סיפורי רחובות: דובנוב בערבית, שלטים נגישים, יוסף טל וארבע ארצות

א. שלטי רחוב בערבית

במדור זה אני נוהג (בעזרת הקוראים כמובן) ללגלג – בין בכעס אמיתי בין בשחוק ובקריצה – על מחדלים שונים הקשורים בשילוט רחובות ישראל: רשלנות וחפיפניקיות (אופינייות לנו), עִלְגוּת או בּוּרוּת. בדרך כלל אנו מתמקדים כאן בנוסח העברי והלטיני (לא האנגלי!) של השמות, וכמעט שלא עסקנו בתעתיק הערבי. והנה, אף על פי שהערבית היא שפה רשמית במדינתו (וגם לדעת חובבי 'חוק הלאום' לערבית יש 'מעמד מיוחד'), רמת המחדלים בשילוט עולה בהיקפה על כל מה שמוכר כל כך טוב לקוראי מדור זה. הסיבה ברורה כשמש: ברוב המקומות לא טורחים לפנות לדובר ערבית, שבקי בשפתה ובדקדוקה, כדי שיחליט על התעתיק הנכון וגם יעשה הגהות על המוצר הסופי, כלומר על השלט.

הנה דוגמה קטנה ששלח לי אלון ריבק, והיא נוגעת ברחוב חשוב במרכז תל אביב: רחוב שמעון דובנוב. כתב אלון:

הלכתי במדרכה הצפונית של רחוב קפלן בתל אביב, חציתי את רחוב דובנוב ואז שמתי לב להבדל בין השלטים משני צידי מעבר החצייה.

הצד המזרחי של מעבר החצייה

הצד המערבי של מעבר החצייה

בעברית ובאנגלית רשום השם דובנוב כראוי, אך מי שהיה אחראי על הערבית התקשה להחליט מה עושים. כידוע אין בערבית ב' רפה (העיצור V, או וו בעברית), ובניסיון לפתור בעיה זו, ככל שהדבר קשור לתעתיקי מילים שאינן ערביות, הוסיפו מעין ניקוד מעל ומתחת אותיות ערביות. כך נוצרו עיצורים שאינם בערבית, כפי שבעברית הוסיפו גרש כדי ליצור עיצורים שאינם בעברית (ג', ז', צ'). פ' רפה דווקא כן קיימת בערבית ומעליה יש נקודה. לפיכך הוסיפו לנקודה הקיימת מעל אות זו עוד שתיים כדי ליצור את הב' הרפה. אות זו צריכה הייתה להופיע כאות האחרונה בשם דובנוב, אך אבוי, בשלט המזרחי היא מופיעה גם כאות השלישית, ואם כך יש להגות: DUVNOV. לעומת זאת, בשלט המערבי מופיעה פעמיים האות פ' רפה, ויש אפוא להגות: DUFNOF. כך או כך, סתם DUBNOV אין בתעתיקים בערבית...

ב. שלטים נגישים

במאמץ לדעת באיזה רחוב אנו נוסעים או הולכים התרגלנו לשאת עינינו למרומים ולחפש את השילוט אי שם על קיר הבית. בתל אביב תפס צלמנו המשוטט מנחם רוזנברג כמה שלטים המקרבים, תרתי משמע, את שם הרחוב להולכי הרגל.

למה לא בעצם?

צילום: מנחם רוזנברג

ג. יוספטל או יוסף טל?

גיורא יוספטל (ויקיפדיה)

גיורא יוספטל (1962-1912) היה פעיל ציוני משחר נעוריו בגרמניה. יוספטל, שעלה לארץ ב-1938, היה אדם מוכשר ביותר ובעל זכויות רבות שהספיק הרבה מאוד בחמישים שנות חייו. הוא היה פעיל עלייה, חבר הנהלת הסוכנות, מזכ"ל מפא"י, כלכלן, חבר כנסת (הרביעית והחמישית) שגם כיהן בכמה תפקידי שר (האחרון שבהם, שר הפיתוח והשיכון). איתרע מזלו ובתקופת העלייה ההמונית מארצות האסלאם הוא כיהן בתפקיד כפוי הטובה של ראש מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית.

בעקבות הסרט התיעודי 'סלאח, פה זה ארץ ישראל' (2017), התפתח שיח עֵר על התבטאויות גזעניות שיוחסו ליוספטל כלפי העולים מצפון אפריקה וגם הושמעו קריאות למחות את זכרו ולהחליף את שמות הרחובות והמוסדות שנקראו על שמו. וכך, בנתניה החליטה ראשת העירייה להחליף את שמו של רחוב יוספטל ולקרוא לו על שמה של הזמרת ברכה צפירה. גם בערים אחרות כמו בת ים, באר שבע או שדרות עלתה דרישה דומה מצדם של פעילים 'מזרחיים'.

לא ניכנס לשאלה אם נכון הדבר או לא, שכן השאלה מורכבת מאוד ויש לה היבטים רבים, ונסתפק בתהייה משועשעת אם בעל הבית ברחוב יוספטל בשדרות נקט במחאה פרטית, או אולי זו סתם בּוּרות?

צילום: צבי תמרי

דרך אגב, יוסף טל (2008-1910) היה קומפוזיטור ידוע וחתן פרס ישראל במוזיקה וראוי גם הוא לרחוב על שמו, אבל איך אומרים? כבודו במקומו מונח...

ד. ארבע ארצות בשתי ערים

בשתי ערים יש רחוב הקרוי באותו שם 'ארבע ארצות'.

בתל אביב מוסבר השם כראוי: ועד ארבע ארצות אכן היה מוסד ההנהגה העליון של יהודי פולין, שפעל למן המאה ה-16 ובוטל בהוראת השלטונות בשנת 1764. מדוע 'ארצות'? משום שהקהילות היהודיות בפולין השתייכו לארבעה אזורים מנהליים: פולין גדול, פולין קטן, ווֹלין ורייסן. כל אזור כזה שלח את נציגיו לאותו ועד שיקבל החלטות בשמם של כל יהודי פולין וייצג אותם בפני השלטונות והמלך.

צילומים: איתמר לויתן

                                                                                                     
והנה, בשכונת ג'סי כהן בחולון יש גם כן רחוב בשם זה, וכאן ההסבר שונה לגמרי.

צילום: איתמר לויתן

'ארבע ארצות' של חולון הן ארבע ערי הקודש שבארץ ישראל, שם גרו בני 'היישוב הישן' עד ראשית הציונות, ובכמה מקורות נקראו גם 'ארבע ארצות הקודש' (כך! ולא 'ארבע ארצות' סתם).

זה שם ממש לא מוצלח, משום שבספרות ובזיכרון ההיסטורי השם 'ארבע ארצות' יוחד לוועד יהודי פולין. אם רוצים לייחד רחוב לערים הללו היה ראוי לקרוא להן 'ארבע ערי הקודש' ולא 'ארבע ארצות'.