לאחרונה גיליתי פינה מוזנחת ומפתיעה בקצה הדרומי של 'השוק העיראקי' שבשוק מחנה יהודה. איכשהו, דווקא שם, סמוך למסעדה הוותיקה 'עֲזוּרָה', צויירו על קירות ועל דלתות המתכת הישנות ציורי קיר צבעוניים ומרהיבים ועליהם שירים קצרים.
זו הזדמנות לסיור ספרותי-מוזיקלי קצר בשוק האהוב שמושך אליו מעריצים מכל הארץ.
א. במסעדה אצל עֲזוּרָה
במסעדת 'עזורה' עושים כבוד לשירו של יוסי בנאי. אפשר להבין למה...
 |
| כל הצילומים: דוד אסף (הקלקה על התמונה תגדיל אותה) |
ב. קיר השירים
אם תעלו במדרגות שמובילות מ'עזורה' אל השוק העיראקי ותפנו ימינה עד הסוף, תגיעו ל'קיר השירים' (או שמא 'שיר הקירים'?). הקירות קצת נטושים ובלי כוחות, הדלתות הכבדות נעולות באין פותח, וזה מה שתמצאו שם:
אמיר גלבוע
בַּכֹּל סֶרְלוּאִי
יעקב רז
אברהם חלפי
רבי שלמה אלקבץ
תהלים, פרק קלד
רבקה מרים
רבי אלעזר אזכרי
מתוך הפיוט 'ידיד נפש'.
וממול, על דלת נעולה, שכבר מזמן לא נפתחה, נרשמו שרידיו של שיר פוסט-מודרני...
ג. רחוב האגס
מי שימשיך משם, מרחק כמה עשרות מטרים בלבד, לרחוב האגס לשעבר (היום רחוב אליהו בנאי), יתאכזב לגלות שמילות השיר של אהוד בנאי, שעד לפני זמן לא רב היו תלויות בשלט מתכת שהשתלשל מן הגג, נעלמו ואינן. לא מכבר שופץ הגג של הרחוב, ובמקום לחדש את השלט ששיני הזמן כבר שחקו אותו, החליטו להעיף אותו. חבל.
רק מדריכי הטיולים יודעים להצביע על הכניסה לבית, שנבנה בשנת 1923 על ידי אבי המשפחה מאיר אליהו בנאי, ולספר על השיר היפה משנת 1989. הזיכרון היחיד שנותר הוא שֵׁם החומוסייה 'האגס 1'.
ד. מותק, אני מתגעגע
המשורר נחי וייס (Nachi Weiss), שאני מודה כי עד כה לא שמעתי את שמעו, מעטר ביצירותיו כמה קירות ברחוב האשכול. על פי שמו (נחמן) ולשונו ('להיות מתגעגע') אפשר להניח שנחי היה קשור פעם בחסידות ברסלב.
ככל הנראה נחי וייס מאוד גאה ביצירותיו, עובדה ששירו' מותק' מעטר שני קירות שונים.
ה. מוזיקה LIVE
קינוחים מוזיקליים והופעות חיות מזומנים למבקרים בשוק בימי שישי בבוקר.
כל מיני מוזיקאים חובבים, בעיקר בני עֵדות ברסלב, מתיישבים על הקרקע ברחוב מחנה יהודה ('השוק הפתוח') ומתחילים לפרוט עלי גיטרה ולהשמיע מנגינותיהם.
לצדם של החובבים והלא ידועים מופיע כאן קבוע הגיטריסט והמוזיקאי יהודה קיסר, שמוכר היטב לחובבי המוזיקה המזרחית. בימי שישי בבוקר נוהג הקיסר לשבת כמה שעות בכניסה לשוק (רחוב יפו פינת רחוב מחנה יהודה), להנעים בצליליו ולצפות להכרת התודה של המאזינים.
 |
| יהודה קיסר בכניסה לשוק מחנה יהודה |
בעלי התוספות
בני עורי הפנה את תשומת לבי לשיר נוסף שצוייר במעבר (לשעבר) בין החנייה של כי"ל לבין רחוב עץ חיים ('השוק המקורה'). השמש קצת הסתירה את מילות השיר, ובהזדמנות אחליף את הצילום בטוב יותר.
למרות ששירו של פנחס שדה נכתב לפני עשרות שנים, הוא מאוד רלוונטי גם בימינו: 'למצוא מקום חניה ברחוב אגריפס'...
 |
| צילום: בני עורי |
 |
| צילום: דוד אסף |
כתבה נפלאה. מרגשת. ממש ממש נוגעת ללב.
השבמחקהערה קטנטנה - אז הם עוד לא נקראו "בנאי", אלא "בנא".
כך כתוב גם על סורג הדלת: "מאיר אליהו בנא"
נחמד מאוד! כחובבת ספרות וציורים שמחתי על המקום שנתת לנושא. חסרה רק תמונת שני שירים של אמן הרחוב הראשון שפרסם שיריו בשוק - אורן עילם. אם הייתי יודעת איך להעלות תמונה הייתי מצרפת את השירים.
השבמחקאין אפשרות טכנית לצרף צילומים לתגובות. שלחי אותם אליי במייל.
מחקבשיר הדור נאה, בשורה האחרונה מופיעה המלה "שפחת" כאשר האות פ' שונה מהאחרות. בנוסח המקובל בסידורים היום כתוב "שמחת". לאחר מציאת הנוסח המקורי בגניזה הקהירית, בא התיקון להחזיר עטרה ליושנה יחד עם עוד מלה או שתיים. ט.ל.ח.?
השבמחקהשינוי הוא גם במלה שלפני "שמחת". 'והיתה לה שמחת עולם' במקום 'והיתה לך שפחת עולם' ויתכן שהנוסח הזה הוא הנכון, כהמשך הגיוני לבית הראשון: "ידיד נפש אב הרחמן משוך 'עבדך' אל רצונך ..."
מחקתודה על הקולות, המראות, והניחוחות העולים מהכתבה! עושים את השבת...
השבמחקמשהו קטנטן בשולי הכתבה הנהדרת.
השבמחקמצא חן בעיני מאד שמה הפרטי של המשוררת בכל סרלואי.
לקוח מהפסוק: "וה' ברך את אברהם בכל...". בראשית כ"ד, א'. מכאן גם הביטוי "הכל בכל, מכל כל". על שם ארבעה ביטויים המופיעים בראשית.
במקביל למסעדת עזורה -ואולי עוד לפניה, פעל בשוק -ברחוב מחנה יהודה, עזורא נקש, עזורא מכר מיצים שונים מתוך דוכן על גלגלים, שהיה צבוע פסים אנכיים בצבעי כחול לבן. עזורא גר ברחוב זכרון טוביה, ובכל יום היה דוחף את העגלה למקומה בשוק, וסיום יום העבודה בחזרה לביתי בזכרון טוביה. שם העגלה חנתה ברחוב ליד ביתו. עזורא עצמו היה דור שני למשקאות קלים, ואחריו בנו מנחם המשיך בעסקי המיצים.
השבמחקלצין שברחוב האאגס נולדה וגדלה המשוררת גבריאלה אלישע (שלימים שינתה שמה לבת ציון)
השבמחקעופר גביש צודק. המשפחה עלתה לארץ , והשם המקורי היה "בנא" ולא "בנאי". כאן בארץ רוב העולים שעלו מפרס וכורדיסטן עסרו בבנייה וסתתות, וייתכן שזה הוביל לשינוי השם. עיריית ירושלים עשתה מחווה, והחליפה את השם "רחוב האגס" לרחוב בנאי. עליתי בעבר במדרגות מן החנות של מאיר בנאי (האבא) לבית של משפחת בנאי וצילמתי איך מפרקים את הבית.
השבמחק