יום שני, 24 ביולי 2023

פרנסות של יהודים: ברסלב ובניו, השכרת ידיים, קושר ציציות, פטר חמור

 א. ברסלב מזגנים

עם שם כזה  ברסלב ובניו  ועם חמסין כזה הפרנסה מובטחת לכאורה.

אבל חיפוש אחרי העסק ומספר הטלפון בן שש הספרות לא הוביל לשום מקום, ונראה שמדובר בשלט היסטורי (צולם בשכונת הדר בחיפה).

ולבסוף התברר לנו שהעסק חי וקיים, והיום הוא פעיל ברחוב קרן היסוד בטירת כרמל.

צילום: איתמר לויתן

ב. השכרת ידיים

צילום: יריב שיזף


מפחיד לחשוב מה קורה שם, באגף משאבי אנוש של חברת 'כוכב הנגב'.

הם משכירים רגליים, יש להם 'עבודות סל אדם', ובכלל הם מומחים בהנפות. אני יודע שיש הסבר לכל דבר, ובכל זאת המודעה הזאת קצת קריפית (אפשר היה למשל לשים את המילה רגליים במרכאות). הוסיפו על זה שהתמונה צולמה במודיעין, ברחוב דם המכבים, שהוא כשלעצמו שם שופע דם וגבורה, והרי לפניכם התוצאה...


ג. קושר הציציות (לא כולל פתילות)

המודעה הזו צולמה ברחוב מצדה בבני ברק. חובבי מועדונים וקשירות  זה לא בשבילכם!

בכל מגזר נערים מנסים לקושש פרנסה, בעיקר בימי החופש. מי במקדונלדס מי בקשירת ציציות...

אשכנזים וספרדים נהנים משוויון זכויות כלכלי, אבל מה פשר הפקעת המחירים להולכים בשיטת 'בן איש חי'?

צילום: גונן זיק

אני תוהה אם הטלפון הנייד של אבא, הוא של מישהו שזה שמו הפרטי, או שאולי זה האבא הפרטי של הנער המוכשר.

ד. פטר חמור

הסיפור הזה צריך היה לכאורה למצוא את מקומו במדור 'ארץ הקודש'. זאת ועוד, לפני יותר מעשור הקדשתי בבלוג מאמר מיוחד לכבודם של חובבי מצוות פטר חמור ('מזל טוב, נולד לנו פטר חמור', 3 ביוני 2012) ושם יוכלו המעוניינים למצוא את כל מה שרצו לדעת על מצווה נדירה זו וטיבה. 

בקיצור, פטר חמור הוא מצווה מן התורה, שקובעת כי הוולד הבכור של אתון (שהיא בהמה שאינה כשרה) יש לפדותו בשה (כלומר בכבש שהוא כידוע כשר למאכל), או פשוט לערוף את ראשה  ללא סיבה או תועלת נראית לעין. 

המודעה הזו, שצולמה לאחרונה בירושלים, חורגת מעולמות הביזאר של הדת ומצביעה על מיזם כלכלי מסוג לא מוכר.

צילום: זאב קינן

אם מעיינים היטב 'באותיות הקטנות' של ההסכם (הקלקה על התמונה תגדיל אותה לקריאה נוחה) מתברר שמדובר בעסקה מורכבת בלשון המעטה, ובמילים מפורשות יותר: ביצה שעדיין לא הוטלה ותינוק שעוד לא בא לעולם.

1. אתם משלמים 200 ש"ח, אבל מקבל הכסף, חיים בן עזרא, בכלל לא מתחייב לקנות את האתון שבה תיעשה המצווה. הוא מבקש תרומות לרכישת אתון, שאותה יפגיש עם חמור רב-און למען תתעבר. אם אכן יצליח הזיווג ויוולד בן בכור במזל טוב או אז תתקיים המצווה (פדיון? עריפה?).

2. מצד שני, למה להיות כל כך חמוצים וספקנים? ר' חיים מצהיר שהוא באמת מתכוון לקנות את האתון. מתי? לא ברור.

3. כל ההחלטות הן של חיים בן עזרא, שכמובן יכול להחליט שהוא מתחרט ולא קונה (וגם לא מחזיר את הכסף)

4. 'רק ישראלים או ישראליות' – למה בעצם? האם זו לשון נקייה ל'רק יהודים או יהודיות'?

19 תגובות:

  1. סעיף 4 שואל למה ישראלים או ישראליות.
    בפדיון הבן אל בכורי בני אדם, האב מצהיר "זה בני בכורי פטר רחם לאמו הישראלית". לא היהודיה או היהודית.
    הנוסח הזה כנראה שקדם להגדרה 'יהוד

    השבמחק
    תשובות
    1. דומני שכאן הכוונה היא להוציא כוהנים ולוויים, וכן בת-כהן, לעניין פּיג'ן הבן.

      מחק
  2. בעלי התוספות (מן הגמרא דווקא): כבר בגמרא העלתה יחודיותו של החמור תמיהה וקושיה, כפי עולה מן הדיון בבלי, בכורות ה ע"ב (ותשובת ר' אליעזר המופלאה, על ההבדל בין החמור לסוסים וגמלים):
    "אמר ר' חנינא: שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא: מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים? א"ל [ר' אליעזר לר' חנינא]: גזירת הכתוב היא! ועוד, שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים. שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים". אינכלספק שהיו רגעים משעשעים ומבדרים בבתי המדרשות של חז"ל בימים ההם. ומי יתננו גם בזמן הזה. (מה זה 'חמורים לובים'?)

    השבמחק
    תשובות
    1. חמורים שהיו מזן לובי

      מחק
    2. תוזכר כאן הופעה ייחודית בתוספות מסכת גיטין דף ח עמוד א, דיבור המתחיל 'רבי יהודה': "שָׁאַל רבינו פטר לר"ת [לרבנו תם]". וראו: אפרים א' אורבך, בעלי התוספות - לפי מפתח השמות.

      מחק
  3. תרשה לי רק תיקון אחד - שש ספרות. בטח שמת לב שרשות אחת החליטה לעבור ולכתוב טפסים רק בצורת זכר, אם כך, עלינו ברוח התקופה גם לדבר עברית תקינה ולא "ישראלית".

    השבמחק
  4. בושה! בושה! בושה!

    השבמחק
    תשובות
    1. גם לכאן הגעתם? אנרכיסטים משיגענערס

      מחק
    2. מי שמבטל את בתי המשפט לטובת פוליטיקאים נכלוליים(והטבות כספיות וחומריות אישיות צרות) הוא הוא האנרכיסט.אל תחשוב אחרת חמוד

      מחק

  5. תהיתי מדוע בצמודי שמות נקשרים אותם שיעקב אבינו דמה לבעלי חיים מלבד אחד לשמו של אותו בעל חיים: יהודה-לייב, נפתלי-הרש, בנימין-וולף ואילו יששכר אינו נקשר לחמור כי אם לדב. אני משער שאולי זה משום אביו של שכם.
    החמור הוא בהמה חביבה, והיטיב לכתוב עליה המשורר הצרפתי פרנסיס ז'ם, בשירו "תפלה", שתרגמה רחל המשוררת, ידידתו:

    כְשֶיָבוֹא יוֹמִי לְהִתְבַּקֵּשׁ לְפָנֶיךָ, אֵלִי,

    תְּהֵא נָא זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁבַּכְּפָר הַחוֹגֵג

    אָבָק מִתַּמֵר.

    כְּדַרְכִּי בָּעוֹלָם הַזֶה חָפַצְתִּי לִבְחֹר לִי

    נָתִיב יָשָר בְּעֵינַי אֶל גַּן הָעֵדֶן,

    שָׁם כּוֹכָבִים זוֹרְחִים לְאוֹר הַחַמָה.

    וְאֶקַח אֶת מַקְלִי בְּיָדִי, וּבְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵלֵךְ,

    וְכֹה אַגִיד לַחֲמוֹרִים יְדִידַי:

    "הֲרֵינִי, פְרַנְסִיס זַ’ם וּפָנַי לְגַן–עֵדֶן,

    כִּי אֵין גֵּיהִנֹם בְּנוֹף אֱלֹהַּ הַטּוֹב".

    וְעוֹד אֹמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ, רֵעֵי הַשָּׁמַיִם,

    בְּהֵמוֹת חֲבִיבוֹת, שֶׁבְּנִיד אָזְנֵיכֶם הַמָּהִיר

    תְּגָרְשוּ זְבוּבִים וּדְבוֹרִים וּמַכּוֹת".

    רְצוֹנִי לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ, אֵלִי, בְּחֶבְרַת חֲמוֹרִים.

    אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲהַבְתִּים, עַל כִּי בְּנַחַת יַרְכִּינוּ רֹאשׁ.

    כִּי יַעַמְדוּ תַּחְתָּם וְרַגְלֵיהֶם הַקְּטַנוֹת

    צְמוּדוֹת בְּרוֹךְ, עַד כְדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים.

    בֵּין רִבְבוֹת אָזְנֵיהֶם אַגִיעַ עָדֶיךָ,

    בְּלִוְיַת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ טְעוּנִים סַלִים,

    אֵלֶּה שֶׁמָּשְכוּ עֶגְלוֹת–פַּח קְטַנוֹת;

    בֵּין אֲתוֹנוֹת הָרוֹת פְּצוּעוֹת-רַגְלַיִם,

    וּבֵין אֵלֶּה, אֲשֶׁר הִלְבִּישוּם מִכְנָסַיִם קְצָרִים,

    בְּשֶל חַבּוּרוֹת–תְּכֵלֶת זָבוֹת דָּם,

    שֶׁעַקְשָׁנֵי זְבוּבִים עֲלֵיהֶן יוֹשְבִים בְּעִגוּל.

    תְּנֵנִי, אֵלִי, לָבוֹא אֵלֶיךָ בֵּינֵיהֶם.

    שְׁלַח כְּרוּבֶיךָ לְהוֹבִילֵנִי עַד הַיְאוֹרוֹת

    שֶׁעַל גְּדוֹתֵיהֶם יִרְעֲדוּ דּּבְדְבָנִים

    חֲלָקִים כְּעוֹרָהּ שֶׁל נְעֲרָה בְּתוּלָה.

    תֵּן, אֵלִי, וּבִנְוֵה–נְשָׁמוֹת זֶה,

    בְּכָרְעִי עַל מֵימֵי הָעֵדֶן, אֶדְמֶה לְחֲמוֹר,

    שְׁעָנְיוֹ הַשַּׁח וְהֶעָנָו יִשְתַּקֵּף

    בְּטָהֳרַת חַסְדְךָ הַנִּצְחִי.

    ואף מלה על שמעון כייפא....

    השבמחק
  6. כל הצירופים של שם+חיה מקורם בברכת יעקב לבניו וכמובן אין בזה חידוש. אבל יששכר-דב הוא התחליף שהתקבע ברבים לצירוף הבעייתי משהו "יששכר-חמור". יששכר דב רוקח האדמו"ר מבעלז לדוגמא.

    השבמחק
    תשובות
    1. השם המקורי הוא יששכר בער או בערן או בערמאן.
      בער או בערן הוא תרגום של דודאים.
      יששכר נולד כתוצאה מהדודאים.
      ברבות הימים תרגמו את בער לדוב וכך נוצר הצירוף יששכר דוב.

      מחק
  7. עמותת עבירות נדירות
    https://www.facebook.com/aveiros.nediros/?locale=he_IL

    השבמחק
  8. אני נזכרת כיצד בימי עליית גומולקה הגיע לכיתתנו ילד עולה חדש ושמו פטר. לא קשה לנחש איזה כינוי קיבל בזכות המצווה המשונה בה עסקינן כאן

    השבמחק
  9. כהנים ולויים פטורים מפטר חמור, ואם הם שותפים באתון כל המצוה בטילה

    השבמחק
  10. בקשירת ציצית לפי בן איש חי לא מספיק רק ללפף את חוט הציצית מסביב לגדיל כמו שנוהגים האשכנזים אלא יש אלמנט של שזירה בכל ליפוף וליפוף. שווה תוספת מחיר.

    זה ילד בן 13 (וגם ירא שמים). ברוש השטלפון של אביו

    השבמחק
  11. אכן עריפת ראש החמור היא תמוהה ביותר,
    מדובר כמובן בטעות סופר, היה צריך להיות כתוב בתורה: ואם לא תפדה וערכתו"
    אלא שטעות סופר גרמה ל-כ להתחלף ב-פ...

    השבמחק
  12. זכורני בבחרותי, היה לי חבר שלא אהב - בלשון המעטה... - את דודו, והוא היה מכנה אותו "פטר חמור" [ביידיש - דוד הוא פעטער].
    לענין הדיון מדוע לא מצאנו צירוף של יששכר חמור, זכורני שד"ר אבשלום קור בפינותיו עמד על הענין.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.