יום שישי, 16 בספטמבר 2022

סיפורי רחובות: שְׂדֵי חֶמֶד

צילומים: דוד אסף

בשכונת אחווה שבירושלים, לא הרחק ממחנה שנלר, יש רחוב קטן ונחמד ושמו שְׂדֵי חֶמֶד (בשין שמאלית).

מקור השם הוא בדברי ישעיהו: 'עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים, עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה' (לב 12). אכן, כבר ישעיהו קשר בין שְׁדֵי האישה לבין שדות החמד הקמלים.

הנה הפסוק בהקשרו המלא, שם קורא הנביא לנשים השאננות להצטרף אליו במספד על חורבנה הצפוי של ירושלים:

נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי!
בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי.
יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה  בֹּטְחוֹת,
כִּי כָּלָה בָצִיר, אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא.
חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת, רְגָזָה בֹּטְחוֹת!
פְּשֹׁטָה וְעֹרָהוַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם:
עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים 
עַל שְׂדֵי חֶמֶדעַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה.
עַל אַדְמַת עַמִּי, קוֹץ, שָׁמִיר תַּעֲלֶה.
כִּי עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה עַלִּיזָה.

שׂדי חמד (בשין שמאלית, כן) הוא גם שם סדרת הספרים האנציקלופדית (18 כרכים!), שחיבר הרב המהולל חיים חזקיהו מֶדיני (1904-1832). 

הרב מדיני היה רב ספרדי נערץ. הוא נולד בירושלים, אך בשל קשיי פרנסה נדד לניכר ופעל שנים רבות בקהילת יהודי קראסוב בזאר שבחצי-האי קרים, שם חיו יהודים דוברי טטארית.

הרב חיים חזקיהו מדיני ורעייתו רבקה (הספרייה הלאומית ויד יצחק בן צבי)

ב-1899, לאחר יותר משלושים שנות שירות כרבם של היהודים הקרימצ'קים, התפטר הרב מדיני ממשרתו ושב לארץ ישראל. תחילה גר בירושלים, ואחר כך, ב-1902, עבר לחברון ובה נפטר לאחר שנתיים. ספרי שדי חמד, שזכו להסכמות גדולי הרבנים הליטאים בדורו (גם אדמו"רי חב"ד העריצוהו), נפוצו בכל פזורות ישראל ובכל המגזרים, ושמם ידוע מאוד, עד היום, בקרב בני תורה ותלמידי חכמים.

הכרך הראשון של 'שדי חמד' נדפס בוורשה 1891 (נגיש כאן)

אך ברחוב עצמו – שכולו מאוכלס בציבור חרדי, שבניו אמורים להכיר שם זה בדיוקו – מבוכה. בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה.

בשלט הכחול הישן, שמציין את פועלו של הרב מדיני, עוד אפשר לראות את שרידי הניקוד של השין השמאלית.

גם הדגש על חברון מוטעה, שכן הוא גר בה בסך הכול שנתיים.

בשילוט החדש יותר כבר לא טרחו והשמיטו ניקוד זה מעל האות ש (והוסיפו דגש מיותר באות מ).

בהזדמנות זו גם 'תיקנו' את התעתיק הלטיני ל-SDE CHEMED. בשילוט הישן היה כתוב SEDE HEMED, ולפי השכל שלי צריך להיות: SDEY HEMED

אבל שימו לב לשלט הפרטי בבית מספר 21! האם יכול להיות שכדי לא להסתבך יותר מדי התעוררה 'תנועה עממית' מלמטה, ששינתה את שם הרחוב לשדה חמד?

ובכן, מתברר כי השם 'שׂדי חמד' עורר פולמוס כבר בימיו של הרב מדיני, אך לא בגלל האפשרות להתבלבל עם 'שְׁדֵי חמד' (בשין ימנית), אלא מסיבות אחרות לחלוטין: היו שטענו כלפיו, כי המילה 'שדי', בכל ניקוד שהוא, כתובה כדרך שכותבים את שמו של אלהים (שַׁדָּי), ואיך יכתוב רב בישראל ספר שזו כותרתו?

הרב מדיני עצמו נענה לפולמוס וחיבר קונטרס מיוחד ושמו באר בשְׂדֵי, ובו הצדיק את השם שבחר ויצא נגד המשבשים את שמו ל'שדה'. בין השאר כתב כי לא רק שמדובר בציטוט מדברי ישעיהו, אלא שבשם 'שדי חמד' התכוון גם לרמוז לשמו ('חמד', ראשי תיבות: חיים חזקיהו מדיני) ולשם עירו ירושלים. לדבריו, מאות רבנים כתבו לו הערות לאחר שיצאו הכרכים הראשונים, 'ולא היה מי שרפרף בדבר, אף כי הם גאונים גדולים בתורה וביראה כלולים'. 

פתיחת הקונטרס 'באר בשדי' (זמין כאן)

אבל מתברר שתושבי הרחוב לא השתכנעו. 

הנה עוד דוגמא:


להפתעתי, מצאתי ברחוב שלט כחול ישן (כלומר 'רשמי', מטעם העיריה), וגם עליו כתוב 'שדה חמד':


אגב, הרחוב עצמו מעניין מבחינה אדריכלית ויש בו לפחות שני מבנים מיוחדים שצדו את תשומת לבי ואיני יודע עליהם מאומה:

'בית נהדר' ברחוב שדי חמד 23, נבנה בשנת 1939
שדי חמד 27

ולסיום, בשם שׂדי חמד נקרא גם מושב בישראל, ליד כפר סבא, שנוסד בשנת 1952. במקרה זה נראה כי השם ניתן בשל הפסוק בישעיהו ולא בשל סדרת הספרים של הרב מדיני:

צילום: אבישי טייכר (ויקימדיה)

וגם בית הספר הממלכתי דתי במעלה אדומים (ראו כאן את סיפורו של נותן השם, אבנר פרץׂ):

מתוך דף הפייסבוק של בית הספר 'שדי חמד'

12 תגובות:

  1. יהודה פינצ׳ובריום שישי, 16 ספטמבר, 2022

    כדאי להזכיר כי ״בשדה חמד״ הוא/היה שמו של ביטאון לענייני חינוך והוראה, מייסודו של ארגון המורים הדתיים בישראל, וכן שם של עמותה רשומה שמטרתה ״לדאוג לקידום החינוך הדתי שורשי בישראל ובעולם ובתפוצות.לספק חומר עזר בכתב באמצעות הבטאון "בשדה חמד"״ וראו גם מפריה באתר: https://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/bisde_hemed

    השבמחק
    תשובות
    1. דווקא זה יותר מובן הואיל וחמ"ד הוא ר"ת של (האגף) לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך.

      מחק
    2. חמ"ד היה השם של חיל המדע שהוקם במהלך מלחמת השחרור. עסקו בפיתוח אמצעי לחימה וחיפשו מחצבים בנגב. ברזל, נפט,מנגן ,אורניום ועוד דברים טובים. החיל התקיים עד 1954 אני חושב. התפצלו למכון הגיאולוגי, ולמכון בנס ציונה לפיתוח לוחמה כימית וביולוגית.

      מחק
  2. יש גם כפר נוער דתי בשם שדה חמד של צא"י ליד ראשל"צ בסמיכות לנחלת יהודה.

    השבמחק
  3. האם שדי חמד 27 היה פעם, במלואו או בחלקו מגדל מים?

    השבמחק
    תשובות
    1. הצילום מטעה: הבניין מלבני, מעוגל רק בשני קצותיו. ר' בקישורית למפת גוגל: https://tinyurl.com/y98ff5ej. אגב, הכתיב האנגלי בגוגל הוא SDEI KHEMED

      מחק
  4. הרב מדיני מקדיש את ספרייתו, שמספרים שהייתה עשירה בספרים נדירים ובכתבי יד, לבית הכנסת של בית החולים משגב לדך ברובע היהודי. הספרייה עלתה באש עם חורבן הרובע בתש"ח

    השבמחק
  5. שלומות ואור. "בהזדמנות זו גם 'תיקנו' את התעתיק הלטיני ל-SDE CHEMED. בשילוט הישן היה כתוב SEDE HEMED, ולפי השכל שלי צריך להיות: SDEY HEMED" אז אתה צודק ש SEDE הוא טעות [כי הוא הופך את השין לצרויה, והיא שוואית]. אבל לגבי 'הוראת השכל-שלך' יש לתת את הדעת. בביטוי ה'אשכנזי' ובו כל תנועת 'צרה' נקראת בדו-משמע/דיפטונג דהיינו 'ציירה', כל צרה, מלא כחסר [י] נקרא כך. [ואגב: צורת הביטוי הזו מאוחרת באשכנז, וכנראה, התיישבה בפיות האשכנזים רק בתקופת-המנהגים, של אחרי מגפת הדבר-השחור, והגזרות הנוראיות].
    לעומת זאת המדקדקים בביטוי הרגיל, שבשאר תפוצות ישראל, לא בטאו את ה 'י' של ה'צירה' לא במלא, ואף לא בסוף מילה.
    למשל האבן-עזרא פותח את פרוש פרשת פקודי בשורות: 'תנה עוז אב המון והודה-בהגיעך לראש אלה פקודי' דהיינו שהוא חורז 'הודה' בדלת סגולה, עם 'פקודי' בדלת צרויה ומלאה.
    ואף ר' יוסף בכור-שור האשכנזי מסכם בחרוזים את פרשת פקודי ואומר 'מבטיחי על שדי-אימי לך אודה' הרי שחרז 'ד' צרויה ומלאה של 'שדי' עם 'אודה' ב'ד' סגולה.
    ודוגמאות כאלה למאות ואלפים במשוררנו.
    כמובן שאצלם לא היה מקום למריבות עזות על 'זכר' או 'זיכר', ואילולי הגזרות והשינוי, היינו מפסידים את הגשש.
    ולסכום הנכון הוא SDE
    והיה זה שלום
    ושבת שלום
    יואל

    השבמחק
  6. בעתון היידי-אמריקאי "דער טאג" מיום 30.5.1955 נתפרסמה תשובתו של מנשה אונגער לשאלת הקורא חיים שיינפעלד מפילדלפיה, "מי היה המחבר של "שדי חמד".
    בתשובה המפורטת נסקרים חייו של ה"שדי חמד" מיום לידתו עד מותו. היא כוללת את הקטע הבא:
    דער "שדי חמד" איז נקבר געווארען אין חברון, און ווי הרב עוזיאל האט דערציילט, האבען די
    אראבער ביינאכט אויפגעגראבען דעם קבר און גענומען שטיקלעך פון די תכרירים פון "שדי חמד" פאר א סגולה, אזוי הייליג איז דער "שדי חמד" געווען אויך צווישען די אראבער. קריא: ה"שדי חמד" נקבר בחברון, וכפי שמספר הרב עוזיאל, הערבים פתחו את הקבר בלילה ונטלו לסגולה פיסות מתכריכיו, לסגולה; כה קדוש היה ה"שדי חמד" גם בין הערבים

    השבמחק
  7. הייתי שכן. ברחוב המבי"ט ממש קרוב ורק לאחרונה האיזור הפך לחרדי לגמרי . בשנות ילדותי הרחוב היו בו חילונים + דתיים

    השבמחק
  8. הרבה גופים נקראים 'חמד', אז אזכיר עוד אחד: מושב "חמד" ר"ת חילים משוחררים דתיים. ליד אור יהודה. הוקם ב1950 או '51,

    השבמחק
  9. שכונה יפה ורשימה נהדרת

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.