א. ימי קורונה
מעט שלטי קורונה שצילמתי הבוקר בשכונה (הקלקה על הצילומים תגדיל אותם לקריאה נוחה).
וגם הסופר אקספרס ברחוב קרן היסוד ערוך היטב לבהלת נייר הטואלט...
ב. רֶבוֹלוּצְיֶה!
על קיר ברחוב מאה שערים פינת שבטי ישראל הודבקה המודעה הזו (ביידיש מנוקדת בצורה מזעזעת): מהפכה!
נגד מי נגד מה? לא ברור. שכל אחד יבחר לעצמו את המהפכה שמתאימה לו...
ג. השכונה של יהודה עמיחי
כבר שנים רבות (לפחות עשר שנים) שבמתחם מדרום ל'גן הפעמון' (בתחילת רחוב עמק רפאים) מוצב שלט חלוד, המבשר שכאן תקום אי פעם שכונה שתישא את שמו של המשורר הירושלמי האהוב יהודה עמיחי.
מתחת לשלט נקבע שירו המוכר של עמיחי, 'ראש עיר'.
כמה אירוניה יש בשורות 'מה יעשה בה? יבנה ויבנה ויבנה'.
בינתיים כל מה שיש מן 'השכונה' הוא שדה בור שעליו צומחים פרא עצים, שיחים ופרחים.
מכל המבנים העתידיים של השכונה המפוארת יש שם בינתיים רק אוהל אחד של חסר דיור...
מעגל תנועה ענק נבנה במפגש הרחובות סגן-כהן, יצחק אלחנן ומרטין לותר קינג, חסר כל פרופורציה לתנועה שעוברת שם. ליד המעגל הניחו אנשי חברת 'מוריה' סלע אבן מרשים ועליו חקוקות השורות הפיוטיות האלה:
אולם כל מי שהאנגלית היא שפת אמו יתחלחל מהדרך שבה כתבו כאן את המילה שכונה (Neighborhood).
בסלנג הישראלי המילה 'שכונה' הפכה ביטוי לחיפוף ולחריגה מכללים מסודרים, ודומה שאין מתאים מכך לשכונה הלא-קיימת על שמו של עמיחי. בושה שכך מנציחים משורר שתהילתו הייתה על המילים המדויקות!
ד. שלושה מלכים משמשים בכתר אחד
ברחוב המלך ג'ורג' לא מסתפקים במלך אמיתי אחד, ג'ורג' החמישי, שמת מזמן (1936). על כסאו מתחרים עוד שלושה מלכים, שמשמשים באותו כתר. שניים מארמונותיהם של המלכים ניצבים זה מול זה, ברחוב המלך ג'ורג' פינת מרדכי בן הלל: 'מלך הצ'יפס' ו'מלך המזל'.
וממש ממול, בפינת המלך ג'ורג' ואגריפס, נמצאת ממלכתו של עוד מלך: מלך הפלאפל והשווארמה.
ה. מיוחס עם נקודות
ברחוב המעלות 7 שוכנת מסעדה שמתמחה ב'אוכל ירושלמי' ושמה 'מיוחס'.
כשעברתי שם לפני כמה ימים נזכרתי במאמרו של דוד שי 'למה בכלל מנקדים שלטים?', שפורסם כאן לפני שבועיים.
גם אם נתעלם מהזרויות הלשוניות שיש בשלט כמו 'ארוחות עסקיים' או 'גריל ישראלי' (בניגוד ל'גריל צרפתי' כנראה), לא נוכל שלא להרים גבה מן ההצטעצעות הגרפית שיש בניקוד האנגלית (שלא לדבר על האיות, שהרי לכאורה צריך להיות Meyuchas).
האם מדובר באופנה חדשה של ניקוד לועזית?
מעט שלטי קורונה שצילמתי הבוקר בשכונה (הקלקה על הצילומים תגדיל אותם לקריאה נוחה).
 |
| ישיבת ערלוי |
 |
| בית כנסת רמב"ן |
 |
| צילומים: דוד אסף |
וגם הסופר אקספרס ברחוב קרן היסוד ערוך היטב לבהלת נייר הטואלט...
 |
| צילום: טובה הרצל |
ב. רֶבוֹלוּצְיֶה!
על קיר ברחוב מאה שערים פינת שבטי ישראל הודבקה המודעה הזו (ביידיש מנוקדת בצורה מזעזעת): מהפכה!
 |
| צילום: מנחם רוזנברג |
נגד מי נגד מה? לא ברור. שכל אחד יבחר לעצמו את המהפכה שמתאימה לו...
ג. השכונה של יהודה עמיחי
כבר שנים רבות (לפחות עשר שנים) שבמתחם מדרום ל'גן הפעמון' (בתחילת רחוב עמק רפאים) מוצב שלט חלוד, המבשר שכאן תקום אי פעם שכונה שתישא את שמו של המשורר הירושלמי האהוב יהודה עמיחי.
 |
| כל הצילומים: דוד אסף |
מתחת לשלט נקבע שירו המוכר של עמיחי, 'ראש עיר'.
כמה אירוניה יש בשורות 'מה יעשה בה? יבנה ויבנה ויבנה'.
בינתיים כל מה שיש מן 'השכונה' הוא שדה בור שעליו צומחים פרא עצים, שיחים ופרחים.
מכל המבנים העתידיים של השכונה המפוארת יש שם בינתיים רק אוהל אחד של חסר דיור...
מעגל תנועה ענק נבנה במפגש הרחובות סגן-כהן, יצחק אלחנן ומרטין לותר קינג, חסר כל פרופורציה לתנועה שעוברת שם. ליד המעגל הניחו אנשי חברת 'מוריה' סלע אבן מרשים ועליו חקוקות השורות הפיוטיות האלה:
ירושלים, עיר נמל על שפת הנצח
אולם כל מי שהאנגלית היא שפת אמו יתחלחל מהדרך שבה כתבו כאן את המילה שכונה (Neighborhood).
בסלנג הישראלי המילה 'שכונה' הפכה ביטוי לחיפוף ולחריגה מכללים מסודרים, ודומה שאין מתאים מכך לשכונה הלא-קיימת על שמו של עמיחי. בושה שכך מנציחים משורר שתהילתו הייתה על המילים המדויקות!
ד. שלושה מלכים משמשים בכתר אחד
 |
| המלך ג'ורג' החמישי הוא המלך המקורי |
ברחוב המלך ג'ורג' לא מסתפקים במלך אמיתי אחד, ג'ורג' החמישי, שמת מזמן (1936). על כסאו מתחרים עוד שלושה מלכים, שמשמשים באותו כתר. שניים מארמונותיהם של המלכים ניצבים זה מול זה, ברחוב המלך ג'ורג' פינת מרדכי בן הלל: 'מלך הצ'יפס' ו'מלך המזל'.
 |
| מלך המזל (מימין) ומלך הצ'יפס (משמאל) - מי המלך האמיתי? |
וממש ממול, בפינת המלך ג'ורג' ואגריפס, נמצאת ממלכתו של עוד מלך: מלך הפלאפל והשווארמה.
 |
| צילומים: דוד אסף |
ה. מיוחס עם נקודות
ברחוב המעלות 7 שוכנת מסעדה שמתמחה ב'אוכל ירושלמי' ושמה 'מיוחס'.
 |
| צילום: דוד אסף |
כשעברתי שם לפני כמה ימים נזכרתי במאמרו של דוד שי 'למה בכלל מנקדים שלטים?', שפורסם כאן לפני שבועיים.
גם אם נתעלם מהזרויות הלשוניות שיש בשלט כמו 'ארוחות עסקיים' או 'גריל ישראלי' (בניגוד ל'גריל צרפתי' כנראה), לא נוכל שלא להרים גבה מן ההצטעצעות הגרפית שיש בניקוד האנגלית (שלא לדבר על האיות, שהרי לכאורה צריך להיות Meyuchas).
האם מדובר באופנה חדשה של ניקוד לועזית?
בהתחשב בהשגי בוני ירושלים בדורות האחרונים אולי כדאי שהשכונה על שם עמיחי תשאר שדה בור שעליו צומחים פרא עצים, שיחים ופרחים.
השבמחקבמקרה כזה אפשר יהיה להוסיף לשלט את שירו המקסים של יהודה אטלס " פַּעַם טִיַּלְנוּ":
פַּעַם טִיַּלְנוּ,
אֲנִי וְחָבֵר,
הִגַּעְנוּ לְוִילוֹת,
פְּרָחִים וְחָצֵר.
רָאִינוּ שָׁם שֶׁלֶט
תָּלוּי עַל הַקִּיר,
וְשָמָּה כָּתוּב:
"פֹּה גָר רֹאשׁ-הָעִיר."
הֵצַצְנוּ אָז פְּנִימָה
מִתּוֹךְ הַגָּדֵר,
רָאִינוּ שָׁם אִישׁ
עוֹמֵד וְעוֹדֵר.
צָעַקְנוּ אֵלָיו:
"רֹאשׁ-הָעִיר, אַהֲלָן!"
אֲבָל הוּא אָמַר,
שֶׁהוּא רַק הַגַּנָּן.
לא צריך להתחלחל סתם...
השבמחקבאנגלית בריטית אמנם neighbourhood
אבל באנגלית אמריקאית neighborhood.
אבל משני צדי האטלנטי מכניסים h בין g לבין b
מחקל yf17
מחקאכן כך.
וראו הכותרת לכתבה מימים טרופים אלה על שירת רבים של מרפסות שכונתיות בירושלים- צפו:
https://www.timesofisrael.com/stuck-at-home-jerusalem-neighbors-join-in-balcony-sing-a-long/
מה מזעזע בניקוד היידיש? ככה נהגו פעם (במחצית הראשונה של המאה הקודמת) בלא מעט פרסומים.
השבמחקהניקוד לא אמור להמצא מתחת לעיצור. סגול ושוא לא נראה לי שנהגו בניקוד יידיש גם בתחילת המאה הקודמת.
מחקהע' שמשה כסגול והא' בתור קמץ ובתור פתח, ובשביל להבחין בינם נקדו קמץ או פתח מתחת לא'. את השורוק סמנו אולי לעתים רחוקות כי ו' בודדת שמשה לשורוק או קובוץ, והעיצור ו' V נרשם בשני ווים.
הדבר היחיד שבאמת מזעזע בעיני, הוא עצם השימוש המוגזם, הנפוח והמיותר במילה "מזעזע". ודאי בהקשר הזה.
מחקמבחינת הכתיבה ביידיש, גלוי וידוע שהניקוד מיותר לגמרי לקוראי השפה (כמוני למשל).
אבל, הניקוד הרי נכון בעיקרו וכנראה נועד להקל על קריאת הכתוב תוך יצירת שילוב גרפי מרענן לטעמי.
האם הזיזו הסלע הזכרון של עמיחי? אני חשבתי שהוא נמצא בכיכר בעליה מעמק רפאים.
השבמחקהוא אכן נמצא ב"עליה" שצינת, אבל לא על העיגול של הכיכר ממש, אלא בצד החיצוני של מעגל התנועה בין הרחובות סגן כהן ומרטין לותר קינג.
השבמחקקריאה קלה בשלט ולמדים על מלך אחד הוא ג'ורג' ושאר השמות שתחתיו הם של מכובדים שנכחו באירוע פתיחת הרחוב. אם יש משהו מצחיק מעט בשלט הוא כתיב המלה 'סיר'. אגב, בספרות הרבנית העתיקה האות י' משמשת לציון תנועות שונות: חיריק, צירה, סגול, קמץ. והואיל שבדור התקנת השלט היו עדיין אנשים יודעי ספר, ראוי לנהוג כלפיהם מידה טובה של ספק, לפחות.
השבמחקבשלט של המלך ג'ורג' החמישי כתוב שמו של ראש העיר הערבי, רג'יב ביק. צ.ל. רג'יב ביי כפי שמופיע באנגלית.
השבמחקבשלט ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים - שלט מקורי בן כמעט 100 שנים, ניתן לראות היררכיה מעניינת ושילוב מדהים בירושלים. הנציב העליון - יהודי, מושל המחוז נוצרי בריטי, ראש העיר מוסלמי ארץ ישראלי, וחברת הבנייה שבנתה את הכביש - איטלקית.
השבמחקמה שניתן לראות זו הפוליטיקה המזוהמת של הבריטים בעזרת הערבים. באזור חדש של ירושלים שנבנה על ידי יהודים יש שלט על קריאת רחוב למען המושלים הבריטים תוך התעלמות מוחלטת מהיהודים שהם בעלי הבית ברחוב המלך גורג.
מחקלמיטב ידיעתי בירושלים היה רוב יהודי כמעט כל הזמן ןבודאי באזור החדש, אבל הם היו בעיני המושלים הבריטים בלתי ראויים לכבוד מסוג כלשהו. אני מניח שלו היו שואלים את היהודים (הציוניים בהם ) הם היו מעדיפים לקרוא את הרחוב על שם בנימין זאב הרצל או המלך שלמה.
בעניין הקורונה, בגלל צורת הנגיף והקרניים היוצאות ממנו (אותן קרני כתר כביכול), יש הצעה לקרוא למחלה "קרנת", למיטב ידיעתי המילה אינה בשימוש, היא במשקל שמות המחלות השונות, וגם דומה בצליל לשם המחלה בלועזית.
השבמחקשם יפה (בעיני) הציע קובי מידן בתכניתו "סוכן תרבות".
מחקהוא הציע את השם "כתרת" מלשון 'כתר' ועל משקל המחלות
אדמת,חצבת,שחפת,גרענת וכו'.
בעיני זה השם ההולם מחלה חדשה זו..
שלום לכולם
השבמחקבהקשר לנאמר על שכונת יהודה אני מוכן לפנות לראש העיר מר משה ליאון ולא לגנן משירו של יהודה אטלס
הכוונה כמובן ליהודה עמיחי משורר רב זכויות ובירושלים כמישהיתה עטרת ראשו
השבמחקאני מציעה לא לתת לקורונה שם ולא לקרוא לה. שתלך ולא תחזור
השבמחק