א. קברי משוררים: 'פרגים כסתני אדמה'
בקיבוץ משמר העמק נמצאת מצבתו של המשורר ע. הלל, הלא הוא הלל עומר (1990-1926), הילד הראשון של הקיבוץ. אומנם, את רוב שנותיו עשה ע. הלל בתל אביב, אבל לאחר מותו נטמן בכפר הולדתו.
על מצבתו נחרתו כמה שורות משירו 'פרגים'.
לידו נטמנה רעייתו צפורה (ציפ) שנפטרה 16 שנים אחריו. על מצבתה נחרטו מילים של שיר אחר שכתב בעלה: 'דברי אלי אהובתי'.
 |
| צילום: הגר גולן |
השיר 'דברי אליי אהובתי' הולחן על ידי סשה ארגוב וכמעט שאינו מוכר.
דברי אלי אהובתי
ציפור קלה
כי לך נפשי
דברי אלי אהובתי
ניצת שקד
גינת נפשי
דברי אלי אהובתי
אדוות הים
כינור נפשי
דברי דברי אהובתי
האדמה
כי לך לעת
גופי.
הנה הוא בשירתה של רונית אופיר (הוקלט ב-2013):
ב. מחט של גרביים
'אני מניח שיש כאן סיפור', כתב לי איתמר וכסלר, 'אבל לא סיפרו לי אותו'.
המנוחה קבורה בחלקת ההורים השכולים בקריית שאול, חקרתי קצת ומצאתי שהייתה חברה בעמותה כלשהי של חיל החימוש. כמו כן היתה נשואה למנוח רפאל רפס ז״ל, שנפטר לפניה, אך אינו קבור לצדה.
נוסף על מעלותיה המשפחתיות – אחות, אם, סבתא, חמות – היא גם התמחתה כנראה בתיקון גרביים והיה לה קשר כזה או אחר לינשופים. ייתכן שהיו באמתחתה אמרות שפר נוספות, אבל בני משפחתה הסתפקו במוצלחת שבכולן.
 |
| צילום: איתמר וכסלר |
ג. הבטחה חזקה
רווק או רווקה כי יעלו לקברו של הרב הברסלבי אליעזר שלמה שיק (2015-1940) במושבה יבנאל, ויקראו שם את כל מזמורי ספר תהלים, מובטח להם שיזכו לזיווג במהרה, 'וזה הבטחה חזקה ממני' (השגיאה במקור).
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
ד. בדד לעד
ליד קיבוץ דגניה ב' יש מטע ובשוליו לוח זיכרון זה. מיהו איש זה, 'חקלאי עניו, אהוב על הבריות', ומה הוא עושה כאן?
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
חיפשתי ומצאתי שאהרן לביא היה חבר קיבוץ דגניה ב' ונפטר ב-21 באוגוסט 2011.
ככל הנראה נקבר לביא בבית הקברות של קיבוצו, וכאן מדובר רק בלוח הנצחה ולא בקבר.
מהי 'חלקת קראקוקלי' לא הצלחתי לגלות.
https://onegshabbat.blogspot.com/2018/12/blog-post_26.html?pfstyle=wp&m=1
השבמחקרפאל רפס, בעלה של תמר, קבור בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, לכן אינה קבורה לידו.
השבמחקהנה הקישור לדף "יזכור" של מערכת הביטחון :
https://www.izkor.gov.il/%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C%20%D7%A8%D7%A4%D7%A1/en_7d2536e2fc348362a32aa1f57ff59ddd
הלחן של סשה ארגוב לשירו של ע. הלל לרעייתו מדהים. מרגישים את הציפור עפה בכל שורה.
השבמחקכמובן שבמצבתו של הרב שיק כתבו בעברית מקראית "זֹה", ככינוי לנקבה נסתרת, כמו בפסוק "לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר" (מל"ב ו 19).
השבמחקמעניין ש"ע.הילל" שהיה השם הספרותי לציון "עומר" הפך לכפילות על המצבה.
השבמחקאהרון לביא נרשם עם עלייתו ארצה מעירק תחת שם המשפחה קרקוקלי (כרכוכלי), וכך נקראו בישראל בני משפחתו. ניתן לשער כי למשפחה היתה זיקה ל-כירכוכ, אך הכרתי משפחה בשם זה שהגיעה מבגדד. על קברו של אהרון לביא בדגניה ב' נכתב "עובד אדמה ואוהב אדם". אך מהי "חלקת קראקוקלי" גם אני לא הצלחתי לגלות.
השבמחקנהוג בקיבוצי עמק הירדן להנציח חקלאים מצטיינים בהקדשת חלקות לזכרם. ככל הידוע לי, אהרון לביא, שאכן עלה לארץ מחבל כירכוכ, היה מעמודי התווך של ענף המטעים בקיבוצו, וחלקת האבוקדו הוקדשה לזכרו. בדגניה ב פועל מפעל למצבות, וכך האפשרות לשילוט קבוע באבן זמינה ונפוצה בעמק ולא רק על מצבות.
השבמחקלגבי גב תמר רפס:
השבמחק1. החלקה אינה של הורים שכולים בלבד, אלא של משפחות שכולות.
2. רפאל, בעלה של תמר, הוא אכן חלל צה"ל וקבור בחלקה הצבאית בקריית שאול.
3. הקשר של גב תמר רפס לגרביים, הוא בערך כמו הקשר של כותב הבלוג למחקר מעמיק ועובדות. משמעות המשפט היא שמחט של גרביים היא מחט של גרביים ולא שום דבר אחר.
4. גב תמר רפס אהבה ינשופים והיה לה אוסף מכובד מאוד של ינשופים מכל העולם.
5. לגב תמר רפס היה הרבה יותר מ"אמרות שפר", היא היתה מורה ומחנכת, אוהבת אדם, אבל בעיקר אהבה שקראנו לה... סבתא.
אז פעם הבאה שאתה מחליט לגבב ערימת שטויות, אולי כדאי שלפחות תנסה למצוא את העובדות