יום שלישי, 12 באפריל 2022

מפה ומשם: אנה פרנק, תאריך עברי, מע"מ, המאורעות, גושפון, יציאה

א. אנה פרנק

ממתחם מערת בני ברית, אשר ביער הקדושים (לפני בית שמש), יוצא שביל קצר (כחמישים עד שבעים מטר אורכו) המוקדש לסיפור חייה של אנה פרנק. שביל זה נחנך בשנת 2011.

הכתובת הראשונה בשביל מופיעה על עמוד קטן, ובקצה השביל הוקמה אנדרטה גדולה לזכרה, המכונה יד אנה פרנק

הנה הכתובת המקדמת את פני ההולכים:

צילום: יורם שווגר (תודה לעפר גביש)

מצבה הפיזי של הכתובת הוא 'על הפנים'. האם אין שום גורם שאחראי לשמור על כתובות כאלה ולדאוג להחלפתן כשצריך? 

ומלבד זאת, אין קשר בין הטקסט בעברית לטקסט באנגלית. בטקסט העברי דאגו גם לשבש את שנת הולדתה של אנה. היא נולדה ב-1929, ולא ב-1924.

וראו זה פלא: בערך 'יד אנה פרנק' שבוויקיפדיה מובא צילום השלט המקורי, והנה אין בו פגם ושנת לידתה של אנה נרשמה כהוגן: 1929. כיצד השתנה התאריך והשתבש? 

צילום: אבישי טייכר (ויקיפדיה)

ב. תאריך עברי

מדוע מחקו לנו את התאריך העברי? מחה אריק אלון ממושב תקומה, ועמו רבים מתושבי המועצה האזורית שדות נגב, על השילוט החדש שהציבה המועצה בפתח הכניסה ליישוביהם. את מחאתם הנמרצת השמענו במדור זה לפני כמה חודשים.

והנה, תלונתם נשמעה ב'חלונות הגבוהים' ומבצע להשבת עטרת הלוח העברי ליושנה יצא לדרך. אמנם טרם הסתיים, וגם העבודה הגרפית לא נקייה לגמרי, אך הרצון הוא טוב ולפי שעה די בכך.

הנה כמה דוגמאות, לפני ואחרי:





ג. עם מע"מ או בלעדיו?

כידוע, מי שמוכר או קונה טובין באילת פטור מתשלום מע"מ. עם הפטור הזה אפשר לשחק ולהשתעשע, ובעיקר לבלבל את הקונים. הנה למשל שלט פרסום בתוך חנות H&O.

אז יש מע"מ או לא, ומה בדיוק ההנחה?

צילום: יעקב גדעוני

ד. מאורעות תרפ"ד/ז

ברמת השרון יש סמטה ושמה כפר אוריה, לזכר הכפר שננטש במאורעות תרפ"ט וכמה מתושביו עברו לגור ברמת השרון. בפינת הסמטה ורחוב סוקולוב 55 הוצב השלט הזה וממנו אפשר ללמוד כי היו 'מאורעות תרפ"ד' (או שמא תרפ"ז? הגופן אינו ברור), שהיו בשנת 1930...

צילום: יעקב וימן

ה. מרכזי סיוע

לתושבי גוש עציון יש ספר טלפון משל עצמם, שנקרא 'גושפון'. בעמודי הפתיחה יש, כנהוג, מספרים שימושיים של שירותי חירום והצלה.

מתברר שלתושבי הגוש יש שירותים חשובים נוספים, ובהם 'קו פתוח בנושא טהרת המשפחה', 'גמ"ח ארצי להשבת אבידה', ו'מרכז מידע ארצי בשמירת הלשון'.

צילום: טובה הרצל

ו. שלט יציאה

מה אומר השלט הזה, שצולם באחד ממתחמי הקורונה בפתח תקווה?

לכאורה הוא אומר שאם תצעדו בכיוון החץ תגיעו ל... שלט היציאה, כלומר לשלט שכתוב עליו 'יציאה'.

מה שקרה כאן הוא, כנראה, שכנהוג במקומותינו מישהו אמר למישהו: 'תכין שלט יציאה', אז הוא הכין 'שלט יציאה'.

צילום: גל ורדי

22 תגובות:

  1. דוד , תודה . כל הכבוד לפעילותך היצירתית ,עשייתך האקדמית והיותך "מאנטש" כיאה לבית בו גדלת וצמחת .... יעל קינן

    השבמחק
  2. אתר = תודה ! תוברך . ארי אלון מתקומה

    השבמחק
  3. ובדומה ל"שלט יציאה" הנ"ל, כבר כתב קישון: "יצחק הסוף איננו"

    השבמחק
  4. "והנה אין בו מתום ושנת לידתה של אנה נרשמה כהוגן:"
    אין בו מתום, פירושו -אין בו שום דבר שלם.

    השבמחק
    תשובות
    1. השערה בעניין ההבדל בשנת הלידה. הצילום בויקיפדיה הוא של השלט המקורי שמאז "נתוונדל" או פשוט נגנב ומי שהכין את השלט החדש טעה. השערה לא מאד מקורית, אבל למרבה הצער סבירה.

      מחק
    2. שלט יציאה...
      ראו גם את ההומורסקה של אפרים קישון. העורך מעביר למגיה פתק: "יצחק הסוף איננו"...

      מחק
  5. נער הייתי גם זקנתי ולא הבנתי מאי רבותא קנקט בסעיף ה' "מרכזי סיוע"
    חג שמח וכשר ושבת שלום

    השבמחק
  6. יש לרשום מעם ולא מע"מ מכיוון שזה כבר מונח ידוע ומוכר.

    השבמחק
  7. הלוח העברי מיותר ואין לו תקומה. הוא משמש בעיקר עבור אנשים שמשתמשים בו כדי להשוויץ ולהראות שהם יודעים יותר. רוב הישראלים מתעלמים ממנו ובצדק. מעניין מישהו שהתאריך הוא ״י״ד בניסן התשפ״ב״? אפשר באמת לעבוד עם לוח שנה כזה? בעולם וגם בישראל חשוב לא רק ללמוד דברים חדשים אלא גם לשכוח מה שכבר מיותר. הלוח העברי הוא דוגמה לכך, וכך גם ״זינוק בעליה״.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה רציני? גם את חג הפסח בי"ד בניסן אפשר כבר לשכוח. תיראה כמה ישראלים יצאו השנה "לחגוג" את החג בחו"ל. אכן חג מיותר. איזה חג עכשיו בתור?

      מחק
    2. אנונימי נכבד.
      רבים וטובים חושבים כמוך לגבי דברים שאינם יודעים להשתמש בהם.
      צא וראה, בתאריכים אלה הקרובים לי'ד בניסן, אתרי האשפה מלאים בדברים טובים שאנשים טובים השליכו לזבל רק בגלל שאינם יודעים להשתמש בהם❗😉

      מחק
    3. מי שאומר שהלוח היהודי מיותר, אומר בעצם שהעם היהודי מיותר. מי שמציע לוותר על הלוח היהודי, מציע לוותר על העם היהודי. כי אין משמעות לעם היהודי בלי הלוח היהודי.
      אז בבקשה מר אנונימי - תזדהה בשמך, ותגיד בגלוי, בלי להתחבא, שלדעתך אין יותר צורך בעם היהודי.

      מחק
    4. Even the Christians use the Hebrew calendar

      The Christian Pascua is celebrated according the the Hebrew calendar. Therefore, the Pascua, and ‘Good Friday’ are always same week as Passover.

      מחק
    5. Pascua (In Spanish) = Easter
      By the way, , Good Friday is the holiest day in the Christian calendar. It is almost like Yom Kippur.
      And it's celebrated by the Jewish Calendar

      מחק
    6. נכבדי מר הוברמן:
      קיומו של עם אינו "צורך" ואין לו "משמעות" (למעט זו שהתיאולוגיה היהודית לדורותיה מנסה להמציא עבורו מימי המקרא, למשל "אור לגויים" (וכשאכן יצא האור אל הגויים נמלכו היהודים בדעתם ויצאו נגד האור שאומות העלום קיבלו מהם בשצף קצף שזה אצל הנוצרים החוגגים מחר את חג הפסחא מעניני דיומא).עם מתקיים כל עוד בני אותו עם חפצים בקיומו ובשימורו. היהודים פתחו אמצעי חינוך ודרכי כפייה שנועדו למנוע הליכה שלא בתלם שהתוותה להם היהדות הרבנית המשנה, התלמוד וספרות הגאונים והפוסקים הם אנדרטה למפעל זה של חומרות על ביצה שלא נולדה בערב חג. אלא מאי? לעם ישראל יש בעייה קשה: הקיום האתני (ה"לאומי") שלו קשור עדין לבלי הפרד מדתו כך שאי אפשר להשתייך לעם זה בלי לקבל את עולה של דתו. הניסיון ההירואי לנתק את הקשר הגורדי הזה החל בתקופת ההשכלה והגיע לשיאו בתנועה הציונית כאשר בא"י החלה לבצבץ לאיטה אומה ישראלית דוברת עברית שרואה ביהדות האורתודוכסית לכל היותר את מקורה התרבותי (וגם זה אינו חף מוויכוח). מה שהציבור האורתדוכסי מכנה "חילונים" והחילונים מתוך התבטלות עצמית שאין לה אח ורע בהיסטוריה קיבלו את הכינוי הזה על עצמם בלי לשים את ליבם לכך שבעצם הם הניחו לאורתדוכסיה להגדיר אותם ובזה קשרו עצמם אליה מחדש ושמו לאל את מה שהציונות הלא דתית ניסתה לברוא. אחד מעיקריה של הישראליות או העבריות הוא החופש מחיבוק הדוב של היהדות שרוב רובה לא רלבנטי לעולם המודרני ולכל היותר אדם בלתי מאמין יכול להתיחס אליו כאל פולקלור עתיק יומין ובלתי מחייב מבחינה מעשית שמקומו במוזיאון. כמובן שכל יהודי שומר מצוות אורתדוכסי למשמע דברים אלה תצילנה שתי אוזניו אבל גם כיום כשהחילונים (הנה חטאתי בשימוש בביטוי נלוז זה) מנהלים קרב מאסף נגד ההשתלטות הדוהרת של האורתודוכסיה על שני פלגיה, הן זה הסרוג והן זה החרדי - הלוח העברי נתפס בעיני רבים וטובים שדווקא בקיאים בשימוש בו כלא יותר משריד מעלה עובש ומיותר לחלוטין שמקומו, לצד טקס ברית המילה הברברי באגף שמתעד את כל מה שנועד לבדל את היהודי מכלל המין האנושי לצד ה"לא תתחתן בם" ןעוד כהנה וכהנה מנהגים שאבד עליהם הכלח. הגבהת החומות בין היהודים לשאר באי עולם והפחד הקמאי מ"התבוללות" שדורש להתבדל בכל הכוח בחינת "בכל דרכיך דעהו" - הוא תרבות של פחד וההשרדות שהיהודים (גם החילונים) כל כך מתגאים בה איננה אלא מת-חי.

      מחק
    7. יש קשר ענייני בין חג הפסח לפסחא הנוצרית (הסעודה האחרונה היא ליל הסדר) אך אין קשר תאריכי בין החגים. קביעת מועדו של חג הפסחא שונה משנה לשנה ונחגג תמיד ביום ראשון בשבוע הראשון של ירח מלא (אמצע החודש העברי) שאחרי יום השוויון האביבי ( 21-20 במרץ). הפסחא המזרחית - יוונים אורתודוכסים ופרובוסלבים חוגגים לפי הלוח היוליאני בתאריך אחר (השנה - ב 24 לאפריל)

      מחק
    8. מי שאינו יודע "זינוק בעליה" הוא לא נהג. הוא נוסע במושב הנהג.
      אותו הדבר לגבי הלוח העברי.

      מחק
    9. מה בדיוק מיותר בלוח העברי? האם העבריות או היהדות כולה מיותרת בעיניך? באמת לא ברורה לי ההתאבדות הזהותית הזאת. איך ייתכן שעם שחזר לארץ אבותיו אחרי כל כך הרבה שנים ועמל להקים כאן ישות לאומית חיונית ופורחת - מאורע שאין לו אח ורע בהיסטוריה של אף עם אחר - מתעקש בחלקו להתנכר לשורשיו באופן מעורר צער וגיחוך גם יחד. אולי גם התנ"ך, שבשלו אתה מתקרא 'ישראלי', מיותר?

      מחק
    10. מר סירלצ'ילזון הנכבד.
      אתה כותב ''והחילונים מתוך התבטלות עצמית שאין לה אח ורע בהיסטוריה קיבלו את הכינוי הזה על עצמם בלי לשים את ליבם לכך שבעצם הם הניחו לאורתדוכסיה להגדיר אותם ובזה קשרו עצמם אליה מחדש ושמו לאל את מה שהציונות הלא דתית ניסתה לברוא.'' הרי שאתה מודה שדבריך אינם 'הגדרת מצב חברתי'' אלא קינה, שלך, על המצב. אבל כפי 'הודאת בעל-דין' דלעיל, אתה מודע לכך שגם 'החילונים/חילוניות' קבלו את הגישה [של חשיבות העבר היהודי, ובניית הלאומיות היהודית המתחדשת, לאורה]. אם כן צר לי על תלןנתך, אבל אתה כנראה שייך למיעוט גם בקרב החילוניים.
      ומשכך עלי להוסיף: מרבית הבאים ארצה, עלו/באו/השתקעו בה על סמך המודל הנ"ל שאתה רואה אותו כמיושן ומרושע. אבל שינויו הוא סוג של מעילה ב 'מגנא קרתא' שעליה התבסס הישוב.
      מאחל לך שתמצא מנוח לנפשך.
      יואל

      מחק
    11. סליחה אבל שטויות דברת וניכר מדבריך שאינך מחובר לחגי ישראל שנקבעים אך ורק לפי הלוח העברי .

      מחק
  8. בעניין כפר אוריה יש להאיר כמה דברים:
    1. אדמות כפר אוריה נרכשו בשנת 1912 בהרי יהודה סמוך לבית שמש והמתיישבים הראשונים עלו אליו ב-1913.

    2. ב-1929 בפרעות תרפ"ט עזבו 15 המשפחות שהתגוררו בו את הישוב ובתי הישוב הוחרבו ע"י ערביי הכפרים הסמוכים.

    3. בשנת 1944 הוקם על חורבות הישוב הישן מושב חדש שננטש במלחמת העצמאות ותושביו הועברו למחנה בריטי נטוש ליד
    נתניה.

    4. ב-1949 יושב המושב מחדש בפעם השלישית בתולדותיו ומאז הוא מיושב עד עצם היום הזה.

    5. לא מצאתי סימוכין לכך שחלק מהמשפחות שגרו במושב עד פרעות תרפ"ט עברו להתגורר ברמת השרון.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.