‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 31 ביולי 2025

סיפורי רחובות: נחל עוז, יובל הליבני, המעגל והמחשב

א. נחל עוז

בנתניה יש רחוב ושמו 'נחל עוז', על שם הקיבוץ ב'עוטף עזה' שהוקם ב-1951 ואכן היה היאחזות הנח"ל הראשונה. ב-2021 צולם השלט:

צילום: אדיר בנימיני (ויקימדיה)

אך להוותנו, לאחרונה הוחלף השלט ועודכן.

בטבח שבעה באוקטובר נרצחו בקיבוץ נחל עוז 16 אנשים (כולל שני עובדים זרים), ועוד שמונה נחטפו ועדיין נמצאים בשבי החמאס. חמישה מלוחמי צה"ל נהרגו בלחימה בשטח הקיבוץ.

צילום: דותן גורן

כל הכבוד למחלקת השילוט של העירייה על העדכון המתבקש, ובכל זאת כמה הערות קטנוניות:

1. אין כזה דבר 'הנגב המערבי' (זו טעות מאוד נפוצה!), כמו שאין נגב מזרחי או צפוני. יש מערב הנגב.

2. בעברית נהוג להשתמש בנקודות.

 

ב. שביל יובל הליבני

צילום: איתמר לויתן

טבח שבעה באוקטובר, שהתגלגל למלחמת 'חרבות ברזל' ולמבצע 'מרכבות גדעון', שבו אנו עדיין נמצאים, כבר מונצח גם ברחובות על שם חיילים שנפלו. אפשר להניח בצער שזו רק ההתחלה.

ברמת גן נקרא שביל על שמו של סרן יובל הליבני, שנפל ב-9 באוקטובר 2023. יובל, שגדל והתחנך במושב משגב דב ובתיכון האזורי בקיבוץ גבעת ברנר, נפל בקרב על שדרות. הוא, בת זוגו עמית ובנו יונתן בן השנתיים גרו ברמת גן.

יובל, עמית ויונתן (סטטוסים מצייצים)

יהי זכרו ברוך עם שאר גיבורי עמנו שמסרו נפשם על הגנת המולדת.


ג. לרבע את המעגל

ברמת גן יש רחוב ושמו 'המעגל'. עוברים ושבים שאינם טורחים לקרוא את ההסבר יחשבו לתומם שאולי נקרא השם לכבודו של חוני המעגל ושמא מדובר ברחוב מעגלי, ולא כך ולא כך. על פי ההסבר מדובר בכלל בראשי תיבות של אגודה שיתופית שהקימו עולים מביאליסטוק, ראשי תיבות של משקי עזר גנים למופת.

תמיד נחמד ללמוד משהו חדש!

צילום: איתמר לויתן

אף פעם לא שמעתי על האגודה הזו וניסיתי למצוא מידע עליה.

ובכן, ב-1917 ראה אור בוורשה קונטרס בן כארבעים עמודים ושמו: אגודה ליסוד מושב ועיר גנים למופת בארץ ישראל (מעג"ל): געזעלשאַט צו גרינדען אַ מוסטער-האַטען קאָלאָניע מיט אַ גאָרטען-שטאָדט אין ארץ-ישראל. 

בספר יש תיאור מפורט בעברית וביידיש של אגודת מעג"ל, מטרותיה ותקנותיה (שתורגמו גם לפולנית). הוא שמור בספרייה הלאומית, סרוק ונגיש לקריאה ולהורדה.

האגודה הוקמה על ידי אגודה אחרת, ששמה 'בני ציון', שמרכזה היה בוורשה ובראשה עמד הרופא והפעיל הציוני ד"ר ט'[וביה] הינדס. ככל שקראתי אין בתקנות שום התייחסות מיוחדת לביאליסטוק, והקריאה הופנתה לכל מי שמעונין להצטרף לאגודה החדשה ומוכן לחתום על תקנותיה ולשלם את מה שנדרש.

בתחילת הספר יש מפה מעניינת ביידיש של ארץ ישראל והארצות שסביבה ב-1917. מעניין ששום מושבה לא צויינה על המפה, וגם לא תל אביב... אתם מוזמנים להשתעשע בפענוח המקומות.


ד. מהו מחשב?

צילום: מנחם רוזנברג

ככל הידוע לי, נתניה היא העיר היחידה בארץ שיש בה רחוב על שם המחשב או לכבוד הדבר ששינה את חיי האנושות, ומבחינה זו כל הכבוד על החדשנות והעדכניות. אבל איך בדיוק מתארים בתמציתיות את המחשב, זה שיש לכל אחד מאיתנו בבית ובמשרד, שולחני או נייד, ויש גם מחשבי-על למדינות, לצבאות, לחברות ענק?

אני לא בטוח שההגדרה הנתנייתית היא הנכונה, המדויקת והמקיפה. 

יש לכם רעיון טוב יותר? 

יום חמישי, 21 במרץ 2024

ארץ הקודש: מתנות לאביונים, תהום, פיקוח, זמן ר"ת, אוטובוס הפאות

א. אביונים מהודרים

תודה לרעות ברוש

פורים כבר כאן ועמו מצוות 'מתנות לאביונים' (שאגב, היא טובה ונכונה גם לשאר ימות השנה). 

לא תאמינו כמה שליחים יש שישמחו להעביר את המתנות בשמכם תמורת עמלה קטנה. כזה הוא למשל, הגאון הרב זמיר כהן שליט"א, שמתנדב להיות 'השליח האישי שלך' (טוב, לא ממש). 

גם 'בית התבשיל' עומד לרשותכם לשליחויות כאלה, כולל מחירון. נכנסתי לאתר האינטרנט של 'בית התבשיל' וראיתי שמתפארים בו בשלושים שנות גמילות חסדים שבהן הם מאכילים כל דכפין בבתי תמחוי בבני ברק וברעננה. 

בין כך ובין כך, מה תגידו על המושג החדש 'אביונים מהודרים'?

מה זה? יש אביונים סתם ויש אביונים מהודרים-פריבילגים?

אתר בית התבשיל


ב. התהום המסוכן מתחיל בפורים

כמובן שתחפושות של שוטרים וחיילים אינן אלא תכסיס מחוכם ושפל של שלטונות הצבא והמדינה והבג"ץ, שנועד לטמא את נשמתם של ילדי ישראל הרכים ו'לנרמל את החיילים'...

צילום: דותן גורן

ג. פיקוח הלכתי על טהרת המשפחה

איראן זה כאן? 

'המרכז הארצי למען טהרת המשפחה', שאם הבנתי נכון עיקר עניינם הוא בהקמה ובשיפוץ של מקוואות, מצטייד ברכבים לפיקוח הלכתי. מעניין איזה אמצעי פיקוח וריגול יש להם ברכב הזה כדי למלא באמונה את תפקידם ולפקח על טהרת המשפחה. אני מנסה שלא לחשוב על רוֹגְלוֹת ומסכים...

צילום: אהר'לה ברט

ד. איך שהזמן ר"ת...

בשכונות החרדיות יש 'חדרי מחשבים'. כל בר דעת מבין שאי אפשר לזוז היום בלי מחשב ואינטרנט, אבל הרבנים... מה יהיה עם הרבנים שלא מרשים להכניס מחשב הביתה?

אז יש דרכים עוקפות, ודרכן מותר לבוא לקודש פנימה, עם הגבלות. למשל "אופיס פלוס" ברחוב מאה שערים בירושלים, שמציע 'מרחב עבודה מטופח', לגברים בלבד!

צילום: גדעון פליישמן

לא רק נשים אסורות בכניסה, אלא גם 'בחורים', כלומר אלה שעדיין אינם נשואים ויכולים לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניהם ולחטוא בכל מיני דברים.

אבל חוץ מנשים ובחורים שעות הפתיחה גמישות להפליא: משבע בבוקר ועד חצות הלילה. ממש 'קפה אינטרנט' של פעם.

ומה קורה במוצאי שבת? ובכן החדר נפתח 'משעה אחרי ר"ת' ועד חצות?

מה הם ראשי התיבות הללו? ביררתי עבורכם ומדובר בזמן ר"ת (למה לא זר"ת?), שנקבע על ידי לא אחר מאשר 'בעל התוספות', רבינו תם, מחכמי ישראל שחיו בצרפת במאה ה-12 (ונכדו של רש"י). הוא אשר קבע, כבר אז, כי אחרי צאת שבת יש לחכות בסבלנות (במיוחד אם אתם חסידי סאטמאר) ולהתאפק קצת יותר משעה, לפני שתרוצו לעניני החול שלכם...

ה. קאסטם או לייס שקוף? זאת השאלה!

צילום: עוזי סגל

יש כאלה שנורא חשוב להם לשלם על פרסום באוטובוס כדי להרים את קולם בשאלה הנוקבת איזו פאה נוכרית ראויה יותר מנקודת מבט הלכתית (אולי יזעיקו את רכב הפיקוח ההלכתי מלמעלה?): 'קאסטם' או 'לייס שקוף'. מנקודת מבטם – זו שמייצגת את מה שה' יתברך חושב ורוצה – כל הדיון הזה מצחיק.

לבוֹשְׁתי לא ידעתי כלל על מה מדובר כאן. עוזי סגל, שצילם, הפנה אותי למקורות מוסמכים ומהם למדתי כי קאסטם זו פאה בייצור והתאמה אישית, בעוד לייס שקוף הוא סרט משי שקוף שעליו נשזרת הפאה והוא מייצב אותה ומונע תזוזה. 

זה כל כך נִישָׁתִי, אז 'תצחקו על מישהו אחר! לא על השם יתברך'...

יום רביעי, 24 במאי 2023

ארץ הקודש: הודעה, עכברים, טישו, תבל, לימודי ליבה, יעקב שמעק, רוצו עכשיו

א. הודעה מטעם העם היהודי

כרזה שהודבקה על גב תחנת אוטובוס ברחוב ההגנה בירושלים מתיימרת לדבר בשם העם כולו. גם אם במקרה זה הם צודקים לגמרי אני תוהה מי נתן להם את הסמכות לדבר בשם כולם? אולי במספר הטלפון יוכלו להסביר זאת. 

ובכן, העם היהודי מוקיע את מעשיו של המתועב אליעזר ברלנד שר"י [שם רשעים ירקב]. 

צילום: מנחם רוזנברג


ב. הודעה מטעם עמוד ההוראה

אחינו החרדים אוהבים לכנות את גדוליהם בכינויי חיבה והערצה. הנה למשל הרב הליטאי יצחק זילברשטיין, שמתמחה בהלכות רפואה ורופאים, זכה לאחרונה לתואר 'עמוד ההוראה'. וכך בידיעה שלפנינו 'עמוד ההוראה מזהיר' ו'עמוד ההוראה מוסיף'...



כתב לי דן לב ארי:
הצילום מתוך אתר החדשות החרדי 'בחדרי חרדים' מתחבר יפה לפרק 'השרצים והרמשים' שהוזכר ב'סיבוב בבני ברק', בעונ"ש האחרון. נדמה לי שעכברים וחולדות נטוּ תמיד חיבה לבני ברק, אבל בחודשים האחרונים סובלת עיר התורה ממכת מכרסמים חריגה. התושבים מאשימים את העירייה שאינה מדבירה, העירייה מאשימה בחזרה את התושבים שאינם שומרים על ניקיון חצרותיהם, והשמחה רבה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שאפילו גדולי הדור ועמודי ההוראה נדרשו לעניין. אבל מה שבאמת הצחיק אותי הייתה התמונה שבחר האתר כדי לעטר בה את הכתבה. ליד תמונת העכברים החביבים הקפידו לכתוב (אולי כדי לא לפגוע בעכברים): 'למצולמים אין קשר לכתבה'. סתם עכברים תמימים שלא גרים בבני ברק...

ג. ללא חשש גניזה 


כתבה לי עפרה פרי:

'100 ממחטות אף דו-שכבתיות נשלפות אחת אחת' –  זאת ההגדרה של חברת סנו לממחטות נייר תוצרת מצרים (!), המיובאות בעבורה על ידי ווינפאק סחר בע"מ. נשלפות אחת אחת, אבל בחברה דאגו שמא יחשוב מישהו מהקונים הפוטנציאליים שהנייר ל'ממחטות האף' (ובאנגלית facial tissues) ממוחזר חלילה היישר מהגניזה הקהירית, אולי מכתב יד שטרם נחקר, ולכן פנו לבד"ץ ירושלים של העדה החרדית, וזה אישר על גבי האריזה שמדובר בנייר 'ללא חשש גניזה'. יתר על כן, העובדים המצרים של Solo Soft, המפעל שמייצר את הממחטות (השוכן במקרה ברחוב ה-6 באוקטובר בגיזה), כמובן לא חיללו שבת קודש בהכינם את ה-soft moments לאפיהם הענוגים של לקוחות סנו, והא ראיה: 'נייר ללא חילול שב"ק', ככתוב וכחתום.

תדע כל אם עברייה, בקנותה טישו של סנו, כי הפקידה את חוטמה בידי מקדמי מכירות ראויים. והתשלום לבד"ץ – עלינו הקונות והקונים.


ד. תבל ויושבי בה

'טֶבֶל' הוא מושג הלכתי שמשמעו יבול חקלאי שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות. אם יבול זה צמח בארץ ישראל הרי שאסור לאכול ממנו; 'תבל', לעומת זאת, הוא אגף במוסד הישראלי למודיעין ולתפקידים מיוחדים. 

במשק דהן, שמוכר פרי הדר 'ללא פערי תיווך' (התמונה למטה צולמה ביער שוקדה), קצת התבלבלו.

אגב, גם 'ערלה' רצוי לכתוב בכתיב חסר. ערלה פירושה האיסור לאכול פירות בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו של העץ; עורלה היא אותה פיסת עור שמכסה את הפין ומוּסרת בברית המילה.

צילום: הלל אהרן נחלון

ה. רחמנא ליבה בעי

'אסור לגעת במחשבים כלל ... מתרחקים מטכנולוגיה כמו מכלב נושך או מנחש ארסי'. כך מכינים את הילדים של חסידי גור, התינוקות של בית רבן שלא חטאו, לחיים טובים יותר, לעתיד בטוח ולפרנסה טובה. 

להזכירכם, שר השיכון של מדינת ישראל הוא חסיד גור.


ו. כבר לא צריך לעשן בשבת!

בטבריה, ליד קברו של רבי מאיר בעל הנס, מציעים אַ שמעק טבק, סגולה בדוקה למכורי עישון שלא מתאפקים ומעשנים גם בשבת.

גם הרמב"ם ותמונתו המסורתית (והמזויפת) גוייס לעניין. אבל מי זה 'יעקב שמעק'?

צילום: מיקי מלכה

ז. ארון הבגדים היהודי

כמה עולה כובע חסידי וירושלמי? אם הייתם רצים בזמן ליריד שערכה החנות של קרויס, הייתם יכולים להשיג אותו בפחות מ-500 ש"ח. 

חובבי השילוב החרדי המודרני בין עברית-ישראלית לבין יידיש ימצאו עניין במודעת קיר זו. 

צילום: טובה הרצל


יום שני, 15 בנובמבר 2021

מעורב ירושלמי: שירת רחוב, שותפות, מטבחים, מוכרנים, גמ"חשבים, קופת חולים

 א. שירת ארון החשמל

צילום: אמיר ורש

בליל ה-4 בספטמבר 2020 שרבטה משוררת אלמונית שיר על ארון חשמל ברחוב המגיד פינת עמק רפאים. 

זהו שיר תהלה ללילות ירושלים, קצת מחוספס ולא ממש מלוטש. למרות הבמה המקורית, ועל אף שלא פוּסק או נוּקד, הוא בכלל לא רע. 

העתקתי אותו עבורכם לפני שיימחק.

4.9.2020

לילה בתוך העיר ירושלים

שקט מוזר מתחיל לחדור

מרימה את הראש והעיניים

איך מתוך הלכלוך בוקע אור.


לילה ברחובות העיר ירושלים

מסתובבת בין קדושי הרחוב

ילדים שאבדו לבינתיים

הלוואי שלא ישכחו איך לחזור.


לילה בסמטאות העיר ירושלים

עיר חדשה מתחילה לבעור

עם עוצמות של עומק בידיים

איך הם לא טועים בתוך הבור.


לילה שקט בעיר ירושלים

ואני נזכרת איך לחשוב

נוער שזורם כמעט כמו מים

חוזר ומלמד אותי לנשום.


לילה בהרי העיר ירושלים

ואני סופגת את התום

מכל החשכות שבשמיים

עוד יפציע יום נכון.


ב. עושים ילדים בשותפות

מישהו חיפש – ואולי כבר מצא? – שותפה לעשיית ילדים (לא ילד אחד, הרבה!) ולא בחל בקטנות. 

בכניסה לרחוב הלל 4 בירושלים הוטבעה חותמת זו, אך היא רלוונטית לכל רחבי הארץ.

צילום: יחזקאל חובב


ג. קיטשנס

צילום: מנחם רוזנברג

במילון שלי כתוב שבאנגלית מטבח הוא Kitchen, ובלשון רבים, מטבחים: Kitchens.

בחנות הירושלמית הזו, ברחוב ירמיהו 58, היחיד הוא רבים.


ד. מוכרנים

צילום: דוד אסף

בקניון הדר בירושלים עומדת להיפתח חנות 'ביגוד' (או שמא Bגוּד), ובעלי הבית נערכים ומחפשים עובדים ובהם 'מוכרנים'.

וכאן שואל הבן (ברצינות): 'מוכרנים' זה יותר נעלה מסתם 'מוכרים' (שלא לדבר על המונח הישן 'זבנים'), או פחות מכובד מ'מוכרים'?


ה. גמ"חשבים

ירושלים גמ"חים סביב לה, והנה גמ"ח מחשבים הממוקם ברחוב צפניה (שכונת גאולה), שגם משתעשע יפה בהלחמי מילים. והעיקר, 'גברים ונשים בהפרדה'.

צילום: מנחם רוזנברג


ו. קופת חולים ביידיש

מודעה ברחוב הנביאים מבשרת על פתיחת סניף חדש של קופת חולים כללית בשכונה החרדית בית ישראל. רק הגיוני שהמודעה תנסה לפתות את הצופים בה בלשון המובנת להם. אין צריך לומר שהכל 'בהתאמה לצביון השכונה', שזה אומר הפרדה מגדרית, והמבין יבין.

צילום: מנחם רוזנברג