יום שני, 30 במרץ 2020

'תורמים ורואים ישועות': עמודי הצדקה של בני ברק




כתב וצילם ברוך גיאן

השבוע, בעיצומה של בהלת וירוס הקורונה, עלתה העיר בני ברק לסדר היום הלאומי, ולא בצורה מחמיאה.

לפני כמה שנים הכנתי עבור בלוג עונג שבת רשימה שמסיבות שונות לא פורסמה, על צד אחר של עיר זו  צד יפה ומרגש יותר – ואולי השבוע הוא הזמן המתאים לחזור ולהידרש לו.

בירושלים עירי יש ערבוב דתי ולאומי: ערבים ויהודים, חילונים, סרוגים וחרדים, וכל קבוצה כזו מעורבבת בתוכה ויש בה קבוצות ותתי-קבוצות. בני ברק היא עיר חרדית מאה אחוז, לכל דבר ועניין. קשה להאמין שעיר זו החלה את דרכה (היא נוסדה בשנת 1924) כמושבה חקלאית עם פרדסים ורפתות...

בני ברק בשנותיה הראשונות (ויקיפדיה)

רחוב רבי עקיבא במרכז העיר מפתיע ברוחבו, אך מה שצד את עיניי היה ריבוי קופות הצדקה.

אני מכיר היטב את קופות הצדקה הירושלמיות, שקבועות בקיר, אפורות ונחבאות. בבני ברק יש אין ספור עמותות וחברות וגמח"ים, וכיוון שכל עמותה כזו מבקשת תרומה מן העוברים ושבים, נצבעו עמודי הצדקה בצבעים עזים של אדום, צהוב וכחול – הכל כדי לצוד את עיניהם ותשומת לבם של תורמים פוטנציאלים. העמודים, בגובה של מטר לערך, הוצבו ליד מעברי החצייה. כשממתינים לאור הירוק של הרמזור יש כנראה זמן להוציא את הארנק ולתרום...

עמודי הביטחון הנמוכים במדרכות משמשים בסיס שאליו הלחימו את קופות הצדקה, והיו עוברי אורח שנשענו על העמוד  הגובה מתאים... על מקצת העמודים אף הותקן גגון נגד גשם. מי שתכנן את עמוד הצדקה של חברת 'הצלה' הגדיל לעשות ועיצב את הגגון בצורה של קסדת מכבי אש.

כשייגמר הסגר אתם מוזמנים לשוטט בין עמודי הצדקה של 'קופת העיר' (כולל תמונת הדגמה של הרב קנייבסקי), 'צדקה טהורה', 'עזרה למרפא', 'ועד הרבנים', 'קופת עניי ארה"ק', 'חסדי נעמי', 'יד לאחים', 'הקופה המרכזית', 'חסדי ישורון' ו'הצלה'.

רק בריאות!


13 תגובות:

  1. רשימה מאירת עיניים של ברוך גיאן

    השבמחק
  2. קופת הצדקה של ארגון הצלה מעוצבת כמו בלון חמצן רפואי ולא קסדת כיבוי אש.

    השבמחק
  3. חוצפית המתורגמן1 באפריל 2020 בשעה 7:36

    לא אתעלם מן הצד היפה, כפי שהצביע בעל הרשומה. אך, חוששני שיש בזה מן חוסר היצרנות החרדית.
    מתנצל מראש באם מישהו נפגע.

    השבמחק
  4. תודה, דוד וברוך. שבת שלום ובריאות!

    השבמחק
  5. בני ברק אכן נוסדה כמושבה חקלאית עם פרדסים (נשאר בשם שכונה של בני ברק "פרדס כץ) אך יושבי המושבה מלחתחילה היו יהודים שומרי מצוות, קלה כחמורה. עד כדי כך שמרו, כשהיה רצון לעקור פרדסים ולבנות במקומם בתים, והרי יש איסור לעקור עצי פרי, ייבשו את הפרדסים, העצים מתו, ואז ניתן היה לעקור אותם.

    השבמחק
  6. לפרופ' דוד אסף שלומות
    יוצא מן הכלל, הייתי שמחה עם כל תושבי מדינת ישראל יראו את זה!!! חשוב

    השבמחק
    תשובות
    1. עלי מק"ק קופנהגן3 באפריל 2020 בשעה 15:31

      תעשיית השנור בצילומיו של ברוך גיאן עובדת ועוברת ללא ספק על כל מידע תעשייתי עשיר כל כך כמו שה של בני ברק-- הצלחתי לספור בצילומיו של גיאן כ-15 תוארי כבוד לשנור של בני ברק ויש לשער שזה רק חלקיק מן התעשייה הפורחת של השנור. נ.ב. ממציאי תעשיית השנור עובדים ימים ולילות בהמצאת מונחים להצדקת השנור.

      מחק
  7. כבני ברקי, אני רוצה לציין שהמון פעמים הקופות המרובעות (לא אלה שמתלבשות על עמודי חסימה) מולחמות על עמודים שמוצבים במדרכה צרה, או בולטות מתחנות אוטובוס שמוצבות על מדרכות צרות.
    מעבר לכך שהדבר הזה מפריע מאוד למעבר, בפרט כאשר בשעות העומס או לאדם עם משא או עם עגלת ילדים, יש בזה מפגע פיזי. אני עצמי חטפתי כמה פעמים חבלות מזוויות המתכת של הקופות.

    השבמחק
  8. בני-ברק אכן היה היתה פעם מושבה חקלאית משגשגת - ועם זאת הקפידו איכריה על קיום כל המצוות התלויות בארץ. במקרים רבים, נדרש רענון של ההלכות שהתנוונו בגולה מחוסר שימוש.
    סבה של אשתי, הרב יחיאל מאיר וינגורט ז"ל, שהיה רב בחסידות גור בבני-ברק, כינס, הבהיר ופירש הלכות רבות של מצוות התלויות בארץ כמענה לפניות החקלאים יראי השמים. הלכות אלו, המשקפות תרבות יהודית חרדית חקלאית חלוצית על אדמת ארץ הקודש, כונסו בספר "זהב הארץ" (בני-ברק, תשנ"ג). זוהי עדות הסטורית לכך שק"ק בני-ברק לא נוסדה כערש לטפילות ובטלה אלא ראתה עצמה ואף היתה בפועל שותפה (גם אם לא ציונית במוצהר) בבנין הארץ.

    השבמחק
  9. מי שעובר על המאמר מההתחלה ועד הסוף מבין מנה שקרה לישוב בני-ברק: בהתחלה ישוב עם עצי פרי ופרות שמניבות-יעני-יצרני-ובסוף...מבול של קופות צדקה. עצי-הפרי- כפי שהבנתי מאחת התגובות-נתנו להם להתייבש ועקרום. חס וחלילה לא ללכלך את הידיים..ולהתפרנס מהחקלאות...

    השבמחק
  10. החרדים מזמן איבדו כל מודעות ל"פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות" שמקורו כידוע במסכת פסחים (קיג ע"א): "פשוט נבילתא בשוקא ושקל אגרא, ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא" (=פשוט נבלה בשוק... ואל תאמר: כוהן אני, אדם גדול אני), ואין צריך לומר שהם מתעלמים ממאמר מפורש במסכת בבא בתרא (קי ע"א): "לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה - ואל יצטרך לבריות".

    השבמחק
    תשובות
    1. איפה יש בארץ עבודה זרה שיכול אדם להשכיר עצמו אצלה? ועוד בבני ברק?

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.