עונג שבת (עונ"ש): אמיר בן-עמרם

‏הצגת רשומות עם תוויות אמיר בן-עמרם. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 5 במאי 2023

תאריכים של יהודים

מאת אמיר בן-עמרם

שוחחו יהודי ומוסלמי ביניהם. אמר המוסלמי: ראה את כתובותינו המקושטות. מכל כתובת, בעיקר בכותרות ספרים ובכתובות על בתים, אנו עושים ציור.

השיב לו היהודי: ואנו מקשטים תאריכים...

ואכן, כמה משעמם נראה התאריך 'האזרחי' המקובל – יום, חודש ושנה – לעומת היצירתיות שהפגינו אבותינו ואבות אבותינו כאשר כתבו תאריכים עבריים.

כמו כל ארכיון עברי גם ארכיון 'גנזים' של אגודת הסופרים מכיל אוספים רבים של מכתבים מתקופות שונות, וכנהוג, כותבים במכתב את התאריך. אין סוף לאפשרויות שבהן ניתן להשתעשע בתאריך העברי – יש פרט גדול ופרט קטן, שנה לבריאת העולם ומניינים ממניינים שונים (שטרות, חורבן הבית, הצהרת בלפור וכיוב"ז), וכמובן פרשת השבוע, שמספקת מגוון פסוקים ורעיונות. תאריכים יצירתיים, שונים ומשונים, נמצאים לא רק במכתבים אלא גם בשערי ספרים, בשאלות ותשובות, במכתבי הסכמות, בשטרות ובצוואות, ואפילו על מצבות קבורה. אין בדוגמאות שתובאנה כאן כדי למצות את הנושא ואפילו לא לדגדגו. גם אין בהם חידוש למי שעיסוקו בכתבי יד עבריים או בספרים עתיקים. הבאנו רק מעט מאוצרות הארכיון: מבחר מקרי של מכתבים שהתאריך שנרשם בהם חורג מן הצורה השגרתית של יום, חודש ושנה.

א. אור לאחרון של חנוכה

ארכיון קבק

המכתב שנשלח לסופר א. א. קבק (1944-1881) נכתב אור לאחרון של חנכה, כלומר אור לג' בטבת.

בהמשך מצטט הכותב מחוויות קריאתו בספרו של קבק ועובר לתאריך הישן והמוכר: 40, VII, 11.

ב. למניין בני ישראל

ארכיון ברודי

מכתב ששלח הרב יעקב הופמן, מפרנקפורט על נהר מיין שבגרמניה, לרב הראשי של פראג חיים ברודי (1942-1868).

התאריך הוא ד' מ"ה למב"י ה'תרפ"ב, שהוא יום רביעי, היום ה-45 למניין בני ישראל – כלומר ספירת העומר – שהוא ראש חודש סיון, שנת תרפ"ב, היא 1922. האות ה' שלפני תאריך השנה – היא המכונה פרט גדול (או פ"ג) – מציינת את האלף החמישי לבריאת העולם.

ג. למטמונים

ארכיון קדרי

מכתב ששלח פרופסור אהרן מירסקי (2001-1914), משורר וחוקר ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, לסופר שרגא קדרי (1982-1907).

התאריך הוא ל"ז למטמונים תשכ"ו – ומה הם המטמונים? שוב ספירת העומר שבה מונים 49 ימים, כלומר למ"ט מונים. מכאן שהמכתב נכתב בכ"ב באייר תשכ"ו.

ד. פרשת השבוע

ארכיון ברודי

מכתב בגרמנית ששלח הרב ד"ר יונה בונדי ((Jonas Bondi, שהיה רב במיינץ (מגנצא) שבגרמניה (1929-1862), אל הרב חיים ברודי בפראג.

התאריך הוא עש"ק תצוה תרפ"ו לפ"ק. 'תצוה' היא כמובן פרשת השבוע, ומכאן שמדובר בערב שבת קודש פרשת תצוה – י"ב באדר – תרפ"ו (1926).

ה. מוצאי ש"ת

ארכיון פוזננסקי

מכתב מהמו"ל והעורך שרגא פייבל מרגולין (1942-1870) מברלין לסופר מנחם פוזננסקי (1956-1887) שבתל אביב.

התאריך הוא מוצאי ש"ת תרצ"ב, כלומר מוצאי שמחת תורה (1931).

ו. שנת סתר

ארכיון ברודי

מכתב מהרב דוד צבי הופמן (1921-1843), ראש בית המדרש לרבנים בברלין, אל הרב חיים ברודי.

התאריך הוא ערב סוכות, שנת סתר לפ"ק, והשנה היא תר"ס (1900-1899). שינוי זה מהסדר הרגיל של כתיבת האותיות נעשה לעיתים מזומנות ומסיבות שונות, לרוב כדי להתחמק מצירופים שיוצרים מילים לא נעימות לעין או לאוזן. למשל, תרצ"ח נכתבה תרח"צ, ותשמ"ד נכתבה תשד"מ.

ז. ויעתר יצחק

ארכיון ברודי

מכתב מחוקר כתבי היד של הספרות הפילוסופית יצחק לאסט (1913-1847) מרמסגייט שבאנגליה אל הרב חיים ברודי.

התאריך כתוב כך: עשרה במרחשוון ויעתר יצחק, כשהאותיות עתר מסומנות בנקודה מעליהן – רמז לכך שיש לקרוא אותן כגימטרייה. עת"ר בשיכול אותיות היא שנת תר"ע (1910-1909). נוסף על כך, השיבוץ 'ויעתר יצחק' מרמז גם לשמו הפרטי של הכותב וגם לפסוק מקראי ('וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ' – בראשית, כה 21).

ח. תתמ"ב לחורבן

ארכיון ברודי

מכתב מאליעזר בן-יהודה מירושלים אל הרב חיים ברודי.

התאריך הוא כ"א אב, תתמ"ב לחרבן. הכוונה לחורבן בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה, ואם כך הכוונה היא לשנת 1912 (70 + 842 = 912).

גם בעיתונים שייסד בן יהודה הוא דבק במניין החורבן. הנה למשל המניין שנדפס בגיליונות עיתון הצבי:

י"ב בחשון 1816 לחורבן, היא שנת תרמ"ה (31 באוקטובר 1884).

ט. ג' לבלפור

ארכיון ברודי

עוד מכתב מאליעזר בן יהודה, הפעם לרב אברהם יצחק הכהן קוק.

כיוון שאנו עומדים אחרי הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917; י"ז בחשוון תרע"ח), התאריך הוא אופטימי הרבה יותר. מחורבן לגאולה... התאריך שרשם אב"י הוא ערב סוכות, ג' לבלפור, והכוונה אפוא לשנת 1920 (תרפ"א).

מניין התאריך לפי הצהרת בלפור היה 'שיגעון' פרטי של משפחת בן יהודה. הנה לדוגמה כותרת הגיליון הראשון של העיתון דאר היום, שהקימו בן יהודה ובנו איתמר: