יום ראשון, 14 ביולי 2013

שעשועי תשעה באב

אמירת קינות בירושלים, תשעה באב תשע"ב (צילום: ברוך גיאן)

רשימות קודמות על תשעה באב
על כפיו יביא': משהו על תשעה באב, על שרפרפים ועל נגרים
ברוך הבא: מַה לְּךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ!

א. פרנסות של יהודים: קייטנת תשעה באב

כלל ידוע הוא: כל משבר הוא גם הזדמנות, ואין רע בלי טוב.

תשעה באב, שיחל השנה ביום שני בערב, הוא יום של צום ומספד על חורבן בית המקדש ועל שאר צרות וייסורים, אבל אין זה אומר שאי אפשר להרוויח ממנו.

אז כשאבא ואמא והאחים הגדולים צמים ומתענים, קוראים במגילת 'איכה' ומקוננים בקינות, ברור שאין להם ראש לטפל בטפליא. לעזרתם באו יזמיות, שזיהו הזדמנות: קייטנה חד-פעמית וחד-יומית, 'ספיישל' לתשעה באב. ועכשיו נותר להתלבט בין הקייטנה של חיה ('מקום מוזג [!] ונעים', 'יחס אישי ואדיב', כולל ארוחת צהריים, 6 שעות = 30 ש"ח), לבין הקייטנה של דבי ('יחס חם ואוהב', 7 שעות = 40 ש"ח).



ברשת האינטרנט מצאתי עוד כמה 'קייטנות תשעה באב' (כאן למשל אפשר לקרוא על קייטנת תשעה באב של בית חב"ד בנס ציונה; הידיעה מ-2010), וכנראה מדובר בתופעה נפוצה.

מקור: תן גאג

ולסיום, שמעון ביגלמן שלח לי תמונה שצולמה בשכונתנו בקעה, בירושלים. הקייטנה הזו, מה יש לומר, מנמיכה (ושמא מגביהה) ציפיות...
בע"ה ובאם לא ישמע קולו של משיח צדקנו תתקיים קיטנה בתשעה באב לילדים בגילאי 2-7

ב. 'יום של צחוק ושל שעשועים'

את הצילום הזה קיבלתי מכל כך הרבה אנשים, ועדיין אני מתקשה להאמין שזה אמתי...

בימים עברו, לא היה צריך לארגן קייטנה לילדים בתשעה באב. הם ידעו להסתדר לבד.

בזיכרונותיו, שנכתבו ביידיש לפני מאה שנה בדיוק (1913), סיפר יחזקאל קוטיק על הווי חייהם העליז של החסידים בעיירתו קמניץ-ליטובסק (רוסיה הלבנה). התקופה היא שנות החמישים של המאה ה-19:

דוד אסף (מהדיר), מה שראיתי... זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק, תשנ"ט, עמ' 181-180

בתשעה באב ישבו המתפללים על רצפת בית הכנסת כשהם חלוצי נעליים ולכן מובן מדוע שפכו מים על הרצפה, אך מנהג משובה זה אינו מוכר לי ממקורות אחרים. לעומת זאת, למנהג השלכת 'בערעלעך' (פירות של צמחים קוצניים) יש עדויות נוספות בספרי הזיכרונות של יהודים ממזרח אירופה (ראו שם, הערה 30). אני עצמי זוכר אותו מילדותי בתל-אביב, לפני חמישים שנה, כאשר הילדים הסתתרו בין ספסלי עזרת הנשים ומשם קלעו את הכדורים על הגברים שלמטה...

ילדים קוראים במגילת איכה, ירושלים תשע"ב (צילום: ברוך גיאן)

הרב יהודה לייב מימון (פישמן) (1962-1875), שהיה ממנהיגי 'המזרחי', מחותמי מגילת העצמאות ושר הדתות הראשון, היה גם כותב מחונן. בזיכרונותיו סיפר כיצד, כילד קטן, התפלא על מנהג שעשועים זה שנהג בעיירתו מרקולשטי שבבסרביה:

י"ל הכהן מימון, למען ציון, א, מוסד הרב קוק, תשי"ד, עמ' 104-103
הרב יהודה ליב מימון לצד דוד בן-גוריון בטקס חתימת מגילת העצמאות, 1948 (צילום: הנס פין)

ממקורות רבים ידוע על מגמת הקלה 'עממית', שצמחה מלמטה וראתה בחציו השני של תשעה באב  מצהרי היום ואילך  את החלק המנחם והאופטימי של הצום. אפשר לשער שלתפוצת מנהגי המשובה והשעשועים סייעו השבתאים, שהפכו את צום תשעה באב ל'חג השמחות', ואולי גם הייתה להם השפעה על מנהג הבערעלעך (שהוא עצמו אולי סמל למנהג של עינוי הגוף בקוצים). לא כאן המקום להאריך, אך מן השבתאים, כפי שתקראו בסעיף הבא, לא נימלט...

ג. חג הנחמות: יום הולדת לאמיר"ה 

יום הולדת, חגיגה נחמדת

חשבתם שכבר אין שבתאים? טעיתם.

משיח השקר שבתי צבי, שכונה בפי מאמיניו אמיר"ה (אדוננו משיחנו / מלכנו ירום הודו), נולד, על פי טענתו, בתשעה באב של שנת 1626. כמעט 400 שנים חלפו מאז, אבל יש כאלה שזוכרים עד היום ומקפידים לחגוג לו יום הולדת.

זו ההזמנה שהתקבלה לפני זמן-מה בתיבות הדואר האלקטרוני של כמה מעמיתיי. כיוון שמדובר בהזמנה אישית, אני לא יכול להזמינכם לאירוע המסקרן במושב בית עריף, אבל מובטחני שהיין יישפך כמים.



11 תגובות:

  1. לגבי יום השמחה של השבתאים. לעניות דעתי, אין המנהג נובע ממנהג השלכת הבעראלך. הדבר נובע מהפסוק בזכריה המדבר על ביטול הצומות עם בוא המשיח. ומאחר והשבתאים ראו בשבתאי צבי משיח, מכאן שימי הצומות הפכו לימים טובים
    יעקב
    זכריה פרק ח פסוק יט

    כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ:

    השבמחק
  2. לא הלל לא ברזליום שישי, 19 יולי, 2013

    מי עוד נולד בתשעה באב, על פי טענותו?
    הסופר ש"י עגנון, ששמח לספר על כך בכל הזדמנות, כשהוא מתאר את זמן לידתו בשעת מנחה אחר חצות (למען האמת, ככל הנראה, הוא נולד כמה ימים אחרי תשעה באב). בספריו יש לא מעט אזכורים לשבתאות, ומעניין מה גרם לו לבחור בתאריך השקרי ומה היה דימויו בעיניו.

    השבמחק
    תשובות
    1. עגנון טען שנולד ביום 8.8.1888

      לאבי ז"ל אמר עגנון שאם זה לא היה כך, ראוי שהיה כך

      מחק
  3. סיפור חבד"י ידוע (אאל"ט יש כדמותו גם במסורת קרלין")

    בתשעה באב נוהגים לידות את גלעיני עץ האזדרכת ("בובקס", "שישקעס" בלע"ז) על אומרי הקינות, כנהוג בקהילות בישראל מקדמת דנא, וזאת כדי שלא לשקוע יותר בקדרות ובעצבות.

    מספרים, כי פעם הגיע ר' שלמה מקרלין זצ"ל לבקר אצל כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בתשעה באב. בליל תשעה באב, ידה החסיד ר' שמואל מונקס ע"ה "בובקלך" (כדורים קוצניים) על המתפללים.

    ר' שלמה כעס ואמר כי "בגלל אברכים כאלו נחרב ביהמ"ק". למחרת, לקח אדמה"ז את אורחו ליער, ושם הבחין האורח ביהודי היושב בתוך קן נמלים ומקונן בצער על חורבן הבית.

    היה זה ר' שמואל מונקס. כשזיהה אותו ר' שלמה מקרלין זצ"ל אמר: "בזכות אברכים כאלו יבנה בית המקדש"...
    (העתקתי מכאן http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56075)

    השבמחק
  4. אני לא שוכח את ההלם שהיה לי לפני שנה כשהגעתי לבית כנסת "משיחי" של חב"ד במרכז בת ים, ותקלתי לראשונה במנהג השלכת 'בערעלעך' (פירות של צמחים קוצניים). כל האוירה המיוחדת של ט' באב היתה לחוכא ואיטלולא. הייתי בהלם.
    אז למי שרוצה לראות את זה-מוזמן..

    השבמחק
    תשובות
    1. הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי זצ"ל (1872-1955) נשאל פעם איזו הדת הקרובה ביותר ליהדות לפי דעתו , תשובתו המידית היתה: לדעתי זאת דת חב"ד אבל אני לא בטוח בזאת במאת האחוזים................. (אני לא מוכן לחתום במאת האחוזים שהוא אמר זאת במילים האלו) אבל הכוונה היתה מאד ברורה. ומאז לא השתנה דבר במשיחיות של חב"ד שקרובה יותר לשבתאיות מאשר ליהדות

      מחק
  5. מקורות על ה"מנהג" החסידי הזה ליקט אהרן ארנד, כאן:
    http://www.biu.ac.il/jh/parasha/devarim/are.html


    אני עצמי "גדלתי" על מנהג זה שהתקיים כדבר שבשגרה בכל תשעה באב בשטיבל של ויז'ניץ בתל-אביב שבו התפללתי בנערותי ובבחרותי.

    השבמחק
    תשובות
    1. שמעון ביגלמןיום שישי, 19 יולי, 2013

      התמונה של קייטנת בקעה צולמה על ידי אברהם לנמן ורק הועברה על ידי
      שמעון ביגלמן

      מחק
  6. תודה על הגילוי עבורי של זכרונות יחזקאל קוטיק.

    השבמחק
  7. בתור ילד התפללנו לעתים בבית כנסת חסידי בראשון לציון, ושם אכן נהגו במנהג הקדוש של השלכת בובקעס (שהיו כמדומני מעץ האיזדרכת, ולא היו קוצניים, סתם מגעילים...) ; לעומת זאת כאשר היינו מתפללים בבית הכנסת 'שלנו', של היקים, שם מי יעז להשליך משהו בתפילה? יקים לא עצובים בתשעה באב הרבה יותר ממה שהם שמחים בפורים. הכל בנחת...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.