א. עד 120: הפאדיחה של הפאדיחות
'וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים'...
לאחרונה חנכה עיריית ירושלים רחוב קטן, מעין משעול טיילת, בשכונת פסגת זאב בירושלים. הטיילת קרויה על שמו של הצייר הגיאורגי (מה שפעם קראנו גרוזיני) מרדכי (מישה) ג'נאשוילי.
לפי השלט מישה ג'נאשוילי היה הצייר היהודי הגיאורגי המקצועי הראשון, ומן הסתם זה נכון. אבל תרבות קיצורי המילים (וואטסאפ, אימוג'ים וכיוצא באלה) שהשתלטה על חיינו, הביאה לתיאורו של האיש (הנכבד כנראה כשלעצמו) כ'צייר ... המקצועי הראשון בגיאורגיה ובישראל של ה-120' 😊, במקום המאה העשרים.
איזו בושה! ככה זה כשכותבים לפי מה ששומעים...
זה הזכיר לי את השלט הזה מרחוב אחד העם בתל אביב, אלא שבשלט התל-אביבי זה מחויך ולגמרי מוּדע לעצמו.
ב. ויואל משה סלומון (או סולומון, או סלמון, ואולי בכלל סאַלאָמאָן)...
מי לא מכיר את השורה 'ויואל משה סלומון, עם חרב באבנט', מתוך 'הבלדה על יואל משה סלומון', שחיבר יורם טהרלב, הלחין שלום חנוך ושר אריק איינשטיין (לול, 1970)?
במציאות לא הייתה לו חרב באבנט, אבל אכן כך קראו לו: סלומון.
ברחוב הקרוי על שמו בשכונת נחלת שבעה בירושלים, אפשר למצוא שלוש גרסאות שונות לאיות שם המשפחה.
גם במלון 'הרברט סמואל', ששוכן ברחוב שמאי הסמוך, הלכו על גרסת האִלְתִּית, כלומר הסַלְמוֹן.
ועל מצבת קברו חקוקה הגרסה הרביעית, על פי הכתיב ביידיש: סאַלאָמאָן (על קבר רעייתו: סלמון); כך הוא גם חתם על מכתביו.
על הפולמוס סביב שירו של יורם טהרלב ראו במאמרו של אלי אשד 'בבוקר לח בשנת תרל"ח: המלחמות על "הבלדה על יואל משה סלומון"' (המולטי יקום של אלי אשד).
ג. שני שטיין
ומאנשי היישוב הישן לאנשי העלייה הראשונה.
הרופא ד"ר מנחם שטיין (1916-1855) עלה לארץ בסוף שנת 1882 והצטרף לחברי ביל"ו שעבדו במקווה ישראל. לאחר שנתיים החל לעסוק בתחום התמחותו – רפואה. הוא היה בין מייסדיה של שכונת נווה צדק, ואין פלא שרחוב בשכונה זו נקרא על שמו.
אבל מה היה שמו? שני שלטי רחוב רשמיים ברחוב מספקים מידע שונה ואף סותר.
אז שטיין מנחם או מנחם שטין? שְׁטֵיין או שְׁטַיְן? Shteyn או Stein? ד"ר או לא? ומתי נולד: 1855 או 1885?
'וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים'...
לאחרונה חנכה עיריית ירושלים רחוב קטן, מעין משעול טיילת, בשכונת פסגת זאב בירושלים. הטיילת קרויה על שמו של הצייר הגיאורגי (מה שפעם קראנו גרוזיני) מרדכי (מישה) ג'נאשוילי.
לפי השלט מישה ג'נאשוילי היה הצייר היהודי הגיאורגי המקצועי הראשון, ומן הסתם זה נכון. אבל תרבות קיצורי המילים (וואטסאפ, אימוג'ים וכיוצא באלה) שהשתלטה על חיינו, הביאה לתיאורו של האיש (הנכבד כנראה כשלעצמו) כ'צייר ... המקצועי הראשון בגיאורגיה ובישראל של ה-120' 😊, במקום המאה העשרים.
איזו בושה! ככה זה כשכותבים לפי מה ששומעים...
 |
| צילומים: מנשה הס |
זה הזכיר לי את השלט הזה מרחוב אחד העם בתל אביב, אלא שבשלט התל-אביבי זה מחויך ולגמרי מוּדע לעצמו.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
מי לא מכיר את השורה 'ויואל משה סלומון, עם חרב באבנט', מתוך 'הבלדה על יואל משה סלומון', שחיבר יורם טהרלב, הלחין שלום חנוך ושר אריק איינשטיין (לול, 1970)?
במציאות לא הייתה לו חרב באבנט, אבל אכן כך קראו לו: סלומון.
 |
| פנחס גרייבסקי, 'שירי רבי משה יואל סלומון ז"ל', מגנזי ירושלים, קכג, ירושלים תרצ"ז |
ברחוב הקרוי על שמו בשכונת נחלת שבעה בירושלים, אפשר למצוא שלוש גרסאות שונות לאיות שם המשפחה.
 |
| צילומים: מנחם רוזנברג |
גם במלון 'הרברט סמואל', ששוכן ברחוב שמאי הסמוך, הלכו על גרסת האִלְתִּית, כלומר הסַלְמוֹן.
 |
| צילום: טובה הרצל |
ועל מצבת קברו חקוקה הגרסה הרביעית, על פי הכתיב ביידיש: סאַלאָמאָן (על קבר רעייתו: סלמון); כך הוא גם חתם על מכתביו.
 |
| ויקיפדיה |
על הפולמוס סביב שירו של יורם טהרלב ראו במאמרו של אלי אשד 'בבוקר לח בשנת תרל"ח: המלחמות על "הבלדה על יואל משה סלומון"' (המולטי יקום של אלי אשד).
ג. שני שטיין
ומאנשי היישוב הישן לאנשי העלייה הראשונה.
הרופא ד"ר מנחם שטיין (1916-1855) עלה לארץ בסוף שנת 1882 והצטרף לחברי ביל"ו שעבדו במקווה ישראל. לאחר שנתיים החל לעסוק בתחום התמחותו – רפואה. הוא היה בין מייסדיה של שכונת נווה צדק, ואין פלא שרחוב בשכונה זו נקרא על שמו.
אבל מה היה שמו? שני שלטי רחוב רשמיים ברחוב מספקים מידע שונה ואף סותר.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
אז שטיין מנחם או מנחם שטין? שְׁטֵיין או שְׁטַיְן? Shteyn או Stein? ד"ר או לא? ומתי נולד: 1855 או 1885?
מזכיר את הבדיחה הישנה נושנה על תלמיד הטכניון שנאלץ לקחת קורס שאיננו טכני וכתב בחיבורו "1 העם במאמרו 1/2 נחמה".
השבמחקובתיכון אף הגדלנו לעשות וכתבנו: 0.5 נחמה.... וכן את השיר של ביאליק: 1,1 ובאין רואה
מחק"ישראל של ה-120", הכוונה בימי שפוט 120 החברים בכנסת ישראל,
השבמחקונזרקה נבואה בכותבים על ימינו, ששולטים בנו פחות מ-60 חברי כנסת...
נכון יותר ששולטים בנו 15 שופטי בג"ץ. בבחירות הבאות נבחר כנראה רק את השופטים. ימי שלוט השופטים...
מחקתודה לאל(לאל כן!) על 15 השופטים האלו
מחקבכל זאת יש לשבח שאת השם "מרדכי" ניקדו נכון כפי הניקוד בספר אסתר.
השבמחקלגבי שלט הרחוב ע"ש הצייר מרדכי ג'נאשווילי, נראה שכל אות עולה כסף: בחישוב שלי - ה-120 = חמישה תווים (כולל המקף), ואילו העשרים = שישה תווים!...
השבמחקהיה זה רק צפוי--- אברהם גאנה שוילי איננו אלא הדמות הידועה לירושלמים כסורמלו שבמרתף שלו בנחלת שבעה היו הסטודנטים של שנות החמישים מתכנסים וג'אנה (בשבילכם : סורמללו)היה דוחף בדיחה כלשהי. במרתף שלו היו מקליטים ל"קול ישראל" (עמוס אטינגר - "היה היו זמנים",נובמבר 1959). בהזדמנות אנסה לעמוד על אישיות ירושלמים ידועה אחרת--חינגה סמילר.אז נישאר בינתים בגאנה-- סורמללו.
השבמחקאברהם סורמלו היה מבוגר ממרדכי ג'נאשוילי ביותר משלושים שנה. הם שני אנשים שונים, זה אברהם וזה מרדכי.
מחקואם אני זוכר נכון ג'נאשוילי הציר פעל בחנות ברחוב הנביאים, מול רחוב מונבז.
והיה עוד מנחם שטיין, היסטוריון איש אשכולות, שתרגם מכתביו של פילון, יוסף בן מתתיהו, סווטוניוס, גם כתב עליהם.נספה בשואה.
השבמחקוהיה עוד פרופ' באוניברסיטה העברית, מנחם שטיין, שנרצח על ידי מחבל ערבי בשנת 1985 בעמק המצלבה בדרכו מביתו ברחוב טשרניחובסקי אל האוניברסיטה. הכיכר ליד ביתו ברחוב טשרניחובסקי קרויה על שמו.
מחקכוונתך כמובן למנחם שטרן (ולא שטיין)
מחקאיות נכון זו המצאה של המאה ועשרים כתב בזמנו חוקר שמות שלצערי איני זוכר כרגע את שמו, זה לא נדיר ששתי מצבות של בני משפחה אחד ליד השני נושאים שמות משפחה עם איות שונה, בתי הקברות מלאים עם מקרים כאלה. אני אישית נתקלתי בשורת מצבות של בני משפחה שנקברו באותו בית הקברות בזמנים שונים ובהן שמות המשפחה נכתבו בצורות שונות של איות . לכן זה לא נדיר לראות שעל המצבה של יואל סולומון נכתב סאלאמאן, ועל המצבה של אשתו כתוב סלמון. האות אלף משמשת בשם סאלאמאן כתחליף לחולם. ( ה O הגרמנית) לכן השם הנכון באיות עברי מודרני הוא סולומון.
השבמחקהתבוננתי בתמונתו של יואל משה סלומון, ולפתע גיליתי את המקור לחרב באבנטו!
השבמחקבכיתוב שמתחת לתמונה, צויין: הרב יואל משה סלומון, ואז - שימו נא לבכם לשתי המלים הבאות (אבל להן בלבד)!..