מפה ומשם: הפשפש, רק עם אופנוע, ילד אבוד, וייצמן, בישום אווירה

א. חיות חברתיות

ברוח הימים האלה שהכל 'חברתי', הנה חנות חברתית בשוק הפשפשים ביפו. כמתבקש ממיקומה היא נקראת בשם 'הפשפש' וכותרת המשנה: 'חנות חיות חברתיות'.

מה פירוש 'חיות חברתיות'? מה מוכרים בחנות כזאת? אין לי מושג. במרשתת ראיתי שיש רשת חנויות מסוג זה, ואם הבנתי נכון הם תורמים לטיפול בבעלי חיים נטושים או עוזרים לאמץ כאלה.

מה שכן, פשפשים – בחיים האמתיים, לא בשוק הענתיקות – הם בלי ספק בעלי חיים מאוד לא חברתיים...

צילום: יוחנן פלוטקין

ב. לא לכל דבר יש מחיר

ועוד משוק הפשפשים ביפו.

צילום: מישאל אסף

לטעמי, האופנוע מ-1942 פחות מעניין מן השלט שהצמיד לו בעליו. שילוב חביב של הומור ואנטיפטיוּת:

נא לא לעצור להקריא לילדים

זה לא האופנוע היפה, או הנדיר או הטוב בעולם, אך זה רכבי היחיד (יותר ממחצית שנותי [מ-1985]). לכן אבקש לא לשחק בו. הוא צריך להחזיר אותי בערב הביתה. 

כמו כן הוא לא למכירה! ואם אתה מתעקש לנסות, למרות הכיתוב המאוד ברור, כי לימדו אותך ש'לכל דבר יש מחיר', אז ראשית ברכות על מקצועה של אמך, אך בבקשה אל תטריד אותי (אימי אשה הגונה ולא חינכה אותנו עם הקלישאה המגעילה הזו. א.[מוץ]) 

(ובשפה קלה – אל תזיינו לי את המוח בעניין קניית האופנוע בבקשה.) 

בתודה, אמוץ

 

ג. איפה הילד?

במתחם 'חוצות היוצר' בירושלים הוקמה 'פינת ילדים אבודים'.

בדרכו להופעה של דני סנדרסון שהתקיימה במקום הרהר צבי פיש הרהורים עמוקים:

האם מדובר בילדים שהלכו לאיבוד בזמן ההופעה (שכצפוי הייתה מצוינת!), או בכאלה שאיבדו את דרכם באופן רחב יותר ועמוק יותר והם מוזמנים לפינת הילד לשיחה עם מומחים בתחום... 

צילום: צבי פיש

ד. ארונו הגיע 

על אחד מארונות השירות ברחוב וייצמן 24 בגבעתיים צויר דיוקנו של בעל הרחוב. איזה יופי!

צילום: גדעון פליישמן

ה. חדש על המדף: בישום אווירה

עוד מוצר מיותר למקרה שאתם מעוניינים לבשם לא רק כביסה או אוויר, אלא גם אווירה... 

וכן, זה 'מבושם במיוחד'!

צילום: הלל אהרן נחלון