הספרות והחיים: שלגיה, כיפה אדומה ושרלוק הולמס

א. גן גנים

בתל אביב יש אשכול גני ילדים ספרותי לעילא ולעילא.

צילום: איתמר לויתן

אז אחרי שכבר עסקנו במדור זה בנסיך הקטן, הנה משהו על שלגיה.

בדרך חברון בירושלים ('צומת הבנקים'), שלגיה האומללה עובדת בפרך 7/24 (כולל שבת!) ואין אף גמד שיעזור לה.

צילום: דוד אסף

מטבע העניין, מכבסות ועסקי ניקיון לקחו בהשאלה את השם 'שלגיה', שמזכיר כמובן שלג לבן ורך. זה שם נחמד וקולע שמתאים לתחום עיסוקם.

כך למשל ברחוב בלפור בבת ים:

easy

וברמת גן לקחו את שלגיה ועם טוויסט קטן הפכוה ל'שלגית':

בורסה

ולסיום, 'גן שלגיה' יש לא רק בתל אביב אלא גם בבת ים, והוא גן מלא חיבוקים ונשיקות:

ב. כיפה אדומה

בת זוגה הקבועה של שלגיה היא כמובן כיפה אדומה; סיפור עם ידוע שאסף הצרפתי שארל פֶּרוֹ במאה ה-17 ואחר כך לוקט במעשיות האחים גרים.

ככל שידוע לי, זכויות היוצרים על השם 'כיפה אדומה' שמורות למתרגם שלמה ברמן (1927-1854). התרגום הראשון לעברית של הסיפור בכותרת זו ראה אור בשנת 1902 במסגרת מפעל 'ביבליותיקה לבני הנעורים', שבהוצאת 'תושיה' בוורשה.

הצפירה, 6 בינואר 1902

מפתיע שבישראל, ארץ שבה כל כך הרבה אנשים חובשים כיפה, יש מעט עסקים ופרנסות בשם זה. אולי בגלל הצבע האדום, שאינו אהוב על שומרי דת ומסורת (מצד שני, הרי יש 'פרה אדומה'?!).

ובכל זאת, פטור בלי כלום אי אפשר.

ברחוב ביאליק  ברמת גן מצאנו כיפה אדומה אחת.

צילום: איתמר לויתן

וברעננה, ברחוב אחוזה, יש פלאפל ושווארמה בשם זה.

מכירים עוד 'כיפות אדומות' בארץ?

ג. הולמס, שרלוק הולמס

אפשר רק לפנטז על גן ילדים ישראלי שייקרא על שמו של שרלוק הולמס. בינתיים נסתפק בחנות כובעים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים.

שרלוק הולמס האמיתי היה מבחין מיד בשגיאה בתרגום, ולמעבר הבלתי מוסבר בין יחיד לרבים.

בשלט אחר כבר תוקנה השגיאה...

צילומים: מנחם רוזנברג