פורטל האינטרנט 'וואלה!' – כך אני למד מוויקיפדיה – נוסד כבר בשנת 1995. תחילה כמדריך לאתרי אינטרנט ועתה הוא כבר מעצמת חדשות (שנמצאת גם במוקד 'תיק 4000') וקניות מקוונות.
אבל מה זה בכלל 'וואלה'?
אפילו ב'וואלה News' (כשלעצמו יצור כלאיים משונה של עברית, ערבית ואנגלית) התמודדו בשנת 2007 עם הסוגייה. שאל הכתב יוני מנדל והסביר:
אז מתברר שלמרות הניחוח הצרפתי, זה בכלל בערבית.
סלון יופי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב הוא דוגמה נוספת לחדירת ה'וואלה' אל עולם הפרנסות היהודי.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
והנה דוגמאות לחדירת הערבית אל תחום האוכל, אלא שכאן לא מדובר בסלנג אלא במילים אמיתיות בערבית, שאצלנו הפכו לסלנג.
חומוס הוא כמובן האוכל שקורא לשימוש יתר בערבית, עדות לאופי הערבי-פלסטיני הבלתי מוכחש שלו: סחבק, אסלי, אחלה...
 |
| צילומים: דוד אסף |
אבל מה עם 'קראנצ' (כך! ללא אות סופית) שהוא 'טעים לאללה'?
 |
צילום: טובה הרצל
|
האם אין לנו בעברית מספיק מילים? ברור שיש. הכל שאלה של מידה וטעם טוב. נתנחם באיור הנחמד והצודק הזה של 'ועד הלשון העברית', סליחה של 'האקדמיה ללשון העברית'...
ובשולי ה'אחלה' נזכרתי במודעת האבל החביבה הזו, שפרסמתי כאן כבר לפני שש שנים: בי ביי סבא, היית אחלה...
וכמובן בכוס הישועות הזו, הכל כך ישראלית (אפשר לרכוש כמותה כאן).
חן חן!
השבמחקרק לא הבנתי במה החומוס הוא פלסטיני?
מילא ערבי, אבל פלסטיני???
הרי חומוס אוכלים גם בקהיר וגם בדמשק.
בקהיר אוכלים פול.
מחקבכל הזדמנות שיש, מכניסים את הנרטיב השקרי הזה "פלסטיני" (כביכול עם עתיק עם שורשים בארץ), לצורך ושלא לצורך.
מחקשטיפת מוח ותו לא.
מחקמאכל החומוס (קטנית כזו או אחרת מרוסקת עם שום ותבלינים) נזכר עוד בספרות המשנאית והתלמודית במגוון שמות וצורות ("מקפה", "רסיסין" ועוד).
או שמא גם יצירות אלו נתחברו ע"י א-שעב אלפילאסטיני אל-כרים. לך תבין אנשים
נכון.הערבים הגיעו לכאן משוויץ בטיסת צארטר ונשארו צודק
מחקההסבר של כתב וואלה נסמך כמובן על ההסבר של עלי מוהר ז"ל (במקור בטורו "מהנעשה בעירנו") על ואללת השאלה וואללת החיווי:
השבמחקhttps://ofra-offer-oren.com/2016/12/11/%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94/
אחלה כתבה
השבמחקלא איכפת לי כל כך באם כתוב על האריזה של החומוס ״אחלה חומוס״ או חומוס סחבק״ או סתם כיתובית אחרת, אבל שאני טס באל-על ומקבל ״ אחלה חומוס״ ופותח את האריזה על מנת להנות מה״אחלה חומוס״ ובטעימה הראשונה אני מרגיש איזו דייסה סמיכה שכל הדמיון בינה לבין חומוס הוא מקרי בהחלט והדבר היחידי בחומוס הזה הוא השם על האריזה, אז עולה לי הדם לראש, שיכתבו מה שהיצרנים רוצים,אבל שישימו באריזות שלהם חומוס אמיתי וטוב ומצידי שיגידו שזה ערבי , פלסטיני או ישראלי, העיקר שזה יהיה חומוס אמיתי וטעים לחייך.
השבמחקמודעת האבל (המשעשעת?) היא גם מוזרה במספר דברים נוספים --- יש ניקוד בשם המשפחה(ב דגושה אבל לא
מחק"כ") אז למה ה "ב" של ה"ברוך" איננה דגושה? ל"יואב" יש טלפון נייד וזוג שמות במתאבלים הם "ליקוש" ו"כפיר"-- תסכימו איתי שזאת מודעת אבל מוזרה....
אני מתעב תיעוב מוחלט את השימוש במלים ערביות לשפתנו העתיקה והיפה, על חשבון מלים עבריות.
השבמחקגרוע ומחליא מכל, הוא הדריסה המחליאה של היפה בברכות: 'שלום', על ידי המיאוס הערבי "אהלן". יהודים רבים מאוד הפסיקו לחלוטין לומר 'שלום' זה לזה, ואומרים רק, ואך ורק, "אהלן"! והערבים מגחכים בהנאה ובזים ליהודים המעדיפים להשתמש במלה ערבית במקום במלה העברית המוכרת ביותר בעולם, 'שלום'. הבוז מוצדק לגמרי. אני בז עד מאוד ליהודים ישראלים על התבטלותם מפני הערבית, ועל שהם מבטלים את המלה 'שלום' מפני המיאוס ערבי הזה. פשוט חרפה!
יתרה מכך. המעדיפים משום מה את המיאוס "אהלן" מפני היפה והנכון, גם אינם יודעים כלל מה הם אומרים. אני מוכן להתערב שכמעט איש מן הקוראים כאן, כמו גם כלל המשתמשים ב"אהלן", אינם יודעים מה זה "אהלן" או "אהלן וסהלן"! בערבית אומר "אהלן וסהלן" רק ראש משפחה לאורח שבא לאוהל שלו. וזהו קיצור של הנוסח המלא שאומר, "הלוואי שתהיה חלק מהמשפחה שלנו ושתלך בדרך קלה". מה הקשר של זה לברכת ה'שלום' היפה בעברית? ואיך זה הצליח לקבור קבורת חמור גסה וממאירה את ברכת ה'שלום' שלנו? לאלוהי העילגות, הבהמיות, והטיפשות פתרונים!
אם בעקבות מה שכתבתי פה, אפילו יהודי אחד יפסיק להשתמש במלה ערבית במקום בעברית, וישוב לומר 'שלום', יהא זה שכרי.
אתה צודק לגופו של ענין ! אבל
מחק"לשון רכה תשבר גרם"
ערבית - מילא. לפחות זו שפה שמית קרובה והשילוב בבניינים והפעלים מתבצע די בטבעיות.
מחקממילא השפה העברית של היום בלולה בארמית (עוד שפה שמית-אחות) עד לבלי הפרד.
מה שבהחלט מרתיח, ומטומטם "לאללה" בעיני זה השימוש במילים אנגליות זרות לחלוטין לצלילי השפה העבריות, כמין "ריגושונים" (אימוג'יס) לשוניים מטופשים ומטומטמים.
כמו הרשימה שהובאה בפוסט זה
אחלי ליעקב שקד. כבר מזמן אני תמה מדוע כה הרבה "שוחרי שלום" [אדוני העורך, גם לי מותר לעתים רחוקות לנקוט קצת פוליטיקה] אומרים וכותבים הי ובי, ואילו מאידך גיסא [או גַיס] "שלום" שגור בפיהם.
השבמחקשאלו ירושלמי דובר יידיש, האם הוא דובר גם גרמנית? ועל כך ענה "אוודע!" (הבדיחה, לדוברי יידיש ומעט גרמנית בלבד).
השבמחקזה מזכיר את הסיפור על שני שוטרים בריטיים [בזמן המנדט], שעצר עולה חדש מגרמניה, וניסה להסביר לו שהוא חשוד בניבת חזיר. הוא כמבובן לא הבין מה הם רוצים מחייו. עבר במקום יהודי אחר ובקשו ממנו לתרגם, כי יידיש דומה לגרמנית. הוא שמע אותם, ותרגם לחשוד: די חבר'ה זיינען דיר חוישעד אז דו האסט געגאנבעט א חזער. (-:
מחקלשקד
השבמחקהאם רק מילים בערבית מפריעות לך ? מילים מארמית , פרסית , יוונית , נגזרות הלטינית ואחרות אינן מפריעות את מנוחתך ? המצחיק הוא שדוברי הערבית בישראל מכניסים מילים בעברית תוך כדי שיחה . ידיד טוב שאמרתי לו שהוא מקלקל את הערבית ובטח כשהוא נוסע לירדן הוא מכניס מילים בעברית ולא מבינים אותו . אז הוא צחק ואמר שזה באמת קרה לו .
וכשדוברי ערבית מסיימים שיחה תשמע פעמים רבות את הסיום "טוב יאללה ביי ".
הם גם אומרים: בידק אבו יעקוב שקד שווייה גזען נווו..חחח
השבמחקאם קנאות ללשונך שלך, נקראת גזענות, אז כנראה שהמילה איבדה לחלוטין את משמעותה...
מחקקנאות בכלל.קלעת בול
מחקהעברית מלאה במילים שבאו משפחות זרות - ורחוקות הרבה יותר מהערבית, שהיא שפה אחות לעברית.
השבמחקהרמב"ם גם כן היה מודע לזה, וכך הוא כותב באחת מתשובותיו: הארמית והערבית הן לשון הקודש ביסודן - אלא שהשתבשו.
גם אם לא נקבל את דבריו כפשוטם, ביסוד הדברים ברור שאלו שפות אחיות.