א. אביונים מהודרים
תודה לרעות ברוש |
פורים כבר כאן ועמו מצוות 'מתנות לאביונים' (שאגב, היא טובה ונכונה גם לשאר ימות השנה).
לא תאמינו כמה שליחים יש שישמחו להעביר את המתנות בשמכם תמורת עמלה קטנה. כזה הוא למשל, הגאון הרב זמיר כהן שליט"א, שמתנדב להיות 'השליח האישי שלך' (טוב, לא ממש).
גם 'בית התבשיל' עומד לרשותכם לשליחויות כאלה, כולל מחירון. נכנסתי לאתר האינטרנט של 'בית התבשיל' וראיתי שמתפארים בו בשלושים שנות גמילות חסדים שבהן הם מאכילים כל דכפין בבתי תמחוי בבני ברק וברעננה.
בין כך ובין כך, מה תגידו על המושג החדש 'אביונים מהודרים'?
מה זה? יש אביונים סתם ויש אביונים מהודרים-פריבילגים?
אתר בית התבשיל |
ב. התהום המסוכן מתחיל בפורים
צילום: דותן גורן |
ג. פיקוח הלכתי על טהרת המשפחה
איראן זה כאן?
'המרכז הארצי למען טהרת המשפחה', שאם הבנתי נכון עיקר עניינם הוא בהקמה ובשיפוץ של מקוואות, מצטייד ברכבים לפיקוח הלכתי. מעניין איזה אמצעי פיקוח וריגול יש להם ברכב הזה כדי למלא באמונה את תפקידם ולפקח על טהרת המשפחה. אני מנסה שלא לחשוב על רוֹגְלוֹת ומסכים...
צילום: אהר'לה ברט |
ד. איך שהזמן ר"ת...
בשכונות החרדיות יש 'חדרי מחשבים'. כל בר דעת מבין שאי אפשר לזוז היום בלי מחשב ואינטרנט, אבל הרבנים... מה יהיה עם הרבנים שלא מרשים להכניס מחשב הביתה?
אז יש דרכים עוקפות, ודרכן מותר לבוא לקודש פנימה, עם הגבלות. למשל "אופיס פלוס" ברחוב מאה שערים בירושלים, שמציע 'מרחב עבודה מטופח', לגברים בלבד!
צילום: גדעון פליישמן |
לא רק נשים אסורות בכניסה, אלא גם 'בחורים', כלומר אלה שעדיין אינם נשואים ויכולים לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניהם ולחטוא בכל מיני דברים.
אבל חוץ מנשים ובחורים שעות הפתיחה גמישות להפליא: משבע בבוקר ועד חצות הלילה. ממש 'קפה אינטרנט' של פעם.
ומה קורה במוצאי שבת? ובכן החדר נפתח 'משעה אחרי ר"ת' ועד חצות?
מה הם ראשי התיבות הללו? ביררתי עבורכם ומדובר בזמן ר"ת (למה לא זר"ת?), שנקבע על ידי לא אחר מאשר 'בעל התוספות', רבינו תם, מחכמי ישראל שחיו בצרפת במאה ה-12 (ונכדו של רש"י). הוא אשר קבע, כבר אז, כי אחרי צאת שבת יש לחכות בסבלנות (במיוחד אם אתם חסידי סאטמאר) ולהתאפק קצת יותר משעה, לפני שתרוצו לעניני החול שלכם...ה. קאסטם או לייס שקוף? זאת השאלה!
צילום: עוזי סגל |
יש כאלה שנורא חשוב להם לשלם על פרסום באוטובוס כדי להרים את קולם בשאלה הנוקבת איזו פאה נוכרית ראויה יותר מנקודת מבט הלכתית (אולי יזעיקו את רכב הפיקוח ההלכתי מלמעלה?): 'קאסטם' או 'לייס שקוף'. מנקודת מבטם – זו שמייצגת את מה שה' יתברך חושב ורוצה – כל הדיון הזה מצחיק.
לבוֹשְׁתי לא ידעתי כלל על מה מדובר כאן. עוזי סגל, שצילם, הפנה אותי למקורות מוסמכים ומהם למדתי כי קאסטם זו פאה בייצור והתאמה אישית, בעוד לייס שקוף הוא סרט משי שקוף שעליו נשזרת הפאה והוא מייצב אותה ומונע תזוזה.
זה כל כך נִישָׁתִי, אז 'תצחקו על מישהו אחר! לא על השם יתברך'...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, אבל תודה על הרשומה המעניינת
השבמחקסעיף א.אביונים מהודרים.
השבמחקנראה לי שיש בלבול רב בשימוש במילה הידור.
הידור מצוה, למשל, זה לא עינין של עשית המצוה באופן מפואר. אלא שהמצוה מחוזרת, שמחזרים אחריה.
אחת מהאמירות המפורסמות היא שצריך להכיר תודה לרמאים, כי אם כל פושטי היד אכן היו עניים מרודים ולא רק עניים סוציאליים, או עניים בעיני עצמם, הרי היינו עוברים בכל פעם שעני היה היה פונה אלי בלא תוכל להתעלם, כך אפשר לתרץ שחשבתי שמי שעומד לפני הוא לא "עני לפי כללי ההלכה והביטוח הלאומי" ואיננו מהודר. מעניין איך מפקחים על זה שאכן נותנים למי שבאמת אין לו.
השבמחקאולי לא מיותר להזכיר שבעל העונ"ש הוא גם מחבר המאמר "בואו ונחזיק טובה לרמאים: על עיצובם של סיפורי צדקה בעולמם של חז"ל"...
מחקעל השאלה הזו כבר נאמר, שמוטב להכשל ולתת לרמאי, מאשר לחשוד ולמנוע ממי שבאמת זקוק.
מחקד"ר טיקוצינסקי מכובד. אתה מכיר את כותב הבלוג כבר שנים רבות. מה לך להתפלא על הסגנון וקטנוניות ? המצפון המייסר. המצפון המייסר... וכבר אמרו חז"ל: שנה ופירש קשה מכולם". ואידך זיל גמור.
השבמחקסיפר מאן דהו כי מצא בפורים השתא אביון מהודר וכשנשאל מיהו האביון ענה שלא מגלה כי אם כולם יתנו לו מתנות לאביונים יש חשש שייצא מגדר אביון ולא יוכל לתת לו בשנה הבאה....
השבמחקהכי מעצבן שהפאות הנכריות - מכל הסוגים - עשויות משיערן של נשים הודיות, נפאליות, סרילנקיות וכדומה, שמוכרות את שיערן כדי להתקיים. יהודיה כשרה חובשת שיער של אשה הודית - זה מה שאלוהים דורש? זוועה
השבמחקלפני שנים נכשלו בכך נשים חרדיות. הום יש כבר פיקוח גם על כך ולא תמצא שיער הודית על ראש יהודית.
מחקמה מפריע לך, נעמי מורג, שלנשים הודיות יהיו כמה פרוטות להתקיים?
מחקא. זכורני מבית הכנסת בו התפללתי בנערותי, שמדי פורים תלה מאן דהו שלט שהוא אוסף מעות פורים לשני אביונים מהודרים "אפילו לשיטת בריסק" [הידועים כמחמירים בכל מה שזז].
השבמחקב. חדרי המחשבים המצויים בשכונות החרדיות מחולקים לשני חללים עם כניסות נפרדות, אחת לגברים ואחת לנשים, זה שצילם את חדר המחשבים במא"ש פיספס את הדלת השניה. האיסור על בחורים - זו הכתבה של הגוף הנותן כשרות לחדרי המחשבים הללו, שבד"כ אינה נאכפת.