יום שלישי, 25 בפברואר 2020

למה בכלל מנקדים שלטים?

רחוב יפתח בירושלים עם דגש שגוי באות פ' (צילום: דוד אסף)

אמר העורך: בבלוג עונג שבת התפרסמו לאורך השנים מאות רבות של שלטי רחובות ושלטי עסקים, שעליהם מתנוססות לעיני כל שגיאות גסות, בעיקר באיות (עברי, ערבי או לטיני) או בתוכן (תאריכים שגויים, הסבר חלקי או מוטעה). כשמתבוננים בכל השפע הזה, שלפעמים גורם בושה גדולה ומבוכה רבה, העיסוק בניקוד של אותם שלטים נראה קטנוני. העדר דגשים או הוספתם במקומות לא נכונים, צירה במקום סגול, קמץ במקום פתח... 'מילא', יגידו הקוראים, 'שאלה יהיו הצרות שלנו'...

זו גישה שאין לקבלה. לשלטי חוצות יש חשיבות ציבורית וחינוכית ממדרגה ראשונה, בעיקר בשל התחזותם להיות תקניים ורשמיים. 'אם כך כתוב', אומרים לעצמם כביכול העוברים ושבים, 'כנראה שכך צריך להיות'... היו ימים, ולא רחוקים הם הימים, שמהדורות החדשות ברדיו היו מקור סמכותי לעברית תקנית, שאותה יש לחקות ולאמץ. היום גם זה כבר לא נכון ומי ימנה מרוב את שגיאות העברית שבפי קרייננו ושדרנינו, אך זוהי סוגיה נפרדת. 

יאמר מי שיאמר, כי כללי הניקוד העברי אינם פשוטים וקל לטעות בהם. ועל כך נשיב: בדיוק בשביל זה יש מומחים שאפשר וצריך להיוועץ בהם. דוד שי גורס אחרת: עדיף שלא תנקדו כלל.

*

מאת דוד שי

גורלו של הניקוד בשלטי החוצות בארצנו הוא רע ומר, וכאן נרכז כמה דוגמאות מביכות. טיפה משלי מתוך הים הכללי.

קוראי עברית רגילים לקרוא טקסטים שאינם מנוקדים. למרות זאת, פעמים רבות טורחים עושי שלטים לנקדם אף שאין צורך בכך, והתוצאה היא שמות רחובות המנוקדים בצורה משובשת. הנה דוגמאות אחדות לשלטים שבהם הניקוד מיותר ושגוי.

נתחיל עם דוגמה צורמת במיוחד: מודעה מטעם אגף החינוך של עיריית רמת השרון ובה נמסרת תודה לכל אנשי החינוך היקרים שבעיר, אך המילה 'תּוֹדָה' מנוקדת בצורה שגויה. מה יגידו על כך המורים ללשון בעיר?


בחנות לכלי בית מצאתי כלי בית מנוקדים, ובהם גם אַרְגָּז לחם. בשניים מהם יש דגש באות ג' (כנדרש), ובאחד הוא חסר. למה? גם בקופסאות לעוגיות חוזרת רשלנות זו: באחת מהן יש דגש באות י' (כנדרש) ובשתיים הוא חסר. 

הניקוד אינו תורם דבר לשימושיות של המוצר  הרי אין דובר עברית שלא יידע להגות נכון את המונחים הללו גם בלי ניקוד  וכל מטרתו היא קישוט. אז אם כל הסיפור הוא קישוט, מדוע להרגיז את אלה שכן יודעים לנקד, ואם זה סתם חיפוף מדוע מנקדים פעם ככה ופעם ככה? (התשובה: כי זה חלק מהחיפוף).


בפרסומת למשקה החלב 'גמדים' בחרו המפרסמים לנקד את 'לדרך', אך שכחו להדגיש את האות ד'.


יהיו שיגידו שהדוגמאות הללו הן זוטות, שהרי היעדר הדגש אינו פוגע בהגייה.

מה תגידו אפוא על השלט המכוון לשדרות הַהַשְׂכָּלָה בתל אביב? היעדר הדגש באות כ' פוגע בוודאי בהגייה (וחסרים עוד שני סימני ניקוד).


יש מסעדות שמוסיפות ניקוד לשמן. אומרים שאסור לסמוך על טבח רזה, ואילו אני דווקא מתלבט אם ניתן לסמוך על טבח במסעדה שבה השלט מנוקד בשגיאות. 

במסעדת 'שניצל 20 טְעָמִים' בהרצליה בחרו לנקד את האות ט' בסגול (במקום בשווא), אולי מתוך רצון לדיאלוג ויזואלי עם הסגול של ה'שניצל'. על טעם וריח אולי אין להתווכח, אבל על ניקוד הטעם – יש ויש.


גם בסטקיית 'הַקַּצָּבִים' בירושלים ניקדו על פי הרגש, ויצאו רק עם טעויות בניקוד ה' הידיעה ובהעדר הדגשים.


אותן טעויות מופיעות גם בשלט של מסעדת 'הַפִּיצֵרִיָּה'. מי רוצה לאכול 'פיצָה' שאין בה דגש ב-פ'?


ולא רק במסעדות – גם בחנות הבגדים 'הַמַּעְבָּדָה' שבקניון עזריאלי בתל אביב. 


כאשר מוסיפים ניקוד למילה בכתיב מלא נוצר יצור כלאיים, כדוגמת שתי חנויות בגדים ברמת השרון, 'מְעוּבֶּרֶת' (הכתיב התקני: 'מְעֻבֶּרֶת') ו'טֵירוּף' (הכתיב התקני: טֵרוּף).


ארגון 'השומר החדש' מוכיח שניתן לטעות בניקוד גם בלי להשתמש כלל בסימניו. בסמליל של הארגון נכתב שמו בתעתיק לאותיות לטיניות:HaShomer HaChadash , אבל כללי הניקוד של ה' הידיעה קובעים, שבמילה 'החדש' ה' הידיעה תנוקד בסגול. במילים אחרות: התעתיק הראוי לאותיות לטיניות הואHeChadash .


וכדי שלא להיות חמוץ או ממורמר ולראות רק את המחצית הריקה של הכוס, הנה מילה טובה על יזמה רצויה של משרד התחבורה: על שלטי דרכים רבים מופיע הניקוד הנכון למילה 'מֶחְלָף', שרבים מאתנו נוטים לשבש (ל'מַחְלֵף' או 'מִחְלָף'). 


האם הדוגמאות שהבאתי הן בגדר נוקדנות (שלא לומר: נקדנות) מיותרת? האם יש להרחיב את הכלל 'דובר ילידי אינו טועה' ל'נקדן ילידי אינו טועה'? אינני סבור כך. בכל הדוגמאות הללו, הקורא הילידי כלל אינו זקוק לניקוד והמילים נוקדו רק מסיבות אסתטיות או ויזואליות. ומצד אחר, הרי ברור שכל יוצרי השלטים מודעים לכך שלניקוד יש כללים – הם הרי למדו לפחות בבית הספר היסודי. אז למה מחפפים?

המסר שלי לעושי השלטים: אם בחרתם לקשט את השלט שלכם בסימני ניקוד, אנא קשטו נכון. ראוי העסק שלכם שתקדישו לו עוד כמה דקות, תתייעצו עם מביני דבר, ואולי אפילו תבדקו באתרי ניקוד טובים באינטרנט.
_________________________________

דוד שי הוא ממייסדי קהילת ויקיפדיה העברית ומראשיה

25 תגובות:

  1. אפשר להיות נוקדן עוד יותר מדוד שי:‏ האות ג' של "ארגז לחם" צריכה להיות מנוקדת בפתח כיון שמדובר בסמיכות‎.‎
    ידידי המנוח ד"ר אלי לנדאו, שהיה מומחה אוכל וגם קרדיולוג, כתב פעם ביקורת מסעדה שהתמצתה במשפט ‏מעין זה: "מאחר שמצאתי מאה שגיאות כתיב בתפריט נמנעתי מלכתוב ביקורת‎"‎...

    השבמחק
    תשובות
    1. "ארגז" צריך להיות מנוקד בשני פתחים בלי קשר לסמיכות, כפי הופעתו בשמואל (א', פרק ו').

      מחק
  2. לא רק שצודק אבישי ליוביץ' מעליי, אך גם "שניצל" צ"ל מנוקדת שניצְל בשוו"א בצ', ולא בסגול. ולהשומע יטעם.

    השבמחק
    תשובות
    1. מילון אבן שושן אכן מנקד שניצל בשווא, אבל מילון מורפיקס מנקד בסגול, ולכן בחרתי שלא להעיר על כך.
      https://www.morfix.co.il/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C

      מחק
  3. הפתרון הוא להרחיב את hspell כך שיבדוק גם ניקוד. ואז יהיה בודק שגיאות ניקוד אוטומטי וימנעו טעויות כאלה.

    השבמחק
  4. כתבה מצוינת שאיננה זרה לי בכלל. אני מחשיב את עצמי כ"צייד" של טעויות בשלטים, וגם עונ"ש זכה לקבל ממני כמה פריטים בנושא זה. סוגיה נוספת ומכאיבה היא נושא התעתיק של שמות הרחובות ללועזית, וכאן הפרטאצ'יה והבורות שולטים. לא זו בלבד שלפעמים אנו מבחינים בתעתיק שגוי, התעתיק הזה גם אינו עקבי. בחדרה עירי אפילו מצאתי שלט שבצידו האחד תעתיק מסוים, ובצידו השני תעתיק שונה (הוצג ב"עונ"ש). פן נוסף הוא ההסבר הניתן לשם הרחוב או במילים אחרות כמה מילים על מי או מה עומד מאחורי שם הרחוב - וגם שם אנו נתקלים לעיתים במידע שגוי. לפני מספר שנים הציבו שלטים גדולים של שמות השכונות בחדרה עם שנת הקמת כל שכונה כזאת. באמת, מפעל יפה של העירייה. אבל הוחמצה ההזדמנות להוסיף מספר מילים על שם מי השכונה, מי היה האיש וכו'. לדעתי, השילוט צריך להוסיף לנו משהו גם בתחום ההשכלה ובכלל בידע כללי. מי שאינו יודע מיהו ביאליק (ונא לא לצחוק - רבים מבני הדור החדש אינם יודעים מיהו, וזו רק דוגמא אחת) עשוי לדעת מיהו על ידי קריאת השלט...

    השבמחק
  5. עיוות שמות הוא דבר שניתקלים בו יום-יום כאשר מנווטים בעזרת ווייז. לפעמים עיוותי השם מאד מצחיקים. אני לא יודע למה לא מתקנים אותם. סתם דוגמא. נסעתי בבני ברק והווייז הביא אותי לרח' הריטב"א. מה אומרים בווייז? רחוב הריטב אלף.
    או השבוע הביא אותי הוויז לרח' פתחיה מרגנשבורג בתל אביב. בווייז שמעתי רחוב פיתחיה כלומר שם של נקבה. תקצר היריעה. אני בטוח שכל אחד נתקל בזה וצחק או בכה.

    השבמחק
    תשובות
    1. בתחילת הדרך של ווייז (לא יודע כיום) במקום בי"ח שיבא אמרו "בית חולים שיבוא".

      מחק
  6. יתכן שהטעות היא סוג של פרסומת..

    השבמחק
  7. דוד שי ידידי. נראה לי שלא ירדת לעומק ההבנה של ההפניה ל"שדרות ההשכלה" (או אולי כן, ואני לא הבנתי).
    שמא בגלל העדר הניקוד הנכון באות כ וכן העדר הסימון בין ש שמאלית לימנית,
    התכוון המשורר ברמז ל"סכל" (כלומר - חסרי ההשכלה) ?

    השבמחק
  8. הקריינית של קו 45 המגיע לאוניברסיטת תל-אביב, לעומת זאת, בקיאה יפה בכללי הדגשים, וכאשר מתקרבים לרחוב ע"ש יעקב פיכמן, היא זוכרת את הכלל של בגד כפת בראש המילה, ומכריזה בשמחה: "בית פּיכמן [PIHMAN]".

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מזכיר לי, שהקריין או הקריינית של קו 7 מירושלים לרמת רחל כורז באוטובוס את רחוב לייב יפה (פ"א סגולה) כפ"א קמוצה!...

      מחק
  9. ואני, ברוב חוצפתי ושעשועי, חושב שהטעות בשלט רחוב ההשכלה היא האות כ במקום ח, ודי לחכם בלילה. ברם, טעויות מטעויות שונות חמורות נמצאות לרוב בספרים, ופעמים הרבה הן מעשה ידיהם של הכותבים עצמם ולאו דווקא של הבחור הזעצער. במיוחד מכעיסות שגיאות הניקוד בספרי עיון, ניקוד חלקי שקרוב לוודאי נוסף כדי שלא יטעו בקריאה.

    השבמחק
  10. אל תקרי "ההשכלה" אלא "ההשחלה"

    השבמחק
  11. חשבתי שהתעתיק לאנגלית של האות ח׳ היא KH ולא כבעבר CH (יצחק הכתוב כ- ITSCHAK)

    השבמחק
  12. בעבר טרח מישהו מליצני הדור או מִשוטיו להגדיל ולחזק את הדגש באות כ' במלה "ההשכלה" בשלט שבצומת ההשכלה-השלום, וכך נוצר רחוב ההשפלה. אולי מטעם זה החליט מישהו אחר להשמיט את הדגש.

    השבמחק
  13. קו 149 בתל אביב - הכריזה באוטובוס מודיעה: רחוב לבנון - ל פתוחה ב שוואית וו שרוקה. והשם הוא לבנון (כמו שכנתנו מצפון) ע"ש חיים לבנון, שהיה ראש עירית תל-אביב.

    השבמחק
  14. והווייז שלח אותי בכרמל הצרפתי בחיפה לרחוב אמיל זוּלָה במלעיל - משל יושב לו אמיל בזולה

    השבמחק
  15. אבל למה, למה, למה המילה "תקווה", בשמו של המחלף, מתועתקת ללועזית Tikwa ??? מדוע W ולא V ?
    זה נובע מכך שבכיוון ההפוך, מאנגלית לעברית, יש בעיה איך לתעתק את ה-W, והפתרון הוא וו כפולה. וושינגטון, למשל. אבל מעברית לאנגלית אין כל קושי ואפשר לכתוב Tikva. טעות שחוזרת בהרבה הרבה שלטים.

    השבמחק
    תשובות
    1. כללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות של האקדמיה ללשון העברית מציעים V בתעתיק פשוט ו-W בתעתיק מדויק.
      https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/taatik-ivrit-latinit-1.pdf

      מחק
  16. ועוד לכריזות בקווי אגד. בעיר רחובות: התחנה הבאה מיש טרה [ההפסקה הקלה במקור המכריז]; רחוב הַגָרָ"א. בראשל"צ: רחוב תַּרְמָ"בָּ. אל תקרי כריזות אלא קריזות.

    השבמחק
  17. תקוה כותבים בו"ו בודדת. האם עוד לא אבדה תקותנו?

    השבמחק
  18. חבר'ה, אנא כתבו גם את הצורה הנכונה של המילה או הביטוי שאתם מתלוננים על הכתיבה השגויה בו. מה לעשות ולא כולנו מורים לדקדוק. שנדע איך צריך לכתוב, ולא רק איך לא...

    השבמחק
  19. תודה על התובנות של כל הסופרים, הדקדקנים ( גם בלשון ניקוד וגם בלשון דיוק) והבקאים בלשון. כעיתונאי הכותב בעיתונים , לא מנוקדים, אלא במילים "קשות" סייעתם לי מאד

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.