א. גן גנים
בתל אביב יש אשכול גני ילדים ספרותי לעילא ולעילא.
אז אחרי שכבר עסקנו במדור זה בנסיך הקטן, הנה משהו על שלגיה.
בדרך חברון בירושלים ('צומת הבנקים'), שלגיה האומללה עובדת בפרך 7/24 (כולל שבת!) ואין אף גמד שיעזור לה.
מטבע העניין, מכבסות ועסקי ניקיון לקחו בהשאלה את השם 'שלגיה', שמזכיר כמובן שלג לבן ורך. זה שם נחמד וקולע שמתאים לתחום עיסוקם.
כך למשל ברחוב בלפור בבת ים:
וברמת גן לקחו את שלגיה ועם טוויסט קטן הפכוה ל'שלגית':
ולסיום, 'גן שלגיה' יש לא רק בתל אביב אלא גם בבת ים, והוא גן מלא חיבוקים ונשיקות:
ב. כיפה אדומה
בת זוגה הקבועה של שלגיה היא כמובן כיפה אדומה; סיפור עם ידוע שאסף הצרפתי שארל פֶּרוֹ במאה ה-17 ואחר כך לוקט במעשיות האחים גרים.
ככל שידוע לי, זכויות היוצרים על השם 'כיפה אדומה' שמורות למתרגם שלמה ברמן (1927-1854). התרגום הראשון לעברית של הסיפור בכותרת זו ראה אור בשנת 1902 במסגרת מפעל 'ביבליותיקה לבני הנעורים', שבהוצאת 'תושיה' בוורשה.
מפתיע שבישראל, ארץ שבה כל כך הרבה אנשים חובשים כיפה, יש מעט עסקים ופרנסות בשם זה. אולי בגלל הצבע האדום, שאינו אהוב על שומרי דת ומסורת (מצד שני, הרי יש 'פרה אדומה'?!).
ובכל זאת, פטור בלי כלום אי אפשר.
ברחוב ביאליק ברמת גן מצאנו כיפה אדומה אחת.
וברעננה, ברחוב אחוזה, יש פלאפל ושווארמה בשם זה.
מכירים עוד 'כיפות אדומות' בארץ?
ג. הולמס, שרלוק הולמס
אפשר רק לפנטז על גן ילדים ישראלי שייקרא על שמו של שרלוק הולמס. בינתיים נסתפק בחנות כובעים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים.
שרלוק הולמס האמיתי היה מבחין מיד בשגיאה בתרגום, ולמעבר הבלתי מוסבר בין יחיד לרבים.
בשלט אחר כבר תוקנה השגיאה...
בתל אביב יש אשכול גני ילדים ספרותי לעילא ולעילא.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
אז אחרי שכבר עסקנו במדור זה בנסיך הקטן, הנה משהו על שלגיה.
בדרך חברון בירושלים ('צומת הבנקים'), שלגיה האומללה עובדת בפרך 7/24 (כולל שבת!) ואין אף גמד שיעזור לה.
 |
| צילום: דוד אסף |
מטבע העניין, מכבסות ועסקי ניקיון לקחו בהשאלה את השם 'שלגיה', שמזכיר כמובן שלג לבן ורך. זה שם נחמד וקולע שמתאים לתחום עיסוקם.
כך למשל ברחוב בלפור בבת ים:
 |
| easy |
וברמת גן לקחו את שלגיה ועם טוויסט קטן הפכוה ל'שלגית':
 |
| בורסה |
ולסיום, 'גן שלגיה' יש לא רק בתל אביב אלא גם בבת ים, והוא גן מלא חיבוקים ונשיקות:
ב. כיפה אדומה
בת זוגה הקבועה של שלגיה היא כמובן כיפה אדומה; סיפור עם ידוע שאסף הצרפתי שארל פֶּרוֹ במאה ה-17 ואחר כך לוקט במעשיות האחים גרים.
ככל שידוע לי, זכויות היוצרים על השם 'כיפה אדומה' שמורות למתרגם שלמה ברמן (1927-1854). התרגום הראשון לעברית של הסיפור בכותרת זו ראה אור בשנת 1902 במסגרת מפעל 'ביבליותיקה לבני הנעורים', שבהוצאת 'תושיה' בוורשה.
 |
| הצפירה, 6 בינואר 1902 |
מפתיע שבישראל, ארץ שבה כל כך הרבה אנשים חובשים כיפה, יש מעט עסקים ופרנסות בשם זה. אולי בגלל הצבע האדום, שאינו אהוב על שומרי דת ומסורת (מצד שני, הרי יש 'פרה אדומה'?!).
ובכל זאת, פטור בלי כלום אי אפשר.
ברחוב ביאליק ברמת גן מצאנו כיפה אדומה אחת.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
וברעננה, ברחוב אחוזה, יש פלאפל ושווארמה בשם זה.
מכירים עוד 'כיפות אדומות' בארץ?
ג. הולמס, שרלוק הולמס
אפשר רק לפנטז על גן ילדים ישראלי שייקרא על שמו של שרלוק הולמס. בינתיים נסתפק בחנות כובעים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים.
שרלוק הולמס האמיתי היה מבחין מיד בשגיאה בתרגום, ולמעבר הבלתי מוסבר בין יחיד לרבים.
בשלט אחר כבר תוקנה השגיאה...
 |
| צילומים: מנחם רוזנברג |
ואם כבר כיפה אדומה, איך אפשר להתעלם מ"כיפה אדומה" אצל העבריינים. אצלם, מזמינים מישהו לפגישה, תמימה לכאורה, על מנת להתנכל לו.
השבמחקאגב, "רמוצה" בתרגומו של ברמן היא סינדרלה (או לכלוכית בתרגומים מאוחרים יותר לעברית) ובגרמנית Aschenputtel.
השבמחקמעניין לציין שבמקור הלועזי כיפה אדומה לובשת מה שמוכר היום בעברית בשם קפוצ'ון - כיסוי ראש מלא הצמוד למין חלוק (הכינוי קפוצ'ון הוא על שם מסדר הקפוצ'ינים שיש להם לבוש דומה). בשפות הלועזיות כיסוי הראש הזה נקרא riding* hood* (באנגלית) או Rotkäppchen (בגרמנית). ראיתי דיון לגבי המשמעות של riding (רכיבה) בצירוף הזה. יש הטוענים ש-riding hood הוא ברדס שלם הנועד לרכיבה על סוס, ויש טענה שהצירוף מתאר רק את כיסוי הראש, והוא נקרא כך כי הוא מונח ולכאורה "רוכב" על המלבוש שמתחתיו. נראה שהצייר של כריכת הספר האנגלי שרואים למעלה דוגל באפשרות הראשונה, כלומר שמדובר במלבוש אדום שלם ולא בכיסוי ראש נפרד. הכיפה העברית, לעומת זאת, היא כיסוי רק לקודקוד הראש וכך נראה גם בציור שעל כריכת הספר העברי.
השבמחקלגבי התרגום - אם הכוונה למעבר מצורת הרבים באנגלית לצורת היחיד בעברית, זאת לאו דווקא שגיאה. יש בעברית כמה דרכים לציין שם עצם קיבוצי ואחת מהן היא ביחיד. כגון: "הבן אינו מתבייש מאביו" (סוטה מט ב).
סוג של משחק מילים: בחיפה יצא ספר שמתאר את התפתחות החיים הדתיים בעיר עד קום המדינה בשם "הכיפה בעיר האדומה".
השבמחקאל תקרא "כיפה אדומה" אלא "כי פה הא דומה"- כלומר שהדבר מוכר כדבר אחר- "כי הא". ובכל זאת יש שאינם דורשים אותיות בסירוגים. ומסתפקים בפשט הפשוט.
השבמחקמסדר הקפוצינים נקרא כך על שם הברדלס שלבשו ולא להפך. לתגובת רוני הפנר
השבמחקזה עניין שלא התייחסתי אליו:
מחק1) מסדר הקפוצ'ינים אכן נקרא על שם הברדס, במקור הקדום זאת מילה איטלקית cappuccio-ברדס, שנגזרת מהמילה הלטינית לראש (caput). מהמקור הלטיני נגזרה גם המילה האנגלית cap (כיסוי ראש). הדימיון למילה העברית (ובמקור הארמית) כיפה מעורר תהיה, אבל נראה שאין קשר אטימולוגי בין המילים.
1) המילה קפוצ'ון חודשה בעברית בסוף המאה שעברה, בדרך זו או אחרת משם המסדר הפרנציסקני (ולא מהמקור האיטלקי). ייתכן שהשאילה נעשתה מצרפתית - בצרפתית קיימת המילה capuchon, בהגייה קפושון, במשמעות של ברדס - אבל גם הצרפתית, ככל שהצלחתי לברר, שאלה את המשמעות הזאת משם המסדר.
אם בשם "שלגיה" עיסקינן הרי שאפשר להתחיל ולחפש אשה בשם זה ואם היא בין החיים כיום הרי שגילה נושק את גיל הגבורות. ומעשה שהיה כך היה -- שלג לבן צמרירי ועמוק הוא כמעט מראה קבוע בעיר הקוידש ירושלים. ירושלים היתה מושלגת גם בשנת 1941 ועד כאן אין זו שנה יוצאת דופן אבל אשה יולדת בשלג בכלל איננו מראה מקובל אפילו בירושלים-- היולדת ילדה את בתה בדרכה ברגל לבית החולים ומה שם מתאים יותר ליצור שנולד בשלג ירושלמי? --אכן צדקתם בניחוש -- היכן היא שלגיה זו היום? הבה נקווה שהיא עדיין בין החיים וגילה לא מופלג --77 שנים חלפו מאז.האם מישהו מקוראי הבלוג של "ערב שבת" יודע מה עלה בגורלה של ילדת השלג מ-1941 שזכתה לשם "שלגיה" שנולדה ב-1941....
השבמחקיפה, תודה עלי!
מחקלדברי אחותי היתה לה חברה בירושלים בשם שלגיה ברזני, אך עד כמבה שזכרונה לא מטעה אותה היא נולדה ב ינואר 1942 (שנת הלידה של אחותי) ולא בשנת 1941. אין לה מושג מה קורה איתה עכשיו.
השבמחקנראה שאנחנו מדברים באותה "שלגיה" שהאנונימי מעלה - גם אני יכול לטעות ושנה יותר או פחות אינם גורעים
השבמחקמן העובדה היסודית - שלגיה נולדה בשלג של 1941 או 1942 ואנחנו מדברים בביטחה כמעט מוחלטת באותה "ילדה"
ש"נולדה" לתוך השלג בירושלים לפני 76 או 77 שנים---
ב144 ניתן למצוא ארבע שלגיות כשם פרטי. אם כך סביר בהחלט שישנן עוד כהנה וכהנה.
מחקאם אינני טועה, בתו של המשורר אלכסנדר פן נקראה סינילגה שפירושו שלגיה.
השבמחקבירושלים היתה מכבסת "שלגיה" ברח' יפו, בערך מול שוק מחנה יהודה. שם הצילו את שמיכת הפוך ששימשה לכלבתנו החמודה מקום רך ונעים להמלטה... והיינו בטוחים שאין לה (לשמיכה)תקנה.
השבמחק