freepick |
מאת יפתח מזור
לפני שנתיים הגעתי לאזכרה בבית הקברות של צפת. לא רחוק מהקבר אותו פקדתי, עמד קבר נוסף שמשך את עיניי: על מצבתו נכתב שמה של הנפטרת, תמר אליס ריינין-ביטלמן (2014-1962), לצד פירוט מעלותיה:
בוסתנאית
נשמות
מלאת
חסד וחכמה
רמת חן
ואצילית
רעיה וחברה טובה
מאוד סיקרן אותי הביטוי 'בוסתנאי נשמות' בו נתקלתי לראשונה. ברור היה לי שמדובר בתרגום של ביטוי כלשהו לעברית, שכן הוא לא עלה בשום חיפוש בגוגל. והנה, בצידו האחורי של הקבר נרשם הביטוי גם באנגלית: A Gardener of Souls.
כששבתי לביתי ערכתי מחקרון קטן במרשתת על משמעותו של הביטוי באנגלית וכמובן גם על הנפטרת.
ובכן, תמר נולדה בארה"ב, בעיר סן מטאו שבמדינת קליפורניה, לאב ממוצא ישראלי. היא גדלה בבית חילוני, ומאביה קיבלה את אהבת הארץ, שבה נהגה לבקר תכופות. בשלב מסוים היא חזרה בתשובה ועבדה כמורה-גננת לגיל הרך. לצד זה, הקימה והייתה פעילה במוסד ''אור חיים'' המסונף למרכז התורה בברקלי. היא נישאה לנח ביטלמן, מומחה לרפואה סינית, ושניהם עלו ארצה בשנת 2012 והתיישבו במושב בגליל. לבני הזוג לא היו ילדים. תמר הלכה לעולמה מהתקף לב בשנת 2014 והיא בת 51.
ועכשיו נחזור ל'בוסתנאי נשמות'. אז מה מקורו של ביטוי מוזר זה?
חיפוש הצירוף בגרסתו האנגלית בגוגל, דווקא הוליד לא מעט תוצאות. הביטוי לא מופיע באף מילון או ניבון ונראה כי נטבע אך לא מזמן. התוצאה המובילה בה מוצג הביטוי הזה הוא כינוי תואר שניתן לאלן צ'דוויק, מתלמידי רודולף שטיינר (מייסד האנתרופוסופיה), שהיה גנן ידוע ועשה נפשות לחקלאות הביו-דינמית (מייסודו של שטיינר לצד השיטה האנתרופוסופית). עוד על אלן תוכלו לקרוא כאן.
מתוך
ההקשרים שבהם הביטוי שגור, נראה כי משמעותו הוא טיפוח הגן כדרך לטיפוח הנשמה (ראו
למשל כאן או כאן).
יתכן כי העבודה של תמר עם אנשים – הן כמורה-גננת הן דרך בית המדרש אותו הקימה – הביאו את יקיריה למסקנה שהתואר המתאים ביותר עבורה, זה שראוי להיחרט ראשון על מצבת קברה מבין שלל תארים, הוא 'בוסתנאית נשמות'.
אפשרות נוספת היא השפעה של חסידות ברסלב. הספר גן הנשמות: רבי נחמן מתבטא על הסבל (ירושלים, תשס"ו), הוא תרגום של ספר באנגלית שראה אור בשנת 1990 בעריכתו של הרב אברהם גרינבאום וכותרתו Garden of the Souls: Rebbe Nachman on Suffering . אמנם כאן מדובר על 'גן' ולא על 'גנן' או 'בוסתנאי', אך ייתכן שזיקתם של בני הזוג לחסידות ברסלב בצפת היא שהביאה אותם להמציא את התואר המקורי 'בוסתנאית נשמות'.
__________________________________
יפתח מזור גר בקיבוץ משמר הנגב. הוא חוקר צמחים, עורך הפודקסאסט 'פה ושם בארץ ישראל' ויוזם פרויקט 'שירה עובדת', לקידום ולשימור זמר ההתיישבות העובדת. iftahma@gmail.com
תודה רבה לך יפתח על הרשימה היפה.
השבמחקהאמת, הצטערתי מאוד לקרוא אותה.
זכיתי להכיר את תמר ונח ב 2011, באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, במהלך הפוסטדוק שלי שם.
בהמשך, התארחתי בביתם שבברקלי לשבת מקסימה ומרוממת. באותה שבת לא הייתי האורח היחיד. וגם למדתי שבכל שבת בני הזוג אירחו בביתם אורחים רבים (שלנו וסעדו על שולחנם את כל סעודות השבת). דלת ביתם היתה פתוחה לכול. הכנסת אורחים יפה שכזאת, לא ראיתי מימי. תמר היתה באמת אישה מיוחדת, מכניסת אורחים וגומלת חסדים, מאירה ומוארת. והצטערתי מאוד לקרוא כאן (קצת באיחור) על פטירתה. תנצב"ה.
יורי לשם
התענגתי. יהי זכרה ברוך
השבמחקתודה יפתח. תמיד מעניין לקרוא את הרשומות. אם זאת, ומבלי לפגוע בכבוד הנפטרת, חשוב גם לציין את הבעייתיות בתנועה האנתרופוסופית, שנגועה בגישות אנטי-מדעיות (רבים מהמוסדות שלהם ברחבי העולם הם מתנגדי חיסונים, לדוגמא).
השבמחקיהי זכרה ברוך ותודה על הרשימה המעניינת. המילה בוסתן מגיעה מפרסית כמדומני.גם פרדס
השבמחקתודה. מעניין מאוד, אישה מיוחדת ראויה למצבה מיוחדת. ת.נ.צ.ב.ה
השבמחקלהרחבת התמונה וההקשרים - תמר ריינין היא נכדתם (מצד אביה עודד המנוח) של אסתר שטורמן-בקר-ריינין, מדמויות המפתח של העליה השניה (ואחותם של חיה, שפרה, וחיים שטורמן, על כל הקשרים הענפים של אילן זה) ושל עמנואל (עמק) ריינין, לו נישאה לאחר מות בעלה הראשון, השומר צבי בקר.
השבמחקמלבד היותה של תמר נצר לראשוני השומר, תל עדשים וכפר גלעדי, היא היתה פשוט אדם נעים וחיובי, וזאת מפגישותי המעטות מדי אתה בפרקים שונים של חייה וכקרוב משפחה רחוק.
הופעתה כאן במסגרת 'עונג השבת' בהחלט תורמת להנצחה שהיא ראויה לה.
עפר
העברתי את הכתבה ואת התגובה שלך ל"בית השומר", נראה לי שימצאו עניין בזה.
מחקתודה!!
במקום לשער השערות על מקור הכיתוב לכתובת המיוחדת במצבה, אולי כדאי ליצור קשר עם בן זוגה ולשאול אותו לפשר הכתוב.
השבמחקלא כיף איתך במסיבות, נכון ברוך???
מחקאהבתי מאד את הסקרנות של החוקר ואת עבודת הבלשות והבלשנות.
השבמחקבשיחה ליד השולחן בליל שבת קראתי והראיתי למשתתפים.
כולם בקשו להצטרף ל"עונש".
אביה של תמר ואבא שלי היו בני דודים. כאשר בני ומשפחתו התגוררו בברקלי, תמר ונוח אימצו אותם והיו כסבא וסבתא לנכדי. תמר היתה אשה מאירת פנים ולצערי נפטרה בטרם עת ולפני שהספקנו להכיר אותה יותר בפרק ב' של חייה בישראל. בעלה, ד"ר נוח ביטלמן הסביר כי כאשר חשב מה לכתוב על המצבה, המונח A gardener of souls עלה במוחו משום שתמר היתה גם גננית בנשמתה ובעיסוקיה וגם גננת ויועצת מבוקשת להורים שנעזרו בהבנתה וכישוריה בבעיות שונות עם ילדיהם. חברים עזרו לו בתרגום מאנגלית ל'בוסתנאית נשמות' ולדעתי זו היתה הברקה שהצליחה להבהיר מי היתה תמר בצורה מדויקת. שמחתי על העניין והסקרנות שמצבתה עוררה.
השבמחק