א. ברסלב מזגנים
עם שם כזה – ברסלב ובניו – ועם חמסין כזה הפרנסה מובטחת לכאורה.
אבל חיפוש אחרי העסק ומספר הטלפון בן שש הספרות לא הוביל לשום מקום, ונראה שמדובר בשלט היסטורי (צולם בשכונת הדר בחיפה).
ולבסוף התברר לנו שהעסק חי וקיים, והיום הוא פעיל ברחוב קרן היסוד בטירת כרמל.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ב. השכרת ידיים
 |
| צילום: יריב שיזף |
מפחיד לחשוב מה קורה שם, באגף משאבי אנוש של חברת 'כוכב הנגב'.
הם משכירים רגליים, יש להם 'עבודות סל אדם', ובכלל הם מומחים בהנפות. אני יודע שיש הסבר לכל דבר, ובכל זאת המודעה הזאת קצת קריפית (אפשר היה למשל לשים את המילה רגליים במרכאות). הוסיפו על זה שהתמונה צולמה במודיעין, ברחוב דם המכבים, שהוא כשלעצמו שם שופע דם וגבורה, והרי לפניכם התוצאה...
ג. קושר הציציות (לא כולל פתילות)
המודעה הזו צולמה ברחוב מצדה בבני ברק. חובבי מועדונים וקשירות – זה לא בשבילכם!
בכל מגזר נערים מנסים לקושש פרנסה, בעיקר בימי החופש. מי במקדונלדס מי בקשירת ציציות...
אשכנזים וספרדים נהנים משוויון זכויות כלכלי, אבל מה פשר הפקעת המחירים להולכים בשיטת 'בן איש חי'?
 |
| צילום: גונן זיק |
אני תוהה אם הטלפון הנייד של אבא, הוא של מישהו שזה שמו הפרטי, או שאולי זה האבא הפרטי של הנער המוכשר.
ד. פטר חמור
הסיפור הזה צריך היה לכאורה למצוא את מקומו במדור 'ארץ הקודש'. זאת ועוד, לפני יותר מעשור הקדשתי בבלוג מאמר מיוחד לכבודם של חובבי מצוות פטר חמור ('מזל טוב, נולד לנו פטר חמור', 3 ביוני 2012) ושם יוכלו המעוניינים למצוא את כל מה שרצו לדעת על מצווה נדירה זו וטיבה.
בקיצור, פטר חמור הוא מצווה מן התורה, שקובעת כי הוולד הבכור של אתון (שהיא בהמה שאינה כשרה) יש לפדותו בשה (כלומר בכבש שהוא כידוע כשר למאכל), או פשוט לערוף את ראשה – ללא סיבה או תועלת נראית לעין.
המודעה הזו, שצולמה לאחרונה בירושלים, חורגת מעולמות הביזאר של הדת ומצביעה על מיזם כלכלי מסוג לא מוכר.
 |
| צילום: זאב קינן |
אם מעיינים היטב 'באותיות הקטנות' של ההסכם (הקלקה על התמונה תגדיל אותה לקריאה נוחה) מתברר שמדובר בעסקה מורכבת בלשון המעטה, ובמילים מפורשות יותר: ביצה שעדיין לא הוטלה ותינוק שעוד לא בא לעולם.
1. אתם משלמים 200 ש"ח, אבל מקבל הכסף, חיים בן עזרא, בכלל לא מתחייב לקנות את האתון שבה תיעשה המצווה. הוא מבקש תרומות לרכישת אתון, שאותה יפגיש עם חמור רב-און למען תתעבר. אם אכן יצליח הזיווג ויוולד בן בכור במזל טוב או אז תתקיים המצווה (פדיון? עריפה?).
2. מצד שני, למה להיות כל כך חמוצים וספקנים? ר' חיים מצהיר שהוא באמת מתכוון לקנות את האתון. מתי? לא ברור.
3. כל ההחלטות הן של חיים בן עזרא, שכמובן יכול להחליט שהוא מתחרט ולא קונה (וגם לא מחזיר את הכסף)
4. 'רק ישראלים או ישראליות' – למה בעצם? האם זו לשון נקייה ל'רק יהודים או יהודיות'?
