א. רון שוקרון (רמב"ם)
 |
| צילום: משה הררי |
רחוב ארוך וחשוב בתוך העיר שדרות נקרא על שמו של הרמב"ם. הגיוני. דומני שאין עיר בארץ שאין בה רחוב שקרוי על שמו של 'הנשר הגדול', מגדולי בניו של עם ישראל בכל הזמנים.
והנה מתברר, לכאורה, שכבודו של הרמב"ם – לפחות בכל הקשור לשמות הרחובות בשדרות – נדחה מפני שמו של רון שוקרון, שחלק מרחוב רמב"ם נקרא על שמו. אינני יודע מתי שינו את שם הרחוב, אבל ככל שהצלחתי לברר זה נעשה לפני 2019.
ניסיתי לדלות מידע מהאינטרנט על הסיפור שמאחורי שינוי השם והתברר לי, מתגובות בפייסבוק של כמה תושבי שדרות, כי שמו המקורי של הרחוב (לפני כשישים שנה) היה צה"ל, לימים שונה השם לרחוב רון שוקרון, ואחר כך שונה לרמב"ם. לפני כמה שנים הושב כבודו של רון שוקרון, והרחוב נקרא עכשיו בשם המוזר רון שוקרון–רמב"ם. מבולבלים? גם אנחנו...
מיהו רון שוקרון ומדוע זכה לכבוד הגדול הזה?
בהעדר הסבר רשמי אני משער שמדובר בחלל צה"ל יעקב רון שוקרון, יליד 1941, שעלה לארץ עם משפחתו מטוניסיה בשנת 1956. המשפחה השתקעה בעיירה שדרות. יעקב למד בבית ספר יסודי בעיר ואת לימודי התיכון בכפר סילבר הסמוך. הוא התגייס לחיל הים, שירת כמכונאי בצוללת 'דקר' ויחד עם כל אנשי צוותה מצא את מותו במצולות ים ב-25 בינואר 1968.
מאתר הזיכרון לחללי צה"ל יזכרם למדתי ששמו המקורי היה יעקב שוקרון, אך הוא – אולי כל בני משפחתו – עיברת את שמו משוקרון לרון. אם כך, השם 'רון שוקרון' מבלבל גם כן, והשם הנכון צריך להיות יעקב רון (שוקרון).
 |
| רס"ל יעקב רון (שוקרון) ז"ל |
אגב, מפות גוגל לא מכירות את כל השינויים הללו. מבחינת גוגל בשדרות קיים רק רחוב הרמב"ם:
 |
| צילם: דותן גורן |
ג. ר' נחום סוקולוב
 |
| נחום סוקולוב (הארכיון הציוני המרכזי) |
על נחום סוקולוב (1936-1859), סופר, עיתונאי, מתרגם, נואם בחסד ונשיא ההסתדרות הציונית, כבר כתבנו כאן. סוקולוב אכן היה איש רב פעלים, ובהתאם כמעט בכל עיר בישראל יש רחוב על שמו. גם בקרית מוצקין.
 |
| צילום: נדב בירן |
במקומות רבים אכן קוצר שמו של סוקולוב לנ"ס, והיו אף שקראו לו בעל הנ"ס, אך לקרוא לו ר' על שלט רחוב זה קצת מוגזם, (למרות שבכתיבה העיתונאית בת זמנו הוא כונה כך לפעמים כסוג של מחמאה). סוקולוב אכן היה תלמיד חכם של ממש, בקי בש"ס ובעל ידיעות רבות בארון הספרים היהודי, אבל ככל הידוע לי לא שמר מצוות.
💯
השבמחקסוקולוב לימדנו עיתונאות, מהי
השבמחקOMG - עיני נשר לך.
השבמחקטוב לדעת שיש רבנים חדשים
השבמחקהרמבם מונצח גם בכינויו נשר. למשל "מחלף נשרים" שליד רמלה. ומדוע ברבים ❓️ כי יש לנו בקרבת המחלף את מפעל המלט נשר ואת מושב יד רמבם.
השבמחקוכמובן גם כ "בן מימון"
מחקהרבה נכבדים בתקופה ההיא כפי הידוע לך נוסף לשמם ר׳, גם אם לא שמרו מצוות. כך דיזנגוף וכך ביאליק ועוד. מן הסתם מדובר על כך על במה זו.
השבמחקזה כמובן נכון, ואפילו אני הקטן זוכה מדי פעם לכינוי זה בעוד בחיים חיותי. אבל בשום מקום לא מצינו רחוב על שם ר' ח"נ ביאליק או על שם ר' מאיר דיזנגוף.
מחקלמה להסתפק בקטנות? כאשר אני עוסק בענייני הלכה אני חותם בכינוי הגרד"ש, ואבקש שבבוא העת כך ייקרא הרחוב על שמי
מחקמרוקנים בכלל הוגים "אביחצירא".
השבמחקבשתי הדוגמאות האחרונות הפגנת בּוּרוּת מוחלטת שדורשת לפחות ועדת חקירה... מוניציפלית :-)
השבמחקאיות שמו של הרב אבוחצרה הוא חצי צרה. לגבי הרב נחום סוקולוב, ישנו, או היה בעבר, רחוב על שמו בבני ברק, ואם בני ברק הנציחה את שמו אז הגיוני שהוא היה רב.
השבמחקייתכן והרחוב בבני ברק הוא על שם האדמו"ר מסוקולוב. הרב מורגנשטרן.זצל
מחקהרחוב בבני ברק נקרא כך עוד לפני ההתחרדות המוחלטת של העיר. ב-2002 שינו את הרחוב המקביל 'הרצל' ל'הרב שך'. ויתכן ששמו של סוקולוב נשאר בגלל קישור עם הרב מסוקלוב, אם אין כאן פשוט חוסר ידע לנשוא שם הרחוב
מחקרחוב רנ"ס המדובר בפוסט זה נמצא בקרית מוצקין, לא בבני ברק.
מחקהדבקת תואר ר' לכל יהודי בעל תעודת לידה, הוא ככל הנראה המצאת מחבר הספר בית עקד ספרים, ונועד כדי להבדיל בספרו בין מחברים כשרים משלומי אמונים לבין משומדים, קראים, גויים (שמעתי פעם מיהודי פולני זקן בתמיהה 'וואס, זיי האבען ספורים?' [מה האם יש להם ספרים?] וכיו"ב. ומזה יצא העגל הזה (וגם הדומה לו 'ר' איד') של הענקת התואר הזה לאישים כנ"ל. מספרים על הגאון רבי יצחק זאב סולובייציק מבריסק שקבל פניו של רב אמריקאי בתואר הרב וכו', שאלוהו האם פלוני ראוי שיכבדו בתואר הזה, והשיב אצלהם זה לא תואר זה חלק משמו! ועוד מספרים על ר' יואל'יש האדמו"ר מסטמר שהיה אומר בעבר היו רבנים חותמים 'הקטן', 'השפל', 'הנכנע', 'העבד' וכו' וכו' היום מאהבת הקיצור חותמים 'הרב' וכולהו איתנהו בהו.
השבמחקלפני שנים הרבה ניהלתי משפט (כעו"ד) נגד יהודי חשוב מבני ברק, בעל פראק וגינונים, ולא עוד אלא שהיה נשוי לנכדתו של ראש ישיבה ידוע. אבל מה, לא נעים, גם נוכל קטן. אני ייצגתי קבוצה של אברכים בני עירי-דאז, שהנ"ל לקח מהם חודש של קצבת "דתות" לכיסו, בדרך מופלאה ונכלולית. מכל אחד כמה מאות, לכיסו שלו - כמה עשרות אלפים במצטבר. התובעים שלא רצו לפנות לבית המשפט בלי רשות מפורשת של גורם רבני, כמקובל אצלם, ביקשו מאחד מגדולי הרבנים הליטאיים של כל הזמנים (אינני מפריז, אף אם אינני נוקב בשמות...) אישור, ואכן זה כתב מכתב, ובו נאמר : "... שמותר לתבוע את הרב וכו' פלוני שליט"א לבית המשפט....". וכמובן שמייד נשאל לגבי התארים הללו שהצמיד לנתבע, ותשובתו של החכם היתה, שאם לא יכנה את הנתבע "הרב שליט"א" אז מסתבר שהלה איננו יהודי כלל, ואז אין צורך בהיתר ללכת לבימ"ש...
מחקעל נחום סוקולוב מספר נחום חיניץ בספרו 'במחיצת אישים דגולים' (לא ציטוט מדויק, רק זיכרון מסיפורי אבי ז"ל). סוקולוב היה ידוע כמאריך בנאומיו. פעם כשהאריך מדי באיזה כנס ציוני צעקו לו המשתתפים "לא 'נוחם' אלהים". סוקולוב ענה להם מיד "דרך ארץ פלשתים..."
השבמחק