יום שישי, 5 במאי 2023

תאריכים של יהודים

האקדמיה ללשון העברית

מאת אמיר בן-עמרם

שוחחו יהודי ומוסלמי ביניהם. אמר המוסלמי: ראה את כתובותינו המקושטות. מכל כתובת, בעיקר בכותרות ספרים ובכתובות על בתים, אנו עושים ציור.

השיב לו היהודי: ואנו מקשטים תאריכים... 

ואכן, כמה משעמם נראה התאריך 'האזרחי' המקובל – יום, חודש ושנה – לעומת היצירתיות שהפגינו אבותינו ואבות אבותינו כאשר כתבו תאריכים עבריים. 

כמו כל ארכיון עברי גם ארכיון 'גנזים' של אגודת הסופרים מכיל אוספים רבים של מכתבים מתקופות שונות, וכנהוג, כותבים במכתב את התאריך. אין סוף לאפשרויות שבהן ניתן להשתעשע בתאריך העברי – יש פרט גדול ופרט קטן, שנה לבריאת העולם ומניינים ממניינים שונים (שטרות, חורבן הבית, הצהרת בלפור וכיוב"ז), וכמובן פרשת השבוע, שמספקת מגוון פסוקים ורעיונות. תאריכים יצירתיים, שונים ומשונים, נמצאים לא רק במכתבים אלא גם בשערי ספרים, בשאלות ותשובות, במכתבי הסכמות, בשטרות ובצוואות, ואפילו על מצבות קבורה. אין בדוגמאות שתובאנה כאן כדי למצות את הנושא ואפילו לא לדגדגו. גם אין בהם חידוש למי שעיסוקו בכתבי יד עבריים או בספרים עתיקים. הבאנו רק מעט מאוצרות הארכיון: מבחר מקרי של מכתבים שהתאריך שנרשם בהם חורג מן הצורה השגרתית של יום, חודש ושנה. 

א. אור לאחרון של חנוכה

ארכיון קבק

המכתב שנשלח לסופר א. א. קבק (1944-1881) נכתב אור לאחרון של חנכה, כלומר אור לג' בטבת. 

בהמשך מצטט הכותב מחוויות קריאתו בספרו של קבק ועובר לתאריך הישן והמוכר: 40, VII, 11.


ב. למניין בני ישראל

ארכיון ברודי

מכתב ששלח הרב יעקב הופמן, מפרנקפורט על נהר מיין שבגרמניה, לרב הראשי של פראג חיים ברודי (1942-1868).  

התאריך הוא ד' מ"ה למב"י ה'תרפ"ב, שהוא יום רביעי, היום ה-45 למניין בני ישראל  כלומר ספירת העומר  שהוא ראש חודש סיון, שנת תרפ"ב, היא 1922. האות ה' שלפני תאריך השנה  היא המכונה פרט גדול (או פ"ג)  מציינת את האלף החמישי לבריאת העולם. 


ג. למטמונים

ארכיון קדרי

מכתב ששלח פרופסור אהרן מירסקי (2001-1914), משורר וחוקר ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, לסופר שרגא קדרי (1982-1907).

התאריך הוא ל"ז למטמונים תשכ"ו – ומה הם המטמונים? שוב ספירת העומר שבה מונים 49 ימים, כלומר למ"ט מונים. מכאן שהמכתב נכתב בכ"ב באייר תשכ"ו.


ד. פרשת השבוע

ארכיון ברודי

מכתב בגרמנית ששלח הרב ד"ר יונה בונדי ((Jonas Bondi, שהיה רב במיינץ (מגנצא) שבגרמניה (1929-1862), אל הרב חיים ברודי בפראג.

התאריך הוא עש"ק תצוה תרפ"ו לפ"ק. 'תצוה' היא כמובן פרשת השבוע, ומכאן שמדובר בערב שבת קודש פרשת תצוה – י"ב באדר – תרפ"ו (1926).


ה. מוצאי ש"ת

ארכיון פוזננסקי

מכתב מהמו"ל והעורך שרגא פייבל מרגולין (1942-1870) מברלין לסופר מנחם פוזננסקי (1956-1887) שבתל אביב.

התאריך הוא מוצאי ש"ת תרצ"ב, כלומר מוצאי שמחת תורה (1931).


ו. שנת סתר

ארכיון ברודי

מכתב מהרב דוד צבי הופמן (1921-1843),  ראש בית המדרש לרבנים בברלין, אל הרב חיים ברודי. 

התאריך הוא ערב סוכות, שנת סתר לפ"ק, והשנה היא תר"ס (1900-1899). שינוי זה מהסדר הרגיל של כתיבת האותיות נעשה לעיתים מזומנות ומסיבות שונות, לרוב כדי להתחמק מצירופים שיוצרים מילים לא נעימות לעין או לאוזן. למשל, תרצ"ח נכתבה תרח"צ, ותשמ"ד נכתבה תשד"מ.


ז. ויעתר יצחק

ארכיון ברודי

מכתב מחוקר כתבי היד של הספרות הפילוסופית יצחק לאסט (1913-1847) מרמסגייט שבאנגליה אל הרב חיים ברודי.

 התאריך כתוב כך: עשרה במרחשוון ויעתר יצחק, כשהאותיות עתר מסומנות בנקודה מעליהן  רמז לכך שיש לקרוא אותן כגימטרייה. עת"ר בשיכול אותיות היא שנת תר"ע (1910-1909). נוסף על כך, השיבוץ 'ויעתר יצחק' מרמז גם לשמו הפרטי של הכותב וגם לפסוק מקראי ('וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ'  בראשית, כה 21).


ח. תתמ"ב לחורבן

ארכיון ברודי

מכתב מאליעזר בן-יהודה מירושלים אל הרב חיים ברודי. 

התאריך הוא כ"א אב, תתמ"ב לחרבן. הכוונה לחורבן בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה, ואם כך הכוונה היא לשנת 1912 (70 + 842 = 912).

גם בעיתונים שייסד בן יהודה הוא דבק במניין החורבן. הנה למשל המניין שנדפס בגיליונות עיתון הצבי:


י"ב בחשון 1816 לחורבן, היא שנת תרמ"ה (31 באוקטובר 1884).

ט. ג' לבלפור

ארכיון ברודי

עוד מכתב מאליעזר בן יהודה, הפעם לרב אברהם יצחק הכהן קוק

כיוון שאנו עומדים אחרי הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917; י"ז בחשוון תרע"ח), התאריך הוא אופטימי הרבה יותר. מחורבן לגאולה... התאריך שרשם אב"י הוא ערב סוכות, ג' לבלפור, והכוונה אפוא לשנת 1920 (תרפ"א). 

מניין התאריך לפי הצהרת בלפור היה 'שיגעון' פרטי של משפחת בן יהודה. הנה לדוגמה כותרת הגיליון הראשון של העיתון דאר היום, שהקימו בן יהודה ובנו איתמר:



י. אתתמ"ד

ניירות רחל בארכיון זלמן שזר

כמו בן יהודה גם אהרן דוד גורדון מנה את התאריך על פי חורבן הבית השני. 

מכתב זה, שנשלח מיפו למשוררת רחל ששהתה אז בלימודים בצרפת, נושא את התאריך יב טבת אתתמ"ד, כלומר ראשית 1914. 

________________________________________

אמיר בן-עמרם עובד במכון 'גנזים' של אגודת הסופרים, benamram.amir@gmail.com

28 תגובות:

  1. נראה שהרב האפפמאן אכן היה טרוד למעלה ראש, שהרי ר"ח סיון תרפ"ג, ולא תרפ"ב, היה ביום ד'. או שאולי נתחלפה לו חי"ת בה"א וכוונת המחבר הייתה מ"ח למב"י, מה שאכן מתאים יותר לאחולי שמחת יו"ט

    השבמחק
  2. אני ילידת 1944 למניינם, בכיתות א וגם ב. בבית הספר בית הכרם כתבנו בראש כל עמוד במחברת ג למדינת ישראל וכו, לא זכור לי לצעירי כמה שנים זה נמשך .

    השבמחק
    תשובות
    1. בגימנסיה העברית בתל אביב היו משתמשים בתאריך העברי. גאוות יחידה שחסרה היום.

      מחק
  3. כפי שברור מעתון הצבי, שנות חורבן אינן נמנות מתשעה באב אלא מראש השנה. השנה הראשונה לחורבן הייתה בת כחמישים ימים, ובר"ה שאחריו התחילה שנה ב'. שנת אתתמ"ד היא לכן תרי"ג, שבה אכן חל י"ב בטבת ביום א'

    השבמחק
  4. במוסף הסאטירי "דבר אחר" נהגו למנות את השנים כך: "ו' שנים לשחרור בן ציון", כדי לציין את המועד שעבר מאז השתחרר יהושע בן ציון מנהל בנק א"י בריטניה מהכלא...

    השבמחק
  5. מאמר מקסים. ועל כגון דא נאמר: "מה שהיה - היה". what was was, was was. וביתר פירוט: https://www.facebook.com/local03il/videos/366711200592915/

    השבמחק
  6. מאמר מעניין. ואני אוסיף מארכיוני הפרטי. 220 מכתבים שסבי שלו=ח מהעיר לומז'ה לבתו ובנו שהתגוררו במושבה של הברון הירש בארגנטינה. לא היה בהם סדר כרונולוגי ועבדתי קשה כדי שיהיה. וכך היה פותח:
    -- בעזהש"י יום שהוכפל בו כי טוב לסדר הנני נותן לו את בריתי שלום לאמזא -. כך כל המכתבים, עם פסוק מפרשת השבוע או לעיתים רחוקות מההפטרה. לא משנה אם המכתב נכתב בעברית עבור בנו, או ביידיש עבור בתו. זו דוגמא אחת של פתיחה, ללא ציון תאריך. כאשר פיענחתי את הסדר הכרונולוגי, כבר היה מחשב , ובכל את. לאה לנגלבן/ בני דרום

    השבמחק
  7. בכתובות בנות ימינו יש שנהגו להוסיף לצד התאריך גם למניין השנים משחרור ירושלים

    השבמחק
  8. בביה"ס מעל בירושלים נהג המורה פרנקנטל לציין מידי שנה - עשתי עשרה לעשתי עשרה ב-עשתי עשרה....דהיינו אחד עשר בנובמבר בשעה 11.00...מועד הפסקת האש ב"מלחמה הגדולה"

    השבמחק
  9. אבישי ליוביץיום שישי, 05 מאי, 2023

    במאות המצבות שתיעדתי מבתי העלמין היהודיים מליטא מופיעים תאריכים "יצירתיים". הנה דוגמאות:
    א. על מצבת מצבת יואל ב"ר יצחק אייזיק נכתב:
    ונפטר כ לירח מנחם אב לפרט פזר נתן לאביונים לפק
    השנה נרמזת באמצעות הגמטריא של המלים "נתן לאביונים" (649 או תרמ"ט שהיא השנה האזרחית 1889).
    ב.על מצבת ראזענבלום בקובנה מופיע התאריך
    Dekab [דצמבר] 20
    5639
    נעשה שימוש בתאריך הכללי לציון היום והחודש, אולם יהודים נמנעו משימוש בציון השנה לפי הלוח הכללי, בשל ההקשר הנוצרי הברור שלו, ומכאן שמוש בערך המספרי של ה' תרנ"ט.
    ג. על מצבת גדליה בכרך מצוין:
    זאת מצבת
    החכם הנכבד ר' גדלי' בכרך
    לפ"ק
    [ציון השנה בראש המצבה באמצעות שמו ותארו של הנפטר:
    גמטריא של "החכם הנכבד ר' גדלי' בכרך" היא 643, כלומר תרמ"ג, היא שנת 1883.]
    ד. מצבת שמעון קערמאלאווסקי מציינת " נפטר ד' ניסן תערג" [סדור נעים יותר של אותיות תרע"ג].
    ה. מצבת מרדכי בערינשטין מציינת שנת פטירה ' תזכר לפ"ק' במקום תרכ"ז.
    ו. בקומת הכניסה למוזיאון היהודי ברחוב היהודים Židovská בברטיסלבה, סלובקיה מוצבת עגלת לוויות ועליה פסוק ממיכה ז', ח': כִּי-אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, יְהוָה אוֹר לִי. האותיות הנקודות למעלה מצטרפות לגמטריא תרל"ח, היא שנת 1878.
    ז. ענין אחר: בארכיון פתח תקוה שמור מכתב שכתב טרומפלדור ליהודה קופילוביץ ובו מצוין התאריך 4-17/8 1917. היינו תאריך יוליאני וגרגוריאני יחד.
    עתונים שיצאו ברוסיה הצארית ונפוצו גם במערבה לה נשאו שלשה תאריכים:
    עברי, יוליאני וגרגוריאני.

    השבמחק
    תשובות
    1. על מצבות ועל פרוכות היו מסמנים בנקודות מעל האותיות המשמשות לגמטרי'א.

      מחק
  10. מעתוני בן יהודה שפורסמו כאן ניתן ללמוד על האינפלציה בשנים האלה. בעתון משנת 1884 רשום מחיר של רבע גרוש, ואילו העתון משנת 1919 כבר עולה גרוש שלם.

    השבמחק
  11. בגימנסיה רחביה לימד ביסודי בשנות החמישים והשישים יוסף כהן צדק, שהיה מורה לחשבון ולמוזיקה בכיתות הנמוכות (והיה גם מתרגם, משורר וחוקר אספרנטו בשעות הפנאי). הילדים קראו לו צצקה..
    בכיתות הנמוכות היה תפקידו של תורן הכיתה לרשום בכל יום את התאריך בראש הלוח.
    כשהיינו בכיתה ג׳ היה צצקה ניגש ללוח בתחילת השיעור, ומוחק בזעף את השנה, שהייתה אז תשכ״ב, וכותב תחתיה: תכב״ש.
    זאת מילה לא יפה היה מסנן..
    זה שנאמר: Make war not love ..

    השבמחק
    תשובות
    1. כהן-צדק זה היה רוויזיוניסט וזה אולי מסביר את תשוקת הכיבוש... עם זאת, הוא תרם תרומה חשובה לזמר העברי ו'שיר הקפיטן', שאומץ על ידי הפלי"ם, רשום על שמו ועל שם דודו עמנואל כ"ץ. ראו כאן: onegshabbat.blogspot.com/2011/04/blog-post_12.html

      מחק
    2. המילים 'עם זאת' משקפות את כל המהות התגובה. וכבר למדנו שלפעמים דווקא מילות היחס והקישור הן המהותיות

      מחק
    3. נולדתי בז' בחשון תשכ"ב. יופי של תאריך

      מחק
  12. נורית גובריןיום שישי, 05 מאי, 2023

    שתי הערות לנושא תאריכי הלוח העברי:
    א. בימי לימודי בבית הספר תל נורדוי בתל אביב, בשנות מלחמת העולם השנייה, נהגו לכתוב על הלוח בכל בוקר רק את התאריך העברי, שלפיו חיינו.
    ב. אני מפנה את תשומת הלב למסתי: "הלוח העברי", שכונסה בכרך ג', של סדרת ספרי: 'קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח 2008, עמ' 17 – 20. מסה זו שימשה גם בבחינת הבגרות בלשון לפני כמה שנים. כשפורסמה לראשונה הכותרת הייתה: "על חטא שחטאנו ללוח העברי". מרבית התופעות שתוארו בעונ"ש מופיעות גם במסתי בלוויית דוגמאות נוספות.

    השבמחק
  13. אי אז כתבו תקט"ל, והשנה היתה תק"ט. ל' משמעה - לפרט קטן. על כן אין לחשב תמיד את הגימטריה של המילה כולה. גם כתוב תקחי"ת, והשנה היתה תק"ח. השלימו את האות האחרונה לשם המלא של האות, אבל אין לחשב את הגימטריה של המילה כולה. בדרך זו נהגו יהודי אשכנז באותן שנים.

    השבמחק
  14. על גבי המצבות היהודיות בצוער נכתבו על גבי המצבות, כמה תאריכים . יום בשבוע, לחודש,(לפעמים מזלו של החודש) השנה לשביעית, ותאריך שעבר מאז החורבן. לעיתים חישוב החורבן היה משנת 69 ולא 70 כמקובל עלינו. יש דעה כזו גם בחז"ל.

    השבמחק
    תשובות
    1. שנת 70 תמיד נחשבה כשנה הראשונה לחורבן. בין במצבות צוער ובין בפיוטי ארץ ישראל הקדומים וכן אצל הרמב"ם ואצל בן יהודה וחבריו.

      מחק
  15. מאמר מקסים, מאיר עיניים, ומלמד כל כל הרבה על מסורות, על יהדות ברחבי הגלובוס. תודה!!!

    השבמחק
  16. אם הרב יונה בונדי כתב את מכתבו ב 1926, יש להניח שנפטר כמה שנים לאחר מותו ב 1919...

    השבמחק
    תשובות
    1. פדיחה קטנה. תודה. תאריכי חייו השתבשו ועכשיו זה מתוקן.

      מחק
  17. בתאריך תתמ"ד לחרבן חסר כמובן אלף. במוצאי שבת תרצ"ב חסר לפ"ק. ראוי להסביר לקוראים בעצם מה לה לפ"ק (לפקט קטן, כלומר ללא האלפים).

    השבמחק
  18. מעניין מאד. מחכים ומשכיל. תודה רבה.

    השבמחק
  19. הצילום של המכתב הראשון קטוע ולא ניתן לראות באיזו שנה נכתב. בהנחה שמדובר בחנוכה תש"א (דצמבר 1940 - ינואר 1941) אזי אור לאחרון של חנוכה הוא אור לב' בטבת ולא לג' בו. בשנה זו, כמו במרבית השנים, חודש כסליו היה מלא ולכן חנוכה הסתיים בב' בטבת. רק במיעוט (כרבע) מהשנים כסליו חסר ואז ג' בטבת זוכה להיות חלק מחנוכה.
    אגב, התופעה הזו הופכת את התאריך ג' בטבת להיות היחיד שבו בחלק מהשנים אומרים הלל ובשאר השנים תחנון (אם נתעלם מענייני יום העצמאות).

    השבמחק
    תשובות
    1. באותן שנים רק בתרצ"ט ותש"ג היה חנוכה בג' בטבת

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.