה יצחק בראשי, נפל במלחמת יום כיפור בקרבות רמת הגולן, והותיר אחריו אשה בהריון. נכדתם של יהודה וחוסנה, שנולדה אחר מות אביה, היא עו"ד כנרת בראשי.

תודה לזאביק קינן על הפניית תשומת הלב

ד"ר דותן גורן הוסיף:

מצאתי באתr עיתונות יהודית היסטורית כי מדובר בקבלן לחציבה וחפירותהוא נהרג בשנת תשכ"ה (20.4.1965) מפגיעת אבן בראשו במהלך פיצוץ שביצע ברחוב שמואל הנביא בניגוד לכללי הבטיחות וכחצי שנה לפני כן הוא היה מעורב בפיצוץ דומה שבו נהרג ילד. משרדו או ביתו של הקבלן יהודה בראשי נזכר ברחוב דוסתאי וזה מסביר את מיקומה של הכיכר. 
www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1964/01/17/01/article/39.1

www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1964/10/04/01/article/61

www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1965/04/21/01/article/12

www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1965/04/26/01/article/92

בקישור לשם הרחוב באתר העירייה נזכרים הפרטים עליו: 
www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=9392

אגב קרוב משפחתו כפי הנראה ואולי אחיו זלמן בראשי גם זכה להוקרה: 

www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=316

ב. איגרת לגנב הנכבד

יש חטאים שאפילו ביום כיפור לא מוכנים למחול עליהם...

צילום: מיקי מלכה

ג. אחוז החסימה

ברחוב חיי אדם בירושלים החרדית ניכר צורך נואש בלימוד השפה העברית, כתיב, ניקוד והיגיון.

צילום: ברוך גיאן

ד. אין להסלין מים

עברית שפה קשה גם אצל החילונים. ראו את השלט הזה שמפאר את אחד השערים של בית הספר התיכון המסורתי ברחוב ביתר.

את המילים 'סכנה', 'אין' ו'מים' הצלחנו איכשהו להבין, כל השאר הוא כתב חרטומים.

למה אי אפשר לכתוב בפשטות 'אסור להתיז מים על מתקנים חשמליים'?

צילום: זאב קינן

ה. יראו עינינו

אין כמו הרחוב החרדי לתת שמות עבריים קולעים. הנה למשל שם מקסים לגמ"ח משקפיים ברחוב שרעבי בשכונת אחווה. הצירוף 'יראו עינינו' לקוח מברכת 'ברוך ה' לעולם'.

צילום: דוד אסף


יום שני, 3 באוגוסט 2020

פרנסות של יהודים: בית בד ואיש קש, עין טובה וגורנישט, שמן הגנבים

א. בית הבד

בית בד פירושו מתקן לייצור שמן זית. כמה נאה לקחת צירוף כזה ולהעתיקו להקשר עברי אחר. זה מה שעשו בחנות הבדים 'בית הבד: חלל עבודה שיתופי לאופנה', בדרך בגין רחוב אלנבי בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן

ב. איש הקש

לפני כמה חודשים כתבנו כאן על 'איש הקש' מרחוב החשמונאים בתל אביב, ושאלנו האם יהיה מי שימשיך אותו?

צילום: איתמר לויתן

לא אלמן ישראל. 'איש קש' נוסף צץ לו ברחוב אבן ישראל בירושלים:

צילום: אריה שטרן

ג. עין טובה

שמות עבריים נאים לחנויות של אופטיקאים כבר היו לנו בעבר ('מראית עין', 'בעין יפה', 'בבת עיני', 'רואים עולם' ועוד), והפעם חבר חדש למשפחה: 'עין טובה'.

צילום: טובה הרצל

וברחוב נחלת בנימין בתל אביב, סתם 'העין'.

צילום: איתמר לויתן

ד. גורנישט

'גורנישט' ביידיש זה כלום. 'גורנישט מיט גורנישט' זה כלום ושום דבר. בממשלה שלנו יש המון שרים שמחזיקים בתיקים כאלה...

מכל מקום, ברחוב הצפצפה ברמת ישי נמצאת חנות 'גורנישט' שמוכרת 'דברים יפים'. איך זה הולך ביחד, לא אבין.

צילום: מיקי מלכה

ה. פרנסות של גנבים

ימי נגיף קורונה מספקים אופק לא מוגבל של פרנסות אוויר, תרתי משמע.

מי לא רוצה לנשום אוויר נקי מווירוסים וחיידקים?

מה שיפה בתרופה המוזרה הזו הוא שהמפיץ מציג אותה כ'שמן הגנבים'. והמאמין יאמין.

על מקור השם 'שמן הגנבים' מספר ד"ר ראובן ברק בבלוג שלו.

צילום: גדעון נח

יום שני, 8 באוקטובר 2018

פרנסות של יהודים: ישמחו השמאים, גנבים, פסח, אופרת סבון

א. בית שמאי ובית הלל


כבר מזמן לא נתקלתי בשם מוצלח ושנון יותר.

מה יותר הגיוני, כתב לי אבישי ליוביץ' (בעצמו אקטואר בדימוס), מאשר לקרוא לבית ספר להכשרת שמאים בשם 'בית שמאי'?

ל'בית שמאי' יש גם דף פייסבוק ושלל פרסומים מפתים.

עסקים ושמם 'בית הלל' לא מצאתי, למעט כאלה הקשורים במושב בית הלל אשר בגליל העליון, ולמעט חנות ספרים בשם 'בית הלל' שניהלה חוה סלוצקי ומוקמה בתחילת רחוב הלל בירושלים. חנות זו נסגרה כבר לפני כעשור.

אגב, ברמת השרון נפגשים רחובות בית שמאי ובית הלל, וכפי שנאמר בתוספתא למסכת יבמות (פרק א, ג):
אף על פי שנחלקו בית שמאי כנגד בית הלל ... לא נמנעו בית שמאי לישא [נשים] מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, אלא נהגו 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' (זכריה, ח 19).

רמת השרון. צילום: דוד שי (ויקימדיה)

לא רק ברמת השרון נפגשים שמאי והלל אלא גם בחיפה, הודיעני רון מנדל. רון צילם את הבית הזה במפגש הרחובות:


אגב, בירושלים 'שמאי' ו'הלל', ליתר ביטחון, הם רחובות מקבילים שלעולם לא ייפגשו...

יואב בילר הזכיר לי את המערכון על הזוגיות של שמאי והלל מהסידרה הסאטירית 'היהודים באים':



ב. גנב יקר, אולי תחליף מקצוע?
ברחוב גרשון ש"ץ, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, פונים הדיירים למצפון המקצועי של הגנב ומבקשים שיימצא פרנסה חדשה...

צילום: גדעון נח

ג. מדוע לא יבוא פסח פעמיים בשבוע?

כותב המודעה הזו, שהודבקה ברחוב אבן גבירול בתל אביב, נראה לכאורה שבע ניסיונות ותסכולים בחיפוש אחר עובדת הניקיון המושלמת... למעשה  מתקן אותי איתמר לויתן הצלם  זו המודעה שנכתבה על ידי עובדת הניקיון בעצמה.

צילום: איתמר לויתן

ד. מכבסת מילים

ואם אנו כבר ברחוב אבן גבירול בתל אביב, הנה מכבסה עם טעם טוב, חוש הומור וחוש קצף.

צילום: שמוליק שדה

יום רביעי, 14 במרץ 2018

סיבוב בירושלים: סוס ורוכבו, הובלת חסידים, שתילים ושתלים, לא תזהם

א. סוס ורוכבו

התמונה הנפלאה הזו צולמה בגן המנורה שבמרכז ירושלים (הידוע גם בכינויו 'גן הסוס' או 'בור שִׁיבֶּר').

צילום: איל דודסון

ב. הובלות חסידים

האם לפנינו תחום התמחות חדש של הובלת חסידים? מאיפה מובילים אותם ולאן?

מספרם מוגבל רק ל-120 בשעה, והכל מתבצע 'ללא סבלים', כלומר, הם עולים בכוחות עצמם ולא צריך לגרור או להעמיס אותם!

צילומים: טובה הרצל

מבט נוסף מגלה את האמת: מדובר בסך הכל ב'פרנסות של יהודים': חברה שעובדים בה חסידים (לפי הדִבְקית שעל הדלת האחורית מדובר בחסידי ברסלב מפלג הנח-נחים), והיא עוסקת בהובלות ובשיפוצים. בכל זאת, אותי זה הצחיק...

ג. גנבת שתילים יקרה

מודעה שהודבקה על חלון הראווה של אחת המסעדות ברחוב עמק רפאים שבמושבה הגרמנית...

צילום: שייקה מגן

ד. שתל שבלולי

ומשתילים לשתלים.

שתל שבלולי, כך אני למד מוויקיפדיה, הוא התקן אלקטרוני שמושתל באוזניהם של כבדי שמיעה וחרשים, ומשפר בצורה ניכרת את יכולות השמיעה שלהם.

זה כמובן נפלא, ובכל זאת נדמה לי שאת השלט הזה, שתלוי באחד המסדרונות הפנימיים בקומה 4 של בית החולים 'שערי צדק', אפשר היה לנסח בצורה קצת פחות מגושמת.

צילום: יאיר הרשלר

ה. איכות הסביבה

צולם ברחוב הנביאים פינת מונבז.

צילום: ישורון פישר

יום שני, 21 בנובמבר 2016

הכתובת הייתה על הקיר: הודעה לגנבים, הודעה לכלבים, תפילת עמידה

א. גנבים עם מוּדעוּת חברתית

שמוליק שדה מיובלים, שליח עונ"ש בגזרה הצפונית, צילם את המודעה הזו שנתלתה על דלת חנות הספרים 'בוקספר' ברחוב העצמאות, בעיר התחתית של חיפה. מלבד המסר הסוציאליסטי-רובין הוּדי, יש למודעה גם איכות של שיר הייקו יפני.
גנבים נחמדים  
אין פה כסף
אין מחשבים 
תגנבו 
מבנק הפועלים
צילום: שמוליק שדה

ב. כאן לא מחראה!

את התמרור המקורי הזה  שבמרכזו כלב עושה את צרכיו  צילמתי לפני כשלוש שנים ברחוב קורא הדורות בשכונת תלפיות בירושלים.

צילום: דוד אסף

ואת התמרור הזה צילם מנחם רוזנברג השבוע ברחוב שומרון בירושלים. מישהו גזר את הציור, כנראה מטעמי צניעות, ויצר מעין חור של אסלה על קיר האבן הירושלמית...


יוסי במברגר הפנה אותי לאוסף יוצא מן הכלל של תמרורי כלבים בגרמנית, ודרכו הגעתי לעוד אתרים המתעדים שלטים כאלה. הנה כמה דוגמיות חביבות שמצאתי כאן:






ג. תפילת העמידה

הכתובת ההיסטורית הזו צולמה לפני למעלה מעשרים שנה בכניסה לקיבוץ משמרות. הצלם, שביקש לשמור על עילום שמו, כתב לי:
אני מניח שהאנשים שהיו מעורבים בכתובת זו כבר אינם פעילים כל כך. אר'לה כבר אינו זקוק מן הסתם לחסדי שמים, והכותבת – אם זו אכן כותבת ולא אר'לה עצמו – כבר אינה זקוקה לשירותיו.
מעניין שהכותב(ת) האלמוני(ת) נזהר(ה) בציון שם האל (סליחה, הק-ל), והקפיד(ה) על 'אלוקים' (ולא, חלילה, 'אלהים'). ועל זה נאמר: 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו'...

בכניסה לקיבוץ משמרות