סיפורי רחובות: איסאק באבל, י"ל פרץ, כפר אוריה

א. יצחק  או איסאק? 

צילום: רון מנדל

בחיפה יש רחוב ושמו 'יצחק באבל'. ככל שידוע לי, חיפה היא העיר היחידה בארץ שמכבדת את זיכרו של הסופר הדגול בקריאת רחוב על שמו. עד כאן השבח.

בַּאבֶּל היה סופר, מחזאי ועיתונאי יהודי-סובייטי, שגם נחשב לחוליה חשובה בשלשלת הזהב של הספרות הרוסית הגדולה. הוא נולד באודסה, היה שותף למהפכת אוקטובר וככתב צבאי תיאר את הקרבות בין הצבא האדום והצבא הלבן בימי מלחמת האזרחים ואת המערכה עם הצבא הפולני (1921-1919). סיפוריו הנהדרים תורגמו לעברית כמה פעמים בידי מתרגמים מצוינים (אברהם שלונסקי, נילי מירסקי, חמוטל בר-יוסף) ומהם עולים כישרונותיו הספרותיים ולא פחות גם לבטי זהותו היהודית. כמה מסיפוריו המרגשים ביותר מתרחשים בספירה יהודית. אך באבל, יליד אודסה, ראה עצמו בראש ובראשונה כאדם סובייטי הנאמן למהפכה ולערכיה. כל זה לא עזר לו ביום פקודה כאשר נאשם בבגידה והוצא להורג בהוראת סטאלין.

ככל הידוע ממסמכים סובייטיים הוא נרצח בסיביר ב-1941 ולא ב-1939 כנכתב בשלט.

תמונתו האחרונה של באבל, ממאי 1939, נמצאה בארכיוני הנ.ק.ו.ד.; משקפיו ככל הנראה נשברו בידי חוקריו (ויקימדיה)

מעבר לטעות זו יש שאלה חשובה לא פחות: איך לקרוא לו, יצחק או איסאק?

האם לשמור את השם שבו השתמש האדם בחיי היום יום שלו, בשם שבו הכירוהו ובו הציג את עצמו (איסאק), או אולי בשם הבר-מצווה שלו (יצחק)? האם, להבדיל, צריך ל'גייר' גם את שמותיהם של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף או יוסיף סטאלין ליוסף?

בדיקת אזכוריו של באבל באתר עיתונות יהודית היסטורית מניבה מאות אזכורים של יצחק ושל איסאק, אך די בהצצה בכריכות ספריו שתורגמו לעברית. אם בשלב הראשון הוא היה 'יצחק', הרי שהיום המוסכמה הגורפת היא ששמו צריך להיכתב 'איסאק'.

ההצגה 'השקיעה', 1965 (אתר לזכרם של שרגא פרידמן ושושנה רביד)

ב. איך כותבים י"ל פרץ?

יצחק לייבוש פרץ (1915-1852) היה מגדולי הסופרים בעברית וביידיש ונחשב לאחד מ'שלושת הקלאסיקונים' (לצד מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם). פרץ חתם על יצירותיו בשם י"ל פרץ, ובשפה הדיבור הוא נקרא 'יוּד לָמֶד פרץ'.

ברחובות ארצנו קצת הסתבכו עם השם הזה.

בנתניה, למשל, החליטו שהאות י' פירושה יהודה (כי הרי כולם יודעים שי"ל גורדון וי"ל פינסקר הם יהודה לייב, אז גם כאן)...

התמונה הזו צולמה ב-2016, ואני מקווה שמאז תוקן השלט (אשמח אם קוראינו בנתניה יבררו זאת):

צילום: נתי קנטורוביץ' 

שמו של פרץ היה יצחק, ובכל הפרסומים שלו ועליו בשפות לעז שמו כתוב באות I (Isaac), ולא באות Y. אבל אצלנו החליטו שזה Y (מן הסתם העדפה של התעתיק Yitshak).

כך למשל ברמת השרון:

וגם בתל אביב:

אבל השיא (במובן השלילי) הוא בחיפה, שם תיעתקו את ראשי התיבות מלשון דְּבוּרָה ללשון כתובה: YOD LAMED

צילומים: איתמר לויתן

ג. כפר אוריה: הפרסום בעונ"ש עובד...

הפרסום בעונ"ש עובד... כבוד לעיריית רמת השרון!

לפני שלוש שנים פרסמנו בבלוג את הקטע הזה:

מאורעות תרפ"ד/ז

ברמת השרון יש סמטה ושמה כפר אוריה, לזכר הכפר שננטש במאורעות תרפ"ט וכמה מתושביו עברו לגור ברמת השרון. בפינת הסמטה ורחוב סוקולוב 55 הוצב השלט הזה וממנו אפשר ללמוד כי 'מאורעות תרפ"ד' (או שמא תרפ"ז? הגופן אינו ברור) היו בשנת 1930...

צילום: יעקב וימן

והנה העירייה נתנה דעתה למוזרות זו ופשוט תיקנה לתאריך הנכון:

צילום: גדעון פליישמן

מפה ומשם: אנה פרנק, תאריך עברי, מע"מ, המאורעות, גושפון, יציאה

א. אנה פרנק

ממתחם מערת בני ברית, אשר ביער הקדושים (לפני בית שמש), יוצא שביל קצר (כחמישים עד שבעים מטר אורכו) המוקדש לסיפור חייה של אנה פרנק. שביל זה נחנך בשנת 2011.

הכתובת הראשונה בשביל מופיעה על עמוד קטן, ובקצה השביל הוקמה אנדרטה גדולה לזכרה, המכונה יד אנה פרנק. 

הנה הכתובת המקדמת את פני ההולכים:

צילום: יורם שווגר (תודה לעפר גביש)

מצבה הפיזי של הכתובת הוא 'על הפנים'. האם אין שום גורם שאחראי לשמור על כתובות כאלה ולדאוג להחלפתן כשצריך? 

ומלבד זאת, אין קשר בין הטקסט בעברית לטקסט באנגלית. בטקסט העברי דאגו גם לשבש את שנת הולדתה של אנה. היא נולדה ב-1929, ולא ב-1924.

וראו זה פלא: בערך 'יד אנה פרנק' שבוויקיפדיה מובא צילום השלט המקורי, והנה אין בו פגם ושנת לידתה של אנה נרשמה כהוגן: 1929. כיצד השתנה התאריך והשתבש? 

צילום: אבישי טייכר (ויקיפדיה)

ב. תאריך עברי

מדוע מחקו לנו את התאריך העברי? מחה אריק אלון ממושב תקומה, ועמו רבים מתושבי המועצה האזורית שדות נגב, על השילוט החדש שהציבה המועצה בפתח הכניסה ליישוביהם. את מחאתם הנמרצת השמענו במדור זה לפני כמה חודשים.

והנה, תלונתם נשמעה ב'חלונות הגבוהים' ומבצע להשבת עטרת הלוח העברי ליושנה יצא לדרך. אמנם טרם הסתיים, וגם העבודה הגרפית לא נקייה לגמרי, אך הרצון הוא טוב ולפי שעה די בכך.

הנה כמה דוגמאות, לפני ואחרי:

ג. עם מע"מ או בלעדיו?

כידוע, מי שמוכר או קונה טובין באילת פטור מתשלום מע"מ. עם הפטור הזה אפשר לשחק ולהשתעשע, ובעיקר לבלבל את הקונים. הנה למשל שלט פרסום בתוך חנות H&O.

אז יש מע"מ או לא, ומה בדיוק ההנחה?

צילום: יעקב גדעוני

ד. מאורעות תרפ"ד/ז

ברמת השרון יש סמטה ושמה כפר אוריה, לזכר הכפר שננטש במאורעות תרפ"ט וכמה מתושביו עברו לגור ברמת השרון. בפינת הסמטה ורחוב סוקולוב 55 הוצב השלט הזה וממנו אפשר ללמוד כי 'מאורעות תרפ"ד' (או שמא תרפ"ז? הגופן אינו ברור) היו בשנת 1930...

צילום: יעקב וימן

ה. מרכזי סיוע

לתושבי גוש עציון יש ספר טלפון משל עצמם, שנקרא 'גושפון'. בעמודי הפתיחה יש, כנהוג, מספרים שימושיים של שירותי חירום והצלה.

מתברר שלתושבי הגוש יש שירותים חשובים נוספים, ובהם 'קו פתוח בנושא טהרת המשפחה', 'גמ"ח ארצי להשבת אבידה', ו'מרכז מידע ארצי בשמירת הלשון'.

צילום: טובה הרצל

ו. שלט יציאה

מה אומר השלט הזה, שצולם באחד ממתחמי הקורונה בפתח תקווה?

לכאורה הוא אומר שאם תצעדו בכיוון החץ תגיעו ל... שלט היציאה, כלומר לשלט שכתוב עליו 'יציאה'.

מה שקרה כאן הוא, כנראה, שכנהוג במקומותינו מישהו אמר למישהו: 'תכין שלט יציאה', אז הוא הכין 'שלט יציאה'.

צילום: גל ורדי