‏הצגת רשומות עם תוויות שדרות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שדרות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 20 בפברואר 2025

סיפורי רחובות: רמב"ם או שוקרון, אבוחצירא והרב סוקולוב

א. רון שוקרון (רמב"ם)

צילום: משה הררי

רחוב ארוך וחשוב בתוך העיר שדרות נקרא על שמו של הרמב"ם. הגיוני. דומני שאין עיר בארץ שאין בה רחוב שקרוי על שמו של 'הנשר הגדול', מגדולי בניו של עם ישראל בכל הזמנים.

והנה מתברר, לכאורה, שכבודו של הרמב"ם  לפחות בכל הקשור לשמות הרחובות בשדרות  נדחה מפני שמו של רון שוקרון, שחלק מרחוב רמב"ם נקרא על שמו. אינני יודע מתי שינו את שם הרחוב, אבל ככל שהצלחתי לברר זה נעשה לפני 2019.

ניסיתי לדלות מידע מהאינטרנט על הסיפור שמאחורי שינוי השם והתברר לי, מתגובות בפייסבוק של כמה תושבי שדרות, כי שמו המקורי של הרחוב (לפני כשישים שנה) היה צה"ל, לימים שונה השם לרחוב רון שוקרון, ואחר כך שונה לרמב"ם. לפני כמה שנים הושב כבודו של רון שוקרון, והרחוב נקרא עכשיו בשם המוזר רון שוקרוןרמב"ם. מבולבלים? גם אנחנו...

מיהו רון שוקרון ומדוע זכה לכבוד הגדול הזה? 

בהעדר הסבר רשמי אני משער שמדובר בחלל צה"ל יעקב רון שוקרון, יליד 1941, שעלה לארץ עם משפחתו מטוניסיה בשנת 1956. המשפחה השתקעה בעיירה שדרות. יעקב למד בבית ספר יסודי בעיר ואת לימודי התיכון בכפר סילבר הסמוך. הוא התגייס לחיל הים, שירת כמכונאי בצוללת 'דקר' ויחד עם כל אנשי צוותה מצא את מותו במצולות ים ב-25 בינואר 1968

מאתר הזיכרון לחללי צה"ל יזכרם למדתי ששמו המקורי היה יעקב שוקרון, אך הוא  אולי כל בני משפחתו  עיברת את שמו משוקרון לרון. אם כך, השם 'רון שוקרון' מבלבל גם כן, והשם הנכון צריך להיות יעקב רון (שוקרון).

רס"ל יעקב רון (שוקרון) ז"ל

אגב, מפות גוגל לא מכירות את כל השינויים הללו. מבחינת גוגל בשדרות קיים רק רחוב הרמב"ם:


ב. ארב אבוחצירא

צילם: דותן גורן

כידוע העיר נתיבות היא בירת האימפריה של משפחת הרבנים והקדושים אבוחצירא, וממילא מה טבעי יותר מרחוב אבוחצירא? 

אבל דחילק, איזה מין תעתיק לטיני מביך רשמתם על השלט? Arav? וגם שם המשפחה נכתב בצורה שגויה, והנכון: Abuhatzeira 

ג. ר' נחום סוקולוב

נחום סוקולוב (הארכיון הציוני המרכזי)

על נחום סוקולוב (1936-1859), סופר, עיתונאי, מתרגם, נואם בחסד ונשיא ההסתדרות הציונית, כבר כתבנו כאן. סוקולוב אכן היה איש רב פעלים, ובהתאם כמעט בכל עיר בישראל יש רחוב על שמו. גם בקרית מוצקין.

צילום: נדב בירן

במקומות רבים אכן קוצר שמו של סוקולוב לנ"ס, והיו אף שקראו לו בעל הנ"ס, אך לקרוא לו ר' על שלט רחוב זה קצת מוגזם, (למרות שבכתיבה העיתונאית בת זמנו הוא כונה כך לפעמים כסוג של מחמאה). סוקולוב אכן היה תלמיד חכם של ממש, בקי בש"ס ובעל ידיעות רבות בארון הספרים היהודי, אבל ככל הידוע לי לא שמר מצוות. 

בין כך ובין כך, מלכתחילה למה לא לקרוא לרחוב סתם 'נחום סוקולוב', כמו בכל ערי ישראל?

ועוד פרט קטן, הוא לא היה נשיא ההסתדרות הציונית הרביעי אלא החמישי.

יום רביעי, 6 בנובמבר 2019

סיפורי רחובות: דובנוב בערבית, שלטים נגישים, יוסף טל וארבע ארצות

א. שלטי רחוב בערבית

במדור זה אני נוהג (בעזרת הקוראים כמובן) ללגלג – בין בכעס אמיתי בין בשחוק ובקריצה – על מחדלים שונים הקשורים בשילוט רחובות ישראל: רשלנות וחפיפניקיות (אופינייות לנו), עִלְגוּת או בּוּרוּת. בדרך כלל אנו מתמקדים כאן בנוסח העברי והלטיני (לא האנגלי!) של השמות, וכמעט שלא עסקנו בתעתיק הערבי. והנה, אף על פי שהערבית היא שפה רשמית במדינתו (וגם לדעת חובבי 'חוק הלאום' לערבית יש 'מעמד מיוחד'), רמת המחדלים בשילוט עולה בהיקפה על כל מה שמוכר כל כך טוב לקוראי מדור זה. הסיבה ברורה כשמש: ברוב המקומות לא טורחים לפנות לדובר ערבית, שבקי בשפתה ובדקדוקה, כדי שיחליט על התעתיק הנכון וגם יעשה הגהות על המוצר הסופי, כלומר על השלט.

הנה דוגמה קטנה ששלח לי אלון ריבק, והיא נוגעת ברחוב חשוב במרכז תל אביב: רחוב שמעון דובנוב. כתב אלון:
הלכתי במדרכה הצפונית של רחוב קפלן בתל אביב, חציתי את רחוב דובנוב ואז שמתי לב להבדל בין השלטים משני צידי מעבר החצייה.

הצד המזרחי של מעבר החצייה
הצד המערבי של מעבר החצייה

בעברית ובאנגלית רשום השם דובנוב כראוי, אך מי שהיה אחראי על הערבית התקשה להחליט מה עושים. כידוע אין בערבית ב' רפה (העיצור V, או וו בעברית), ובניסיון לפתור בעיה זו, ככל שהדבר קשור לתעתיקי מילים שאינן ערביות, הוסיפו מעין ניקוד מעל ומתחת אותיות ערביות. כך נוצרו עיצורים שאינם בערבית, כפי שבעברית הוסיפו גרש כדי ליצור עיצורים שאינם בעברית (ג', ז', צ'). פ' רפה דווקא כן קיימת בערבית ומעליה יש נקודה. לפיכך הוסיפו לנקודה הקיימת מעל אות זו עוד שתיים כדי ליצור את הב' הרפה. אות זו צריכה הייתה להופיע כאות האחרונה בשם דובנוב, אך אבוי, בשלט המזרחי היא מופיעה גם כאות השלישית, ואם כך יש להגות: DUVNOVלעומת זאת, בשלט המערבי מופיעה פעמיים האות פ' רפה, ויש אפוא להגות: DUFNOF. כך או כך, סתם DUBNOV אין בתעתיקים בערבית...

ב. שלטים נגישים

במאמץ לדעת באיזה רחוב אנו נוסעים או הולכים התרגלנו לשאת עינינו למרומים ולחפש את השילוט אי שם על קיר הבית. בתל אביב תפס צלמנו המשוטט מנחם רוזנברג כמה שלטים המקרבים, תרתי משמע, את שם הרחוב להולכי הרגל.

למה לא בעצם?

צילום: מנחם רוזנברג

ג. יוספטל או יוסף טל?

גיורא יוספטל (ויקיפדיה)
גיורא יוספטל (1962-1912) היה פעיל ציוני משחר נעוריו בגרמניה. יוספטל, שעלה לארץ ב-1938, היה אדם מוכשר ביותר ובעל זכויות רבות שהספיק הרבה מאוד בחמישים שנות חייו. הוא היה פעיל עלייה, חבר הנהלת הסוכנות, מזכ"ל מפא"י, כלכלן, חבר כנסת (הרביעית והחמישית) שגם כיהן בכמה תפקידי שר (האחרון שבהם, שר הפיתוח והשיכון). איתרע מזלו ובתקופת העלייה ההמונית מארצות האסלאם הוא כיהן בתפקיד כפוי הטובה של ראש מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית.

בעקבות הסרט התיעודי 'סלאח, פה זה ארץ ישראל' (2017), התפתח שיח עֵר על התבטאויות גזעניות שיוחסו ליוספטל כלפי העולים מצפון אפריקה וגם הושמעו קריאות למחות את זכרו ולהחליף את שמות הרחובות והמוסדות שנקראו על שמו. וכך, בנתניה החליטה ראשת העירייה להחליף את שמו של רחוב יוספטל ולקרוא לו על שמה של הזמרת ברכה צפירה. גם בערים אחרות כמו בת ים, באר שבע או שדרות עלתה דרישה דומה מצדם של פעילים 'מזרחיים'.

לא ניכנס לשאלה אם נכון הדבר או לא, שכן השאלה מורכבת מאוד ויש לה היבטים רבים, ונסתפק בתהייה משועשעת אם בעל הבית ברחוב יוספטל בשדרות נקט במחאה פרטית, או אולי זו סתם בּוּרות?

צילום: צבי תמרי

דרך אגב, יוסף טל (2008-1910) היה קומפוזיטור ידוע וחתן פרס ישראל במוזיקה וראוי גם הוא לרחוב על שמו, אבל איך אומרים? כבודו במקומו מונח...

ד. ארבע ארצות בשתי ערים

בשתי ערים יש רחוב הקרוי באותו שם 'ארבע ארצות'.

בתל אביב מוסבר השם כראוי: ועד ארבע ארצות אכן היה מוסד ההנהגה העליון של יהודי פולין, שפעל למן המאה ה-16 ובוטל בהוראת השלטונות בשנת 1764. מדוע 'ארצות'? משום שהקהילות היהודיות בפולין השתייכו לארבעה אזורים מנהליים: פולין גדול, פולין קטן, ווֹלין ורייסן. כל אזור כזה שלח את נציגיו לאותו ועד שיקבל החלטות בשמם של כל יהודי פולין וייצג אותם בפני השלטונות והמלך.

צילומים: איתמר לויתן
                                                                                                     
והנה, בשכונת ג'סי כהן בחולון יש גם כן רחוב בשם זה, וכאן ההסבר שונה לגמרי.

צילום: איתמר לויתן

'ארבע ארצות' של חולון הן ארבע ערי הקודש שבארץ ישראל, שם גרו בני 'היישוב הישן' עד ראשית הציונות, ובכמה מקורות נקראו גם 'ארבע ארצות הקודש' (כך! ולא 'ארבע ארצות' סתם).

זה שם ממש לא מוצלח, משום שבספרות ובזיכרון ההיסטורי השם 'ארבע ארצות' יוחד לוועד יהודי פולין. אם רוצים לייחד רחוב לערים הללו היה ראוי לקרוא להן 'ארבע ערי הקודש' ולא 'ארבע ארצות'.