סיפורי רחובות: רבי עקיבא, איש אשכולות, בנימיני, אפרים קישון

א. רבי עקיבא איש צנוע

צילום: איתמר לויתן

בנתניה יש רחוב על שם רבי עקיבא. ההסבר בשלט הרחוב משונה ביותר.

רבי עקיבא היה בוודאי אחת הדמויות החשובות בתולדות ישראל, וכנאמר בשלט גם היה בלי ספק 'מגדולי הַתַּנָּאִים'. זה בערך הדבר הנכון היחיד בשלט.

אכן, הוא היה מגדולי החכמים של מה שנקרא בספרות המחקר 'הדור השלישי' של התנאים (חכמי המשנה), אך לא היה 'ראש' הדור השלישי, מסיבה פשוטה – לא היה תואר כזה וממילא גם איש לא בחר בו להיות כזה.

ככל הידוע לנו, רבי עקיבא נולד במאה הראשונה לספירה ומת – יותר נכון נהרג – בשנת 132 (אולי שנה או שנתיים אחר כך), כחלק מדיכוי מרד בר כוכבא בידי הרומאים. לרבי עקיבא חלק חשוב, אם לא מרכזי, בעיצוב דמותה של ההלכה לאחר חורבן בית המקדש השני, ושיטתו הפרשנית נמצאת בלבה של המשנה שבידינו, אך הוא לא ייסד שיטה בעריכת המשנה, שכן זו נערכה ונחתמה כשמונים או תשעים שנה אחר מותו, בערך בשנת 220, בדורם של רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.

ב. אנשי אשכולות

צילום: איתמר לויתן

בחיפה, בכרמל המערבי, יש רחוב ושמו אשכולות. השלט אינו מנוקד ולפיכך העיון בו הוא הזדמנות טובה לתיקון שגיאה נפוצה. לא איש אֶשְׁכּוֹלוֹת (ובטח לא אשכוליות 😊) כי אם איש אַשְׁכּוֹלוֹת, וליתר דיוק איש הָאַשְׁכּוֹלוֹת.

ביטוי זה יוחד ללמדנים מופלגים, ידענים ובקיאים, למשל הַתַּנָּאִים יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, שעליהם נאמר 'משמתו יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות' (משנה סוטה, ט, ט). 'מאי אשכולות?' שאלו חכמי התלמוד (מסכת סוטה מז ע"ב), וענו במדרש עממי: 'איש שהכל בו'. הדימוי המוחשי הוא כמובן אשכול ענבים, אך כבר העירו גדולים כי בעצם זהו תרגום עברי לביטוי היווני אַסְכּוֹלָה (בית ספר או בית מדרש). 

וכיוון שאנו עוסקים כאן גם בזוטי דברים, נציין שהעתקת הפסוק המצוטט בשלט קצת שגויה. במקור שבספר בראשית נכתב 'הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים' (ולא 'אשכולותיה' כבשלט, וממילא גם התעתיק צריך להיות Ashkelot). 

ג. בנימיני או בינימיני?

צילומים: דוד שי

צבי בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון (בשנים 1955-1949), ואך טבעי הוא שייקרא בעירו רחוב על שמו. מה חבל ששם המשפחה נכתב בשגיאה קשה ומביכה.

אין כזה דבר בינימין או בינימיני, יש רק בנימין או בנימיני (הסבר על טיבו ומקורותיו של שם זה, ראו כאן).

ד. 'נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם': מנחל קישון לאפרים קישון

אפרים קישון, פרטאצ'יה אהובתי, ספרית מעריב, 1976 (איור: דוש)

זה נשמע כמו הומורסקה שכתב אפרים קישון (2005-1924), אבל לא – אלה החיים בפרטאצ'יה לנד.

היֹה היה בשכונת פלורנטין, בדרום תל אביב, רחוב ותיק ושמו הקישון, רחוב שנמתח במקביל לרחוב הרצל. השם ניתן, כמובן, לכבודו של נחל קישון, הנזכר כבר בתנ"ך כמקום טביעתן של מרכבות סיסרא ('נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן', שופטים, ה 21) ושחיטתם של נביאי הבעל ('וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם', מלכים א, יח 40). ואכן, בסביבה יש רחובות הנושאים שמות של אזורים גאוגרפיים סמוכים, כמו עמק יזרעאל (ששמו הוחלף בשנת 1994 ועתה נושא את שמו של הרב יצחק ידידיה פרנקל), כפר גלעדי או זבולון (השבט ששכן לאורך מישור החוף הצפוני).

מה היה רע בשם הישן? מאומה לא. אבל עיריית תל אביב חיפשה דרך נאותה להנציח את זכרו של הסטיריקן הדגול אפרים קישון, שהלך לעולמו בינואר 2005.

תחילה הקצו לכבודו רחוב קטן בצפון תל אביב, אך ככל הנראה בני משפחתו סירבו לכך ודרשו ששמו יונצח במקום מרכזי יותר. בהברקה שמתאימה לארבינקא – גיבורו התחמן של קישון, שבקי ברזי הבירוקרטיה העירונית – הוחלט בשנת 2020 להפוך את רחוב הקישון לרחוב אפרים קישון, ובני המשפחה הסכימו לכך.

גם וגם (צילום: עמי זהבי)

הבעיה היא, כרגיל, שלא כולם שמעו על זה. וכך, ברחוב עצמו עדיין אפשר לראות את שני סוגי השלטים, שלא לדבר על מפות גוגל וּוייז.

מפות גוגל