למה בכלל מנקדים שלטים?

רחוב יפתח בירושלים עם דגש שגוי באות פ' (צילום: דוד אסף)

אמר העורך: בבלוג עונג שבת התפרסמו לאורך השנים מאות רבות של שלטי רחובות ושלטי עסקים, שעליהם מתנוססות לעיני כל שגיאות גסות, בעיקר באיות (עברי, ערבי או לטיני) או בתוכן (תאריכים שגויים, הסבר חלקי או מוטעה). כשמתבוננים בכל השפע הזה, שלפעמים גורם בושה גדולה ומבוכה רבה, העיסוק בניקוד של אותם שלטים נראה קטנוני. העדר דגשים או הוספתם במקומות לא נכונים, צירה במקום סגול, קמץ במקום פתח... 'מילא', יגידו הקוראים, 'שאלה יהיו הצרות שלנו'...

זו גישה שאין לקבלה. לשלטי חוצות יש חשיבות ציבורית וחינוכית ממדרגה ראשונה, בעיקר בשל התחזותם להיות תקניים ורשמיים. 'אם כך כתוב', אומרים לעצמם כביכול העוברים ושבים, 'כנראה שכך צריך להיות'... היו ימים, ולא רחוקים הם הימים, שמהדורות החדשות ברדיו היו מקור סמכותי לעברית תקנית, שאותה יש לחקות ולאמץ. היום גם זה כבר לא נכון ומי ימנה מרוב את שגיאות העברית שבפי קרייננו ושדרנינו, אך זוהי סוגיה נפרדת. 

יאמר מי שיאמר, כי כללי הניקוד העברי אינם פשוטים וקל לטעות בהם. ועל כך נשיב: בדיוק בשביל זה יש מומחים שאפשר וצריך להיוועץ בהם. דוד שי גורס אחרת: עדיף שלא תנקדו כלל.

*

מאת דוד שי

גורלו של הניקוד בשלטי החוצות בארצנו הוא רע ומר, וכאן נרכז כמה דוגמאות מביכות. טיפה משלי מתוך הים הכללי.

קוראי עברית רגילים לקרוא טקסטים שאינם מנוקדים. למרות זאת, פעמים רבות טורחים עושי שלטים לנקדם אף שאין צורך בכך, והתוצאה היא שמות רחובות המנוקדים בצורה משובשת. הנה דוגמאות אחדות לשלטים שבהם הניקוד מיותר ושגוי.

נתחיל עם דוגמה צורמת במיוחד: מודעה מטעם אגף החינוך של עיריית רמת השרון ובה נמסרת תודה לכל אנשי החינוך היקרים שבעיר, אך המילה 'תּוֹדָה' מנוקדת בצורה שגויה. מה יגידו על כך המורים ללשון בעיר?

בחנות לכלי בית מצאתי כלי בית מנוקדים, ובהם גם אַרְגָּז לחם. בשניים מהם יש דגש באות ג' (כנדרש), ובאחד הוא חסר. למה? גם בקופסאות לעוגיות חוזרת רשלנות זו: באחת מהן יש דגש באות י' (כנדרש) ובשתיים הוא חסר. 

הניקוד אינו תורם דבר לשימושיות של המוצר – הרי אין דובר עברית שלא יידע להגות נכון את המונחים הללו גם בלי ניקוד – וכל מטרתו היא קישוט. אז אם כל הסיפור הוא קישוט, מדוע להרגיז את אלה שכן יודעים לנקד, ואם זה סתם חיפוף מדוע מנקדים פעם ככה ופעם ככה? (התשובה: כי זה חלק מהחיפוף).

בפרסומת למשקה החלב 'גמדים' בחרו המפרסמים לנקד את 'לדרך', אך שכחו להדגיש את האות ד'.

יהיו שיגידו שהדוגמאות הללו הן זוטות, שהרי היעדר הדגש אינו פוגע בהגייה.

מה תגידו אפוא על השלט המכוון לשדרות הַהַשְׂכָּלָה בתל אביב? היעדר הדגש באות כ' פוגע בוודאי בהגייה (וחסרים עוד שני סימני ניקוד).

יש מסעדות שמוסיפות ניקוד לשמן. אומרים שאסור לסמוך על טבח רזה, ואילו אני דווקא מתלבט אם ניתן לסמוך על טבח במסעדה שבה השלט מנוקד בשגיאות. 

במסעדת 'שניצל 20 טְעָמִים' בהרצליה בחרו לנקד את האות ט' בסגול (במקום בשווא), אולי מתוך רצון לדיאלוג ויזואלי עם הסגול של ה'שניצל'. על טעם וריח אולי אין להתווכח, אבל על ניקוד הטעם – יש ויש.

גם בסטקיית 'הַקַּצָּבִים' בירושלים ניקדו על פי הרגש, ויצאו רק עם טעויות בניקוד ה' הידיעה ובהעדר הדגשים.

אותן טעויות מופיעות גם בשלט של מסעדת 'הַפִּיצֵרִיָּה'. מי רוצה לאכול 'פיצָה' שאין בה דגש ב-פ'?

ולא רק במסעדות – גם בחנות הבגדים 'הַמַּעְבָּדָה' שבקניון עזריאלי בתל אביב. 

כאשר מוסיפים ניקוד למילה בכתיב מלא נוצר יצור כלאיים, כדוגמת שתי חנויות בגדים ברמת השרון, 'מְעוּבֶּרֶת' (הכתיב התקני: 'מְעֻבֶּרֶת') ו'טֵירוּף' (הכתיב התקני: טֵרוּף).

ארגון 'השומר החדש' מוכיח שניתן לטעות בניקוד גם בלי להשתמש כלל בסימניו. בסמליל של הארגון נכתב שמו בתעתיק לאותיות לטיניות:HaShomer HaChadash , אבל כללי הניקוד של ה' הידיעה קובעים, שבמילה 'החדש' ה' הידיעה תנוקד בסגול. במילים אחרות: התעתיק הראוי לאותיות לטיניות הואHeChadash .

וכדי שלא להיות חמוץ או ממורמר ולראות רק את המחצית הריקה של הכוס, הנה מילה טובה על יזמה רצויה של משרד התחבורה: על שלטי דרכים רבים מופיע הניקוד הנכון למילה 'מֶחְלָף', שרבים מאתנו נוטים לשבש (ל'מַחְלֵף' או 'מִחְלָף'). 

האם הדוגמאות שהבאתי הן בגדר נוקדנות (שלא לומר: נקדנות) מיותרת? האם יש להרחיב את הכלל 'דובר ילידי אינו טועה' ל'נקדן ילידי אינו טועה'? אינני סבור כך. בכל הדוגמאות הללו, הקורא הילידי כלל אינו זקוק לניקוד והמילים נוקדו רק מסיבות אסתטיות או ויזואליות. ומצד אחר, הרי ברור שכל יוצרי השלטים מודעים לכך שלניקוד יש כללים – הם הרי למדו לפחות בבית הספר היסודי. אז למה מחפפים?

המסר שלי לעושי השלטים: אם בחרתם לקשט את השלט שלכם בסימני ניקוד, אנא קשטו נכון. ראוי העסק שלכם שתקדישו לו עוד כמה דקות, תתייעצו עם מביני דבר, ואולי אפילו תבדקו באתרי ניקוד טובים באינטרנט.

_________________________________

דוד שי הוא ממייסדי קהילת ויקיפדיה העברית ומראשיה