מִשׁוּט בארץ: גשר נובה, גן הכובשים, יעלים בעין גדי, גמ"ח ייחורים, פיצה טראמפ

א. גשר נובה

בפתח תקווה החליטה העירייה לפני חודש להנציח את שמם של הנרצחים בפסטיבל 'נובה' על גשר שעובר מעל רחוב ז'בוטינסקי.

יהי זכרם ברוך עם כל שאר הנרצחים והנופלים. 

צילום: יוחנן פלוטקין

ב. גן הכובשים

גן הכובשים נמצא בקצה שכונת שבזי וליד מסגד חסן בק, על גבול תל אביב יפו. הגן עבר לאחרונה שיפוץ נרחב, וכך 'גילה' איתמר לויתן, שמתגורר בסביבה כבר עשרות שנים, כי בחלקו הדרומי של הגן נמצאת אנדרטת זיכרון מרשימה ל'מגיני תל אביב ולכובשי יפו' (המילה כיבוש לא הייתה פסולה אז).

מהערך המפורט בויקיפדיה למדתי שהגן תוכנן על ידי גנן העיר אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) ונחנך ונפתח לקהל ב-1957. האנדרטה עצמה תוכננה על ידי הפסל מיכאל קארה, שנודע בהקמת אנדרטאות זיכרון רבות ברחבי הארץ, ובנו האדריכל חיים קארה.

כך נראתה האנדרטה ב-2008:

צילום: אבישי טייכר; ויקימדיה

וכך היא נראית היום, עם גינון שונה לגמרי שמבליט את נקיונה ואת גודלה ומותיר רושם עז:

על הצד האחורי של האנדרטה הוטבעו סמלי המדינה, העירייה וארגוני ההגנה ואצ"ל.

צילומים: איתמר לויתן

ג. שירותים בשמורת עין גדי

בשמורת הטבע של עין גדי, בכניסה לנחל דוד, יש כמובן שירותים ציבוריים. טובה הרצל שמה לב לסימון החינני של שירותי הגברים ושירותי הנשים. יעל זכר לגברים, ויעל נקבה לנשים...

צילומים: טובה הרצל

כך הם נראים בחיים:

יעל נקבה (מימין) ויעל זכר (צילום: עומר מרקובסקי, ויקימדיה)

ד. גמ"ח ייחורים

על גמ"ח ייחורים שמעתם? אפילו היוזמות של הגמ"ח המקורי הזה לא מאמינות ששמעתם...

הגמ"ח פועל במכללת הרצוג.

צילום: איל דודסון

ה. פיצה טראמפ

מי כמו אחינו החרדים יודע להתעדכן ולהתגמש לפי המציאות הפוליטית המשתנה?

קחו למשל את הפיצריה ברחוב יעקב מאיר 11 אשר בשכונת גאולה בירושלים, שעד לא מכבר נודעה כ'פיצה קלינטון'.

directmap

ובכן קלינטון אאוט, טראמפ – אין. לאחר נצחונו המוחלט והחד-משמעי של דונאלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב מיהרו אנשי 'פיצה קלינטון' לעדכן את השם. מעתה (ולפחות לארבע השנים הקרובות) זו 'פיצה טראמפ'.

שני מלכים בכתר אחד? בתעודת הכשרות עדיין מככב קלינטון

צילום: משה דוד צ'צ'יק

הטעם והמרקם נשארו כמו שהיו...

להגנתם הם יכולים לומר שזה בכלל לא קלינטון שעליו חשבנו, משום שקלינטון האמיתי, זה שהיה נשיא, בכלל כותב את שמו Clinton ולא Klinton.

ארץ הקודש: לְדִרְאוֹן עולם, גמ"ח מייל, קו ונקי, ניפוץ לשמה, אילנות טובות

א. לְדִרְאוֹן עוֹלָם

פשקווילים טריים על קירות מאה שערים...

צילום: ברוך גיאן

הידעתם? המפלגות החרדיות הן (במקור 'הם') 'אֵם כל חטאת'!

צילום: טובה הרצל

ב. גמ"ח מייל

בפינת הגמ"ח המקורי נצדיע הפעם לגמ"ח מייל, אשר מקומו כבוד ברחוב יואל בבני ברק.

הארון התמים למראה מצפין בתוכו טבלט שמאפשר לחסידים ויראי שמים, שאינם רוצים בביתם את האינטרנט המשוקץ, אך אבוי נזקקים פה ושם לשלוח אי-מיילים.

אז כאן אפשר לעשות זאת (מגיל 17 ומעלה, כן) תמורת סכום סמלי. 

צילום: יוחנן פלוטקין

ג. קו ונקי

נעלם לָךְ הרב-קו? לא לדאוג, יש קו חילופי! קו חיזוק לצניעות. 

האזיני בטלפון, שתי דקות בסך הכול, לסיפורי אלף לילה ולילה של נשים אחרות ותראי שכר לפעולתך.

ועוד קו – קו הצדיק הנסתר מירושלים.

בימים ההם, הצדיקים הנסתרים היו ממש נסתרים. עכשיו בשיחת טלפון אחת תוכלו לקבל ברכה ופדיון נפש (וגם 'עדכוני תפילות'?!) מהנסתר הירושלמי. אשרינו!

צילום: אבי בלדי

ד. מה קשור? ילדים

איך אתם מעדיפים את הציצית שלכם, 'ניפוץ לשמה' או 'ילדים קשור עבה'?

צילום: אבי בלדי

מה זה 'ניפוץ לשמה' אתם שואלים?

ובכן מדובר בציציות למקפידים ולמחמירים. כך מוסבר באתר (המסחרי) פתיל תכלת:

'ניפוץ לשמה' הינה תוספת חומרה בתהליך היצור של ציציות עבודת יד. ניפוץ לשמה, הינו סירוק והפרדת סיבי הצמר בתהליך ידני, 'לשם מצוות ציצית' (לפי רוב הדעות, חובת הייצור 'לשם מצוות ציצית' נדרשת רק משלב הטוויה והלאה). 

ומה זה 'ילדים קשור עבה'? 

ובכן, זה הרבה יותר תמים מאיך שזה נשמע ומן הניסוח העילג. הכוונה היא לפתילים מחוט עבה עבור ציצית לילדים.

ה. בריות טובות ואילנות טובות

צילום: מנחם רוזנברג

ברחוב הארבעה בפסגת זאב ניתנת לעוברים ושבים הזדמנות לברך את ברכת האילנות, שאותה אומרים אך ורק בחודש ניסן (נותרו עוד שבועיים).

המקור הוא בדברי רב יהודה בתלמוד הבבלי (ברכות, מג ע"ב): 'האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי [זה שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים], אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם'.

ככל שהבנתי הלשונית מגיעה 'אילן' הוא זכר, אבל אצל הבבלים אילנות כנראה נחשבו לנקבה.

ידידי, איש הלשון העברית פרופ' חיים כהן, העמידני על האמת:

הלשון 'אילנות טובות' לא עושה את 'אילן' נקבה. זו תופעה ידועה בלשון חז"ל (ולאחריה). צורן הריבוי -ות נגרר אחרי שם העצם המסתיים ב -ות. וכך כתב הרמב"ם 'הלכות מאכלות אסורות', וכך הוא גם 'מקראות גדולות', ועוד ועוד. 

'אילנות טובות' יש לאו דווקא בנוסח הברכה. ראו למשל תוספתא סוכה ב, ה. 

סיבוב בבני ברק: שלום בית, הדרת חיתולים, אז ישיר, נבחרת פוניבז', ראשי תיבות וסגולות

א. גמ"ח שלום בית

'שלום בית' הוא ערך חשוב. אין ויכוח.

בבני ברק המשמעות העיקרית שלו היא חיי אישות תקינים ומספקים, ובלשון מכובסת 'חיזוק חיי המשפחה', כשהכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה.

בשנה האחרונה ניתן למצוא על כל גזע עץ רענן, עמוד חשמל או תחנות אוטובוסים מדבקות פרסום לתכשירים שונים שמסייעים להשיג את המטרה הנעלה הזו (כגון כדורים להגברת האונות שאין להזכירם בשמם).

בתמונה שלפנינו דוגמה למדבקה כזאת. אלא שמישהו חשש שמא יצרוך מאן דהוא את המוצרים הללו, שניתנים בחינם, במינון מוגזם, ולפיכך הדביק מעל מדבקה נוספת המקדמת ייעוץ ל'שמירת העיניים והקדושה'. 

צילום: מנחם מושקוביץ

ב. פינת החתלה נפרדת

במרפאת 'מכבי' בעיר תלוי השלט הזה, המפנה את המבקשים לחתל את ילדיהם למקומות שונים – נשים לחוד וגברים לחוד. וכל כך למה? הרי מדובר בסופו של דבר בהחלפת חיתולים צואים של תינוקות, ומה שייכת כאן הפרדה מגדרית?

מצד אחר, אפשר לדרוש את הרעיון הזה גם לשבח – לא רק נשים אמורות לחתל תינוקות, גם גברים אמורים לדעת זאת.

אגב, באותה מרפאה יש גם קצת הומור ברוח היידישקייט:

אם הצלחתם לעלות כ"ח מדרגות (כפשוטן), מגיעה לכם ולכן ברכת ישר (או יישר) כח! 

הבנתם? 28 מדרגות = כח (ולא כוח!). למה נוספו המירכאות לא אדע. 

צילומים: גונן זיק

ג. אז ישיר

כמו בבתי כנסת רבים גם בבית הכנסת 'גור אריה יהודה' (רחוב עקיבא 37) לא אוהבים טלפונים סלולריים שמצלצלים ומזמזמים בדיוק בזמן קריאת שמע או 'קדושה'. כאן בחרו להעביר את המסר באמצעות ביטויים דו-משמעיים משירת הים. 

אם אינני טועה, שנינויות כאלה כבר נצפו בעבר גם בבתי כנסת אחרים. 

צילום: יוחנן פלוטקין

ד. נבחרת פוניבז'

החזיקו אצבעות לנבחרת הכדורגל של פוניבז'!

אם פספסתם את משחק הכדורגל שנערך בארץ לפני כחודשיים (3 באוגוסט 2023) במסגרת ה'קונפרנס ליג', בוודאי תשמחו לדעת שהוא הסתיים בתיקו 1:1. מה המשמעות של תוצאה זו לעולם התורה? ימים יגידו...

(תודה לאפרים קופלוביץ')

ה. אל"מ מלל"ש א"ל

במדף הלחם שבמכולת ברחוב הרב שך מצאנו התחכמות נחמדה על ריבוי ראשי התיבות בחיינו, בצה"ל, בפשקווילים ובתקשורת החרדית. 

נזכרנו שאנחנו בבני ברק, אז כנראה ההומור לא מכוון כלפי צה"ל...

צילום: יוחנן פלוטקין

טָאובְּרֵד היא מאפייה משפחתית שמשווקת את מוצריה בכל רחבי הארץ. עם יצירתיות כזו היו יכולים בקלות למצוא שם עברי נאה יותר.

ו. סגולה נגד לסטים מזוינים

'בבני ברק', כתב לי גונן זיק, 'נפוצות חנויות ביתיות. מדובר במכירה (ביצים, מיץ ענבים, כלי בישול, בגדי ילדים וכדומה) שמופעלת מתוך הבית, בדרך כלל בשעות הערב ובתיאום מראש'. 

'השבוע נתקלתי בחנות תכשיטים ביתית כזו, שבעליה, מן הסתם, חוששים מפריצות וגניבות. כסגולה לשמירה הם תלו בכניסה למעלית הבניין ולדלת הבית את הפתק הזה, שמבוסס על אמונה תמימה שהגנבים, הבקיאים בסיפורו של לוט, יירתעו ברגע האחרון'.

צילום: גונן זיק

מעורב ירושלמי: האבודים, דרך גורי, הרצל, בנות ציון, גמ"ח מים, אהבה

א. פינת הילדים האבודים

גם השנה, כמו בשנה שעברה, נפתחה ביריד 'חוצות היוצר' 'פינת הילדים האבודים', שזה רב-משמעי בערך כמו לשוטט ב'רחוב הנשמות הטהורות'.

הבאתי תמונה דומה בשנה שעברה. אז זו הייתה סתם 'פינת ילדים אבודים', ואילו השנה נוספה ה' הידיעה...

צילום: איל דוידסון

ב. דרך חיים גורי

חיים גורי, 2012 (צילום: אלכס נקיראקוב)

כתב לי זאב קינן: 

סמטה אלמונית-פלמונית, בקצה רחוב אפרתה שבתלפיות, זכתה ממש לאחרונה להיקרא 'דרך חיים גורי'. 

המילה 'דרך' נשמרה בירושלים (וגם בערים אחרות) לרחובות מרכזיים (דרך חברון, דרך בית לחם). דא עקא, ש'דרך גורי' אינה אלא סמטה קטנה ומתעקלת, שסופה שביל עפר וכניסה אחורית אל 'גן אליעזר בן יהודה' (המוכר בתלפיות כ'גן החורשה', שם עמד צריף בית הכנסת שש"י עגנון הרבה לספר עליו, בעיקר בסיפור 'הסימן'). 

כארבעים מטר אחרי תחילת 'דרך גורי' מגיע ההלך הנבוך אל פרשת דרכים, ואינו יודע מה לעשות:  'אִם־הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם־הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה'. 

צילומים: זאב קינן

פרשת דרכים זו נעדרת שילוט ועיריית ירושלים יכולה לנצל את ההזדמנות ולקרוא לפיסת האספלט הזו בשם 'נתיבי יהודה עמיחי'. עוד משורר ירושלמי שעד היום אין בעיר רחוב על שמו, ואת הביזיון מסתירים במלמולים על שכונה שתיקרא על שמו ולעולם לא תקום.

ג. הרצל כבר לא גר כאן

החרדים, בטח הקיצוניים, בזו למנהיגי התנועה הציונית, ובמיוחד שנאו את הרצל, 'המשיח' החילוני. הם לא חסכו את שנאתם גם מהרבנים שהצטרפו לתנועת 'המזרחי' ולציונות הדתית, ובראשם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שאף העז להתנשא ולשמש כרב ראשי בארץ הקודש. חידוד אהוב עליהם במיוחד היה על הפסוק 'וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם' (במדבר, טו 39) – 'אחרי לבבכם', זה הרצל ('האַרץ' ביידיש: לב), 'אחרי עיניכם' זה קוק (ביידיש: מבט)...

120 שנה חלפו מאז מת הרצל והשנאה כלפיו לא חלפה, גם אם דעכה. והנה דוגמית קטנטנה, שרק עין מומחה תשזוף.

בכניסה לשכונת בית וגן (הדתית-חרדית) נמצא הפסל האדום והאהוב (שהוזז ממקומו הקודם בגלל עבודות הרכבת הקלה) של אלכסנדר קלדר, 'מחווה לירושלים'. מישהו דאג לשפשף עם מפתחותיו את השם הרצל, לבל ייזכר ולבל יישמר.

צילומים: אבי בלדי

ד. שער בנות ציון

ברחוב הדקל הסמוך לשוק מחנה יהודה יש שביל שפונה לרחוב דוד אבישר, ושם נמצא לוח הזיכרון המעניין הזה. 

האם יש בין הקוראים היודעים לספר משהו על נשים צדקניות אלה?

צילום: יוחנן פלוטקין

ה. גמ"ח מים קרים

למרות היומרה, World's First Ever, על הרעיון של גמ"ח מים קרים כבר עלו מזמן בק"ק בני ברק (ראו כאן). 

בכל אופן, נחמד שיש כזה גם בירושלים, וייקרא שמו 'באר צפורה'. הוא מוקדש לזכרה של אשת חיל שהלכה לעולמה, ומתופעל על ידי בית חב"ד אשר ברחוב המלך ג'ורג' 52.

צילום: טובה הרצל

ו. חכמת ארונות הסעף

צולם (מזמן) ברחוב מסריק במושבה הגרמנית.

צילום:  תמר קרמר

מעורב ירושלמי: כיכר משפחתית, מכתב לגנב, חסימה והסלנה, יראו עינינו

א. כיכרות משפחת בָּרָאשִׁי

כבר כתבנו כאן בעבר על הבדיחה הירושלמית הנקראת 'כיכר', שאינה אלא מעגל תנועה או מפגש כבישים ואין בה מאומה פרט לרצון לכבד את בני המשפחה של אלה שהכיכר קרויה על שמם.

בשכונת קטמון, בכניסה וביציאה מרחוב דוסתאי, יש שתי כיכרות ש'שייכות' למשפחת בָּרָאשִׁי, שמוצאה הוא כורדי. זכר ונקבה ברא אותם.

הכיכר שבכניסה מרחוב חזקיהו המלך והחי"ש נקראת על שמו של יהודה בראשי, 'מבוני ירושלים', כלומר קבלן. אם להאמין למה שכתוב בשלט אז בראשי נולד בשנת תרע"ג ונפטר, אבוי, בשנת תשב"ה...

ניסיתי לברר מעט יותר על האיש, על תרומתו לבניין ירושלים ועל שנת מותו האמיתית (מן הסתם תשכ"ה), אבל מנוע החיפוש של גוגל לא יודע עליו מאומה.

צילום: דוד אסף

הקצה השני של רחוב דוסתאי, שמתחבר עם רחוב יוחנן בן זכאי, שייך לגברת חוּסְנֶה בראשי, שאני מנחש כי היא רעייתו של יהודה מהכיכר הקודמת. מדוע זכתה חוסנה בראשי לכיכר? השלט מסביר כי הייתה 'אשת חיל ורבת פעלים'.

שיקום מי שלא יכול להגיד על האימא שלו שמתה, שגם היא הייתה אשת חיל רבת פעלים! 

צילום: דוד אסף

אשת החיל חוסנה בראשי (פייסבוק)

כשחיפשתי מידע על פועלה של חוסנה מצאתי כי בנה יצחק בראשי, נפל במלחמת יום כיפור בקרבות רמת הגולן, והותיר אחריו אשה בהריון. נכדתם של יהודה וחוסנה, שנולדה אחר מות אביה, היא עו"ד כנרת בראשי.

תודה לזאביק קינן על הפניית תשומת הלב

ד"ר דותן גורן הוסיף:

מצאתי באתr עיתונות יהודית היסטורית כי מדובר בקבלן לחציבה וחפירות. הוא נהרג בשנת תשכ"ה (20.4.1965) מפגיעת אבן בראשו במהלך פיצוץ שביצע ברחוב שמואל הנביא בניגוד לכללי הבטיחות וכחצי שנה לפני כן הוא היה מעורב בפיצוץ דומה שבו נהרג ילד. משרדו או ביתו של הקבלן יהודה בראשי נזכר ברחוב דוסתאי וזה מסביר את מיקומה של הכיכר. 
www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1964/01/17/01/article/39.1

www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1964/10/04/01/article/61

www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1965/04/21/01/article/12

www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1965/04/26/01/article/92

בקישור לשם הרחוב באתר העירייה נזכרים הפרטים עליו: 
www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=9392

אגב קרוב משפחתו כפי הנראה ואולי אחיו זלמן בראשי גם זכה להוקרה: 

www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=316

ב. איגרת לגנב הנכבד

יש חטאים שאפילו ביום כיפור לא מוכנים למחול עליהם...

צילום: מיקי מלכה

ג. אחוז החסימה

ברחוב חיי אדם בירושלים החרדית ניכר צורך נואש בלימוד השפה העברית, כתיב, ניקוד והיגיון.

צילום: ברוך גיאן

ד. אין להסלין מים

עברית שפה קשה גם אצל החילונים. ראו את השלט הזה שמפאר את אחד השערים של בית הספר התיכון המסורתי ברחוב ביתר.

את המילים 'סכנה', 'אין' ו'מים' הצלחנו איכשהו להבין, כל השאר הוא כתב חרטומים.

למה אי אפשר לכתוב בפשטות 'אסור להתיז מים על מתקנים חשמליים'?

צילום: זאב קינן

ה. יראו עינינו

אין כמו הרחוב החרדי לתת שמות עבריים קולעים. הנה למשל שם מקסים לגמ"ח משקפיים ברחוב שרעבי בשכונת אחווה. הצירוף 'יראו עינינו' לקוח מברכת 'ברוך ה' לעולם'.

צילום: דוד אסף