יום חמישי, 31 ביולי 2025

סיפורי רחובות: נחל עוז, יובל הליבני, המעגל והמחשב

א. נחל עוז

בנתניה יש רחוב ושמו 'נחל עוז', על שם הקיבוץ ב'עוטף עזה' שהוקם ב-1951 ואכן היה היאחזות הנח"ל הראשונה. ב-2021 צולם השלט:

צילום: אדיר בנימיני (ויקימדיה)

אך להוותנו, לאחרונה הוחלף השלט ועודכן.

בטבח שבעה באוקטובר נרצחו בקיבוץ נחל עוז 16 אנשים (כולל שני עובדים זרים), ועוד שמונה נחטפו ועדיין נמצאים בשבי החמאס. חמישה מלוחמי צה"ל נהרגו בלחימה בשטח הקיבוץ.

צילום: דותן גורן

כל הכבוד למחלקת השילוט של העירייה על העדכון המתבקש, ובכל זאת כמה הערות קטנוניות:

1. אין כזה דבר 'הנגב המערבי' (זו טעות מאוד נפוצה!), כמו שאין נגב מזרחי או צפוני. יש מערב הנגב.

2. בעברית נהוג להשתמש בנקודות.

 

ב. שביל יובל הליבני

צילום: איתמר לויתן

טבח שבעה באוקטובר, שהתגלגל למלחמת 'חרבות ברזל' ולמבצע 'מרכבות גדעון', שבו אנו עדיין נמצאים, כבר מונצח גם ברחובות על שם חיילים שנפלו. אפשר להניח בצער שזו רק ההתחלה.

ברמת גן נקרא שביל על שמו של סרן יובל הליבני, שנפל ב-9 באוקטובר 2023. יובל, שגדל והתחנך במושב משגב דוב ובתיכון האזורי בקיבוץ גבעת ברנר, נפל בקרב על שדרות. הוא, בת זוגו עמית ובנו יונתן בן השנתיים גרו ברמת גן.

יובל, עמית ויונתן (סטטוסים מצייצים)

יהי זיכרו ברוך עם שאר גיבורי עמנו שמסרו את נפשם על הגנת המולדת.


ג. לרבע את המעגל

ברמת גן יש רחוב ושמו 'המעגל'. עוברים ושבים שאינם טורחים לקרוא את ההסבר יחשבו לתומם שאולי נקרא השם לכבודו של חוני המעגל ושמא מדובר ברחוב מעגלי, ולא כך ולא כך. על פי ההסבר מדובר בכלל בראשי תיבות של אגודה שיתופית שהקימו עולים מביאליסטוק, ראשי תיבות של משקי עזר גנים למופת.

תמיד נחמד ללמוד משהו חדש!

צילום: איתמר לויתן

אף פעם לא שמעתי על האגודה הזו וניסיתי למצוא מידע עליה.

ובכן, ב-1917 ראה אור בוורשה קונטרס בן כארבעים עמודים ושמו: אגודה ליסוד מושב ועיר גנים למופת בארץ ישראל (מעג"ל): געזעלשאַט צו גרינדען אַ מוסטער-האַטען קאָלאָניע מיט אַ גאָרטען-שטאָדט אין ארץ-ישראל. 

בספר יש תיאור מפורט בעברית וביידיש של אגודת מעג"ל, מטרותיה ותקנותיה (שתורגמו גם לפולנית). הוא שמור בספרייה הלאומית, סרוק ונגיש לקריאה ולהורדה.

האגודה הוקמה על ידי אגודה אחרת, ששמה 'בני ציון', שמרכזה היה בוורשה ובראשה עמד הרופא והפעיל הציוני ד"ר ט'[וביה] הינדס. ככל שקראתי אין בתקנות שום התייחסות מיוחדת לביאליסטוק, והקריאה הופנתה לכל מי שמעונין להצטרף לאגודה החדשה ומוכן לחתום על תקנותיה ולשלם את מה שנדרש.

בתחילת הספר יש מפה מעניינת ביידיש של ארץ ישראל והארצות שסביבה ב-1917. מעניין שאף מושבה לא צויינה על המפה, וגם לא תל אביב... אתם מוזמנים להשתעשע בפענוח המקומות.


ד. מהו מחשב?

צילום: מנחם רוזנברג

ככל הידוע לי, נתניה היא העיר היחידה בארץ שיש בה רחוב על שם המחשב או לכבוד הדבר ששינה את חיי האנושות, ומבחינה זו כל הכבוד על החדשנות והעדכניות. אבל איך בדיוק מתארים בתמציתיות את המחשב, זה שיש לכל אחד מאיתנו בבית ובמשרד, שולחני או נייד, ויש גם מחשבי-על למדינות, לצבאות, לחברות ענק?

אני לא בטוח שההגדרה הנתנייתית היא הנכונה, המדויקת והמקיפה. 

יש לכם רעיון יותר טוב? 

14 תגובות:

  1. מחשב מסוגל לבצע פעולות שנחשבות לחישוביות - לא אחרות

    השבמחק
  2. "נחל עוז" נקראה בראשיתה "נחלאים א" ורק כאשר התאזרחה קיבלה את שמה.
    אברהם רודובסקי, אחד ממעפילי "אקסודוס", נפל שם בשירות מילואים בחודש יולי 1952 ובכתבות על נפילתו מצויין, כמו במפות מאותה תקופה, "נחלאים א".
    שמעתי רבים מתושבי "העוטף" המבקשים שלא יקראו להם "עוטף עזה" אלא יישובי "הנגב המערבי". אולי זו טעות בעברית (אגב, מדוע ? אם יש "הגליל המערבי" מדוע לא "הנגב המערבי" ?) אבל גם טעות שתשתרש תקבל בסופו של דבר גושפנקא.

    השבמחק
    תשובות
    1. שבשתא כיוון דעל, על❗️

      מחק
    2. אכן ראוי השם הנגב המערבי, כמו למשל המדבר המערבי במצרים (והמדבר המזרחי בה) שבו נערכו הקרבות במלחמת העולם השנייה, וכך גם הקוטב הצפוני ואירופה המערבית ואפילו, רחמנא ליצלן - ירושלים המערבית וירושלים המזרחית

      מחק
    3. דומני שצודק פרופ' ביגר (ובניגוד לדעת המדקדקים, הטהרנים והאקדמיה): הנגב איננו בהכרח ש"ע פרטי, שאינו מקבל יידוע, אף שאזורים או גופים גיאורפיים לעתים חורגים מכלל זה (שמות נהרות, לדוגמה: הירדן, הנילוס, או 'השפלה'). וכך יש לנו 'הירדן ההררי', 'השפלה הפנימית', וכד'. ועל כן אפשר גם 'הנגב המערבי', כמו 'הגליל המזרחי'.
      שונה הדבר בשמות ארצות: גרמניה המזרחית (להבדיל מאחותה גרמניה המערבית; ולא 'מזרח גרמניה'), קרוליינה הצפונית וקוריאה הדרומית. אולם במבנה the western Negev נוהגים בעברית להקדים את האבר האחרון לקודמו: הנגב המערבי (ביותר); לעומת התרגום של Northern Israel, שיתורגם 'צפון ישראל', ולא 'ישראל הצפונית'. או the northern United States, אשר יתורגם אל נכון כ-'צפון ארה"ב', ולא 'ארה"ב הצפונית'.
      ועל כן יונח נא לגורסים 'הנגב המערבי', בצד אחיהם הגורסים 'מערב הנגב', ובלצ"ג (וגם לחטופים, במהרה בימינו, אמן!)

      מחק
    4. ובהזדמנות זו: מתי יחדלו לדבר על תחזית מזג האוויר בצפון הארץ מול צפון הנגב - מכאן עולה שהנגב אינו חלק מהארץ. התרעתי על כך לא אחת בפני לשונאי דשות השידור.

      מחק
    5. ל"אנונימי" מתחזית מזג האוויר.
      האם כאשר אומרים בחדשות "הנשיא טראמפ" (ולא נשיא ארה"ב טראמפ) אתה חושב שהוא נשיאנו ? (למעשה כמובן ולא להלכה).

      מחק
  3. הו מה יפה המפה היידישאית של הארץ וסביבותיה! הסיריש-אראבישער מדבר ("מדבֶר" במלעיל!) - עוד בטרם הוקמה בו היישות המלאכותית הקולוניאלית הבדווית הפולשת מסעודיה, כפי שקוראים לה ארגוני הפרוגרעס בעולם!
    ובסיני - האלב אינזעל - מצויר נהר שוטף ושוצף הזורם צפונה ונשפך אל המיטעללנדישער ים ליד על-עריש המעטירה - נהר או נחל שלא שערום אבותיכם (וגם לא היה קיים באמת).
    וחידה לסיום:
    מה מקור השם היידי 'ציפערן' לקפריסין השכנה?
    האם לשון המשנה 'יין קפריסין ששורין בו את הציפורן, כדי שתהא עזה' השפיע? ביום בהיר אפשר היה לראות מהשפיץ של קפריסין את עזה, כך אומרים. חידה.

    השבמחק
    תשובות
    1. במפה עוד לא הוקמה גם היישות הקולוניאלית המלאכותית הפולשת ישראל, אגב

      מחק
    2. נחל אל-עריש, הוא נחל מצרים המקראי, הוא גבולה המערבי של ארץ ישראל המקראית ובעל אגן ניקוז גדול מזה של הירדן. הן גיאוגרפית והן הסטורית עש הצדקה לסימונו במפת ארץ-ישראל.

      מחק
    3. נחל אל-עריש אמנם אכזב, אך חשוב ביותר.

      מחק
  4. בעניין "המעג"ל" ברמת גן. אכן כך, הרבה שנים אני מסביר זאת לאנשים החיים ברמת גן וכולם מופתעים. המתיישבים הראשונים היו בין השאר אנשי תל אביב שדעתם לא הייתה נוחה מההתפתחות של שכונת הגנים אחוזת בית שהלכה ונהפכה יותר לעיירה ואחר כך לעיר ולכן יצאו והקימו את מה שבעתיד תהיה רמת גן, שזה המשך לרעיון של "משקי עזר, גנים למופת" כשם האגודה. לא ידוע לי אם אכן אנשי ביאליסטוק הצטרפו אך ראוי להזכיר שאפילו ביאליק, בסופו של דבר, חי כמה שנים ברמת גן.

    השבמחק
  5. בעניין המפה המצורפת לענייןן "המעג"ל" - מפה מאד מעניינת- יש בה סימון גבולות המחוזות השונים של האעימפריה העותמאנית באזור ארץ ישראל וסביבתה ואפילו מסילת הברזל שנסללה על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה , מסילה שהגיעה מלוד לבאר שבע ומשם לכיוון סיני אך טרם מגיעה לתוך סיני. זה ממקם את זמן חיבור המפה לראשית שנת 1915- האימפריה העותמאנית הצטרפה למלחמה רק ב1 אוקטובר 1914 ואז, בסיוע בנהנדס הגרמני שבנה את מסילת חג'אז ורכבת העמק, החלו לבנות קו שירד מכיוון שומרון (סבסטיה), דרך טול כרם -לוד-באר שבע -עוג'ה אל חפיר (ניצנה) ולתוך סיני כדי לסייע בכוונתם להשתלט על תעלת סואץ.

    השבמחק
  6. ארץ ישראל המערבית כולה מסומנת למעשה פוטנציאלית על המפה, אז הארץ היתה חלק מנפת סוריה הגדולה אבל בתוכה יש חלוקה למחוזות דרומי וצפוני, שעובר בקו העוג'ות - פחות או יותר - הירקון של ימינו... הרכבת מגיעה עד לעוג'ה אל חפיר - ניצנה, שכן זה היה קו הגבול בין מצרים שבהשפעה בריטית ובין העות'מנים - כיום קו הגבול בין ישראל ומצרים,, הירדן מסמן את הגבול ממערב, שיעבור רק ישירות מים המלח אל עקבה, והמחוז הצפוני אחרי הסכמי סייקס פיקו יעבור מדרום לצור וצידון, וייצור את הגבול בין ישראל ולבנון,, מעזה חברון ושכם המופיעות במפה בבירור לא יצאנו עד היום

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.