ברוך הבא: זכר לחורבן – ביקור בביתו של הרב מימון

כתב וצילם ברוך גיאן

ברחוב אריאל 3 בשכונת רוממה, מאחורי תחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים, 'מסתתר' בית מידות נאה ומרשים. כאשר עיתותי בידי ואני בסביבה, אם לסידורים אם לפני נסיעה, אני מבקר בבית המיוחד הזה שבעיניי הוא שכיית חמדה.

בספרו על הבנייה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי כתב האדריכל דוד קרויאנקר כי מדובר בבית פשוט וצנוע. אכן אין זה בית מפואר אבל הוא בעל נוכחות מרשימה.

בית זה נבנה על ידי הרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן), שהיה מראשי תנועת המזרחי, חתם על מגילת העצמאות וכיהן בתפקיד שר הדתות הראשון של מדינת ישראל. 

הרב יהודה לייב הכהן מימון (1962-1875)

הרב מימון היה ציוני נלהב, תלמיד חכם, סופר ונואם מוכשר. בטקס הכרזת העצמאות הוא ישב לימינו של בן-גוריון (לשמאלו של בן גוריון ישב שר דתי נוסף, משה שפירא, מנהיג הפועל המזרחי). לאחר שהסתיימה הקראת ההכרזה קם הרב מימון ובירך ברכת 'שהחיינו' בשם ובמלכות והנוכחים כולם ענו ב'אמן'.

טקס הכרזת המדינה, 14 במאי 1948 (צילום: רודי וייסנשטיין, ויקימדיה)

במבנה דו-קומתי זה עשו שימוש בסוגי אבן שונים: ה'טובזה', האבן הגולמית הבולטת, נמצאת כאן כמסגרת לבניין ולכניסה לבית; ה'תלטיש', האבן בעלת הסיתות הבינוני, מרכיבה את רוב חלקי הבניין; וה'מטבה' (או 'מסמסם'), בעלת הסיתות העדין, במרכז המבנה שם נמצאת דלת הכניסה לבית.

מעל דלת הכניסה נקבע הפסוק 'הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה' (ישעיה, מד 26).

במרכזו של מגן דוד חקוק באבן הובלטה המילה 'יהודה', שמרמזת גם לשמו של בעל הבית. בתוך המסגרת נחקקה שנת ייסוד הבית: תרפ"ב (1922).

שכונת רוממה הוקמה במהלך שנות העשרים על גבעה נישאה לצד בתי הכפר הערבי ליפתא, וביתו של הרב מימון היה מהראשונים בשכונה. לא הרחק מכאן, מעברו השני של גשר המיתרים, עומד הבניין המרשים של 'מוסד הרב קוק', שנוסד ונוהל על ידי הרב מימון ב-1936 (הבניין הנוכחי נחנך בשנת 1953).

בשתיים מדלתות העץ, שהשתמרו עד היום, נקבעו חלונות זכוכית שבמרכזם מגיני דוד.

המבנה מרוצף באריחים צבעוניים ונאים. 

על קירות חדר המדרגות ניתן לראות שרידים מעיטורים צבעוניים מקוריים.

בקומה השנייה, מעל דלת הכניסה, נקבע לוח קרמיקה מרהיב, עבודת אמני בצלאל. 'זכר לחורבן', כך נכתב בו, וגם 'אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני'.

קוראי הבלוג הוותיקים זוכרים אולי את רשימתו היפה של הסופר חיים באר, 'זכר לחורבן' (4 באוגוסט 2014), שלוותה בצילומים שלי, ובה התעכבנו גם על בית זה ועל שלט זה.

הקפתי את הבית ושמחתי לגלות על תריסיו שני מענטשעלעך (אישונים), חלודים אך איתנים.

גם שושנת ברזל נושנה שרדה על סורגי הבית:

היום פועלת בבית ישיבה חסידית המזוהה עם חסידות רָדוֹשִׁיץ, וגרות בו כמה משפחות חרדיות.

בימים אלו של מחלוקת וקרע עמוק בעם, גם פסוקי הנחמה הללו על קירות הבית החזירו אותי אל הבית הזה בן המאה. 

הרב מימון לא היסס לחתום על מגילת העצמאות למרות שלא נכתב בה שם ה', אלא רק המונח הרב-משמעי 'צור ישראל', שהביא אולי לשיאה את אמנות הפשרה וההסכמה בין שבטי העם השונים. היו אלה ימים אחרים, בהם עמדו דמויות מרשימות ומזהירות בראש העם ובראשות המדינה.

_________________________________

ברוך גיאן הוא צלם ומדריך טיולים  baruchgian@gmail.com

בעלי התוספות

מיכאל גינזבורג העיר כי על קיר המבנה הוצב בשנת 2022 שלט מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמספר את סיפורו של בית משפחת מימון. השלט נעקר ונגנב שלושה ימים לאחר ההתקנה. מה לעשות? זאת ירושלים...

שעשועי תשעה באב

אמירת קינות בירושלים, תשעה באב תשע"ב (צילום: ברוך גיאן)

רשימות קודמות על תשעה באב
על כפיו יביא': משהו על תשעה באב, על שרפרפים ועל נגרים
ברוך הבא: מַה לְּךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ!

א. פרנסות של יהודים: קייטנת תשעה באב

כלל ידוע הוא: כל משבר הוא גם הזדמנות, ואין רע בלי טוב.

תשעה באב, שיחל השנה ביום שני בערב, הוא יום של צום ומספד על חורבן בית המקדש ועל שאר צרות וייסורים, אבל אין זה אומר שאי אפשר להרוויח ממנו.

אז כשאבא ואמא והאחים הגדולים צמים ומתענים, קוראים במגילת 'איכה' ומקוננים בקינות, ברור שאין להם ראש לטפל בטפליא. לעזרתם באו יזמיות, שזיהו הזדמנות: קייטנה חד-פעמית וחד-יומית, 'ספיישל' לתשעה באב. ועכשיו נותר להתלבט בין הקייטנה של חיה ('מקום מוזג [!] ונעים', 'יחס אישי ואדיב', כולל ארוחת צהריים, 6 שעות = 30 ש"ח), לבין הקייטנה של דבי ('יחס חם ואוהב', 7 שעות = 40 ש"ח).

ברשת האינטרנט מצאתי עוד כמה 'קייטנות תשעה באב' (כאן למשל אפשר לקרוא על קייטנת תשעה באב של בית חב"ד בנס ציונה; הידיעה מ-2010), וכנראה מדובר בתופעה נפוצה.

מקור: תן גאג

ולסיום, שמעון ביגלמן שלח לי תמונה שצולמה בשכונתנו בקעה, בירושלים. הקייטנה הזו, מה יש לומר, מנמיכה (ושמא מגביהה) ציפיות...

בע"ה ובאם לא ישמע קולו של משיח צדקנו תתקיים קיטנה בתשעה באב לילדים בגילאי 2-7

ב. 'יום של צחוק ושל שעשועים'

את הצילום הזה קיבלתי מכל כך הרבה אנשים, ועדיין אני מתקשה להאמין שזה אמתי...

בימים עברו, לא היה צריך לארגן קייטנה לילדים בתשעה באב. הם ידעו להסתדר לבד.

בזיכרונותיו, שנכתבו ביידיש לפני מאה שנה בדיוק (1913), סיפר יחזקאל קוטיק על הווי חייהם העליז של החסידים בעיירתו קמניץ-ליטובסק (רוסיה הלבנה). התקופה היא שנות החמישים של המאה ה-19:

דוד אסף (מהדיר), מה שראיתי... זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק, תשנ"ט, עמ' 181-180

בתשעה באב ישבו המתפללים על רצפת בית הכנסת כשהם חלוצי נעליים ולכן מובן מדוע שפכו מים על הרצפה, אך מנהג משובה זה אינו מוכר לי ממקורות אחרים. לעומת זאת, למנהג השלכת 'בערעלעך' (פירות של צמחים קוצניים) יש עדויות נוספות בספרי הזיכרונות של יהודים ממזרח אירופה (ראו שם, הערה 30). אני עצמי זוכר אותו מילדותי בתל-אביב, לפני חמישים שנה, כאשר הילדים הסתתרו בין ספסלי עזרת הנשים ומשם קלעו את הכדורים על הגברים שלמטה...

ילדים קוראים במגילת איכה, ירושלים תשע"ב (צילום: ברוך גיאן)

הרב יהודה לייב מימון (פישמן) (1962-1875), שהיה ממנהיגי 'המזרחי', מחותמי מגילת העצמאות ושר הדתות הראשון, היה גם כותב מחונן. בזיכרונותיו סיפר כיצד, כילד קטן, התפלא על מנהג שעשועים זה שנהג בעיירתו מרקולשטי שבבסרביה:

י"ל הכהן מימון, למען ציון, א, מוסד הרב קוק, תשי"ד, עמ' 104-103

הרב יהודה ליב מימון לצד דוד בן-גוריון בטקס חתימת מגילת העצמאות, 1948 (צילום: הנס פין)

ממקורות רבים ידוע על מגמת הקלה 'עממית', שצמחה מלמטה וראתה בחציו השני של תשעה באב – מצהרי היום ואילך – את החלק המנחם והאופטימי של הצום. אפשר לשער שלתפוצת מנהגי המשובה והשעשועים סייעו השבתאים, שהפכו את צום תשעה באב ל'חג השמחות', ואולי גם הייתה להם השפעה על מנהג הבערעלעך (שהוא עצמו אולי סמל למנהג של עינוי הגוף בקוצים). לא כאן המקום להאריך, אך מן השבתאים, כפי שתקראו בסעיף הבא, לא נימלט...

ג. חג הנחמות: יום הולדת לאמיר"ה 

יום הולדת, חגיגה נחמדת

חשבתם שכבר אין שבתאים? טעיתם.

משיח השקר שבתי צבי, שכונה בפי מאמיניו אמיר"ה (אדוננו משיחנו / מלכנו ירום הודו), נולד, על פי טענתו, בתשעה באב של שנת 1626. כמעט 400 שנים חלפו מאז, אבל יש כאלה שזוכרים עד היום ומקפידים לחגוג לו יום הולדת.

זו ההזמנה שהתקבלה לפני זמן-מה בתיבות הדואר האלקטרוני של כמה מעמיתיי. כיוון שמדובר בהזמנה אישית, אני לא יכול להזמינכם לאירוע המסקרן במושב בית עריף, אבל מובטחני שהיין יישפך כמים.