הפעם נעסוק בכמה שלטי רחובות מעניינים הפזורים בעיר חיפה.
א. TMI
רחוב התשבי נמצא במרכז הכרמל והוא קרוי כמובן על שמו של אליהו הנביא, שיש הגורסים כי מוצאו בעיר תִּשְׁבֶּה שבגלעד.
השלט מלא וגדוש בהסברים, ובאנגלית אומרים TMI, שפירושו Too much information. התחושה היא שאם היה עוד קצת מקום בשלט היינו מקבלים מידע נוסף...
ובכלל, עודף מידע מאפיין עוד כמה מרחובותיה של חיפה.
הנה למשל רחבת כמיל שחאדה.
יפה שבחיפה חולקים כבוד לערבים שחיו בה, ועד מלחמת העצמאות היו כמחצית מתושביה. אבל דחילק, לא מוגזם להכניס את כל מה שידוע לכם בשלט קטן אחד?
ב. שפרה
ויש כמובן שלטים שדווקא מיעוט המידע מאפיין אותם. הנה למשל רחוב שפרה, לא הרחק מהגן הבהאי. יודעי התנ"ך שבנו ייזכרו מיד במיילדות שפרה ופועה, הנזכרות בפרק הראשון של ספר שמות:
אגב, לא רק שפרה זכתה לרחוב, גם שותפתה פועה נמצאת בשכונה.
ג. הו, רב-חובל
השם 'קפטין סטיב', שנשמע כמו שמו של שודד ים או של חוקר בכיר בשב"כ, הוא שמו של רחוב הנמצא סמוך לנמל. דווקא כאן היה מתבקש מידע נוסף. למשל, שמו האמיתי של הקפיטן ושנות חייו ומותו.
מי באמת היה קפטין סטיב? מה היה שמו האמיתי, מתי נולד ומתי מת?
'גוט לוין'?
מתברר שאכן יש רחוב כזה. הוא קרוי על שמו של משה גוטל לוין (1976-1879), מענפיה של משפחת סלומון הגדולה (היה חתנו של יואל משה סלומון), שגר בחיפה.
א. TMI
רחוב התשבי נמצא במרכז הכרמל והוא קרוי כמובן על שמו של אליהו הנביא, שיש הגורסים כי מוצאו בעיר תִּשְׁבֶּה שבגלעד.
השלט מלא וגדוש בהסברים, ובאנגלית אומרים TMI, שפירושו Too much information. התחושה היא שאם היה עוד קצת מקום בשלט היינו מקבלים מידע נוסף...
צילום: יוחנן פלוטקין (הקלקה על הצילום תגדיל אותו) |
ובכלל, עודף מידע מאפיין עוד כמה מרחובותיה של חיפה.
הנה למשל רחבת כמיל שחאדה.
יפה שבחיפה חולקים כבוד לערבים שחיו בה, ועד מלחמת העצמאות היו כמחצית מתושביה. אבל דחילק, לא מוגזם להכניס את כל מה שידוע לכם בשלט קטן אחד?
צילום: איתמר לויתן |
ב. שפרה
צילום: עינן ליכטרמן |
ויש כמובן שלטים שדווקא מיעוט המידע מאפיין אותם. הנה למשל רחוב שפרה, לא הרחק מהגן הבהאי. יודעי התנ"ך שבנו ייזכרו מיד במיילדות שפרה ופועה, הנזכרות בפרק הראשון של ספר שמות:
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה: כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה - בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. (שמות, א 21-15)אין כל רע כמובן בקריאת שמות רחובות על שמן של דמויות הנזכרות בתנ"ך, אבל ראוי לתת להן את ההקשר הנכון ולא לציירן כדמויות היסטוריות שיש להן קיום עצמאי, למשל במאה ה-13 לפני הספירה.
אגב, לא רק שפרה זכתה לרחוב, גם שותפתה פועה נמצאת בשכונה.
ג. הו, רב-חובל
השם 'קפטין סטיב', שנשמע כמו שמו של שודד ים או של חוקר בכיר בשב"כ, הוא שמו של רחוב הנמצא סמוך לנמל. דווקא כאן היה מתבקש מידע נוסף. למשל, שמו האמיתי של הקפיטן ושנות חייו ומותו.
צילום: איתמר לויתן |
מי באמת היה קפטין סטיב? מה היה שמו האמיתי, מתי נולד ומתי מת?
כמה טוב שיש 'ויקיפדיה' בעולם וממנה אפשר ללמוד על האיש המסקרן הזה, שאכן היה רב-חובל ושמו האמיתי היה אסטבן הרננרדורנה סוביאגה (1965-1905).
הוא נולד בחבל הבסקים בספרד, קיבל חינוך ימי ועסק כל חייו באוניות. ב-1946 הצטרף למוסד לעלייה ב' (ארגון ההעפלה הלא חוקית) והביא לחופי הארץ את אוניות המעפילים שנקראו 'קיבוץ גלויות' ו'עצמאות'. המעפילים נתפסו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין.
'סטיב' עצמו החליט להישאר בארץ והביא אתו גם את בני משפחתו. לאחר קום המדינה הוא עבד כרב-חובל ב'צים' וב'שוהם'.
'סטיב' עצמו החליט להישאר בארץ והביא אתו גם את בני משפחתו. לאחר קום המדינה הוא עבד כרב-חובל ב'צים' וב'שוהם'.
מידע נוסף עליו יש בבלוג של דני זמרין, אותו הים: על ספנות ישראלית ועוד, ומתוכו מובאות התמונות הבאות:
קפטן סטיב במדי רב חובל ישראלי |
על השלט הישן, שהיה ואיננו עוד, נחקקו שורות משירו הידוע של נתן אלתרמן 'נאום תשובה לרב חובלים איטלקי', שנכתב בינואר 1946. כמה חבל שהן לא הועתקו גם בשלט החדש והסתמי.
עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,
יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן
יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.
יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן
יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.
השלט הישן של 'שער קפיטן סטיב' בחיפה |
ד. גוט לוין
'גוט לוין'?
מתברר שאכן יש רחוב כזה. הוא קרוי על שמו של משה גוטל לוין (1976-1879), מענפיה של משפחת סלומון הגדולה (היה חתנו של יואל משה סלומון), שגר בחיפה.
משה גוטל לוין (משפחת סלומון מאתיים שנה בארץ ישראל) |
מאחר שברחובות חיפה עסקינן, אולי תוכל לחקור את מקור שמו הקודם של רחוב הנביאים = אנפורטה. ידוע לי שזהו שם המקום בו גבר הצבא העותומני על הבריטים כשמפקדו הוא אתא טורק, אבל לפי מעט המידע שמצאתי השם ניתן בימי המנדט הבריטי וזה לא הגיוני.
השבמחקאכן רב-חובל אסטבן הרננרדורנה סוביאגה ראו לכבוד שחלקו לו. יש להוסיף כי שירו הידוע של נתן אלתרמן 'נאום תשובה לרב חובלים איטלקי' נכתב לכבודו של קברניט אנית המעפילים חנה סנש, קפיטן אנסלדו (ראו http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_HS). מענין ש"אנסלדו" היא גם פירמה תעשיתית איטלקית גדולה ומנועי כמה מאניות המעפילים היו מתוצרתה
השבמחקהשלט ברחוב "שפרה" הוא, בעיני, תמצית של בורות מצד פקידי עיריה, עובדי השרות הציבורי ודומיהם. כמובן לא כולם וללא הכללה, אבל לוקחים הגדרה פורמליסטית (נכונה עובדתית) אך חסרת כל הקשר אינטליגנטי ונותנים לה מעטה של ידע. נורא בעיני בגלל צמצום החשיבה.
השבמחקואם בשמות רחובות עסקינן - הנה רחוב החי"ל ברמת-השרון, שהרי ידוע שהחי"ל הוא הכוונה ל"חטיבה יהודית לוחמת" (הבריגדה) והנה במסמך המפרט את שמות הרחובות בישוב כתוב :
השבמחקהחי"ל החבל הימי לישראל – החברה הציבורית שהקימה את נמל תל אביב ב-1936.
החבל הימי לישראל היה בית ספר ימי שהוקם רק ב-1936 בחיפה ולכן ודאי שלא הקים את נמל תל-אביב.
(אגב, על שלט הרחובות אין כל הסבר)
זה לא קשור לעניין בכלל, ובכל זאת - רשימה קודמת בבלוג כבר דנה ברחוב זה:
מחקhttp://onegshabbat.blogspot.com/2016/12/blog-post_18.html
ראש העיר חיפה הנכנסת, ד"ר עינת קליש-רותם, מתגוררת ברחוב גוטל-לוין (וגם אני...)
השבמחקאולי לראשת העיר החדשה יהיה מרץ לתקן את הטעות, וגם להוסיף את הפרטים על השילוט של רחוב קפטין סטיב...
מחקלפעמים לא צריך יותר מדי מידע בשלט, כך זה, למשל, בשם הציורי של הרחוב החיפאי "יוסף (הגידם)", שנקרא ע"ש... אתם בטח יודעים ע"ש מי.
השבמחקאלי
מחקטעות בידך לגבי רחוב זה.
שם הרחוב הרשמי היה "הגידם" (אני עוד זוכר זאת מילדותי) וכך היה בשלטים.
לאחר ששינו את שמו ל"יוסף" ציינו את השם הקודם (ולא להבהרה - כי הרי יש גם רחוב טרומפלדור בחיפה).
קפיטן סטיב.
השבמחקהניקוד שגוי.
תחת הקן"ף צריך להיות פתח, לא סגול. Captain לא Ceptain
כמו בשירו של אלתרמן.
לדעתי, עדיף עודף מידע על היעדר מידע בכלל. כך למשל בחדרה עירי, עד כמה שזכור לי, אין בכלל מידע אודות מי עומד מאחורי שם הרחוב (כמובן, אני מתייחס בעיקר לשמות רחובות הנקראים על שם אישים; ביחס לשמות סמליים כמו פרחים,עצים, פירות וחיות ניתן לוותר על הסבר או לחילופין לרשום במשפט קצרצר דבר-מה המתאר אותם). לא מזמן גם הציבו שלטים בפתחי השכונות של העיר המכריזים על שמותיהן, וללא כל מלה אודות מי מסתתר מאחוריהם. למשל: שכונת שמשון, שכונת שלמה, בית אליעזר וכו' וכו'. ואכן אם תשאלו אדם ממוצע, לא כל שכן נערים ונערות, תיווכחו לדעת מה רבה הבורות!...
השבמחקחוקר בכיר בשבכ ((:
השבמחק"יצא נגד סובלנות דתית שגילה אחאב" - הגדרת פנטסטית המתאימה לעירית חיפה (עיר "סובלנית"), שמוציאה את אחאב כאיש הטוב בסיפור המקראי ואת אליהו כרשע. ומה לעשות והמקרא סבור אחרת.
השבמחקאחאב החדיר לישראל,בהסתת אשתו איזבל, את פולחן הבעל, שהיה לא רק פולחן זר ואכזר, כי אם גם גילם נורמות של השחתה מוסרית (פרשת כרם נבות - "הרצחת וגם ירשת"?) ומי שנלחם בו ובדרכו הנלוזה היה "התשבי" שאכן פעל ב"קנאות" כנגד שלטון רקוב ומושחת, ובעיקר - זר לרוח ישראל.
התרגשתי מאוד למקרא הרשימה על "קפטן סטיב". אני הייתי אחד מבין כ-700 מעפילים על סיפונה של "פאן יורק". המסע מלב-ים בדרום צרפת עד חוף חיפה ארך 16 יום, שכללו יומיים (או שלושה) עגינה ליד אי יווני זעיר, ששם נכרת אחד משלושת תרניה (היא הייתה במקורה ספינת מפרשים, שהותקן לה סיוע מנוע קיטור; באמצע הדרך התקלקל המנוע, והיא הונעה רק במפרשים, עד שתוקן) ונצבעה בצבעי ספינת דיג טורקים, בניסיון לרמות את הבריטים. כשהובלנו לקיפרוס, הטרידה אותי המחשבה, מה עלה בגורלו של רב-החובל ופיקודיו. את התשובה קיבלתי באמצעותך.
השבמחקבאותם תנאים של 16 ימי מסענו, כאשר בזעוף הים בסערה היו התרנים נכפפים וכמעט נוגעים בגלים, ובאניה היו כ-700 מעפילים, אבל היה בה מקום רק ל-100, והיו בני אדם מוטלים בקומות זה מעל זה, והיה קיאם של דרי מעלה יורד נוזל על דרי מטה, אישה מסכנה אחת בהריון ללא בעל כרעה ללדת באמצע המסע. צרחותיה וסבלה הוציאו מן הדעת, והיא טענה שהרתה לרב החובל, שאותו לא יכלה להכיר לפני המסע...
אגב, כתבתי "קיפרוס", כי כן שמו של האי בעברית, בכתבי-היד העבריים העתיקים מן האיים היווניים, שמו של האי תמיד "קיפרוס"! "קפריסין" כשם האי מקורו בטעות: רש"י על לשון הגמרא כריתות ו עמ' א: "יין קפריסין" כתב: "יין שעושין מקפרא של אילן, הוא ששמו קפרס, כגון (!) הצלף". "קפרס" - ביוונית κάππαριζ הוא אכן הצלף, וכידוע, הוא אינו "אילן" אלא שיח זעיר הצומח מסלעים ומקיר. רש"י קיבל מסורת נכונה, אך לא הכיר את הצמח מהסביבה שבה חי. הקוראים אחריו לא בדיוק הבינו וסברו שהוא שמו של אי (ר' יצחק בן אריה יוסף דב, ב"סדר עבודת ישראל", בפירושו על הברייתא בכריתות כתב: "יין הבא מן האי ציפערן"!). אבל לשון הברייתא מדויקת, רק שלא היה ניקוד לקדמונים, ועל כן השתבשו בעברית של ה"לומדים" כל המילים היווניות הרבות שבתלמוד, והשיבוש עבר ללשון העברית החדשה.
יישר כוחך חזק העונ"ש!
שלמה היקר, על פי תאור מסעך שהסתיים בקפריסין- מדובר בספינה "לקוממיות". לאחר השחרור מקפריסין, הגעת לארץ ב-"פאן יורק" . תוכל לקבל את המסמכים האישיים הללו ללא תשלום ב- "ארגון מעפילי קפריסין"
השבמחקכמה חבל שקראו על שמו של הקפטן תחנת שאיבה לשפכים
השבמחק