תאריכים של יהודים

האקדמיה ללשון העברית

מאת אמיר בן-עמרם

שוחחו יהודי ומוסלמי ביניהם. אמר המוסלמי: ראה את כתובותינו המקושטות. מכל כתובת, בעיקר בכותרות ספרים ובכתובות על בתים, אנו עושים ציור.

השיב לו היהודי: ואנו מקשטים תאריכים... 

ואכן, כמה משעמם נראה התאריך 'האזרחי' המקובל – יום, חודש ושנה – לעומת היצירתיות שהפגינו אבותינו ואבות אבותינו כאשר כתבו תאריכים עבריים. 

כמו כל ארכיון עברי גם ארכיון 'גנזים' של אגודת הסופרים מכיל אוספים רבים של מכתבים מתקופות שונות, וכנהוג, כותבים במכתב את התאריך. אין סוף לאפשרויות שבהן ניתן להשתעשע בתאריך העברי – יש פרט גדול ופרט קטן, שנה לבריאת העולם ומניינים ממניינים שונים (שטרות, חורבן הבית, הצהרת בלפור וכיוב"ז), וכמובן פרשת השבוע, שמספקת מגוון פסוקים ורעיונות. תאריכים יצירתיים, שונים ומשונים, נמצאים לא רק במכתבים אלא גם בשערי ספרים, בשאלות ותשובות, במכתבי הסכמות, בשטרות ובצוואות, ואפילו על מצבות קבורה. אין בדוגמאות שתובאנה כאן כדי למצות את הנושא ואפילו לא לדגדגו. גם אין בהם חידוש למי שעיסוקו בכתבי יד עבריים או בספרים עתיקים. הבאנו רק מעט מאוצרות הארכיון: מבחר מקרי של מכתבים שהתאריך שנרשם בהם חורג מן הצורה השגרתית של יום, חודש ושנה. 

א. אור לאחרון של חנוכה

ארכיון קבק

המכתב שנשלח לסופר א. א. קבק (1944-1881) נכתב אור לאחרון של חנכה, כלומר אור לג' בטבת. 

בהמשך מצטט הכותב מחוויות קריאתו בספרו של קבק ועובר לתאריך הישן והמוכר: 40, VII, 11.

ב. למניין בני ישראל

ארכיון ברודי

מכתב ששלח הרב יעקב הופמן, מפרנקפורט על נהר מיין שבגרמניה, לרב הראשי של פראג חיים ברודי (1942-1868).  

התאריך הוא ד' מ"ה למב"י ה'תרפ"ב, שהוא יום רביעי, היום ה-45 למניין בני ישראל – כלומר ספירת העומר – שהוא ראש חודש סיון, שנת תרפ"ב, היא 1922. האות ה' שלפני תאריך השנה – היא המכונה פרט גדול (או פ"ג) – מציינת את האלף החמישי לבריאת העולם. 

ג. למטמונים

ארכיון קדרי

מכתב ששלח פרופסור אהרן מירסקי (2001-1914), משורר וחוקר ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, לסופר שרגא קדרי (1982-1907).

התאריך הוא ל"ז למטמונים תשכ"ו – ומה הם המטמונים? שוב ספירת העומר שבה מונים 49 ימים, כלומר למ"ט מונים. מכאן שהמכתב נכתב בכ"ב באייר תשכ"ו.

ד. פרשת השבוע

ארכיון ברודי

מכתב בגרמנית ששלח הרב ד"ר יונה בונדי ((Jonas Bondi, שהיה רב במיינץ (מגנצא) שבגרמניה (1929-1862), אל הרב חיים ברודי בפראג.

התאריך הוא עש"ק תצוה תרפ"ו לפ"ק. 'תצוה' היא כמובן פרשת השבוע, ומכאן שמדובר בערב שבת קודש פרשת תצוה – י"ב באדר – תרפ"ו (1926).

ה. מוצאי ש"ת

ארכיון פוזננסקי

מכתב מהמו"ל והעורך שרגא פייבל מרגולין (1942-1870) מברלין לסופר מנחם פוזננסקי (1956-1887) שבתל אביב.

התאריך הוא מוצאי ש"ת תרצ"ב, כלומר מוצאי שמחת תורה (1931).

ו. שנת סתר

ארכיון ברודי

מכתב מהרב דוד צבי הופמן (1921-1843),  ראש בית המדרש לרבנים בברלין, אל הרב חיים ברודי. 

התאריך הוא ערב סוכות, שנת סתר לפ"ק, והשנה היא תר"ס (1900-1899). שינוי זה מהסדר הרגיל של כתיבת האותיות נעשה לעיתים מזומנות ומסיבות שונות, לרוב כדי להתחמק מצירופים שיוצרים מילים לא נעימות לעין או לאוזן. למשל, תרצ"ח נכתבה תרח"צ, ותשמ"ד נכתבה תשד"מ.

ז. ויעתר יצחק

ארכיון ברודי

מכתב מחוקר כתבי היד של הספרות הפילוסופית יצחק לאסט (1913-1847) מרמסגייט שבאנגליה אל הרב חיים ברודי.

 התאריך כתוב כך: עשרה במרחשוון ויעתר יצחק, כשהאותיות עתר מסומנות בנקודה מעליהן – רמז לכך שיש לקרוא אותן כגימטרייה. עת"ר בשיכול אותיות היא שנת תר"ע (1910-1909). נוסף על כך, השיבוץ 'ויעתר יצחק' מרמז גם לשמו הפרטי של הכותב וגם לפסוק מקראי ('וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ' – בראשית, כה 21).

ח. תתמ"ב לחורבן

ארכיון ברודי

מכתב מאליעזר בן-יהודה מירושלים אל הרב חיים ברודי. 

התאריך הוא כ"א אב, תתמ"ב לחרבן. הכוונה לחורבן בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה, ואם כך הכוונה היא לשנת 1912 (70 + 842 = 912).

גם בעיתונים שייסד בן יהודה הוא דבק במניין החורבן. הנה למשל המניין שנדפס בגיליונות עיתון הצבי:

י"ב בחשון 1816 לחורבן, היא שנת תרמ"ה (31 באוקטובר 1884).

ט. ג' לבלפור

ארכיון ברודי

עוד מכתב מאליעזר בן יהודה, הפעם לרב אברהם יצחק הכהן קוק. 

כיוון שאנו עומדים אחרי הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917; י"ז בחשוון תרע"ח), התאריך הוא אופטימי הרבה יותר. מחורבן לגאולה... התאריך שרשם אב"י הוא ערב סוכות, ג' לבלפור, והכוונה אפוא לשנת 1920 (תרפ"א). 

מניין התאריך לפי הצהרת בלפור היה 'שיגעון' פרטי של משפחת בן יהודה. הנה לדוגמה כותרת הגיליון הראשון של העיתון דאר היום, שהקימו בן יהודה ובנו איתמר:

י. אתתמ"ד

ניירות רחל בארכיון זלמן שזר

כמו בן יהודה גם אהרן דוד גורדון מנה את התאריך על פי חורבן הבית השני. 

מכתב זה, שנשלח מיפו למשוררת רחל ששהתה אז בלימודים בצרפת, נושא את התאריך יב טבת אתתמ"ד, כלומר ראשית 1914. 

________________________________________

אמיר בן-עמרם עובד במכון 'גנזים' של אגודת הסופרים, benamram.amir@gmail.com

מפה ומשם: אנה פרנק, תאריך עברי, מע"מ, המאורעות, גושפון, יציאה

א. אנה פרנק

ממתחם מערת בני ברית, אשר ביער הקדושים (לפני בית שמש), יוצא שביל קצר (כחמישים עד שבעים מטר אורכו) המוקדש לסיפור חייה של אנה פרנק. שביל זה נחנך בשנת 2011.

הכתובת הראשונה בשביל מופיעה על עמוד קטן, ובקצה השביל הוקמה אנדרטה גדולה לזכרה, המכונה יד אנה פרנק. 

הנה הכתובת המקדמת את פני ההולכים:

צילום: יורם שווגר (תודה לעפר גביש)

מצבה הפיזי של הכתובת הוא 'על הפנים'. האם אין שום גורם שאחראי לשמור על כתובות כאלה ולדאוג להחלפתן כשצריך? 

ומלבד זאת, אין קשר בין הטקסט בעברית לטקסט באנגלית. בטקסט העברי דאגו גם לשבש את שנת הולדתה של אנה. היא נולדה ב-1929, ולא ב-1924.

וראו זה פלא: בערך 'יד אנה פרנק' שבוויקיפדיה מובא צילום השלט המקורי, והנה אין בו פגם ושנת לידתה של אנה נרשמה כהוגן: 1929. כיצד השתנה התאריך והשתבש? 

צילום: אבישי טייכר (ויקיפדיה)

ב. תאריך עברי

מדוע מחקו לנו את התאריך העברי? מחה אריק אלון ממושב תקומה, ועמו רבים מתושבי המועצה האזורית שדות נגב, על השילוט החדש שהציבה המועצה בפתח הכניסה ליישוביהם. את מחאתם הנמרצת השמענו במדור זה לפני כמה חודשים.

והנה, תלונתם נשמעה ב'חלונות הגבוהים' ומבצע להשבת עטרת הלוח העברי ליושנה יצא לדרך. אמנם טרם הסתיים, וגם העבודה הגרפית לא נקייה לגמרי, אך הרצון הוא טוב ולפי שעה די בכך.

הנה כמה דוגמאות, לפני ואחרי:

ג. עם מע"מ או בלעדיו?

כידוע, מי שמוכר או קונה טובין באילת פטור מתשלום מע"מ. עם הפטור הזה אפשר לשחק ולהשתעשע, ובעיקר לבלבל את הקונים. הנה למשל שלט פרסום בתוך חנות H&O.

אז יש מע"מ או לא, ומה בדיוק ההנחה?

צילום: יעקב גדעוני

ד. מאורעות תרפ"ד/ז

ברמת השרון יש סמטה ושמה כפר אוריה, לזכר הכפר שננטש במאורעות תרפ"ט וכמה מתושביו עברו לגור ברמת השרון. בפינת הסמטה ורחוב סוקולוב 55 הוצב השלט הזה וממנו אפשר ללמוד כי 'מאורעות תרפ"ד' (או שמא תרפ"ז? הגופן אינו ברור) היו בשנת 1930...

צילום: יעקב וימן

ה. מרכזי סיוע

לתושבי גוש עציון יש ספר טלפון משל עצמם, שנקרא 'גושפון'. בעמודי הפתיחה יש, כנהוג, מספרים שימושיים של שירותי חירום והצלה.

מתברר שלתושבי הגוש יש שירותים חשובים נוספים, ובהם 'קו פתוח בנושא טהרת המשפחה', 'גמ"ח ארצי להשבת אבידה', ו'מרכז מידע ארצי בשמירת הלשון'.

צילום: טובה הרצל

ו. שלט יציאה

מה אומר השלט הזה, שצולם באחד ממתחמי הקורונה בפתח תקווה?

לכאורה הוא אומר שאם תצעדו בכיוון החץ תגיעו ל... שלט היציאה, כלומר לשלט שכתוב עליו 'יציאה'.

מה שקרה כאן הוא, כנראה, שכנהוג במקומותינו מישהו אמר למישהו: 'תכין שלט יציאה', אז הוא הכין 'שלט יציאה'.

צילום: גל ורדי

מפה ומשם: בית הנשיא, עוף וחמאה, בובי החתול, אחדות, שילוט עברי

א. ביקור בבית הנשיא

ביום חמישי שעבר (16 בדצמבר 2021) הוזמַנּוּ – יואל ואביבה שֶׁר ואנוכי – לפגישה עם הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל בבית הנשיא בירושלים. 

למה זכינו לכבוד? בזכות הרשימה הנהדרת שכתב יואל על התמונה 'ירושלים: מבט מהר הזיתים' ('לודוויג בלום: מבְּרְנוֹ לירושלים וחזרה', בלוג עונג שבת, 8 באוקטובר 2021). 

התמונה המקורית – 8 מטר אורכה – צויירה ב-1937 ושוכנת כבוד במנזר בעיר בְּרְנוֹ שבצ'כיה, ואילו הסקיצה, התמונה 'הקטנה', תלוייה ב'חדר ירושלים' שבבית הנשיא. המאמר של יואל הגיע בשעתו לתשומת לבו של הנשיא הרצוג, שהזמין אותנו לראות את התמונה במלוא הדרה. 

התמונה של בלום – כך סיפרה לנו נטע מבית הנשיא – נוקתה במיוחד לכבוד ביקורנו, לאחר עשרות שנים שלא טופלה ובהן צברה אבק ולכלוך. רסטורטורית ממוזיאון ישראל הגיעה למשכן ועמלה שעות על הניקוי. זו התוצאה (לחיצה על התמונה תגדיל אותה):

צילום: דוד אסף

כמובן שהצטלמנו למזכרת על רקע התמונה המדהימה, והנשיא אף ביקש לקבל בקביעות את הבלוג. 

מכאן אפשר רק לרדת...

מימין לשמאל: דוד אסף, הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, יואל ואביבה שר, נטע כהן חיים (מ"מ מנכ"ל בית הנשיא)

עוד קודם לכן, הלכתי לראות את שורת הפרוטומות של נשיאי המדינה הקודמים שמוצבים על מדשאת הבית. 

ראו את השילוט יוצא הדופן שנקבע מתחת לפרוטומה של משה קצב.

צילומים: דוד אסף

קוראי הבלוג אולי יזכרו את הרשימה מלפני שנתיים, שבה סיפרתי על הוויכוח שניטש סביב פסלו של הנשיא טדי רוזוולט, שמוצב עשרות שנים בפתח המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק ('סוס ורוכבו: טדי רוזוולט על הסוס', בלוג עונג שבת, 6 בדצמבר 2019). גם שם נקטו בשיטה דומה: לא מעלימים את ההיסטוריה, אלא מציגים אותה במורכבותה.

ב. עוף וחמאה

בֶּנִי לשם העביר לי את המכתב הזה שמקורו אינו ידוע לו, אך הוא בלי ספק אותנטי. הימים היו ימי הצנע, והמוזיקאי היהודי-האמריקני הדגול, ליאונרד ברנשטיין (1990-1918), שביקר אז בישראל (ביקור אחד מני רבים) כאורח התזמורת הפילהרמונית – הוא היה אז בן 32 בסך הכל! – זכה למה שישראלים רבים רק יכלו לחלום עליו: עוף ושתי חבילות חמאה...

האם מישהו מקוראינו יודע פרטים נוספים על מכתב זה והרקע לו?

ג. החתול בובי ספרא

קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם קרוי על שם הבנקאי והפילנטרופ המנוח אדמונד ספרא.

בין המדשאות הירוקות הוקמה פינת האכלה לחתולים לזכרו של בובי ספרא האהוב. מעניין אם  בובי ספרא הוא חתול שזהו שמו, או שאולי מדובר במישהו שקשור למשפחת התורם.

צילום: אבי בלדי

ד. שובה של תנועת המרי

תקופה קצרה שיתפו פעולה ארגון ההגנה ומחתרות אצ"ל ולח"י במסגרת מה שכונה 'תנועת המרי העברי'. הפיגוע במלון המלך דוד פוצץ את שיתוף הפעולה, ומאז פעל כל ארגון בנפרד.

לא מכבר ביקר אריה הניג בבית הפלמ"ח בתל אביב ושמח לראות שהאחדות שוב שורה במחננו. אם בית הקפה של בית הפלמ"ח מרשה לעצמו להשתמש במאוורר שהוא רכוש מוזיאון לח"י – הכל אפשרי...

צילומים: אריה הניג

ה. שילוט עברי

אריק אלון, איש מושב תקומה, כועס, ועמו כועסים (לדבריו) רבים מתושבי המועצה האזורית שדות נגב.

המועצה האזורית שוחרת הטוב יזמה שילוט מחודש של הכניסה ל-16 היישובים שבתחומה. הכוונה כמובן טובה ורצויה, אך הביצוע לוקה בחסר. היכן הוא התאריך העברי שואלים אריק וחבריו. הייתכן? 

והרי לא מדובר ביישובים שנוסדו לפני מאות שנים, אלא בדורנו, והשנים העבריות בדור זה מוכרות וידועות לכל אחד, במיוחד לתושבים המסורתיים הרבים שמאכלסים את רוב יישובי המועצה. לציין בס"ד (בסיעתא דשמיא), בכניסה למושבים כפר מימון ושיבולים ולקיבוץ סעד, הם דווקא ידעו, אז מדוע למחוק את זכרו של הלוח העברי? 

ואם זה כל כך כואב לתושבי המועצה, מה הבעיה לתקן (כמו בשילוט שבכניסה למושב יושיביה)?