יום ראשון, 7 במאי 2023

פרידה מדן לאור

דן לאור (צילום מסך)

דן לאור (2023-1944) איננו. מותו בא לו, ולנו, לפתע.

כך כתב בשנת 1972 יוסף שריג, בן קיבוץ בית השיטה, שנולד גם הוא בשנת 1944 ומותו בא לו פתע שנה אחר כך, במלחמת יום כיפור: 

מוֹתִי בָּא לִי פֶּתַע.

כְּאַחַד הָאָדָם יָדַעְתִּי כִּי קָרֵב, 

וְשֶׁבַע חָיִיתִי, 
בְּתֹם, בְּעֹז וּבְתִפְאֶרֶת.

בְּכָחֹל, בְּיָרֹק, 
וּבְטַעַם הַמִּסְתּוֹרִין וְהַדְּבַשׁ שֶׁל הַיָּפָה. 

 

מוֹתִי בָּא לִי פֶּתַע 
וְאֵינִי זוֹכֵר אִם בְּרַעַם הָאֵשׁ 
אוֹ בֵּין קִירוֹת הַפַּח הַזּוֹעֲקִים, 
אוֹ שֶׁמָּא בַּלָּבָן – לָבָן הַדּוֹמֵם לְבַסּוֹף.

 

עַכְשָׁו  
 אֲנִי  
אֵינִי זוֹכֵר.

מותו היום של פרופ' דן לאור, עמית וידיד, היכה אותי, כמו גם את כל חבריו, עמיתיו ותלמידיו, באלם, בהלם ובצער שאין לו תִּכְלָה. הן רק תמול שלשום שוחחנו, רק לפני שלושה שבועות נפגשנו בהפגנת המחאה מול בית הנשיא בירושלים והתלוצצנו על ה' ועל משיחו ועל ננתקה. והנה מת דן.

בראשית השבוע שעבר לקה דן בלבו  במפתיע, זה הרי תמיד במפתיע  ובמשך שבוע של הרדמה והנשמה עוד נשמרה תקווה קלושה שמא ייצא מזה. אך היום יצאה בת קול והכריזה כי נתבקש דן לאור לישיבה של מעלה. מותו בא לו 'בַּלָּבָן – לָבָן הַדּוֹמֵם לְבַסּוֹף'.

מאמרי הספד מפורטים עוד ייכתבו על מי שהיה עיתונאי ושדרן רדיו בראשית דרכו, חוקר, ביוגרף והיסטוריון מעולה של הספרות העברית, מורה אהוב ומרצה מחונן, בעל חוש הומור חד וחריף ואיש רֵעים להתרועע.

דרכינו הצטלבו לראשונה לפני כארבעים שנה, כאשר הייתי מזכיר 'האיגוד העולמי למדעי היהדות' ודן קיבל על עצמו את ארגון המדור לספרות עברית בקונגרסים למדעי היהדות שאותם ארגנתי אחת לארבע שנים. כמו בכל דבר אשר נגע בו, גם בתפקידי הניהול בהמשך (דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראש המרכז למורשת היהדות על שם צימבליסטה), הוא עשה מעל ומעבר לנדרש, במסירות בלתי רגילה ומתוך תחושת שליחות וחובה ושלא על מנת לקבל פרס. הוא התקשר באופן אישי לבכירי המקצוע בארץ ובחו"ל, כמו גם לצעירים ולמבטיחים, ושידלם להשתתף בקונגרס, שאותו ראה כמפעל לאומי וציוני, על מנת שחקר הספרות העברית יוצג בצורה מכובדת וראויה. או אז התקרבנו זה לזה ושנים רבות היינו מעלים זיכרונות משעשעים על אישים ואירועים מתקופה זו בחיינו.

הוא ביקרני בדירת הרווקים שבה גרתי בשכונת נחלאות ואחר כך ברחביה בשכנות אליו, וכמובן שהשתתף בחתונתי והכיר את רעייתי ואת ילדיי.

עם דן לאור, 2004

ידידותנו הקרובה הביאה אותנו ללמד יחדיו בשנת 2009 סמינר מחקרי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב שנושאו היה 'עגנון והחסידוּת: היבטים היסטוריים וספרותיים'. זו הייתה חוויה מרתקת ומעשירה לשנינו, ובעיקר לי. נחשפתי אז מקרוב ליכולותיו המחקריות, הרטוריות והדידקטיות היוצאות מן הכלל. במהלך הקורס סיכמנו כי נכתוב יחד מאמר על סיפורו הקצר של עגנון 'לבב אנוש', אך לבסוף נשתכחו הדברים והמאמר לא בא לעולם.

מאז ועד ממש לאחרונה החלפנו ביננו עשרות רבות של אי-מיילים הנוגעים לתחומי ענייננו המשותפים: יהודי מזרח אירופה ותרבותם. רק לפני כמה שבועות נזקק דן לסיועי בשאלת ייחוסו של המחזאי חנוך לוין לאדמו"ר חנוך הענך לוין מאלכסנדר, וכיצד ניתן להסביר את העובדה שהיה גם כהן וגם לוי... דן התכונן לסדרת הרצאות על חנוך לוין, שמן הסתם היו גוררות אחריהן גם ספר מקיף, אך אבוי, החומרים שאסף כבר לא ידובבו מפיו.

דן היה פטריוט ציוני זקוף קומה ובלי להתנצל – מרגלא היה שגור על פיו כשציטט את כותרת אחד מספריו של פרופסור גרשון שקד: אין מקום אחר. לא פחות מכך היה דן פטריוט ירושלמי – יליד ירושלים המנדטורית, שגדל בשכונת רחביה האליטיסטית והתגאה בהיותו בן לאצולת רחביה. הוא אהב את העיר ואת יושביה, מתוך מוּדעוּת וצער עמוק על נטישת החילונים ועל תחושת הבדידות. המחאות האחרונות נגד המהפכה המשטרית, שמתקיימות בכל מוצאי שבת מול בית הנשיא, עוררו מחדש את תקוותו שהניצוץ הירושלמי, שנדמה היה כי כבה, קם לתחייה והתחדש במלוא עוזו. גם דבר זה קירב ביננו, שכן בניגוד למהלך השכיח ובניגוד לציפיות – שנינו עבדנו באוניברסיטת תל אביב והתעקשנו לגור בירושלים. 

המגורים בירושלים היו לו עניין עקרוני, עניין של השקפת עולם ובחירה ערכית. מבחינה זו בוודאי דימה את עצמו לש"י עגנון  שאת הביוגרפיה המעולה עליו פרסם בשנת 1998 (חיי עגנון, הוצאת שוקן). גם עגנון  כך אמר לא פעם  כמו יצחק קומר גיבור תמול שלשום, היה חייב לבחור בין 'יפו' החופשית וקלת הדעת (ובימינו תל אביב) לבין 'ירושלים' המסורתית והחמורה. וכמו עגנון, גיבור התרבות שלו (לצד אלתרמן, דוד פוגל ואחרים), גם דן בחר בירושלים. ביתו הנאה ברחוב בן-מימון 50 שבשכונת רחביה, היה לו מה שהיה ביתו של עגנון בתלפיות: לא רק בית משפחתי חם שאותו בנה בעמל ובאהבה עם רעייתו הסינולוגית ד"ר ליהי יריב-לאור, ובו גידלו לתפארת את ארבעת בניהם, אלא גם בית יוצר לעשרות מחקרים וספרים שהפכו אותו לאחד החוקרים הבולטים בספרות העברית בדורנו.

דן לאור כבר לא יזכה בפרס ישראל וגם לא יהיה יקיר ירושלים, הוא גם לא יראה בצאת הביוגרפיה הגדולה שחיבר על דוד פוגל ולא בשאר מחקרים שהניח בכתובים, אך בלב ידידיו ותלמידיו הרבים תישאר דמותו חקוקה לעד.

היה שלום דן לאור, נוח בשלום על משכבך. 





17 תגובות:

  1. לָרוֹב דָּנִים אָנוּ רַק עַל הַגְּמַר הַטּוֹב

    וּפְרִי מִקְרֶה פָּשׁוּט לִפְרִי חָכְמָה נַחֲשֹׁב.

    עַכְשָׁו דּוֹדִי תִּישַׁן. תַּחֲלִיף אוֹנִים וְנַחְתָּ

    מִכָּל אֲשֶׁר חָכַמְתָּ וְכָל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ

    וּבֹקֶר אֲשַׁלְחָךָּ – וְהָלַכְתָּ.

    השבמחק
    תשובות
    1. קטע מ "שלמה המלך ושַׁלמַי הסנדלר" מאת סמי גרונמן בתרגום של אלתרמן מגרמנית

      מחק
  2. אליקים רובינשטייןיום ראשון, 07 מאי, 2023

    חבל חבל על דאבדין.חוקר ספרות וסופרים וביוגרף נפלא,והעיקר-איש נעים הליכות ומסביר פנים כל כך.
    משמים תנוחם משפחתו.

    השבמחק
  3. עדי אורבך (קויפמן)יום שני, 08 מאי, 2023

    תודה לך פרופ׳ אסף על מילות הפרידה המרגשות ממורי היקר פרופ׳ דן לאור שהיה חוקר ענק ואדם נפלא שזכיתי להיות תלמידתו

    השבמחק
  4. דן כדיקן פעל רבות לקידום הפקולטה למדעי הרוח ובדרכו השקולה ביצר את מעמדה אל אף הירידה במעמד מדעי הרוח באוניברסיטה. קשרי איתו התבססו על הנסיונות לאיתור מקומות בהם שהו נושאי מחקרו. איש נעים, חרוץ, בקי, חוקר ומעלה לכול אדם!! יהי זכרו ברוך.

    השבמחק
  5. דוד היקר, תודה לך על ההספד הנוגע ללב שכתבת.
    דן ואני לימדנו יחד שיעור פתוח לב.א., ושני סמינרי מ.א. הוא היה דיקאן כשהייתי ראש חוג ובית ספר – מתכונים בטוחים למריבות - ולא רבנו פעם אחת. הוא, יקה מלידה, היה מגיע לשיעור חצי שעה לפני הזמן, אני – מארגנטינה, דקה לפני, כשכבר לא נשארו לו צפרניים לכסוס. הוא היה מגיע חמוש בחומר ומוכן לתפארה עם סדר יום קפדני – גם אני, אבל מוכנה לאלתורים ושינויים לרוב. זה היה שילוב מיוחד, וידידות חמה לאורך שנים.
    כדאי להדגיש, שנוסף על כול מפעלותיו שהוזכרו, הוא הפך את צימבליסטה למרכז תרבות ממש, מגוון, מעניין, עם תערוכות, הצגות, אירועים, הרצאות מכול סוג –הכול במסירות ובאכפתיות שאפיינו אותו - זכינו. אובדן גדול, בור שנפער .

    השבמחק
  6. https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0cEoCXQYwHFdUAPPyZfribtbD7UnyDfDFi6qWTCKdg6wVvJYuLzB68DKFBRwMeoK3l&id=100000486269263&mibextid=Nif5oz

    השבמחק
  7. היה שלום דן היקר. זכיתי להכירך מקרוב בשנים בהן כיהנת כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, כששימשתי כראש חוג בפקולטה. היו לנו שיחות רבות וארוכות ובהן נחשפתי לחכמתך, לחוש ההומור ולדבקותך הכמעט אובססיבית בחיזוק וביצור מדעי הרוח האובדים ברוח האופנות המתחלפות באקדמיה הישראלית. חבל על דאבדין.

    השבמחק
  8. דבורה הכהן: אני מתאבלת על פטירתו של ידידי היקר דן לאור. הכרנו לפני שנים, באוניברסיטת תל אביב, ובמהלך השנים נפגשנו אינספור פעמים, עד לאחרונה ממש. שמחתי מאד לשמוע מדן על מחקריו החדשים ותמיד התפעלתי מעבודתו המאומצת ושקידתו על חיפוש חומר לכל מחקר. זכיתי גם לשתף אותו במחקריי-שלי, ותמיד היו לו הצעות חכמות לשיפורם וזאת בצד הידע העצום שלו שממנו שאב את תובנותיו. אזכור לו תמיד לטובה את חברות האמת שלו שהתבטאה, בין השאר, בארגון ערב עיון לציון השקת ספרי האחרון על הנרייטה סאלד. כמנהל מרכז צימבליסטה, דן יזם את הערב, גייס אליו - עם מוטי גולני - את מיטב הדוברות והדוברים, ויצר ערב נפלא שלו היו שותפים מיטב המרצים מכל האוניברסיטאות. יהי זכרו הטוב של דן נצור בליבותיהם של ידידיו, מוקיריו ומעריציו הרבים.

    השבמחק
  9. אם אני לא טועה, שם משפחתם של אדמו"רי שושלת אלכסנדר היה דווקא דנציגר

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה לא טועה, אבל לרבי חנוך הענך לוין מאלכסנדר לא היה קשר לחסידות אלכסנדר. הוא היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי גור.

      מחק
  10. על קפדנותו ודקדקנותו של דן לאור הגיבו כאן אחדים ממיודעיו. אני לא הייתי ממיודעיו, והנה פנה אלי לאחרונה דן לאור ושאל אותי אם יש לי מידע על קשרים שהיו לחנוך לוין עם המפלגה (או תנועת הנוער) הקומוניסטית. אני מניחה שפנה אלי משום שהכיר את ספרי על הקומוניזם הישראלי ("שלום לך קומוניזם", נסיה שפרן, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1983). ניסיתי להיזכר באנשים שהכירו אישית את חנוך לוין, אותו פגשתי לראשונה במסיבה ספרותית של אנשי שמאל (לאו דווקא חברי מפלגה) בה השתתף גם הוא. כמובן, הרבה לפני שנעשה מחזאי מפורסם. הצלחתי להיזכר בשמה של חברתו אז, שם די שכיח, ודן לאור הצליח לאתר אותה למרות ששם משפחתה השתנה מאז. ביוגרף חייב גם להיות בלש -- והוא היה! למרבה הצער את התשובה לשאלתו כבר לא אדע. אני מקווה שהחומר הרב שאסף במהלך מחקרו על חנוך לוין יתפרסם יום אחד כספר.

    השבמחק
  11. יפה, נכון ומרגש כתבת על דן לאור ידידך וידידי. כל כך חבל שלא יספיק להביא דברים רבים שחקר אל תחנתם האחרונה. נכון שישיבתו בירושלים היתה בחירה אידיאולוגית, ומרשימתך אני לומדת שגם שלך היא כזאת. גם אני כתבתי רשימה על תולדות ידידותי עם דן לאור. הרשימה נכתבה ביום מותו שגם אותי היכה בהלם. הרשימה התפרסמה היום ב"הארץ". אתה ואני הדגשנו דברים דומים ושונים ושנינו כואבים את מותו. יהי זכרו של דן ברוך.

    השבמחק
  12. גם אותנו הכתה כרעם הבשורה המרה על הסתלקותו הפתאומית של פרופ' דן לאור. דן היה ידיד אמת של העמותה "אבות ומייסדים ללימוד מורשת ישראל", שכיום אני מוביל ועד לפני כשנתיים הובלה ע"י אורי נוה ז"ל. ידיד גדול ותורם בימיו של אורי כבימי בעמותה. איש חם, אנושי, חברי ומוכן תמיד לעזור. מתגייס לדגל ולכל קריאה ומתחלק ברוחב לב וברהיטות רבה עם חברינו בשפע ידיעותיו ותובנותיו. תמיד יסודי, מנומק, נתמך במקורות ובאסמכתאות. אהוב הקהל הרחב והגדול שלנו שהלך שבי אחר הקסם שהפיח בדבריו על סופרים ומשוררים ומה שביניהם. אהב יחד עם ליהי אשתו לעשות עמנו במעלה החמישה את שבתות הסמינרים בהן השתתף. תמיד נכון לשיחת רעים כמו גם לשיח אינטלקטואלי- ליד בימת המרצים באולם כמו גם במעבר בחדר האוכל בין השולחנות.
    אבדה גדולה.
    ראובן שדה
    אבות ומייסדים

    השבמחק
  13. נוגעים ללב מרגשים ומעצימים דיברי המספידות.ים תודות . עצוב על לכתו
    של הפרופסור דן לאור ובטרם - עת

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.