'שלהבת ירוקה': הצבע הירוק בזמר העברי

להקת הזמר שהקימו יוצאי להקת הנח"ל ב-1957 נקראה 'בצל ירוק'

הרשימה של יהודה זיו שפורסמה כאן אתמול, על נוכחותו של הצבע הירוק במפת הארץ, עוררה אותי להכין רשימת המשך שתעסוק בשירי זמר 'ירוקים'. שהרי כמו (כמעט) כל הצבעים, גם הירוק צובע את הזמר העברי, שעוסק בטבע הארץ, בנופיה, וכמובן גם בעצמיה, בצמחיה ובירקותיה.

הירוק נמצא בעשרות רבות של שירים, והוא כמעט בלתי נמנע כאשר כותבים על גן, דשא, שדות, אחו וניר, גיא והר, אופקים ומרחבים, עצי אלון וברוש, חורשה, גבעה, שדרה, ומה לא? 

וכי איך נשכח את 'האוטו שלנו גדול וירוק' של פניה ברגשטיין; את 'סוכתי' של יעקב אורלנד ויואל ולבה, שהיא 'נהדרת ירוקה'; את העיניים הירוקות ('שׁוֹפְעוֹת עֵינַיִךְ אוֹר יָרֹק / וְהֵן כִּשְׁתֵּי אַבְנֵי בָּרֶקֶת') ששרה יפה ירקוני (שם משפחה ירוק בפני עצמו!); ואפילו את 'שמלתך הירוקה', שבשיר 'האמיני יום יבוא' של רפאל קלצ'קין ומנשה בהרב.

עם מכירתה של 'תנובה' לסינים פרסם ערן וולקובסקי את הקריקטורה הזאת (הארץ, 26 בפברואר 2014)

ויש כמובן גם 'ירוק' שאינו בצבע ירוק, אלא במובן של 'טירון' או 'תמים' (גרינער ביידיש). המפורסם שבשירי הטירונות הללו הוא זה של טולי רביב ובובי פנחסי, 'הו, ירוקה', שהתפרסם בביצועה של יפה ירקוני.

בת שש עשרה הייתי, היה לי אז רומן / טיילתי כבר עם שניים מבלי עזרת שדכן / קבעתי עם שניהם ב'גן הנביאים' / וכשנפגשנו השלושה – היינו ירוקים.  

הו ירוקה, הו ירוקה, הייתי / הו ירוקה אני מבטן ומלידה. 

והבית האחרון, המשעשע:

אז את ליבי הזמנתי איתי לישיבה / ופה אחד החלטנו, הזמן כבר לחופה! / חיפשתי לי פרופסור מתאים לחתונה / ולבסוף הלכתי עם ירקן אל החופה... 

כאן נביא אפוא רק כמה דוגמאות לשפע הירוק הזה.

כבר ב-1919, חיבר לוין קיפניס (ואולי גם הלחין) את 'מלפפון ירוק', שמוכר ואהוב עד היום:

מְלָפְפוֹן צָמַח בַּגַּן – / מְלָפְפוֹן יָרֹק, / וְטוֹב וְחַם הָיָה לוֹ שָׁם – / מְלָפְפוֹן יָרֹק! 

מְלָפְפוֹן הָלַך גָּדַל – / מְלָפְפוֹן יָרֹק, / וְחִישׁ וָקַל קָפַץ לַסַּל – / מְלָפְפוֹן יָרֹק!  

מְלָפְפוֹן לַשּׁוּק הָלַךְ –/ מְלָפְפוֹן יָרֹק, / מִשָּׁם בָּרַח אֶל הַמִּטְבָּח – / מְלָפְפוֹן יָרֹק!   

מְלָפְפוֹן מִיָּד נִקְלַף – / מְלָפְפוֹן יָרֹק, / אָכַל הַטַּף בְּחֵשֶׁק רַב / מְלָפְפוֹן יָרֹק!

הנה ביצוע מקסים של אלי גורנשטיין:

  

הירוק הכי חלוצי שאפשר לחשוב עליו נכתב בסוף שנת 1936, לכבוד העלייה לקרקע של קיבוץ תל עמל (לימים ניר דוד). זלמן חן חיבר והלחין אז את שירו המפורסם 'שורו הביטו וראו', ששורות הסיום המושרות שלו הן:

אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן / הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,  

וְנַדְלִיקָה שׁוּב, / שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, / בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.

הנה הביצוע המגניב של אברהם הרצפלד, שאהב מאוד את השיר ותרם מאוד לפרסומו:

על השיר הזה ועל הביצוע הזה הוסיף אליהו הכהן במכתב אליי:

זלמן חן, מחבר ומלחין השיר 'שורו הביטו וראו', מעולם לא חיבר את הצירוף 'בשלהבת ירוקה' המופיע בנוסח השגור של השיר. הנוסח המקורי היה: 'ונדליקה שוב את האדמה בלהבה ירוקה'. הרצפלד הוא ששינה את 'להבה ל'שלהבת'. כך הוקל לו לעשות מין 'טריבל' בלחן: 'בְשַלְאֶ'הֶבת...', ובכך להפוך את השיר למעין ניגון חסידי מאחת החצרות. 

ומאין שאל זלמן חן את הצירוף להבה ירוקה? משם ספרו של רופא השיניים, ד"ר אברהם ויסוצקי, 'להבה ירוקה', שיצא לאור בהוצאת 'תרבות', ירושלים תרפ"ח. ויסוצקי אמנם שלט בעברית, אך את ספריו העדיף לחבר ברוסית, ואת 'להבה ירוקה' תרגם מ. נחמן. הספר נפוץ אז בארץ בהוצאת 'תרבות', שערך הסופר אשר ברש, בסדרה שהתאפיינה בכריכות כחולות שגבן שטוח ולא מעוגל. את המידע על הנוסח המקורי קיבלתי ממחבר השיר.

שיר העם הקוּבָּני המפורסם Guantanamera, התפרסם בזכות הגרסה האמריקנית של פיט סיגֶר משנת 1963. בשיר הפטריוטי המקורי אין שום ירוק, אבל ב-1965 זכה השיר לגרסה עברית וירוקה למהדרין שלא קשורה בכלל למקור. הנה קודם כל פיט סיגר:

הלחן הקצבי התאים מאוד ל'שירי הבוקרים', שהיו אז באופנה בישראל, ויורם טהרלב (אז בן פחות משלושים) החליט להקדיש את השיר – מכל המקומות בעולם – דווקא ל'ואדי עָרָה', שמו הערבי של נחל עירון.

כפי שיודע כל ישראלי, השם ואדי עארה נמצא בשימוש עד היום (כולל באירועי הפיגוע האחרון בתל-אביב), ואילו השם העברי בקושי נקלט...

השיר 'ואדי ערה' התפרסם בביצועם של הדודאים:

עת שמש עולה ואדי ערה / יפה כמו פריחה בבוסתן  

הדרך נוסעת ושרה / עם כל סלסולי הקוראן  

עולה הדרך ושרה: / הו איזה ו-ואדי ערה 

הו ואדי ערה / ירוק מרבד ואדי ערה...

 

וכאן ביצוע נדיר מ-1965 של רביעיית הטיילת (היה פעם דבר כזה), שזמריה היו גבי ברלין, אושיק לוי, דוד טל וחדוה עמרני (לימים הצמד חדוה ודוד):

יורם טהרלב כתב עוד שירים ירוקים, והמפורסם שבהם הוא בלי ספק 'ההר הירוק תמיד'. זהו כמובן הר הכרמל, שבצלו עברו חוויות ילדותו של טהרלב כבן קיבוץ יגור.

השיר נכתב ב-1972 לחגיגת היובל של הקיבוץ, שנוסד בשנת 1922, והלחן הוא של מוני אמריליו:

ההר הירוק כל ימות השנה / אני עוד חולם ושואל / לנשום רוחותיך כבראשונה / לשכב בצילך כרמל. 

 

הקלישאה הכל כך שחוקה של 'שדות ירוקים' הוטמעה בשירים עבריים רבים.

כמובן שהדימוי עצמו אינו חדש, אך אפשר להניח ששירים שנכתבו למן שנות השישים ואילך כבר הושפעו מהשיר המפורסם Greenfields, של להקת הפוֹלְק האמריקנית 'ארבעת האחים' (The Brothers Four), שאגב פעילה עד היום! שיר זה, שהושמע לראשונה בשנת 1960, היה אהוב מאוד על דורות של ישראלים, ועד היום הוא מושמע בתכניות נוסטלגיה.

הנה השיר המקורי בביצועם של 'ארבעת האחים':



להפתעתי גיליתי לאחרונה שהשיר תורגם לעברית והושר על ידי 'שלישית שריד' המיתולוגית (השיר לא נכלל בתקליטם היחיד). אין לי מושג מי תרגם את השיר לעברית וממתי ההקלטה, שנעשתה כנראה בעשור האחרון. אולי מישהו יודע?

<נחומי הרציון בדק ומצא שהמתרגם הוא חבר השלישייה, שלמה ורבנר>



מאיר אריאל, בן קיבוץ משמרות, שגם הוא גדל מול נופים ירוקים, כתב שיר שנקרא 'בשדה ירוק'. השיר הולחן על ידי דני סנדרסון בשנת 1991:

בשדה ירוק על גבעה תלולה / במקום רחוק, סוף דרך לא סלולה / בשדה ירוק, על גבעה תלולה / אהבת חיי ליפול עוד עלולה.

שיר עברי יפה אחר שעוסק בשדות ירוקים הוא 'פרפרה', שכתב יונתן גפן והלחין צביקה פיק בשנת 1975.

שָׂדוֹת יְרֻקִּים יְרֻקִּים יְרֻקִּים / וְרִיסִים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים / פַּרְפָּרָה  

רִיסִים יְרֻקִּים יְרֻקִּים יְרֻקִּים / וְשָׂדוֹת אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים /פַּרְפָּרָה.

הנה צביקה פיק וג'וזי כץ בדואט:



ולסיום, מתברר כי אפילו כפר הירוק נוכח בזמר העברי (כמובן בגרסה השגויה 'הכפר הירוק').

הנה להקת 'תיסלם' בשירם היפה משנת 1983 של יאיר ניצני ויזהר אשדות, 'חצבים פורחים', ובו השורות האלה:

מול הכפר הירוק / בין עצים וגדרות, / על אדמות הטרשים / מחפשים שורשים. 

בין עצים וגדרות, / על אדמות הטרשים / מחפשים שורשים. 

בעלי התוספות

 נחומי הרציון שלח לי שני תרגומים לעברית, לא כל כך מוכרים, של השיר 'שדות ירוקים' ששרו 'ארבעת האחים', וכתב:

הירוק שלך העיר אותי, כי הרי אני רואה הרבה ירוק במושב ניר משה, בו אני גר...  

'שדות ירוקים', בתרגום אבי קורן, הושר על ידי דודו פישר בתקליט 'מדרגות לרקיע', 1990. 

'שיר הדרך', גרסת פרפרזה של יעקב אורלנד. 

ולמזמרים בירוק – הידד!