סיפורי רחובות: שמאי הקפדן ושמואל הנגיד, שופן ודובנוב

א. שמאי הנקדן 

התנא שמאי הזקן היה כידוע בן זוגו של הלל הזקן, ונודע בקפדנותו. 'אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה' אמר וכנראה גם עשה. ועוד אמר: 'וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת' (אבות, פרק א, טו).

איך מנקדים את שמו? הנקדן הקפדן חנוך ילון, שניקד את מהדורת המשנה שהוציא חנוך אלבק, קבע: שַׁמַּאי.

אבל אם נבדוק את השילוט ברחוב שמאי בירושלים נגלה שתי גרסאות נוספות: שָׁמַּאי או שַׁמָּאי?

מחלוקת! כמו שבית שמאי אהבו...

צילומים: מנחם רוזנברג

בדקתי איך נוקד שמו של שמאי בכתב היד המפורסם של המשנה המכונה כתב יד קאופמן. זהו כתב יד שנכתב באיטליה במאה ה-11 או ה-12, שייחודו בכך שהוא מנוקד במלואו והוא נחשב לנוסח המדויק ביותר של המשנה.

ובכן, הניקוד של שמאי הוא לא הבעייה הגדולה שם...

מתברר שעל פי כתב יד זה האיות הנכון של השם הוא 'שַׁמַּי'. זה היה הכתיב הנהוג בארץ ישראל בימי התנאים (ובדומה לכך, דמיי ולא דמאי, רשיי ולא רשאי).

משנה ברכות, פרק א, משנה ג (אוסף קאופמן, האקדמיה למדעים בודפשט)

אגב שמאי, בחיפה פתרו את הסוגייה בקלות – פשוט לא ניקדו. מצד שני בתעתיק הלטיני הפכו את שמאי לשמאן... (אבל ככל הנראה זהו ונדליזם ולא טעות מקורית).

ב. שנת תתט"ז

ברחוב שמואל הנגיד (פינת רחוב המעלות) במרכז ירושלים קבוע עשרות שנים שלט ישן-נושן זה:

צילום: יריב תמנע

מתי חי המשורר הדגול שמואל הנגיד? כדי לדעת זאת צריך כאן מחשבון גימטריה.

ד"א-תשנ"ג-תתט"ז

מה פשר התאריך הזה?

ובכן, כל עובר אורח צריך לזכור שבשנת 240 לספירה החל האלף הרביעי למניין בריאת העולם. אחר כך עליו לעשות את הפעולה החשבונית הפשוטה ולהוסיף ל-240 עוד 753 (שזה תשנ"ג), ואז יגלה ששמואל הנגיד נולד בשנת 993. אם הוא יוסיף ל-240 גם 816 (שזה תתט"ז), אזי יקבל את 1056 כשנת מותו.

פשוט, לא?

הלוח העברי – כבודו במקומו עומד, אבל אולי הגיעה השעה להשתחרר מהמחויבות האנכרוניסטית הזו לתאריכים עבריים על שלטי הרחובות?

ג. שניים במחיר אחד

באזור תיאטרון ירושלים מתבצעות עבודות שיפוץ נרחבות, וזו הזדמנות לכל מיני קבלני כבישים לחשוף ברבים את בורותם.

צילום: דב פאוסט

ובכן, המלחין הפולני פרדריק שופן נהג לכתוב את שמו Chopin ולא Shopen (כפי שלכאורה שומעים).

קברו של שופן בפריז (ויקיפדיה)

ושם משפחתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב אינו Dovnov אלא Dubnow (או Dubnov).

על שיבוש שמו של דובנוב בערבית, בשילוט הרחוב בתל אביב, כתבנו כאן.

פרנסות של יהודים: ישמחו השמאים, גנבים, פסח, אופרת סבון

א. בית שמאי ובית הלל

כבר מזמן לא נתקלתי בשם מוצלח ושנון יותר.

מה יותר הגיוני, כתב לי אבישי ליוביץ' (בעצמו אקטואר בדימוס), מאשר לקרוא לבית ספר להכשרת שמאים בשם 'בית שמאי'?

ל'בית שמאי' יש גם דף פייסבוק ושלל פרסומים מפתים.

עסקים ושמם 'בית הלל' לא מצאתי, למעט כאלה הקשורים במושב בית הלל אשר בגליל העליון, ולמעט חנות ספרים בשם 'בית הלל' שניהלה חוה סלוצקי ומוקמה בתחילת רחוב הלל בירושלים. חנות זו נסגרה כבר לפני כעשור.

אגב, ברמת השרון נפגשים רחובות בית שמאי ובית הלל, וכפי שנאמר בתוספתא למסכת יבמות (פרק א, ג):

אף על פי שנחלקו בית שמאי כנגד בית הלל ... לא נמנעו בית שמאי לישא [נשים] מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, אלא נהגו 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' (זכריה, ח 19).

רמת השרון. צילום: דוד שי (ויקימדיה)

לא רק ברמת השרון נפגשים שמאי והלל אלא גם בחיפה, הודיעני רון מנדל. רון צילם את הבית הזה במפגש הרחובות:

אגב, בירושלים 'שמאי' ו'הלל', ליתר ביטחון, הם רחובות מקבילים שלעולם לא ייפגשו...

יואב בילר הזכיר לי את המערכון על הזוגיות של שמאי והלל מהסידרה הסאטירית 'היהודים באים':

ב. גנב יקר, אולי תחליף מקצוע?

ברחוב גרשון ש"ץ, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, פונים הדיירים למצפון המקצועי של הגנב ומבקשים שיימצא פרנסה חדשה...

צילום: גדעון נח

ג. מדוע לא יבוא פסח פעמיים בשבוע?

כותב המודעה הזו, שהודבקה ברחוב אבן גבירול בתל אביב, נראה לכאורה שבע ניסיונות ותסכולים בחיפוש אחר עובדת הניקיון המושלמת... למעשה – מתקן אותי איתמר לויתן הצלם – זו המודעה שנכתבה על ידי עובדת הניקיון בעצמה.

צילום: איתמר לויתן

ד. מכבסת מילים

ואם אנו כבר ברחוב אבן גבירול בתל אביב, הנה מכבסה עם טעם טוב, חוש הומור וחוש קצף.

צילום: שמוליק שדה