‏הצגת רשומות עם תוויות סמים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סמים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 18 בדצמבר 2025

פרנסות של יהודים: שׁוּזִים, בעל החלומות, כנופיה, חשיש ובורגולה

א. שוּזִים

צילום: אבישי ליוביץ'

כתב לי אבישי ליוביץ':

אוזנינו כבר מורגלות בריבוי הכפול הנפוץ בעברית הישראלית המודרנית, מברקסים, רֶלְסים וג'ינסים ועד צ'יפסים, בורקסים ובלינצ'סים; אבל מי כתושבי העיר בני ברק, שם צילמתי את המשאית של רשת ההנעלה 'שוזים', יוכלו להעריך כהלכה את החידוש הלשוני. וכדי שתובן האטימולוגיה כהלכתה נכתב גם בלעז SHOESIM.

נותר רק לייחל שלא יקוים בהם וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוּזָיִךְ...


ב. יוסף בעל החלומות

בתת-המדור 'פרנסות מהתנ"ך' כבר היו לנו היזמים 'יוסף ואחיו' והשרברב 'יוסף הצדיק'.

צילום: איתמר לויתן
צילום: יהושע לביא

ועכשיו הגיע תורו של סוכן הנדל"ן 'יוסף בעל החלומות'.

צילום: יוחנן פלוטקין

מדובר בסוכנות שיווק נדל"ן, שמציעה דירות להשכרה בבניין היפה הזה (מ-1933) בשוק לוינסקי בתל אביב.


ג. דרושים עובדי כנופיה

לא הרחק משם, על גזע עץ בשוק לוינסקי, הודבקה מודעת 'דרושים' מיוחדת במינה. לתשומת לב משטרת ישראל (כשתתפנה מפרויקט בדיקת החולצות של אוהדי 'הפועל').

צילום: איתמר לויתן

ד. אבו חשיש

צילום: פיני גורליק

גם המשאית הזו, שצולמה במעבר הגבול הלא רשמי בין ירושלים לבין ביתר עילית ויישובי גוש עציון ('כביש המנהרות'), מעוררת חשד.😊

השם 'חשיש' בערבית פירושו דשא או חציר, ועל גלגולי שם זה, שהביא לזיהוי מוטעה של הסם עם מסדר החשישיון (שממנו נולדה המילה הצרפתית assassin, שהפכה כינוי למתנקשים), ראו במאמרו של אילון גלעד, 'הטעות ההיסטורית שגרמה לנו לפחד מהחשיש'.

ה. פרנסות של ערבים: סורגים ובורגולה

צילום: טובה הרצל

כבר כתבתי כאן בעבר, שלא יפה לצחוק על ערבים שמנסים את כוחם בעברית, וזאת משום שכאשר ישראלים כותבים בערבית, על פי רוב התוצאות תהיינה מביכות הרבה יותר. שירבו כמותם, רק שישגיחו קצת יותר ויִזְכְּרוּ שבשפות אחרות, כמו עברית, יש אות שנקראת פ'.

בכל זאת לא נתעלם משלטים משעשעים כמו זה (צולם בירושלים). מובן ש'בורגולה' היא לא צורת הנקבה של המאכל הידוע בשם בּוּרְגוּל, אלא פשוט פרגולה.

יום שני, 11 באוקטובר 2021

מעורב ירושלמי: כיכרות, פריקה וטעינה, חנות במבצע, שֶׁמֶן וסמים קלים

א. כיכר השוק ריקה

הגיע הזמן לדבר על הדבר המוזר הזה שבירושלים קוראים לו 'כיכר'.

בהגדרתה המילונית (אבן-שושן למשל), כיכר היא 'עמק רחב המוקף הרים' (כמו כיכר הירדן), או 'רחבה, שטח צבורי, על פי רוב מעוגל, בפרשת רחובות בעיר'. 

ואכן, כשמדברים אתנו על כיכר אנו מדמים בעיני רוחנו כיכרות מן העולם הגדול. וגם אם לא ידובר בפְּיַאצָה נאבונה שברומא, ברִינֶק הענק של קרקוב או וורוצלב בפולין, בכיכר הבסטיליה בפריז או בכיכר רבין בתל אביב, הרי לפחות נדמיין את כיכר ספרא הגדולה, שם שוכנת לבטח עיריית ירושלים.

אבל בירושלים הנהיגו חידוש עולמי: בשל מצוקת רחובות שנשארו זמינים על מנת להקדישם לזכר אישים נכבדים פנו עסקני העירייה בלית ברירה לצמתי כבישים והפכו אותם לכיכרות על שם פלוני או אלמוני. 

כיכרות וירטואליות אלה אינן מוסיפותם כבוד לא למונצח ולא לעיר ירושלים המנציחה.

הנה כמה דוגמאות.

זו, למשל, כיכר אפרים כהן, 'מבוני ירושלים', שאינה אלא הסתעפות של רחובות קרן היסוד ושלום עליכם: 

צילום: דוד אסף

וכאן כהן נוסף. זו הכיכר של יעקב כהן (מראשוני בית"ר, ממגיני ירושלים), בצומת הרחובות אגריפס וכי"ח.

צילום: דוד אסף

בשכונת תלפיות, ברחבה ממול בית הכנסת על שמו של ש"י עגנון, בלב-לבו של רחוב לייב יפה, נוצרה בשנת 2018 כיכר פיקטיבית על שמו של המחנך אליקים בן מנחם, שהיה תושב השכונה. 

צילומים: זאב קינן

והנה עוד מבחר כיכרות שיכולים להתכנס בהן בערך מניין אנשים ושני מנייני חתולים (הצילומים של מנחם רוזנברג).

כיכר שמעיה חפץ בצומת הרחובות בן יהודה ולונץ
כיכר היידן בצומת הרחובות הנביאים וישעיהו
כיכר אקצין בצומת הרחובות ארלוזורוב וברטנורא
כיכר עלואן אבידני בצומת הרחובות ארנון ושמואל ברוך (לשעבר אגריפס)
כיכר מורנו מיוחס בצומת הרחובות קק"ל ואבן גבירול
כיכר שושנה הלוי בצומת הרחובות עזה וארלוזורוב

ב. טעינה ופריקה

מישהו יכול להסביר מה זה Freyja?

צילום: קלמן ניומן

צולם ברחוב רבקה בשכונת בקעה (ליד 'אינגליש קייק').

ג. ואהבת לרעך כמוך

מצווה לאהוב את כ-ו-ל-ם, אבל לא את השפה הערבית.

צילום: אלון ריבק

ד. חנות במבצע

ברחוב יפו 57, ליד הרכבת הקלה, מוצעת הזדמנות מסחרית בלתי חוזרת: שותפות במחצית חנות נעליים. וכל הטוב הזה בחמישים ש"ח בלבד...

צילום: מנחם רוזנברג

ה. שמן טוב ירושלים

האם גם במקום היישוב שלכם ממחזרים שמן מאכל משומש?

גם אם כן, תודו ש'שמן טוב ירושלים' הוא כותרת מוצלחת. מצד אחד, 'טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב' (קהלת, ז 1); מצד אחר, 'ילד טוב ירושלים'...

צולם בשולי רחוב אגריפס.

צילום: אלון ריבק

ו. פשקוויל החודש

ברחוב מאה שערים הודבק פשקוויל ארוך בגנות הסמים הקלים.

מצד אחד, ברור שהסמים כבר נמצאים ברחוב החרדי והסכנה הפכה להיות מוחשית; מצד שני, תראו לי סטלן אחד שמסוגל לקרוא בעמידה כל כך הרבה שורות ומילים...

הקלקה על התמונה תגדיל אותה לקריאה נוחה.

צילום: טובה הרצל

יום שני, 1 ביולי 2019

סיבוב בתל אביב: תולעי משי, קופסת סמים וריטלין, ביטחון פנים, דווקא

א. הזדמנות

צילום: איתמר לויתן

ב. מחיר מבצע

מישהו מחק את האות ק'...

צילום: איתמר לויתן

ג. ריטלין

אחרי שרכשתם קופסת סמים תוכלו לפסוע בשמחה לחנות הנוחות עם השם הקסום 'ריטלין', שמציעה בין השאר 'כריכים בהרכבה'. אולי אפשר לקבל שם גם כריך ריטלין?

צילום: איתמר לויתן

ד. אבטחה, שמירה וביטחון

היה מתאים למקם את התמונה הזו ברחוב ההגנה, אבל האמת היא שמדובר בסך הכל ברחוב הרכב. מכל מקום, מי שעובר שם יכול להרגיש מאובטח לגמרי.

צילום: מנחם רוזנברג

ה. דווקא

ברחוב פאיירברג בתל אביב כבר לא שואלים 'לאן' (והמבין יבין), אלא עושים דווקא.

למה מה מי אתה שתגיד לי איפה לקשור את האופניים שלי?

צילום: דוד אסף

יום שני, 23 ביולי 2018

סיבוב בתל אביב: פועל וסטלן, גיבור וגאון, המלצת חניה, חניון פרקינג

א. במותם ציוו לנו את הנדל"ן

עוד פועל בניין נהרג (מד"א)

במוזיאון תל אביב הוצבה 'אנדרטה', העומדת על בסיס של בלוקים פשוטים, לזכרם של פועלי הבניין שמוצאים את מותם במאות אתרי הבנייה המופקרים ברחבי ארצנו. מין מראה אכזרית שהמתבונן בה חש בושה וכלימה.

אנדרטה
פועל הבניין האלמוני
לזכר מאות בוני הארץ שקיפחו נפשם על הפיגומים, כשלושים כל שנה, מקום המדינה ועד היום.
ערבים, יהודים ועובדים זרים, עובדי קבלן ושכירים, ושמם לא נודע.
במותם ציוו לנו את הנדל"ן הישראלי, שכר הדירה וקבוצות הרכישה.

צילום: איתמר לויתן

מה שמבהיל יותר הוא שמיצב זה, שנראה כל כך אקטואלי, נוצר כבר בשנת 2011 – לפני שבע שנים! – על ידי האמנית שלי פדרמן (שמתה בדצמבר 2014).

ב. ברכת הסטלן

לירושלים יש את 'בריכת הסולטן' ולתל אביב את 'ברכת הסטלן' או 'ברכת הסַטְלָה'. ברחוב אבן גבירול מתפללים תפילה זו בדבקות רבה.

צילומים: איתמר לויתן

ג. גיבור או גאון?

ברחוב קויפמן, בשכונת מנשיה שבדרום בתל אביב, עומד לו מאז שנת 1978 'בית גיבור'. היום הוא חלק ממערך של שישה מגדלי משרדים המכונים 'בית הטקסטיל'.

למה קראו מלכתחילה למגדל בשם 'בית גיבור' אינני יודע, אבל לפני כמה שנים הוחלט ש'גיבור' לא מספיק טוב ועדיף שיהיה גם 'גאון'. השם השתנה אפוא ל'בית גאון'.

צילום: יורי ינובר

שינוי ערכים בארכיטקטורה הציבורית?

לאו דווקא. הגאון הוא על שמו של גאון מאוד ספציפי, התעשיין בני גאון שמת בשנת 2008.

אגב אורחא, אם שאלתם את עצמכם מיהו פ.י. קויפמן, שהרחוב קרוי על שמו, ובכן זהו חוקר המקרא הנודע וחתן פרס ישראל פרופסור יחזקאל קויפמן, שבאמת היה גאון (ספריו הידועים הם גולה ונכר, מכבשונה של היצירה המקראית וכרכי תולדות האמונה הישראלית), אבל מעולם לא תיאר לעצמו שהתואר פרופסור יהיה חלק משמו והוא יקוצר לפ"י...

ד. המלצה בלבד

ברחוב שבזי בשכונת נוה צדק השילוט הוא בבחינת המלצה ותו לא.

צילום: דוד אסף

ה. מי אתה דניאל פרקינג?

צילום: נדב נחלון

החניון-פרקינג הזה, שנמצא סמוך לנמל תל אביב, קצת מזכיר את רחוב בן-יהודה שטראסה.

ואולי באמת החניון קרוי על שמו של דניאל פרקינג?

פרקינג היה, כידוע, ממייסדי 'אחוזת בית', פעיל מרכזי בהגנה ועסקן בכיר במפא"י. הוא היה אדם כל כך צנוע, שאפילו תמונתו לא השתמרה וגם לא שנות חייו ומותו, אבל ידוע שהיה קרוב רחוק של יצחק הסוף (איננו)...


יום רביעי, 28 בפברואר 2018

ארץ הקודש: ארם נהריים ס', לחץ דם, סגור בשבת, קנאביס, תכשיטים

א. אליהו הנביא ב' וארם נהריים ס'

בתל אביב יש בתי כנסת עם שמות מוזרים.

כך למשל, ברחוב אבן גבירול 117 שוכן בית הכנסת אליהו הנביא ב'. אליהו הנביא א' לא בסביבה, והכוונה כנראה היא לכניסה ב'...

צילום: דוד אסף

אך מה פשר האות ס' בשמו של בית הכנסת ארם נהריים ברחוב נחלת בנימין 47?

ס'[פרדים]? חידה היא ותהי לחידה.

צילום: איתמר לויתן

ב. ברכת הבית או יתר לחץ דם – מה עדיף?

במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים רמב"ם מצאו פתרון יצירתי לסובלים מיתר לחץ דם (BP; Blood pressure) – 'ברכת הבית'...

צילום: נעמי גרינטל לבקוביץ

ג. סגור בשבת

בדרך כלל השלט שבפתח החנות אמור להעיד על תכולתה. אבל בחנות הזאת, ברחוב דיזנגוף שבמדינת תל אביב, מה שחשוב הוא שהיא סגורה בשבת.

ומה אפשר לקנות בה ביום חול, כשפתוח? אם זה באמת אכפת לכם, אז היכנסו פנימה וראו בעצמכם.

צילום: איתמר לויתן

ד. קנאביס בברכת ה'

בתחנה לחלוקת קנאביס רפואי ברחוב אבן גבירול בתל אביב חשים חובה, משום מה, לעטוף את העסק בפסוק מתהלים וכמובן בברכת ה' ובעזרתו. לא מיותר לומר שלרוב אלה שמשתמשים בקנאביס רפואי (בניגוד לקנאביס לא רפואי), ה' לא ממש עזר...

צילום: איתמר לויתן

ה. תכשיטי מקובלים

אפילו רבי שמעון בר יוחאי, האר"י מצפת והגולם מפראג קנו כאן את הטבעות שלהם. רחוב דיזנגוף בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן


יום רביעי, 3 בפברואר 2016

פרנסות של יהודים: אופיום להמונים; ארמית שוטפת; שדכניות ובירורים

א. קוקטיל מושלם: דת, נשק וסמים

'הדת היא האופיום של ההמונים', אמר קרל מרקס. אבל גם הוא לא העלה בדעתו את עסקי הכספות של 'יו-סף' (YOSAFE), ואת התמהיל המבהיל של קודש וחול: ארונות קודש, כלי נשק וסמים...

ושימו לב לב"ה הבלתי נמנע (בחלון השמאלי).

רק סקס חסר, ואז ה'חבילה' תהיה מושלמת.

צילום: יהושע לביא

ב. מאי לי נפקא מינא?

'אם אתם שוקלים רי-לוקיישן בבבל', כתב לי רונן פוקסמן, 'או שאתם בתכנית חילופי סטודנטים עם ישיבות סורא ופומבדיתא – המודעה הזו נועדה לכם'.

רחוב עמק רפאים, ירושלים

ג. הניה השדכנית ושלמה הבורר

לאחר שכבר נפגשנו במדור זה עם קורסים למוהלים ('הגשמת חלום'), הנה בשורה חשובה נוספת לשוחרי הקורסים הסמי-אקדמיים. מה דעתכם על קורס לשדכניות, עם התמחות מיוחדת ב'אמהות משדכות'?

שישה מפגשים יספיקו להניה השדכנית כדי ללמד אתכן את שיטת FFCA (אין לי מושג מה זה, אבל זה נשמע נורא מקצועי, 'שקול ואחראי').

צילום: יונתן ק.

בדקתי קצת מה קורה באינטרנט בתחום השדכנות – בכל זאת עברו כמה שנים מאז הסעירה השדכנית הלנה את עולמנו התמים – ומתברר שמדובר בתחום תוסס.

קחו למשל את האתר 'כולנו שדכנים' (על משקל 'כולנו יהודים'?).


באתר זה רשומים עשרות שדכנים ושדכניות, כולם פונים למגזר החרדי והדתי, עם תחומי התמחות ספציפיים, למן חסידי ברסלב ובעלי תשובה המקורבים לחסידי ברסלב, עבור בבני עדות החסידים בכלל, עם תת-התמחות במגזר חב"ד. וכלה בחוזרים בתשובה, במתחזקים ובמסורתיים. פה ושם יש גם פנייה לחילוניים. לאלה האחרונים יש מספיק שדכנים משל עצמם שמשתמשים בשמות אחרים.

אבל כל אלה הם כאין וכאפס לעומת השירות הייחודי שמציע שלמה, השדכן הירושלמי בעל הקשרים במגזר: בירורים...

שלמה הבורר (צילום: יונתן ק.)

יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

פינת ההלכה: על סמים ועבירות קלות

צילום: אגור שיף

בשנת 2012 ראה אור ספר הזוי משהו (ולא סתם בחרתי במילה 'הזוי') שנקרא Cannabis Chassidis, ובו המחבר מנסה לטעון שגדולי החסידות הגיעו לחוויות האקסטטיות והחוץ-חושיות שלהם – מה שקרוי בשפת החסידים 'עליית נשמה' – באמצעות סמי הזיה שהיו זמינים במקומותיהם. בעלי השם, והבעש"ט בתוכם, היו בקיאים לא רק בשמות קדושים, אלא גם ברפואות עממיות וברקיחת תרופות וכתישת עשבי מרפא, והקנאביס בתוכם.


שאלת הסמים לא נדונה הרבה מנקודת המבט ההלכתית, שכן לכאורה ברור שזה אסור ומה השאלה בכלל. בשנת 1973, לפני יותר מארבעים שנה, נשאל הרב הניו-יורקי משה פיינשטיין (1986-1895), שנחשב לגדול הפוסקים בזמנו, אם מותר לבחורי ישיבה לעשן מריחואנה. הרב הנכבד פסק שלא ולא. אסור, כי זה מסוכן לגוף ולנפש, וזה ממכר וגורם לתאווה גדולה וגם גורם לעבור על איסור כיבוד אב ואם, שבוודאי מצטערים מאוד שבנם מעשן סמים (בהנחה שהם עצמם לא מעשנים).

אגרות משה, חלק ד, תשמ"ב (יורה דעה, חלק ג, סימן לה, עמ' רסח)

מאז פסק הרב פיינשטיין מה שפסק לא התמודדו פוסקי הלכה עם שאלה זו.
ש"פ, תלמיד חכם מניו-יורק, מתעניין במקומם של סמי ההזיה בעולמם הרוחני של אבותינו, בייחוד אצל החסידים הראשונים בני דורו של הבעל שם טוב הקדוש. הוא הפנה את תשומת לבי לדיון הלכתי מעניין בסוגיית הסמים, שערך לאחרונה הרב חנן אפללו בחלק ח' של ספר השו"ת שלו, שנקרא 'אשר חנן' (תשע"ג).


הרב חנן אפללו, שהוא רב, דיין ומורה הלכה בבת ים ובאור עקיבא – על פי שמו וחתימתו (חנ"א ס"ט) הוא בן נאמן למורשת הפסיקה של יהודי המזרח – ניחן באומץ לב. בפתח הדבר לספרו (עמ' ח) הוא מתלונן על אויביו, 'בני קורח', שהם 'עטורי זקן וחבושי מגבעת ושחקנים של צדיקים תמימים שאוכלים רק בד"ץ'. אנשים אלה אינם רואים בעין יפה את מגמת הקולא שהוא נוקט בספריו:


כשמעיינים בספר אפשר להבין מדוע מתנגדים לו. אפללו איננו רפורמי, חס ושלום, אלא חרדי ספרדי, שמתנגד לשירות בצה"ל ו'מיישר קו' עם העולם החרדי בן זמננו. אבל הוא מתמודד בכנות ובאומץ רב במגוון עצום של שאלות אקטואליות, שרבות מהן קשורות בעולמם הרוחני של אלה המכונים 'חוזרים בתשובה'.

וכך הוא גם נוגע בבעיית עישון הסמים הקלים. הרב אפללו מודע לכך שרבים מן המכונים 'בעלי תשובה' או 'חוזרים בתשובה' עישנו סמים בפרק חייהם הקודם ומתקשים להיפרד מהרגליהם הישנים. בתשובתו הוא דן בהבדל שבין סמים 'טבעיים' (חשיש ומריחואנה), שההתמכרות להם אינה שונה בהרבה, לדעתו, מהתמכרות לסיגריות, והם מביאים 'אופוריה ושלווה' (ולא מצינו שהתורה אסרה זאת), לבין סמי הזיה כימיים, שאותם הוא שולל מכל וכל.

שלא כמו ספרות השו"ת המסורתית, שהבנתה שמורה לתלמידי חכמים הבקיאים ברמזיה ובפיתולי לשונה, שפתו של אפללו קולחת ובהירה וכל אחד יכול לקרוא ולהבין. פה ושם גם מתגנבת נימה הומוריסטית לדיון.

הנה דבריו:





בקיצור, אסור אבל. תמיד יש יוצאי דופן ויוצאים מן הכלל וצדדים לכאן ולכאן. ולהשומע יונעם.

מקור: כיכר השבת

בעלי התוספות

ג'רי הגלילי טרח ושלח לי צילום של פירוש הרדב"ז להלכות כלאים בספר משנה תורה של הרמב"ם (פרק ה, הלכה יט), ובו נאמרו הדברים המלבבים האלה:
אבל עלי הקנבוס הנקרא קנב אוכלין אותו במצרים ומשכר. ואומרים שהוא משמח. ואוכלין אותו חי כמות שהוא.


רדב"ז, הוא ר' דוד בן זמרא (1573-1479), היה רב ופוסק חשוב, ממנהיגי היהודים במצרים במאה ה-16. הוא קבור בצפת.

ד"ר דותן גורן נזכר כי בשנת 2008 פרסם פרופ' בני שנון, חוקר מן המחלקה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה העברית, מאמר ובו טען, כי בני ישראל השתמשו בצמחי הזיה במעמד הר סיני. ובקיצור, כאשר התורה מספרת כי 'כל העם רואים את הקולות ואת הלפידים' (שמות, כ 14), אין הכוונה אלא ל'טריפ'.

ואם בחכמי המזרח עסקינן, כבר בשנת 2003 פנה חבר הכנסת לשעבר רומן ברונפמן (מרצ) לרב עובדיה יוסף וביקש ממנו כי יתיר שימוש בסמים קלים. הרב לא התייחס.

ynet, ידיעות אחרונות, 18 בדצמבר 2003