סיפורי רחובות: שְׂדֵי חֶמֶד

צילומים: דוד אסף

בשכונת אחווה שבירושלים, לא הרחק ממחנה שנלר, יש רחוב קטן ונחמד ושמו שְׂדֵי חֶמֶד (בשין שמאלית).

מקור השם הוא בדברי ישעיהו: 'עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים, עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה' (לב 12). אכן, כבר ישעיהו קשר בין שְׁדֵי האישה לבין שדות החמד הקמלים.

הנה הפסוק בהקשרו המלא, שם קורא הנביא לנשים השאננות להצטרף אליו במספד על חורבנה הצפוי של ירושלים:

נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי!

בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי.

יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה – בֹּטְחוֹת,

כִּי כָּלָה בָצִיר, אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא.

חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת, רְגָזָה בֹּטְחוֹת!

פְּשֹׁטָה וְעֹרָה, וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם:

עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים –

עַל שְׂדֵי חֶמֶד, עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה.

עַל אַדְמַת עַמִּי, קוֹץ, שָׁמִיר תַּעֲלֶה.

כִּי עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה עַלִּיזָה.

שׂדי חמד (בשין שמאלית, כן) הוא גם שם סדרת הספרים האנציקלופדית (18 כרכים!), שחיבר הרב המהולל חיים חזקיהו מֶדיני (1904-1832). 

הרב מדיני היה רב ספרדי נערץ. הוא נולד בירושלים, אך בשל קשיי פרנסה נדד לניכר ופעל שנים רבות בקהילת יהודי קראסוב בזאר שבחצי-האי קרים, שם חיו יהודים דוברי טטארית.

הרב חיים חזקיהו מדיני ורעייתו רבקה (הספרייה הלאומית ויד יצחק בן צבי)

ב-1899, לאחר יותר משלושים שנות שירות כרבם של היהודים הקרימצ'קים, התפטר הרב מדיני ממשרתו ושב לארץ ישראל. תחילה גר בירושלים, ואחר כך, ב-1902, עבר לחברון ובה נפטר לאחר שנתיים. ספרי שדי חמד, שזכו להסכמות גדולי הרבנים הליטאים בדורו (גם אדמו"רי חב"ד העריצוהו), נפוצו בכל פזורות ישראל ובכל המגזרים, ושמם ידוע מאוד, עד היום, בקרב בני תורה ותלמידי חכמים.

הכרך הראשון של 'שדי חמד' נדפס בוורשה 1891 (נגיש כאן)

אך ברחוב עצמו – שכולו מאוכלס בציבור חרדי, שבניו אמורים להכיר שם זה בדיוקו – מבוכה. בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה.

בשלט הכחול הישן, שמציין את פועלו של הרב מדיני, עוד אפשר לראות את שרידי הניקוד של השין השמאלית.

גם הדגש על חברון מוטעה, שכן הוא גר בה בסך הכול שנתיים.

בשילוט החדש יותר כבר לא טרחו והשמיטו ניקוד זה מעל האות ש (והוסיפו דגש מיותר באות מ).

בהזדמנות זו גם 'תיקנו' את התעתיק הלטיני ל-SDE CHEMED. בשילוט הישן היה כתוב SEDE HEMED, ולפי השכל שלי צריך להיות: SDEY HEMED

אבל שימו לב לשלט הפרטי בבית מספר 21! האם יכול להיות שכדי לא להסתבך יותר מדי התעוררה 'תנועה עממית' מלמטה, ששינתה את שם הרחוב לשדה חמד?

ובכן, מתברר כי השם 'שׂדי חמד' עורר פולמוס כבר בימיו של הרב מדיני, אך לא בגלל האפשרות להתבלבל עם 'שְׁדֵי חמד' (בשין ימנית), אלא מסיבות אחרות לחלוטין: היו שטענו כלפיו, כי המילה 'שדי', בכל ניקוד שהוא, כתובה כדרך שכותבים את שמו של אלהים (שַׁדָּי), ואיך יכתוב רב בישראל ספר שזו כותרתו?

הרב מדיני עצמו נענה לפולמוס וחיבר קונטרס מיוחד ושמו באר בשְׂדֵי, ובו הצדיק את השם שבחר ויצא נגד המשבשים את שמו ל'שדה'. בין השאר כתב כי לא רק שמדובר בציטוט מדברי ישעיהו, אלא שבשם 'שדי חמד' התכוון גם לרמוז לשמו ('חמד', ראשי תיבות: חיים חזקיהו מדיני) ולשם עירו ירושלים. לדבריו, מאות רבנים כתבו לו הערות לאחר שיצאו הכרכים הראשונים, 'ולא היה מי שרפרף בדבר, אף כי הם גאונים גדולים בתורה וביראה כלולים'. 

פתיחת הקונטרס 'באר בשדי' (זמין כאן)

אבל מתברר שתושבי הרחוב לא השתכנעו. 

הנה עוד דוגמא:

להפתעתי, מצאתי ברחוב שלט כחול ישן (כלומר 'רשמי', מטעם העיריה), וגם עליו כתוב 'שדה חמד':

אגב, הרחוב עצמו מעניין מבחינה אדריכלית ויש בו לפחות שני מבנים מיוחדים שצדו את תשומת לבי ואיני יודע עליהם מאומה:

'בית נהדר' ברחוב שדי חמד 23, נבנה בשנת 1939

שדי חמד 27

ולסיום, בשם שׂדי חמד נקרא גם מושב בישראל, ליד כפר סבא, שנוסד בשנת 1952. במקרה זה נראה כי השם ניתן בשל הפסוק בישעיהו ולא בשל סדרת הספרים של הרב מדיני:

צילום: אבישי טייכר (ויקימדיה)

וגם בית הספר הממלכתי דתי במעלה אדומים (ראו כאן את סיפורו של נותן השם, אבנר פרץׂ):

מתוך דף הפייסבוק של בית הספר 'שדי חמד'