סיפורי רחובות: איסאק באבל, י"ל פרץ, כפר אוריה

א. יצחק  או איסאק? 

צילום: רון מנדל

בחיפה יש רחוב ושמו 'יצחק באבל'. ככל שידוע לי, חיפה היא העיר היחידה בארץ שמכבדת את זיכרו של הסופר הדגול בקריאת רחוב על שמו. עד כאן השבח.

בַּאבֶּל היה סופר, מחזאי ועיתונאי יהודי-סובייטי, שגם נחשב לחוליה חשובה בשלשלת הזהב של הספרות הרוסית הגדולה. הוא נולד באודסה, היה שותף למהפכת אוקטובר וככתב צבאי תיאר את הקרבות בין הצבא האדום והצבא הלבן בימי מלחמת האזרחים ואת המערכה עם הצבא הפולני (1921-1919). סיפוריו הנהדרים תורגמו לעברית כמה פעמים בידי מתרגמים מצוינים (אברהם שלונסקי, נילי מירסקי, חמוטל בר-יוסף) ומהם עולים כישרונותיו הספרותיים ולא פחות גם לבטי זהותו היהודית. כמה מסיפוריו המרגשים ביותר מתרחשים בספירה יהודית. אך באבל, יליד אודסה, ראה עצמו בראש ובראשונה כאדם סובייטי הנאמן למהפכה ולערכיה. כל זה לא עזר לו ביום פקודה כאשר נאשם בבגידה והוצא להורג בהוראת סטאלין.

ככל הידוע ממסמכים סובייטיים הוא נרצח בסיביר ב-1941 ולא ב-1939 כנכתב בשלט.

תמונתו האחרונה של באבל, ממאי 1939, נמצאה בארכיוני הנ.ק.ו.ד.; משקפיו ככל הנראה נשברו בידי חוקריו (ויקימדיה)

מעבר לטעות זו יש שאלה חשובה לא פחות: איך לקרוא לו, יצחק או איסאק?

האם לשמור את השם שבו השתמש האדם בחיי היום יום שלו, בשם שבו הכירוהו ובו הציג את עצמו (איסאק), או אולי בשם הבר-מצווה שלו (יצחק)? האם, להבדיל, צריך ל'גייר' גם את שמותיהם של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף או יוסיף סטאלין ליוסף?

בדיקת אזכוריו של באבל באתר עיתונות יהודית היסטורית מניבה מאות אזכורים של יצחק ושל איסאק, אך די בהצצה בכריכות ספריו שתורגמו לעברית. אם בשלב הראשון הוא היה 'יצחק', הרי שהיום המוסכמה הגורפת היא ששמו צריך להיכתב 'איסאק'.

ההצגה 'השקיעה', 1965 (אתר לזכרם של שרגא פרידמן ושושנה רביד)

ב. איך כותבים י"ל פרץ?

יצחק לייבוש פרץ (1915-1852) היה מגדולי הסופרים בעברית וביידיש ונחשב לאחד מ'שלושת הקלאסיקונים' (לצד מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם). פרץ חתם על יצירותיו בשם י"ל פרץ, ובשפה הדיבור הוא נקרא 'יוּד לָמֶד פרץ'.

ברחובות ארצנו קצת הסתבכו עם השם הזה.

בנתניה, למשל, החליטו שהאות י' פירושה יהודה (כי הרי כולם יודעים שי"ל גורדון וי"ל פינסקר הם יהודה לייב, אז גם כאן)...

התמונה הזו צולמה ב-2016, ואני מקווה שמאז תוקן השלט (אשמח אם קוראינו בנתניה יבררו זאת):

צילום: נתי קנטורוביץ' 

שמו של פרץ היה יצחק, ובכל הפרסומים שלו ועליו בשפות לעז שמו כתוב באות I (Isaac), ולא באות Y. אבל אצלנו החליטו שזה Y (מן הסתם העדפה של התעתיק Yitshak).

כך למשל ברמת השרון:

וגם בתל אביב:

אבל השיא (במובן השלילי) הוא בחיפה, שם תיעתקו את ראשי התיבות מלשון דְּבוּרָה ללשון כתובה: YOD LAMED

צילומים: איתמר לויתן

ג. כפר אוריה: הפרסום בעונ"ש עובד...

הפרסום בעונ"ש עובד... כבוד לעיריית רמת השרון!

לפני שלוש שנים פרסמנו בבלוג את הקטע הזה:

מאורעות תרפ"ד/ז

ברמת השרון יש סמטה ושמה כפר אוריה, לזכר הכפר שננטש במאורעות תרפ"ט וכמה מתושביו עברו לגור ברמת השרון. בפינת הסמטה ורחוב סוקולוב 55 הוצב השלט הזה וממנו אפשר ללמוד כי 'מאורעות תרפ"ד' (או שמא תרפ"ז? הגופן אינו ברור) היו בשנת 1930...

צילום: יעקב וימן

והנה העירייה נתנה דעתה למוזרות זו ופשוט תיקנה לתאריך הנכון:

צילום: גדעון פליישמן