ברוך הבא: זכר לחורבן – ביקור בביתו של הרב מימון

כתב וצילם ברוך גיאן

ברחוב אריאל 3 בשכונת רוממה, מאחורי תחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים, 'מסתתר' בית מידות נאה ומרשים. כאשר עיתותי בידי ואני בסביבה, אם לסידורים אם לפני נסיעה, אני מבקר בבית המיוחד הזה שבעיניי הוא שכיית חמדה.

בספרו על הבנייה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי כתב האדריכל דוד קרויאנקר כי מדובר בבית פשוט וצנוע. אכן אין זה בית מפואר אבל הוא בעל נוכחות מרשימה.

בית זה נבנה על ידי הרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן), שהיה מראשי תנועת המזרחי, חתם על מגילת העצמאות וכיהן בתפקיד שר הדתות הראשון של מדינת ישראל. 

הרב יהודה לייב הכהן מימון (1962-1875)

הרב מימון היה ציוני נלהב, תלמיד חכם, סופר ונואם מוכשר. בטקס הכרזת העצמאות הוא ישב לימינו של בן-גוריון (לשמאלו של בן גוריון ישב שר דתי נוסף, משה שפירא, מנהיג הפועל המזרחי). לאחר שהסתיימה הקראת ההכרזה קם הרב מימון ובירך ברכת 'שהחיינו' בשם ובמלכות והנוכחים כולם ענו ב'אמן'.

טקס הכרזת המדינה, 14 במאי 1948 (צילום: רודי וייסנשטיין, ויקימדיה)

במבנה דו-קומתי זה עשו שימוש בסוגי אבן שונים: ה'טובזה', האבן הגולמית הבולטת, נמצאת כאן כמסגרת לבניין ולכניסה לבית; ה'תלטיש', האבן בעלת הסיתות הבינוני, מרכיבה את רוב חלקי הבניין; וה'מטבה' (או 'מסמסם'), בעלת הסיתות העדין, במרכז המבנה שם נמצאת דלת הכניסה לבית.

מעל דלת הכניסה נקבע הפסוק 'הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה' (ישעיה, מד 26).

במרכזו של מגן דוד חקוק באבן הובלטה המילה 'יהודה', שמרמזת גם לשמו של בעל הבית. בתוך המסגרת נחקקה שנת ייסוד הבית: תרפ"ב (1922).

שכונת רוממה הוקמה במהלך שנות העשרים על גבעה נישאה לצד בתי הכפר הערבי ליפתא, וביתו של הרב מימון היה מהראשונים בשכונה. לא הרחק מכאן, מעברו השני של גשר המיתרים, עומד הבניין המרשים של 'מוסד הרב קוק', שנוסד ונוהל על ידי הרב מימון ב-1936 (הבניין הנוכחי נחנך בשנת 1953).

בשתיים מדלתות העץ, שהשתמרו עד היום, נקבעו חלונות זכוכית שבמרכזם מגיני דוד.

המבנה מרוצף באריחים צבעוניים ונאים. 

על קירות חדר המדרגות ניתן לראות שרידים מעיטורים צבעוניים מקוריים.

בקומה השנייה, מעל דלת הכניסה, נקבע לוח קרמיקה מרהיב, עבודת אמני בצלאל. 'זכר לחורבן', כך נכתב בו, וגם 'אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני'.

קוראי הבלוג הוותיקים זוכרים אולי את רשימתו היפה של הסופר חיים באר, 'זכר לחורבן' (4 באוגוסט 2014), שלוותה בצילומים שלי, ובה התעכבנו גם על בית זה ועל שלט זה.

הקפתי את הבית ושמחתי לגלות על תריסיו שני מענטשעלעך (אישונים), חלודים אך איתנים.

גם שושנת ברזל נושנה שרדה על סורגי הבית:

היום פועלת בבית ישיבה חסידית המזוהה עם חסידות רָדוֹשִׁיץ, וגרות בו כמה משפחות חרדיות.

בימים אלו של מחלוקת וקרע עמוק בעם, גם פסוקי הנחמה הללו על קירות הבית החזירו אותי אל הבית הזה בן המאה. 

הרב מימון לא היסס לחתום על מגילת העצמאות למרות שלא נכתב בה שם ה', אלא רק המונח הרב-משמעי 'צור ישראל', שהביא אולי לשיאה את אמנות הפשרה וההסכמה בין שבטי העם השונים. היו אלה ימים אחרים, בהם עמדו דמויות מרשימות ומזהירות בראש העם ובראשות המדינה.

_________________________________

ברוך גיאן הוא צלם ומדריך טיולים  baruchgian@gmail.com

בעלי התוספות

מיכאל גינזבורג העיר כי על קיר המבנה הוצב בשנת 2022 שלט מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמספר את סיפורו של בית משפחת מימון. השלט נעקר ונגנב שלושה ימים לאחר ההתקנה. מה לעשות? זאת ירושלים...