במדור זה, המוקדש לשלטי רחובות בארצנו, כבר דיווחנו לא פעם ולא פעמיים על התעללויות קשות בזכרם של סופרים ומשוררים. כך למשל סיפרנו כאן על גינת דבורה בארון במרכז תל אביב, שמציבי השלט לא החמיצו שום הזדמנות לשבש את שמה ואת תולדות חייה.
אבל את גודל הזוועה שעוללו בעיר תל אביב-יפו לזכרה של המשוררת זלדה קשה לתאר.
זלדה, בת למשפחת שניאורסון המיוחסת בחסידות חב"ד (היא הייתה בת-דודה של הרבי האחרון), נישאה בשנת 1950 לחיים אריה מישקובסקי, שהיה בן למשפחת רבנים מיוחסת, אך לפרנסתו עבד כפקיד ורואה חשבון. זלדה עצמה עבדה כמורה (עמוס עוז, שהיה תלמידה, כתב עליה יפה ב'סיפור על אהבה וחושך'). בני הזוג גרו בירושלים, ניהלו אורח חיים חרדי מתון והיו חשוכי ילדים. שמה המלא היה זלדה שניאורסון-מישקובסקי, אך על שיריה וספריה היא חתמה רק בשמה הפרטי – זלדה.
הנה טעימה משיר שכתבה, שמילותיו נכנסו כבר להיכל הציטוטים הקנוניים בעברית.
השיר 'לכל איש יש שֵׁם' התפרסם לראשונה בשנת 1974 בספרה 'אל תרחק':
שנה לאחר מכן הלחין חנן יובל את השיר, והנה הוא בביצועה המוכר והאהוב של חוה אלברשטיין:
מכל המקומות שבעיר העברית הראשונה בחרה העירייה לציין את שמה של זלדה דווקא ביפו העתיקה, מרחק מה מכיכר השעון ומשפת הים. זה כשלעצמו לא ממש חשוב, אבל ראו נא את השלט שנקבע ברחוב, על עמוד חשמל בסימטת עפר (ותודה לניסים פיוטרקובסקי שהסב את תשומת לבי), והיווכחו לדעת כמה שגיאות אפשר לדחוס לתוכו.
מילא הניקוד המזעזע, ש'ברח' קצת ימינה (שימו לב לניקוד האות ו' הראשונה בשם שניאורסוןׂ), מילא העובדה המצוצה מן האצבע שזלדה זכתה בפרס ישראל (היא לא!) – אבל ראו מה עשו לשם משפחתה?
אם חשבתם שהסיפור נגמר בשלט עלוב – טעיתם. השיבוש הזה זלג גם למפות עירוניות, ואף הוחמר.
כך נקרא הרחוב במפה של גוגל: זלדה שניאורסון מישובסקי...
וכך גם ב'גוגל סטריטס', באמצעותו אפשר לראות את הרחוב במלוא הדרו:
מכאן קצרה הדרך גם לאתרים נוספים. למשל, האתר הפופלרי יד2, שמציע מחירי נדל"ן ברחוב מישובסקי...
השלט הזה – כפי שהתברר לי מאתר 'תפוז' – עומד על עומדו לפחות משנת 2011, ואין פוצה פה ומצפצף.
וכדי לפצות על הטעם הרע, אתם מוזמנים לצפות בסרטו היפה של יאיר קדר, 'אשה פשוטה: זלדה' (פרק בסדרה 'העברים', על גדולי התרבות העברית; 54 דקות) שהופק בשנת 2015, ובו קטעי ארכיון נדירים וריאיונות מעניינים.
ביקשתי את תגובת עיריית תל-אביב, וזו התקבלה ביום 28 בפברואר 2016:
אבל את גודל הזוועה שעוללו בעיר תל אביב-יפו לזכרה של המשוררת זלדה קשה לתאר.
זלדה (1984-1914) בביתה בירושלים |
זלדה, בת למשפחת שניאורסון המיוחסת בחסידות חב"ד (היא הייתה בת-דודה של הרבי האחרון), נישאה בשנת 1950 לחיים אריה מישקובסקי, שהיה בן למשפחת רבנים מיוחסת, אך לפרנסתו עבד כפקיד ורואה חשבון. זלדה עצמה עבדה כמורה (עמוס עוז, שהיה תלמידה, כתב עליה יפה ב'סיפור על אהבה וחושך'). בני הזוג גרו בירושלים, ניהלו אורח חיים חרדי מתון והיו חשוכי ילדים. שמה המלא היה זלדה שניאורסון-מישקובסקי, אך על שיריה וספריה היא חתמה רק בשמה הפרטי – זלדה.
הנה טעימה משיר שכתבה, שמילותיו נכנסו כבר להיכל הציטוטים הקנוניים בעברית.
השיר 'לכל איש יש שֵׁם' התפרסם לראשונה בשנת 1974 בספרה 'אל תרחק':
שנה לאחר מכן הלחין חנן יובל את השיר, והנה הוא בביצועה המוכר והאהוב של חוה אלברשטיין:
מכל המקומות שבעיר העברית הראשונה בחרה העירייה לציין את שמה של זלדה דווקא ביפו העתיקה, מרחק מה מכיכר השעון ומשפת הים. זה כשלעצמו לא ממש חשוב, אבל ראו נא את השלט שנקבע ברחוב, על עמוד חשמל בסימטת עפר (ותודה לניסים פיוטרקובסקי שהסב את תשומת לבי), והיווכחו לדעת כמה שגיאות אפשר לדחוס לתוכו.
צילום: מנחם רוזנברג |
מילא הניקוד המזעזע, ש'ברח' קצת ימינה (שימו לב לניקוד האות ו' הראשונה בשם שניאורסוןׂ), מילא העובדה המצוצה מן האצבע שזלדה זכתה בפרס ישראל (היא לא!) – אבל ראו מה עשו לשם משפחתה?
אם חשבתם שהסיפור נגמר בשלט עלוב – טעיתם. השיבוש הזה זלג גם למפות עירוניות, ואף הוחמר.
כך נקרא הרחוב במפה של גוגל: זלדה שניאורסון מישובסקי...
וכך גם ב'גוגל סטריטס', באמצעותו אפשר לראות את הרחוב במלוא הדרו:
מכאן קצרה הדרך גם לאתרים נוספים. למשל, האתר הפופלרי יד2, שמציע מחירי נדל"ן ברחוב מישובסקי...
השלט הזה – כפי שהתברר לי מאתר 'תפוז' – עומד על עומדו לפחות משנת 2011, ואין פוצה פה ומצפצף.
וכדי לפצות על הטעם הרע, אתם מוזמנים לצפות בסרטו היפה של יאיר קדר, 'אשה פשוטה: זלדה' (פרק בסדרה 'העברים', על גדולי התרבות העברית; 54 דקות) שהופק בשנת 2015, ובו קטעי ארכיון נדירים וריאיונות מעניינים.
ביקשתי את תגובת עיריית תל-אביב, וזו התקבלה ביום 28 בפברואר 2016:
הנושא מוכר לעירייה ונמצא בטיפול ועדת היגוי הכוללת גם נציגים מהאקדמיה ללשון עברית. בעבר תורגמו חלק משלטי הרחוב תרגום פונטי (אנגלית-עברית), אולם עיריית תל אביב-יפו החליטה להסדיר את הנושא ולהחליף את שלטי הרחובות לשלטים עם תרגום אחיד. בימים אלה העירייה נמצאת בתהליך סריקה וצילום של כלל השלטים בעיר, אלו יובאו לבדיקה אצל בלשן אשר יחליט מהו הכיתוב הראוי, כאשר הסטנדרט העירוני שנקבע יחיל שילוב בין כיתוב באנגלית של סוג המקום (רחוב, שדרה וכיכר) וכיתוב פונטי של שמות הרחובות, באופן שיקל על התיירים להתמצא ולהתנייד במרחב.נציין שבמקרה המדובר כאן, הבעיה אינה בתרגום אלא בשיבוש השם ובדברי ההסבר.
כשראיתי את תחילת הרחוב ליד פח הזבל של המסעדה של מרגרט תייר שסגורה כל היום הבינותי שתל אביב מבזה את זלדה אבל מה עשתה עירית ירושלים למשוררת שמפארת את שמה? ואיך לא מתייחסים אליה בכפר חב"ד למשל.
השבמחקנא לא להשמיץ סתם. בשכונת רמות בירושלים יש רחוב הקרוי: 'המשוררת זלדה'.
מחקצריך להקים איזה רשות שילוט ממשלתית, משהו קטן וצנוע, איש אחד או שניים שיעשו הגהה דרך הדואר האלקטרוני לכל שלט חדש ובא לציון גואל.
השבמחקלפני שנים , הצעתי לשר הפנים אלי ישי, להקים מאגר אלקטרוני לשמות של רחובות , בשלוש שפות . (רוב השמות הרי מונצחים בכול הישובים) , אפילו תשובה לא קיבלתי . כאשר פעלה וועדת שמות בתל-אביב , נהגה מרכזת הוועדה לשלוח נוסחים מוצעים , לאישורו של מומחה באוניברסיטה . היום אין וועדה , אז ממילא גם אין פקידה . בעיר תל-אביב , באותם רחובות תוכלו למצוא נוסחים שונים , לעתים על גבול האבסורד . אירועי "עונג שבת" נערכו בעבר ע"י ביאליק , בבית אוהל-שם , ברחוב בלפור בתל-אביב . את הבית בנה תעשיין יהודי בשם - שמואל שלמה בלום , על מגרשו הפרטי , ומסרו לביאליק במתנה . שנים רבות עברו מאז ביקשתי בעירייה להציב שלט על הבניין .נחשו בעצמכם את ההמשך .
מחקתודה על החמצת הלב שהפנית לזכר זלדה בתל-אביב.
השבמחקאני מציע עצומה של קוראי עונ"ש לרון חולדאי בנוסח הבא:
לכבוד רון חולדאי ראש עיריית תל-אביב
שלום רב,
הנדון: הוצאת זלדה מפח הזבל של תל-אביב
ראינו בעונ"ש את שמה וזכרה של המשוררת זלדה מתגולל כאשפה ברחוב על שמה בתל-אביב.
אנא הורה לפקידיך ובתוך יום תשיב את שמה הטוב וכבודה הראוי, גם בתל-אביב.
ילה ילה אשכנזים בכיינים, אליטיסטים, סמולנים, פריבילגים, זלדה, שמלדה, מישקוביצקי שמישקוביצקי, ילה תחחפו עם כל השמות שלכם, זמנכם עבר, הצל ויוסי גיספן המלך
השבמחקזה נראה כמו נסיון לערוך וריאציה על שיר של זלדה
מחקאין ספק ש"אשר שחם" הוא גאון הדור (דור המטומטמים הסובלים מריגשי נחיתות!!!), שאבל אולי ראוי ש"אשר שחם" (הוא בוודאי איננו קרוב משפחה של נתן שחם) יילך שוב לכיתה בית או גימל וילמד ש"סמולנים" כובים - ש' מ' א' ל' נ' י' ם . אין מה להוסיף לטימטום של "אשר שחם"
מחקלשווא אתה שופך את תסכולך על פרודיה...
מחקהבן יקיר אשר שחם.
מחקמילותיך הן שירה נשכחת, הפלאת חיבור אותיות כמעשה מרכבה. מה נעמו צלילי אותיותיך, כפעמון התלוי על צואר המשכוכית.
מאין הרעיון לשירתך, ומה המעיין ממנו אתה שואב ?
אנא אשר שחם, בפעם הבאה כאשר אתה כותב, דלה את רעיונותיך מתוך המורשת ולא מ"באר" השפד"ן.
תודה
בשם הבריות השפויות.
מדמוני אסף
בקדנציה העכשווית של עיריית תל-אביב , לא הוקמה וועדת שמות . כול הפניות בנושאי הנצחה ובקשות לתיקוני עוולות ושיבושים , אינן מטופלות .העתקי הפניות שהגשתי לוועדה במשך השנים , מצהיבים באוגדן המתפורר אצלי על המדף . בקשה אופיינית אחת , מתייחסת לעוול הנורא שנעשה למנהיג העדה התימנית , זכריה גלוסקא . לא רחוב , לא כיכר , לא גינה ולא חדר תרבות נקראים על שמו . שלט עלוב המכיל מילה אחת - גלוסקא , הוצב ליד הגדר הדרומית של בית הקברות נחלת-יצחק . אפילו לא שם פרטי , ולא תאור על פעלו של האיש . אין בתים במקום הזה , ולא יהיו בעתיד .בתשובה שקיבלתי ממרכזת הוועדה בזמנה , הובהר לי שאפילו אם יוחלט על העתקת מקום ההנצחה , יעברו לפחות חמש שנים ממועד ההחלטה ועד לביצועה . הנימוק היה - דואר ישראל זקוק לזמן כדי להתארגן . אכן , המתים בבית הקברות , מקבלים את מכתביהם על פי הכתובת "גלוסקא" ובהמשך על המעטפות נרשמים הפרטים החשובים - אזור , גוש , חלקה ושורה . עשר שנים עברו מאז , אפילו שם פרטי , לא נוסף לשלט העלוב .
השבמחקדואר ישראל עם הסמל של צבי- אז קודם כל : השמיטו את ה"י" שבצבי ומה תקבלו?--נכון: צב. עד כאן ה"כל" בסדר, בערבון מוגבל מאד. שלחתי לאחרונה (לפני חמש שנים פחות או יותר..) מכתב ע"פ השם "גלוסקא, בית הקברות בנחלת יצחק ולייתר ביטחון כתבתי - על גבול ת"א-יפו - גבעתיים. מאחר וקיים בלבול ידוע בשיטת המיקוד בישראל לא כתבתי את המיקוד של מר זכריה גלוסקא וראה זה פלא - עד היום, בסוף פברואר 2016, טרם קיבל מר גלוסקא היקר את דבר הדואר וזה מאשר את כל מה שאתם מעלים על דל שפתותיכם בהקשר לדואר המעולה של ישראל.
מחקתגיד תודה שלפחות לא שיבשו את השם... גם זו זכות.
מחקתודה רבה, דוד. לא מחיתי דמעותי.
השבמחקhttp://static.israelphilately.org.il/images/stamps/6318_L.jpg
השבמחקזהו קישור לשירות הבולאי ולמעטפת היום הראשון המוקדשים להנצחת שמה של זלדה שראו אור לאחרונה.
כדאי לברר מה עמוס עוז זוכר ממנה, ומה יצר אחר כך יש מאין, ולו בשל העובדה שבסרט של יאיר קדר הוא רק מקריא מתוך ספרו (!).
השבמחקאגב, השיר 'לכל איש יש שם' מבוסס על מדרש חז"ל.
בעלה של זלדה חיים היה גבוה והיו מכנים אותו "חיים ארוכים" (מושג שאול מתפילת ברכת החודש)
השבמחקולאריה לובה אליאב לא מצאה עיריית תל אביב כל שם של רחוב לתת על שמו אלא חניון רכב מתחת לשרונה!!
השבמחקד"ר אבישי טייכר
בכפר סבא יש רחוב בשם זלדה המשוררת ובפתח תקווה רחוב בשם המשוררת זלדה.
השבמחקוהיה ואשר שחם התכוון למה שהעלה עלי צג, הרי שאינו אלא חמור גרם מצוי ( ולא מעטים כמותו ברחובותינו) אך היה וסבר שהצליח להעלות הגיגים סרקסטיים. אינו אלא לא יוצלח גמור.
השבמחקמה אתם רוצים מעיריית תל הבלוף? הרי בשם שנתנו לרחוב כבר הדגישו שהוא ניש-קובסקי מלשון נישט בשפה האידית וגוגול החרו החזיקו אחריהם וקבעו בשמה את השם מישוב-סקי שכנראה מקורו ב"בן" השיבוש= בן המקום=סקי, ובפולנית ביץ', ומכאן מישוב "מישוב" סקי =בן השיבוש...
השבמחקבעלה של זלדה, כונה "חיים ארוכים", על שם קומתו הארוכה. סביר להניח, שאם הלצה זו הייתה ידועה לעושי השלט, שמה היה מתקבל כך:זלדה שניאורסון מיקובסקי ארוכים.
השבמחקהעיריה פשוט עשו לך העתק-הדבק של התגובה הקודמת שהם שלחו למישהו שהתעניין במשהו שקשור בשילוט - ראה את שלוש הפסקות האחרונות כאן:
השבמחקhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4747286,00.html
דוד, האם ידוע לך אם תקנו בינתיים את השלט ביפו?
השבמחק