יום חמישי, 10 באפריל 2025

סיפורי רחובות: איסאק באבל, י"ל פרץ, כפר אוריה

א. יצחק  או איסאק? 

צילום: רון מנדל

בחיפה יש רחוב ושמו 'יצחק באבל'. ככל שידוע לי, חיפה היא העיר היחידה בארץ שמכבדת את זיכרו של הסופר הדגול בקריאת רחוב על שמו. עד כאן השבח.

בַּאבֶּל היה סופר, מחזאי ועיתונאי יהודי-סובייטי, שגם נחשב לחוליה חשובה בשלשלת הזהב של הספרות הרוסית הגדולה. הוא נולד באודסה, היה שותף למהפכת אוקטובר וככתב צבאי תיאר את הקרבות בין הצבא האדום והצבא הלבן בימי מלחמת האזרחים ואת המערכה עם הצבא הפולני (1921-1919). סיפוריו הנהדרים תורגמו לעברית כמה פעמים בידי מתרגמים מצוינים (אברהם שלונסקי, נילי מירסקי, חמוטל בר-יוסף) ומהם עולים כישרונותיו הספרותיים ולא פחות גם לבטי זהותו היהודית. כמה מסיפוריו המרגשים ביותר מתרחשים בספירה יהודית. אך באבל, יליד אודסה, ראה עצמו בראש ובראשונה כאדם סובייטי הנאמן למהפכה ולערכיה. כל זה לא עזר לו ביום פקודה כאשר נאשם בבגידה והוצא להורג בהוראת סטאלין.

ככל הידוע ממסמכים סובייטיים הוא נרצח בסיביר ב-1941 ולא ב-1939 כנכתב בשלט.

תמונתו האחרונה של באבל, ממאי 1939, נמצאה בארכיוני הנ.ק.ו.ד.; משקפיו ככל הנראה נשברו בידי חוקריו (ויקימדיה)

מעבר לטעות זו יש שאלה חשובה לא פחות: איך לקרוא לו, יצחק או איסאק?

האם לשמור את השם שבו השתמש האדם בחיי היום יום שלו, בשם שבו הכירוהו ובו הציג את עצמו (איסאק), או אולי בשם הבר-מצווה שלו (יצחק)? האם, להבדיל, צריך ל'גייר' גם את שמותיהם של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף או יוסיף סטאלין ליוסף?

בדיקת אזכוריו של באבל באתר עיתונות יהודית היסטורית מניבה מאות אזכורים של יצחק ושל איסאק, אך די בהצצה בכריכות ספריו שתורגמו לעברית. אם בשלב הראשון הוא היה 'יצחק', הרי שהיום המוסכמה הגורפת היא ששמו צריך להיכתב 'איסאק'.

ההצגה 'השקיעה', 1965 (אתר לזכרם של שרגא פרידמן ושושנה רביד)

ב. איך כותבים י"ל פרץ?

יצחק לייבוש פרץ (1915-1852) היה מגדולי הסופרים בעברית וביידיש ונחשב לאחד מ'שלושת הקלאסיקונים' (לצד מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם). פרץ חתם על יצירותיו בשם י"ל פרץ, ובשפה הדיבור הוא נקרא 'יוּד לָמֶד פרץ'.

ברחובות ארצנו קצת הסתבכו עם השם הזה.

בנתניה, למשל, החליטו שהאות י' פירושה יהודה (כי הרי כולם יודעים שי"ל גורדון וי"ל פינסקר הם יהודה לייב, אז גם כאן)...

התמונה הזו צולמה ב-2016, ואני מקווה שמאז תוקן השלט (אשמח אם קוראינו בנתניה יבררו זאת):

צילום: נתי קנטורוביץ' 

שמו של פרץ היה יצחק, ובכל הפרסומים שלו ועליו בשפות לעז שמו כתוב באות I (Isaac), ולא באות Y. אבל אצלנו החליטו שזה Y (מן הסתם העדפה של התעתיק Yitshak).

כך למשל ברמת השרון:

וגם בתל אביב:

אבל השיא (במובן השלילי) הוא בחיפה, שם תיעתקו את ראשי התיבות מלשון דְּבוּרָה ללשון כתובה: YOD LAMED

צילומים: איתמר לויתן


ג. כפר אוריה: הפרסום בעונ"ש עובד...

הפרסום בעונ"ש עובד... כבוד לעיריית רמת השרון!

מאורעות תרפ"ד/ז

ברמת השרון יש סמטה ושמה כפר אוריה, לזכר הכפר שננטש במאורעות תרפ"ט וכמה מתושביו עברו לגור ברמת השרון. בפינת הסמטה ורחוב סוקולוב 55 הוצב השלט הזה וממנו אפשר ללמוד כי 'מאורעות תרפ"ד' (או שמא תרפ"ז? הגופן אינו ברור) היו בשנת 1930...

צילום: יעקב וימן

והנה העירייה נתנה דעתה למוזרות זו ופשוט תיקנה לתאריך הנכון:

צילום: גדעון פליישמן




7 תגובות:

  1. י.ל. פרץ היה מקורב למשפחתנו, בספר ימים ושנים מאת מאיר פרייד כרך ב ניתן למצוא פרטים ביוגרפים מעניינים עליו ועל אותו מאיר פרייד, שהיה דודה של סבתי, ועבר איתו חוויות נעורים לא מעטות, למתענינים בדמות האיש

    השבמחק
  2. איסאק באבל גאון של סיפורים קצרים. הסיפור הראשון בקובץ "חיל הפרשים האדום" נקרא בשם המטעה "אווזי הראשון" (כאילו הוא אוהב אווזים). האינטלקטואל היהודי (שבמזוודה שלו ספרים) מצטרף במלחמת האזרחים ("המהפכה") לצבא האדום. בלילה הראשון לן עם קבוצת קוזאקים שלועגים לו, לצורתו ולהתנהגותו המגוכחת בעיניהם. האשה שנאלצת "לארח" אותם בביתה מתוארת במשפט אחד: "אני רוצה לתלות את עצמי". השפעת הקוזאקים על היהודי שמגיע רעב עושה את שלה, הוא שוסף בחרבו את צוואר האווז שבחדר, פוקד על האשה בלשון גסה ובקול רם (שישמעו הקוזאקים) שתבשל לו ואז הוא כבר "בשל" לשבת עם הקוזאקים לאכול מרק חזיר. סליחה על ההשוואה, כל פעם שיהודים (לכאורה) פורעים בפלשתינאים, שורפים בתים, מכוניות ותינוקות, אני נזכר ב"אווזי הראשון" של איזאק באבל.

    השבמחק
  3. אני מפנה את תשומת הלב לזיכרונותיו מלאי העניין של עקיבא גוברין על פגישתו המופלאה עם יצחק באבל. הזיכרונות כונסו בספרו של עקיבא גוברין : בפרק: "פגישה עם י. באבל", מתוך: 'בעקבי המשימות' הוצאת עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ד/1974, עמ' 344 – 361. בין השאר נכללו בו תווי הנגינה של "הניגון שהשמיע עקיבא גוברין באזני באבל" שאותם רשם: שלמה קפלן (עמ' 362).
    היה זה בתקופת פטליורה כשהמקום עבר מיד ליד. בפגישה הראשונה הוא תואר כ"קוזאק עם משקפיים". על המשך השיחות המרתקות ביניהם, לרבות על "פלשתינה", על ספרות, על ילדותו של באבל, כפי שסיפר לעקיבא ועוד הרבה, מומלץ לקרוא בספר עצמו. שם נזכר שמו: יצחק.

    השבמחק
  4. תרפ"ט היה ב1929, לא?

    השבמחק
  5. סופר המדע הבדיוני (שעל שמו רחוב בירוחם!) אייזק אסימוב ביקש ששמו, בתרגומי ספריו לעברית, יהיה יצחק אסימוב. וכך היה (עד לאחרונה ממש, כשזה נראה כנראה להוצאות מוזר).

    השבמחק
  6. נכון לשנת 2018 לפי גוגל סטריט ויו- הרחוב עדיין נקרא יהודה לייבוש פרץ.

    השבמחק
  7. אם להביא בחשבון שגם הגירסה "יוסיף" (במקור: אִיאוֹסיף) סטאלין היא "ריסוז" (גרסה רוסית) לשמו המקורי הגרוזיני (בשמאלנית: גיאורגי) של ג'ועאשווילי - יוסב, אפשר בהחלט לעברת את באבל לאיציק ואת רוצחו ליוסל'ה.

    Exurge Bagatze et iudica causam tuam!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.