א. שמאי הנקדן
התנא שמאי הזקן היה כידוע בן זוגו של הלל הזקן, ונודע בקפדנותו. 'אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה' אמר וכנראה גם עשה. ועוד אמר: 'וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת' (אבות, פרק א, טו).
איך מנקדים את שמו? הנקדן הקפדן חנוך ילון, שניקד את מהדורת המשנה שהוציא חנוך אלבק, קבע: שַׁמַּאי.
אבל אם נבדוק את השילוט ברחוב שמאי בירושלים נגלה שתי גרסאות נוספות: שָׁמַּאי או שַׁמָּאי?
מחלוקת! כמו שבית שמאי אהבו...
בדקתי איך נוקד שמו של שמאי בכתב היד המפורסם של המשנה המכונה כתב יד קאופמן. זהו כתב יד שנכתב באיטליה במאה ה-11 או ה-12, שייחודו בכך שהוא מנוקד במלואו והוא נחשב לנוסח המדויק ביותר של המשנה.
ובכן, הניקוד של שמאי הוא לא הבעייה הגדולה שם...
מתברר שעל פי כתב יד זה האיות הנכון של השם הוא 'שַׁמַּי'. זה היה הכתיב הנהוג בארץ ישראל בימי התנאים (ובדומה לכך, דמיי ולא דמאי, רשיי ולא רשאי).
אגב שמאי, בחיפה פתרו את הסוגייה בקלות – פשוט לא ניקדו. מצד שני בתעתיק הלטיני הפכו את שמאי לשמאן... (אבל ככל הנראה זהו ונדליזם ולא טעות מקורית).
ב. שנת תתט"ז
ברחוב שמואל הנגיד (פינת רחוב המעלות) במרכז ירושלים קבוע עשרות שנים שלט ישן-נושן זה:
מתי חי המשורר הדגול שמואל הנגיד? כדי לדעת זאת צריך כאן מחשבון גימטריה.
ובכן, כל עובר אורח צריך לזכור שבשנת 240 לספירה החל האלף הרביעי למניין בריאת העולם. אחר כך עליו לעשות את הפעולה החשבונית הפשוטה ולהוסיף ל-240 עוד 753 (שזה תשנ"ג), ואז יגלה ששמואל הנגיד נולד בשנת 993. אם הוא יוסיף ל-240 גם 816 (שזה תתט"ז), אזי יקבל את 1056 כשנת מותו.
פשוט, לא?
הלוח העברי – כבודו במקומו עומד, אבל אולי הגיעה השעה להשתחרר מהמחויבות האנכרוניסטית הזו לתאריכים עבריים על שלטי הרחובות?
התנא שמאי הזקן היה כידוע בן זוגו של הלל הזקן, ונודע בקפדנותו. 'אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה' אמר וכנראה גם עשה. ועוד אמר: 'וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת' (אבות, פרק א, טו).
איך מנקדים את שמו? הנקדן הקפדן חנוך ילון, שניקד את מהדורת המשנה שהוציא חנוך אלבק, קבע: שַׁמַּאי.
אבל אם נבדוק את השילוט ברחוב שמאי בירושלים נגלה שתי גרסאות נוספות: שָׁמַּאי או שַׁמָּאי?
מחלוקת! כמו שבית שמאי אהבו...
צילומים: מנחם רוזנברג |
בדקתי איך נוקד שמו של שמאי בכתב היד המפורסם של המשנה המכונה כתב יד קאופמן. זהו כתב יד שנכתב באיטליה במאה ה-11 או ה-12, שייחודו בכך שהוא מנוקד במלואו והוא נחשב לנוסח המדויק ביותר של המשנה.
ובכן, הניקוד של שמאי הוא לא הבעייה הגדולה שם...
מתברר שעל פי כתב יד זה האיות הנכון של השם הוא 'שַׁמַּי'. זה היה הכתיב הנהוג בארץ ישראל בימי התנאים (ובדומה לכך, דמיי ולא דמאי, רשיי ולא רשאי).
משנה ברכות, פרק א, משנה ג (אוסף קאופמן, האקדמיה למדעים בודפשט) |
אגב שמאי, בחיפה פתרו את הסוגייה בקלות – פשוט לא ניקדו. מצד שני בתעתיק הלטיני הפכו את שמאי לשמאן... (אבל ככל הנראה זהו ונדליזם ולא טעות מקורית).
ב. שנת תתט"ז
ברחוב שמואל הנגיד (פינת רחוב המעלות) במרכז ירושלים קבוע עשרות שנים שלט ישן-נושן זה:
צילום: יריב תמנע |
מתי חי המשורר הדגול שמואל הנגיד? כדי לדעת זאת צריך כאן מחשבון גימטריה.
ד"א-תשנ"ג-תתט"זמה פשר התאריך הזה?
ובכן, כל עובר אורח צריך לזכור שבשנת 240 לספירה החל האלף הרביעי למניין בריאת העולם. אחר כך עליו לעשות את הפעולה החשבונית הפשוטה ולהוסיף ל-240 עוד 753 (שזה תשנ"ג), ואז יגלה ששמואל הנגיד נולד בשנת 993. אם הוא יוסיף ל-240 גם 816 (שזה תתט"ז), אזי יקבל את 1056 כשנת מותו.
פשוט, לא?
הלוח העברי – כבודו במקומו עומד, אבל אולי הגיעה השעה להשתחרר מהמחויבות האנכרוניסטית הזו לתאריכים עבריים על שלטי הרחובות?
ג. שניים במחיר אחד
באזור תיאטרון ירושלים מתבצעות עבודות שיפוץ נרחבות, וזו הזדמנות לכל מיני קבלני כבישים לחשוף ברבים את בורותם.
ובכן, המלחין הפולני פרדריק שופן נהג לכתוב את שמו Chopin ולא Shopen (כפי שלכאורה שומעים).
ושם משפחתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב אינו Dovnov אלא Dubnow (או Dubnov).
על שיבוש שמו של דובנוב בערבית, בשילוט הרחוב בתל אביב, כתבנו כאן.
באזור תיאטרון ירושלים מתבצעות עבודות שיפוץ נרחבות, וזו הזדמנות לכל מיני קבלני כבישים לחשוף ברבים את בורותם.
צילום: דב פאוסט |
ובכן, המלחין הפולני פרדריק שופן נהג לכתוב את שמו Chopin ולא Shopen (כפי שלכאורה שומעים).
קברו של שופן בפריז (ויקיפדיה) |
ושם משפחתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב אינו Dovnov אלא Dubnow (או Dubnov).
על שיבוש שמו של דובנוב בערבית, בשילוט הרחוב בתל אביב, כתבנו כאן.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקלעינין שמואל הנגיד: אמנם יפה מאוד החישוב מיום התחלפות האלף, כפי שהובא. אבל גם מי שלא זוכר ולא יודע באיזו שנה אזרחית התחלף האלף העברי לבריאה, יוכל בנקל לחשב את השנים שעל השלט: פשוט לחשב כרגיל את הגימטריה של השנים, והיות ומסומן ד"א כלומר ארבעת אלפים תשנ"ג לבריאה, נותר רק להחסיר אלף מהתוצאה.
מחקאתה מוכן להראות את החישוב שהצעת?
מחקלגבי תאריך עברי ו/או לועזי: ראיתי מחברות בהן כתבו תלמידי הגמנסיה העברית הראשונה בתל אביב והחילונית. התאריך שהתנוסס שם בגאווה היה התאריך העברי בלבד. היתה אז גאוות יחידה שכה חסרה לנו בימים טרופים אלה.
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקהחישוב שהצעתי -אם הכוונה היא אלי:
מחקבאלף הנוכחי-החמישי, תשנ"ג היתה ב 1993. תתט"ז תהיה אי"ה ב2056. היות ואנו מדברים על האלף הרביעי, נחסיר 1000 משתי השנים [1993 ו 2056] ונקבל את שנת לידתו 993 ואת שנת מותו 1056 של שמואל הנגיד.
1056 היא השנה הנכונה ולא 1057.
שתי צורות הניקוד בשלטי הרחוב בירושלים שגויות:
השבמחקשָׁמַּאי – מהטעם שלא יבוא דגש אחרי קמץ גדול (זולתי במילה בָּתִּים לנטיותיה), ושַׁמָּאי – מהטעם שסיומת ay מנוקדת בעברית (שלא בהפסק) בפתח בלבד (זולתי במילה אֲדֹנָי).
לדעתי, יש פנים חיוביות לוויכוח הזה: למיטב ידיעתי, ירושלים היא העיר היחידה בארץ ששלטי הרחובות בה מנוקדים. אם מנקדים - יש לעתים שגיאות, וכדאי שמי שמפקח על השלטים הללו - אם יש כזה - יבדוק.
השבמחקבאשר ללועזית - הבורות בארץ בכל נושא הכתיב הולכת ומחמירה, מפני שהמדיניות הבלתי מוצהרת (אך הקיימת בפועל) של מערכת החינוך היא שכתיב נכון אינו דבר חשוב. בקרב הדור הצעיר, בני.ות ארבעים ומטה, כמעט אין למצוא מי שכותב.ת בעברית בלי שגיאות כתיב - קל וחומר - בלועזית. ככל הנראה אין כל מודעות לכתיב הלועזי. מנסיון בהוראה - רוב התלמידים.ות אינם.ן מבינים.ות את ההבדל בין O ל-U, למשל.
"רם על כל גויים" הוסיפו רם - 240 בלי צורך לזכור את שנת בריאת העולם) וייתקבל התאריך כפי שמצויין בכתבה
השבמחקחשבון בעברית: תתט"ז היא 817 ולא 857. כדאי לבדוק היטב לפני שמפרסמים טעות.
השבמחקתודה על התיקון.
מחקתתט"ז היא שנת 816 כמדומני, ולא 817.
מחקאכן כדאי לבדוק טרם פרסום.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקתשובתי ליואב אהרוני:
מחקחשבון בעברית: תתט"ז היא 816 ולא 817. כדאי לבדוק היטב לפני שמפרסמים טעות.
מכיר את "חוק וישנה"?
http://dubikan.com/archives/category/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%94
הדרישה / רצון / הצעה לכתוב "שמיי" כמו בכת"י קאופמן תחייב אותנו לשנות גם בכל מקום, למשל, לרח' ר' עקיבה, או העיר אור עקיבה, כנהוג בכתיב הא"י (ובאותה הזדמנות - האם בעל הבלוג מציע לשנות את כל השלטים ברחובות בר-כוכבא, ל'בר כוסבה', כדי לדבוק בכתיב 'הנכון'?)
השבמחק"זו הזדמנות לכל מיני קבלני כבישים לחשוף ברבים את בורותם" - דומני שתפקידם של קבלני הכבישים הוא לסתום בורות, ולא לחשוף בורות
השבמחק