‏הצגת רשומות עם תוויות הנסיך הקטן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הנסיך הקטן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 14 באוגוסט 2025

הספרות והחיים: התרנגול קרא, עמק רפאים, הניאגרה הסמויה מהעין

א. סול או קוקוש בוואדי ניסנאס

ברחוב הוואדי 50 (מוכר יותר כוואדי ניסנאס) בחיפה – שכונה ערבית שיש בה גם לא מעט יהודים שחיים בדו-קיום מבורך – נמצאת חזית חנות, שתי דלתות ברזל סגורות ומסוגרות, אין יוצא ואין בא.

צילומים: איתמר לויתן

כשמתקרבים רואים שבחזית הכניסה צבועה על הטיח הלבן כתובת בעברית וכתובת נוספת בשפה מסתורית וביניהן מפריד מגן דוד:



מה פשר הדבר?

הכתובת המשונה הזאת מובנת מיד לשני סוגי אוכלוסיה: דוברי הונגרית וחוקרי החסידות...

השיר 'סוֹל אוֹ קוֹקוֹשׁ מַּר' (Szól a kakas már), שפירושו בהונגרית 'התרנגול קורא', הוא שיר עַם הונגרי שראשיתו לפחות במאה ה-18. האגדה החסידית מספרת כי רבי יצחק אייזיק טויב (או טאוב) מקאליב (1821-1751) – הצדיק הראשון שהסתובב במחוזות הונגריה – שמע את השיר מפי איכר, ומיד גייר אותו (את השיר, כמובן) כהלכה והפכו לשיר געגועים חסידי.

השיר ההונגרי המקורי מספר על תרנגול שתעה ביער ורוצה לשוב לביתו, הגרסה החסידות מדמה את התרנגול לעם ישראל הנמצא בגלות וישוב לארצו רק עם בוא המשיח ובניית בית המקדש. הרבי מקאליב 'גייר' גם שירים נוספים, ורבים מכירים את גרסתו של דן אלמגור לשיר 'גלות, גלות, ווי גרויס ביסטו' (גלות, גלות, כמה גדולה את), ששולבה במחזמר 'איש חסיד היה' בכותרת 'יער יער' והושרה בפי חנה רוט.

 

שיר 'התרנגול' כמעט אינו מוכר בציבור החילוני, אך גם עליו נכתב לא מעט, ואנו נפנה לנקודה לא כל כך ידועה שלו  הקשר בין שיריו של הרבי מקאליב לבין המשורר והמלחין מתתיהו שֶׁלֶם, איש קיבוץ רמת יוחנן. כתב על כך יהורם לשם, 'על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון השומר הצעיר', בלוג הספרנים, לח, תשע"ו.

את מילות השיר בהונגרית ובעברית אפשר למצוא כאן. אנו נסתפק בשני ביצועים: אחד בהונגרית המקורית; השני בתרגום לעברית של המשורר יוצא הונגריה איתמר יעוז-קֶסט, 'כבר עלה האור', בביצועה של שולי נתן.

הנה הזמרת הסלוֹבֶנית זוזנה מיקולצקובה (Zuzana Mikulcová):

 

וכאן שולי נתן: 

נילי בן ארי הפנתה אותי לביצוע של הרבי מקאליב (בן זמננו) בכבודו ובעצמו:

ועדיין החידה במקומה עומדת.

מה עושה הכתובת 'החסידית' הזו בליבו של ואדי ניסנאס? מה מסתתר מאחורי הדלתות הנעולות?

איתמר לויתן, שליח הבלוג למשימות מיוחדות, נכנס למספרה הסמוכה, הפקיר את ראשו בידיו האמונות של ואליד, הספר הערבי שמספר ראשים מכל המינים והדתות כבר שישים שנה, והשניים החלו בשיחה נעימה. ואליד, שהוא בעל הנכס, סיפר לאיתמר כי מאן דהוא שכר אותו ממנו ועומד לפתוח בו בקרוב... מעדנייה למאכלים הונגריים.

איתמר לא התעצל ובתיווכו של ואליד שוחח בטלפון עם השוכר, שהוא אומנם יהודי אבל בקושי מדבר עברית. הוא לא שמע מימיו על הרבי מקאליב, וגם לא יכול היה לומר מתי בדיוק תיפתח המעדנייה, אבל ידע לספר שאחד המותגים שיימכרו במעדנייה שלו נקרא 'סאל א קאקאש'... 

אולי הוא ימכור שם עופות או תרנגולי הודו, ואולי סתם סוכריות מציצה אדומות בצורת תרנגול. נחכה ונראה...

תרנגול אדום על מקל (נוסטלגיה אונליין)


ד"ר מיכאל סילבר העיר לי, כי מי שכתב את הטקסט ב'הונגרית' הוא כנראה יהודי ממוצא פולני שגר בברוקלין. בהונגרית צריך לכתוב szol a kakas...


ב. בחזרה מעמק רפאים

רחוב עמק רפאים – רחוב המסחר והבילויים ההיסטורי שחוצה את המושבה הגרמנית בירושלים – נכנס לתקופת השיפוצים שלו. בעתיד – מי יודע מתי החזון יתממש? – תהיה כאן כנראה רכבת קלה והכל יהיה פורח ושמח. עד אז הבלגן חוגג. הרחוב השוקק הפך לחד-סטרי, כיווני התנועה השתנו וקירות ומחיצות מחפות על החפירות לכל ארכו.

פקידי העירייה שחושבים גם על נִראוּת, הקפידו לשלט את הרחוב בשלל עיטורים. מכולם אהבתי את השלט הזה, המאזכר את המקור התנ"כי של 'עמק רפאים' בנבואת ישעיהו, פרק יז (חבל רק שלא נקדו):

וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה, וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים

צילום: דוד אסף

ג. הדברים החשובים באמת

על הנסיך הקטן ושלוחותיו בישראל כבר כתבנו לא פעם (כאן, למשל), אבל כזה עוד לא היה לנו...

הכרזה של אורן האינסטלטור, על הניאגרות הסמויות מן העין, הודבקה על לוח מודעות ברחוב בזל בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן


יום רביעי, 12 ביוני 2019

פה ושם בארץ ישראל: עומס, קיבוץ חדש, נדל"ן מיני, מסבירן ומשקפיים

א. מדרש פוליטי

'עומס עד השלום'. תפרשו את זה איך שתרצו...

צילום: בני עורי

ב. קיבוץ השלושה

קיבוץ חדש עלה על הקרקע ושמו 'קיבוץ השלושה'.

היכן הוא בדיוק נמצא? לבעלי החנות 'רהיטי קיבוץ השלושה' ברחוב האומן בירושלים (ובעוד מקומות בארץ) פתרונים...

צילום: דוד אסף

לא תאמינו, אבל מתברר שלקיבוץ השלושה יש קיבוץ תאום (אולי על דרך 'איחוד' ו'מאוחד'?) ושמו קיבוץ רהיטי השלושה...


ג. פנטהאוז מיני

הפרסומאים הסקסיסטים של חברת הנדל"ן פרשקובסקי לא יכלו להתאפק. הם היו מוכרחים לדחוף פרסומת נמוכה למכירות הנדל"ן שלהם במרכז ראשון לציון

צילום: אביגיל נוימן

ד. מסבירן

מה בדיוק עושים עם ה'מסבירן' הזה ואיך זה עובד? שאלה את עצמה טובה הרצל, שהזדמנה למצפור שמעל פסגת הר הזיתים בירושלים.


כשהציצה לתוך חורי ההסברה התברר לה שמדובר ב'מזבילן' ולא ב'מסבירן'. סוג של מאפרה...


אגב, באתר העתיקות של בית שאן ה'מסבירן' דווקא עובד די יפה...

צילום: טובה הרצל

המסבירן מהר הזיתים הזכיר לניר אורטל את הציור שצייר הנסיך הקטן לכבשה... אולי זה מקור ההשראה?


ה. משקפי ראייה בהשאלה

יש משהו קסום ומכמיר לב בפתקה הזו, שמודבקת על חלון הראווה של פיצוצייה בכפר סבא.

צילום: שי גלבוע

יום רביעי, 6 ביוני 2018

הספרות והחיים: שלום על לחם, איש הפח, הנסיך הקטן ופארק היוּרה

לפני כמה שנים פרסמתי רשימה שנקראה 'הספרות והחיים: ספר לבן ומגש של כסף, קדמת עדן, זקן וים ותיקון כללי', והבאתי בה דוגמאות משעשעות לחלחול של דימויים ספרותיים לעולם העסקים, המוצרים והפרסומות.

הנה לקט נוסף לכבוד 'שבוע הספר העברי' שמתחיל היום.

א. שלום עָלֶחֶם

מתוך עמוד הפייסבוק של המאפייה

איזה שם נהדר ל'מאפייה למיטיבי לחם' שבקיבוץ חולתה!

דווקא רעיון לא רע.... (איור של Lola משנת 1914)

עפר גביש, ששם לב, גם ממליץ: 'מאפיה גלילית חביבה, איכותית, טבעית ואפילו טעימה'. 

כאן תוכלו לקרוא על המאפיה המגניבה, שפועלת כבר כשבע שנים.

ב. איש הפח


'איש הפח' (Tin Woodman) הוא כמובן אחד מגיבורי הסיפור האלמותי 'הקוסם מארץ עוץ' מאת ליימן פרנק באום, שנדפס לראשונה בשנת 1900.

לביסוס הקשר הוסיף איש הפח מאזור התעשייה בכרמיאל גם את הציור הנכון.

צילומים: שמוליק שדה

ג. הנסיך הקטן: מהדורה מיוחדת


ברחוב המלך ג'ורג' 19 בתל אביב יש בית קפה וחנות ספרים ושמה 'הנסיך הקטן', כמובן על שם ספרו האהוב של הסופר הצרפתי אנטואן דה-סנט אכזיפרי, שנכתב ב-1943 ותורגם לעברית לראשונה בשנת 1952 על ידי אריה לרנר.

בית הקפה הזה, על נדודיו השונים, אפילו זכה לערך מיוחד בוויקיפדיה!



לא הרחק משם, ברחוב רש"י, יש גם 'מהדורה מיוחדת'...

צילומים: מנחם רוזנברג

'הנסיך הקטן' הוא מותג כל כך מוצלח, עד שגם רשת צעצועים ומוצרי ילדים אימצה שם זה:

צילום מסך

ובתל אביב יש גם חנות פרחים (רחוב ועידת קטוביץ 33 פינת יהודה המכבי 50).

צילום: איתמר לויתן

וגם אכסניה באילת, שבה הנסיך הוא בצורת צפרדע...


ד. פארק היוּרָה

ברחוב כובשי קטמון 2, בשכונת קטמון הישנה שבירושלים, נמצאת החנות הוותיקה 'פארק היורה' שמוכרת מזון לבעלי חיים.

צילומים: דוד אסף

פארק היורה רומז כמובן לפארק הבדוי שעליו כתב סופר המתח האמריקני מייקל קרייטון, ובעקבותיו הופק סרט פופולרי על ידי סטיבן שפילברג. בפארק היורה משבטים דינוזאורים, ובשלב מסוים הם יוצאים משליטה ומשחרים לטרף...




יום שני, 20 ביוני 2016

פרנסות של חרדים: טנק מרכבה; הפורץ המבורך; גרפולוגיה יהודית; פרוטה חמורה

יונתן ק', שליח עונ"ש בחצרות החרדים, שלח לי את שלל הפרנסות האלה.

א. מרכבות האלים

מה תגידו על רכב השרד הזה? לימוזינה חרדית ששמה הוא – לא פחות ולא יותר – מרכבות ה'.



על החלון האחורי משורטט הפסוק 'עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן' (שיר השירים, ג 10). והמתבונן הספקן ישאל: האם מקרה הוא שסופו של הפסוק  תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם  הושמט?



פרופ' רפי מן שלח לי תוספת חיננית לסעיף זה, שאותה צילם בק"ק פסגת זאב בירושלים. מיועד לכל מי שאינו רוצה לנסוע בדרכים העקלקלות של החיים:


ב. תודה לאל, מתפרנסים

גם אם אתה פורץ מוסמך...


ג. צייר לי עץ ואומר לך מי אתה


זה הזכיר לי כמובן את הקטע הנפלא מ'הנסיך הקטן'. מתברר ש'צייר לי כבשה' – אאוט...


ד. חפש את המטמון

'פרוטה חמורה' – מישהו יודע מה זה? ואם אתם כבר יודעים מה זה, התדעו איפה זה?

רמז דק: זה בימין מזרח בבית המדרש הגדול, או אצל משפחת קפלן. ונא לדייק!


כדי שלא תישארו באפלה, הנה הפתרון – היישר מבית מדרשם של 'רבני בית ההוראה':


אם הצלחתם להבין את הטקסט הזה – אשריכם. אבל קחו בחשבון שפתרון זה הוא על פי דברי החזון איש ובהחלט אפשר להציע פתרונות אחרים.