‏הצגת רשומות עם תוויות צנע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צנע. הצג את כל הרשומות

יום שני, 20 בדצמבר 2021

מפה ומשם: בית הנשיא, עוף וחמאה, בובי החתול, אחדות, שילוט עברי

א. ביקור בבית הנשיא

ביום חמישי שעבר (16 בדצמבר 2021) הוזמַנּוּ – יואל ואביבה שֶׁר ואנוכי  לפגישה עם הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל בבית הנשיא בירושלים. 

למה זכינו לכבוד? בזכות הרשימה הנהדרת שכתב יואל על התמונה 'ירושלים: מבט מהר הזיתים' ('לודוויג בלום: מבְּרְנוֹ לירושלים וחזרה', בלוג עונג שבת, 8 באוקטובר 2021). 

התמונה המקורית – 8 מטר אורכה  צויירה ב-1937 ושוכנת כבוד במנזר בעיר בְּרְנוֹ שבצ'כיה, ואילו הסקיצה, התמונה 'הקטנה', תלוייה ב'חדר ירושלים' שבבית הנשיא. המאמר של יואל הגיע בשעתו לתשומת לבו של הנשיא הרצוג, שהזמין אותנו לראות את התמונה במלוא הדרה. 

התמונה של בלום – כך סיפרה לנו נטע מבית הנשיא – נוקתה במיוחד לכבוד ביקורנו, לאחר עשרות שנים שלא טופלה ובהן צברה אבק ולכלוך. רסטורטורית ממוזיאון ישראל הגיעה למשכן ועמלה שעות על הניקוי. זו התוצאה (לחיצה על התמונה תגדיל אותה):

צילום: דוד אסף

כמובן שהצטלמנו למזכרת על רקע התמונה המדהימה, והנשיא אף ביקש לקבל בקביעות את הבלוג. 

מכאן אפשר רק לרדת...

מימין לשמאל: דוד אסף, הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, יואל ואביבה שר, נטע כהן חיים (מ"מ מנכ"ל בית הנשיא)

עוד קודם לכן, הלכתי לראות את שורת הפרוטומות של נשיאי המדינה הקודמים שמוצבים על מדשאת הבית. 


ראו את השילוט יוצא הדופן שנקבע מתחת לפרוטומה של משה קצב.

צילומים: דוד אסף

קוראי הבלוג אולי יזכרו את הרשימה מלפני שנתיים, שבה סיפרתי על הוויכוח שניטש סביב פסלו של הנשיא טדי רוזוולט, שמוצב עשרות שנים בפתח המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק ('סוס ורוכבו: טדי רוזוולט על הסוס', בלוג עונג שבת, 6 בדצמבר 2019). גם שם נקטו בשיטה דומה: לא מעלימים את ההיסטוריה, אלא מציגים אותה במורכבותה.

ב. עוף וחמאה

בֶּנִי לשם העביר לי את המכתב הזה שמקורו אינו ידוע לו, אך הוא בלי ספק אותנטי. הימים היו ימי הצנע, והמוזיקאי היהודי-האמריקני הדגול, ליאונרד ברנשטיין (1990-1918), שביקר אז בישראל (ביקור אחד מני רבים) כאורח התזמורת הפילהרמונית – הוא היה אז בן 32 בסך הכל!  זכה למה שישראלים רבים רק יכלו לחלום עליו: עוף ושתי חבילות חמאה...


האם מישהו מקוראינו יודע פרטים נוספים על מכתב זה והרקע לו?

ג. החתול בובי ספרא

קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם קרוי על שם הבנקאי והפילנטרופ המנוח אדמונד ספרא.

בין המדשאות הירוקות הוקמה פינת האכלה לחתולים לזכרו של בובי ספרא האהוב. מעניין אם  בובי ספרא הוא חתול שזהו שמו, או שאולי מדובר במישהו שקשור למשפחת התורם.

צילום: אבי בלדי

ד. שובה של תנועת המרי

תקופה קצרה שיתפו פעולה ארגון ההגנה ומחתרות אצ"ל ולח"י במסגרת מה שכונה 'תנועת המרי העברי'. הפיגוע במלון המלך דוד פוצץ את שיתוף הפעולה, ומאז פעל כל ארגון בנפרד.

לא מכבר ביקר אריה הניג בבית הפלמ"ח בתל אביב ושמח לראות שהאחדות שוב שורה במחננו. אם בית הקפה של בית הפלמ"ח מרשה לעצמו להשתמש במאוורר שהוא רכוש מוזיאון לח"י  הכל אפשרי...

צילומים: אריה הניג

ה. שילוט עברי

אריק אלון, איש מושב תקומה, כועס, ועמו כועסים (לדבריו) רבים מתושבי המועצה האזורית שדות נגב.

המועצה האזורית שוחרת הטוב יזמה שילוט מחודש של הכניסה ל-16 היישובים שבתחומה. הכוונה כמובן טובה ורצויה, אך הביצוע לוקה בחסר. היכן הוא התאריך העברי שואלים אריק וחבריו. הייתכן? 

והרי לא מדובר ביישובים שנוסדו לפני מאות שנים, אלא בדורנו, והשנים העבריות בדור זה מוכרות וידועות לכל אחד, במיוחד לתושבים המסורתיים הרבים שמאכלסים את רוב יישובי המועצה. לציין בס"ד (בסיעתא דשמיא), בכניסה למושבים כפר מימון ושיבולים ולקיבוץ סעד, הם דווקא ידעו, אז מדוע למחוק את זכרו של הלוח העברי? 



ואם זה כל כך כואב לתושבי המועצה, מה הבעיה לתקן (כמו בשילוט שבכניסה למושב יושיביה)?