הספרות והחיים: התרנגול קרא, עמק רפאים, הניאגרה הסמויה מהעין

א. סול או קוקוש בוואדי ניסנאס

ברחוב הוואדי 50 (מוכר יותר כוואדי ניסנאס) בחיפה – שכונה ערבית שיש בה גם לא מעט יהודים שחיים בדו-קיום מבורך – נמצאת חזית חנות, שתי דלתות ברזל סגורות ומסוגרות, אין יוצא ואין בא.

צילומים: איתמר לויתן

כשמתקרבים רואים שבחזית הכניסה צבועה על הטיח הלבן כתובת בעברית וכתובת נוספת בשפה מסתורית וביניהן מפריד מגן דוד:

מה פשר הדבר?

הכתובת המשונה הזאת מובנת מיד לשני סוגי אוכלוסיה: דוברי הונגרית וחוקרי החסידות...

השיר 'סוֹל אוֹ קוֹקוֹשׁ מַּר' (Szól a kakas már), שפירושו בהונגרית 'התרנגול קורא', הוא שיר עַם הונגרי שראשיתו לפחות במאה ה-18. האגדה החסידית מספרת כי רבי יצחק אייזיק טויב (או טאוב) מקאליב (1821-1751) – הצדיק הראשון שהסתובב במחוזות הונגריה – שמע את השיר מפי איכר, ומיד גייר אותו (את השיר, כמובן) כהלכה והפכו לשיר געגועים חסידי.

השיר ההונגרי המקורי מספר על תרנגול שטעה ביער ורוצה לשוב לביתו, הגרסה החסידות מדמה את התרנגול לעם ישראל הנמצא בגלות וישוב לארצו רק עם בא המשיח ובניית בית המקדש. הרבי מקאליב 'גייר' גם שירים נוספים, ורבים מכירים את גרסתו של דן אלמגור לשיר 'גלות, גלות, ווי גרויס ביסטו' (גלות, גלות, כמה גדולה את), ששולבה במחזמר 'איש חסיד היה' בכותרת 'יער יער' והושרה בפי חנה רוט.

 

שיר 'התרנגול' כמעט ואינו מוכר בציבור החילוני אך גם עליו נכתב לא מעט, ואנו נפנה לנקודה לא כל כך ידועה שלו – הקשר בין שיריו של הרבי מקאליב לבין המשורר והמלחין מתתיהו שלם, איש קיבוץ רמת יוחנן. כתב על כך יהורם לשם, 'על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון השומר הצעיר', בלוג הספרנים, לח, תשע"ו.

את מילות השיר בהונגרית ובעברית אפשר למצוא כאן. אנו נסתפק בשני ביצועים: אחד בהונגרית המקורית; השני בתרגום לעברית של המשורר יוצא הונגריה איתמר יעוז-קֶסט, 'כבר עלה האור', בביצועה של שולי נתן.

הנה הזמרת הסלוֹבֶנית זוזנה מיקולקובה (Zuzana Mikulcová):

 

וכאן שולי נתן: 

ועדיין החידה במקומה עומדת.

מה עושה הכתובת 'החסידית' הזו בליבו של ואדי ניסנאס? מה מסתתר מאחורי הדלתות הנעולות?

איתמר לויתן, שליח הבלוג למשימות מיוחדות, נכנס למספרה הסמוכה, הפקיר את ראשו בידיו האמונות של ואליד, הספר הערבי שמספר ראשים מכל המינים והדתות כבר שישים שנה, והשניים החלו בשיחה נעימה. ואליד, שהוא בעל הנכס, סיפר לאיתמר כי מאן דהוא שכר אותו ממנו ועומד לפתוח בו בקרוב... מעדנייה למאכלים הונגריים.

איתמר לא התעצל ובתיווכו של ואליד שוחח בטלפון עם השוכר, שהוא אומנם יהודי אבל בקושי מדבר עברית. הוא לא שמע מימיו על הרבי מקאליב, וגם לא יכול היה לומר מתי בדיוק תיפתח המעדנייה, אבל ידע לספר שאחד המותגים שיימכרו במעדנייה שלו נקרא 'סאל א קאקאש'... 

אולי הוא ימכור שם עופות או תרנגולי הודו, ואולי סתם סוכריות מציצה אדומות בצורת תרנגול. נחכה ונראה...

תרנגול אדום על מקל (נוסטלגיה אונליין)

ב. בחזרה מעמק רפאים

רחוב עמק רפאים – רחוב המסחר והבילויים ההיסטורי שחוצה את המושבה הגרמנית בירושלים – נכנס לתקופת השיפוצים שלו. בעתיד – מי יודע מתי החזון יתממש ? – תהיה כאן כנראה רכבת קלה והכל יהיה פורח ושמח. עד אז הבלגן חוגג. הרחוב השוקק הפך חד-סטרי, כיווני התנועה השתנו וקירות ומחיצות מחפות על החפירות לכל ארכו.

פקידי העירייה שחושבים גם על נִראוּת, הקפידו לשלט את הרחוב בשלל עיטורים, מכולם אהבתי את השלט הזה, המאזכר את המקור התנ"כי של 'עמק רפאים' בנבואת ישעיהו, פרק יז (חבל רק שלא נקדו):

וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה, וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים

צילום: דוד אסף

ג. הדברים החשובים באמת

על הנסיך הקטן ושלוחותיו בישראל כבר כתבנו לא פעם (כאן, למשל), אבל כזה עוד לא היה לנו...

הכרזה של אורן האינסטלטור, על הניאגרות הסמויות מן העין, הודבקה ללוח מודעות ברחוב בזל בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן